חלקו המזרחי של הגליל התחתון הוא אזור שכמעט ולא הסתובבתי בו ברגל, ברכב או ברכיבה אופניים.

 

הסיבה לכך אינה ברורה לי. לכן, החלטתי שהגיעה העת להכיר אותו לעומק. .

 

ביום רביעי 2 בפברואר 2022 יצאנו (ניר עמית, מוטי ארמלין, ורדה וודה, דורון קדמיאל ואני) לתור בו.

 

את הסיור שתנהל על גבי רכב רב מינוע,  הוביל ניר עמית שעבר במסלול לפני מספר חודשים.

 

היה זה המשך לסיור הקודם בגליל התחתון המרכזי: רכס תורען ובקעת בית נטופה חורף תשפ"ב .

 

שיחק לנו המזל, התקיים במזג אוויר אידאלי, יום בהיר שיחסית לחורף לא היה קר.

 

הריאות הטובה הייתה אחד המרכיבים החשובים בטיול זה שחלק גדול ממסלולו כלל תצפיות רבות.

 

טיול נפלא זה, שתיאורו מובא להלן, נמשך שמונה וחצי שעות.

 

נכנסנו לשטח בשעה 09:00 וסיימנו לאחר השקיעה בשעה 17:30.

 

במהלך הדרך "צלחנו" מכשולי מים רבים.

 

אודה על האמת, לפני המעבר בהם חששתי שנשקע ונישאר תקועים בבוץ.

 

הנהגים, ניר ודורון מיומנים מהם ועברנו את כל המכשולים ללא תקלה.

 

בנוסף לתצפית ולהסבר, עצרנו גם שלוש פעמים לסעוד ארוחת בוקר, ארוחת ערב וקפה של ערב.

 

במהלך הטיול, כמו תמיד, צלמתי וצלמתי וצלמתי.

אזור הסיור גליל תחתון מרכזי
ושולי גליל תחתון מזרחי

תוואי המסלול (40 ק"מ)
ונקודות העצירה

התחלה מול עילבון,
כניסה לדרך המטפסת להר נטופה מעל בקעת בית נטופה
עמירה בעין נטופה
המשך העלייה להר נטופה עד כביש הגישה להררית
בדרך ממערב להררית, תצפית על עארבה וסכנין,
המשך הדרך בצפון הר נטופה,
כניסה למבדד נטופה וביקור בכנסייה, ירידה לכיוון דיר חנא,
נסיעה קצרה מזרחה על כביש 805 עד צומת כביש 406,
נסיעה קצרה דרומה וכניסה לדרך מדרום למאגר צלמון,
נסיעה מזרחה בדרך מדרום למאגר צלמון,
המשך מזרחה לרמת צלמון וירידה ממנה ונסיעה לכיוון כלנית,
המשך בדרך על רכס לבנים ממערב ומצפון לכלנית עד כביש 65
חציית כביש 65 במעבר מתחת לכביש, חציית נחל חוקוק,
המשך מזרחה לכיוון חוקוק וצפונה
והלאה ברגל למצפור מעל נחל עמוד למול הסיפון
חזרה לתחום קיבוץ חוקוק וביקור במצודת חוקוק,
ירידה מחוקוק דרך כביש 8077 לעבר הכינרת ,
עליה לתצפית אחרונה על תל כינרות מעל אתר משאבות המוביל הארצי

מדרון דרומי של הר נטופה
ותצפית על בקעת בית נטופה

מוביל המים הארצי", הנקרא גם "מפעל הירדן", אורכו: כ-130 ק"מ, זה פרויקט הדגל של "מקורות" וגדול מפעלי התשתית שנבנו בישראל בחמישים השנים האחרונות.

 

המפעל, שהוקם בשנת 1964, נועד להוביל מים מהכנרת וממקורות מים נוספים בצפון, לאזורי הדרום הצחיחים.

 

לאחר הקמתו חובר "המוביל הארצי" – סמוך למעיינות הירקון ולראש העין – לשני קווי "ירקון-נגב" אשר הוקמו מספר שנים לפני כן. בכך הושלמה מערכת המים הארצית, שאפשרה ומאפשרת את החיים והירוק בכל חלקי ישראל.

 

תכניות ההקמה של "מפעל הירדן", לימים "המוביל הארצי", אושרו בממשלה בשנת 1956.

 

בשנת 1959 הוחל בבנייתו, שנמשכה 5 שנים.

 

עלות הקמתו הייתה כ-420 מיליון לירות ישראליות.

 

תהליך הקמתו הושקעו כ-2.5 מיליון ימי עבודה, הועסקו למעלה מ-4,000 עובדים, נחפרו כ-7 מיליון ממ"ק עפר, נחצבו כ-1.7 מיליון ממ"ק סלע, נוצקו כ-500 אלף ממ"ק בטון, הושקעו כ-75 אלף טון פלדה והונחו כ-15 אלף צינורות בטון ופלדה.

