הדפסה

לקראת סיור קבוצת "נוער הגבולות" לאורך גבול ירדן בערבה הצפונית, מערבת סדום למישור פארן, יצאתי עם חבריי אסף מדמוני (נאות הכיכר) ומיכאל עוזרמן (נתניה) לסיור הכנה

בסיור זה נסענו לאורך ערוץ נחל ערבה בקטע הדרך שבין נאות הכיכר בצפון ומצפור חווארים בדרום.

מסלול הנסיעה

גם הפעם לא החמצתי שום הזדמנות לצלם.

צילום מיכאל עוזרמן

סדרת התמונות להלן מוקדשת לנופי תצורת הלשון שמסיבה שאינה ברורה נקראת בפי העם חוואר הלשון.

אזור הנסיעה והצילום

*

*

המראות אצל השכנה ממזרח 

*

*

*

*

*

*

תצורת הלשון היא תצורה גאולוגית הנמנית עם חבורת ים המלח.

 

התצורה הושקעה משני צדדי נהר הירדן בעת קיומה של ימת הלשון, ומכאן שמה.

 

ימת הלשון הייתה אגם שכיסה בעבר את אזור בקע ים המלח, כולל בקעת הירדן וחלק מאזור הערבה.

 

בשיאו, לפני כ-25,000 שנה, האגם השתרע מהכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון).

 

אורכו המרבי היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-17 ק"מ.

 

האגם מכונה "לשון" על שם רובדי הסלע המורכבים מארגוניט וחרסיות מהם בנויה לשון ים המלח.

 

רובדי סלע אלה נקראים תצורת הלשון ובשמם העממי "חוואר הלשון".

 

ימת הלשון הצטמקה סופית לפני 17,000–15,000 שנה כתוצאה משינויי אקלים, ובסופה נותרו ים המלח וים הכנרת כפי שאנו מכירים אותם כיום.

 

מקור המפה שמואל מרקו, משקעים אגמיים באגן ים המלח כסיסמוגרפים מאובנים, "מלח הארץ", חוברת מס' 3, 2008

*

*

*

לעיתים נקראת התצורה גם בשם "חוואר הלשון" בשל צבעה ופריכותה.

 

זאת טעות: תצורת הלשון אינה מורכבת מחוואר.

 

סלעי התצורה כוללים וָרווֹת – שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע.

 

בעונות החורף שקעו בימה חרסיות וחומרי סחף שנשטפו לימה על ידי מערכת נחלים ויצרו את השכבות הכהות.

 

בעונת הקיץ פסקה זרימת המים לאגם, והחלה התאדות אשר הביאה לעליית מליחות המים. בתנאים אלה החלו לשקוע ארגוניט וגבס אשר יצרו את השכבות הבהירות.

 

עובי התצורה הוא כ-45 מטרים. שכבות תצורת הלשון הורבדו במהלך הפליסטוקן בימת הלשון בתקופה שבין 14–70 אלפי שנים לפני זמננו.

 

הקמטים בשכבות תצורת הלשון נוצרו כתוצאה מרעידות אדמה, שערבלו את שכבות הבוץ בהם שקעו שכבות חרסית וארגוניט צעירות שלא הספיקו להתגבש לגמרי. בדרך זו נוצרו הקימוטים המאפיינים את שכבות הלשון בנחל.

 

המים מתחתרים בקלות בסלע הפריך של תצורת הלשון ויוצרים את הבתרונות של דרום ים המלח. מערת הקמח בערוץ נחל פרצים היא דוגמה טובה לתהליכי הבליה החלים על הסלע.

 

מקור והרחבות 

מבט ממוקד 

*

*

שותפים לדרך

*

*

*

*

*

******