 

עם הפעלתו הוקצו כ-80% מהמים שזרמו בו לחקלאות וכ-20% למי שתייה.

 

בתחילת שנות ה-90 כבר סיפק "המוביל הארצי" כמחצית ממי השתייה בישראל, מצפון הארץ ועד לפאתי הנגב

 

נקודת המוצא ומאגר המים הראשי של המוביל הארצי הם בים כנרת. משם (באתר ספיר ליד כרי דשא) נשאבים המים אל תחנת צלמון ומנהרת עילבון (הנקודה הגבוהה ביותר במוביל הארצי). המוביל מגיע אל "מאגר אשכול" שבבקעת בית נטופה, עובר, בשלוש מנהרות, דרך גבעות שומרון ורמת מנשה ומשם הוא ממשיך עד לראש העין. מראש העין מועברים מי המוביל דרומה בצינורות של מפעל ירקון-נגב.

 

בדרכו, משתלבים במוביל מפעלי מים אזוריים. קו מים שלישי מזרים מים לאזור גוש דן.  "המוביל הארצי", קווי "ירקון-נגב" והקו לגוש דן יוצרים את מערכת המים הארצית.

 

במבצע התכנון והבנייה נדרשו אנשי "מקורות" להתמודד עם אתגרים הנדסיים מורכבים ביותר, בהם הפרש גובה, שטחים הרריים, מעברי נחלים וקרקע סלעית קשה לחפירה.

תעלת נטופה מחברת בין שתי מנהרות (מתוך ארבע) בחלקו הצפוני של המוביל הארצי והן ממזרח למערב אלה הבאות:

 

מנהרת יעקב (נקראת גם מנהרת עילבון) שהיא חלק מהתוואי הפתוח של המוביל הזורם בתעלה מנחל צלמון עד מאגר אשכול;

 

מנהרת שימרון החוצה את רכס הרי נצרת לעבר עמק יזרעאל;

 

מנהרה מנשה א' שאורכה 6,380 מ', הקצה המזרחי של נמצא בנחל גחר בין הקיבוצים משמר העמק והזורע, כ- 22 ק"מ מדרום לכביש חיפה מגידו. ופתחה המערבי ליד נחל דליה באדמות הקיבוץ רמות מנשה;

 

מנהרת מנשה ב' הנמצאת כ- 2 ק"מ  מדרום- מערב  למנהרת  מנשה א' והתוואי שלה הוא עובר מתחת לקיבוץ רמות מנשה, אורכה כ-3600 מ' ותחילתה באזור שבו משנה המובל הסגור את כיוונו מצפון מזרח-דרום מערב, לכיוון צפון – דרום.

 

ממנהרת מנשה ב' זו ממשיכים המים את זרימתם הלאה דרומה לעבר ראש העין בצינור הטמון בקרקע.

תצפית לכיוון עארבה וסכנין

על המדרון המערבי של הר נטופה

מבדד נטופה

מבדד נטופה נמצא על פסגת הר נטופה (522 מעל פני הים) שחלקה מכוסה בחורש ים-תיכוני, וסביבה כרמי זית בסמוך לקצהו הצפון-מזרחי של היישוב הררית

 

מהמקום נשקף נוף פנורמי דרומה אל בקעת בית נטופה, צפונה אל הגליל העליון ומזרחה לכיוון הכנרת ורמת הגולן.

מנזר מבדד נטופה נקרא גם לאורת נטופה שנוסדה על ידי שלושה נזירים מלכיתים מנצרת ב-17 ביולי 1967. הנזיר יעקב, ששימש כאב המנזר עד מותו בשנת 2005, הגיע מהולנד ובמקור היה נזיר טראפיסטי. שאיפתם של הנזירים הייתה לחיות לפי מסורת הנזירים הראשונים שפרשו למדבר יהודה במאה ה-4. בתחילה התגוררו הנזירים באוהלים, אך עם הזמן הקימו לעצמם בקתות עץ במקום.

כיום המנזר מוחזק על ידי שש נזירות ממסדר האחיות בית לחם, מסדר קתולי אשר לו שייך גם מנזר הנשים בבית ג'מאל.

 

שמו המלא של מסדר נזירות בית לחם הוא נזירות בית לחם של עליית הבתולה השמיימה והקדוש ברונו, (Famille monastique de Bethléem, de l'Assomption de la Vierge et de saint Bruno).

 

מסדר האחיות בית לחם נוסד בשנת 1950 בצרפת, ושייך לזרם הקתוזיאני של סן ברונו הקדוש, שמו הראשון היה "המשפחה הקדושה מבית לחם", לזכרו של הולדת ישו בבית לחם.

 

השם השני של מסדר הנזירות הוא "מסדר עליית מרים הקדושה". הוא נקרא כך בהשפעתו של האפיפיור פיוס השנים עשר, שהודיע ב-1 בנובמבר בשנת 1950 על הדוגמה, עיקרון אמוני נוצרי, שמרים אם ישו, עלתה לשמיים עם גופה.

 

השם השלישי הוא מסדר על שם סן ברונו הקדוש שייסד את המסדר הקרטוזיאני במאה האחת עשרה. כאשר הוקם המסדר, ביקשו הנזירות להשתייך גם למסדר סן ברונו הקדוש אשר משפיע מאוד על אורחות חיי הנזירות במנזר ומכאן השם הנוסף.

 

מרכזה של הקהילה בכנסיית אבן קטנה השוכנת בצידה המזרחי של פסגת ההר.

 

במבנה שוכנים חדר המלבושים ומשרד, ומעליו חרוט אבן הנושא צלב ופעמון תלוי ממנו.

 

הכנסייה עצמה נחצבה בסלע מתחת לפני האדמה, והגישה אליה היא באמצעות גרם מדרגות.

 

חלל הכנסייה פונה לכיוון דרום והוא מעוצב בפשטות.

 

המזבח עשוי אבן והוא ניצב על במת אבן שנחצבה בסלע. על המזבח מונחת מנורה, וצלב עץ פשוט ניצב לימינו.

 

שלושה גרמי מדרגות קטנים שבכל אחד שלוש מדרגות מוליכים אל הבמה, ולפניה ניצבים שני איקונות – האחד של המדונה והילד והאחר של ישו המורה.

 

במרכזה של הכנסייה שולחן אבן ולאורך קירותיה ספסל אבן חצוב בסלע.

לקראת הירידה מהר נטופה

מורדות הר נטופה, מבט מזרחה

מאגר צלמון 

מאגר צלמון נמצא  בערוץ נחל צלמון ממזרח לכביש 806, כ-1 ק"מ מצפון לעילבון וכ-3 ק"מ מדרום למ'אר.

מי המוביל הארצי נשאבים מהכנרת בתחנת ספיר ומוזרמים אל בריכת ביניים וממנה אל תחנת שאיבה הנמצאת אף היא במתחם תחנת ספיר שבצפון מערב הכנרת, החצובה כולה בבטן ההר.

 

מתחנת השאיבה שבאתר ספיר, המים נסנקים (מוזרמים בלחץ) לצינור פלדה  שאורכו 2,200 מ', דרכו מועלים המים מגובה 213 מ' מתחת לפני הים אל גובה 44 מ' מעל פני הים (בסה"כ המים מועלים לגובה של 257 מ"ר).

 

לאחר עלייתם, המים נשפכים אל תעלה פתוחה – "תעלת הירדן" שאורכה כ- 17 ק"מ. תעלת הירדן היא תעלה פתוחה המוליכה את מי המוביל הארצי עד מאגר צלמון למרחק של כ- 17 ק"מ בתוואי הררי.

 

בדרך זו עוברים המים שני ואדיות עמוקים: נחל עמוד ונחל צלמון. נחל עמוד בעומק 150 מ' וואדי צלמון בעומק 70 מ'. מעבר שני הנחלים נעשה באמצעות כוח הכבידה (גרוויטציה) באמצעות צנור פלדה בקוטר 3.1 מ' בנחל עמוד ו- 3.65 מ' בנחל צלמון. תעלת הירדן נגמרת במאגר צלמון).

 

במתחם צלמון של המוביל הארצי קיימת בנוסף למאגר, גם תחנת צלמון שנבנתה בתוך הר שנחפר ולאחר בנייתה כוסתה מחדש בעפר. תחנת צלמון היא תחנת השאיבה השנייה לאורך המוביל הארצי (הראשונה היא אתר ספיר). תפקיד תחנת צלמון להעלות המים ממאגר צלמון (בגובה פלוס 37 מ') אל בקעת בית נטופה בגובה פלוס 147 מ'.

 

מתחנת צלמון מוזרמים המים דרך צינור לחץ באורך 1000 מטר, לגובה של 115 מטר נוספים, לתעלת עילבון, הנמצאת ברום 152+ מטר. זו הנקודה הגבוהה ביותר ב"מוביל הארצי".

 

מקור והרחבה אתר חברת מקורות עוד על מאגר צלמון ראו מאגר צלמון שבגליל התחתון המזרחי (מאי 2019)

דיר חנא

מכשולים בדרך מזרחה
המתפתלת
מדרום למאגר צלמון

מבט מדרון למאגר צלמון על רכסי הגליל

אתנחתא בצהרים 

כרמי הזיתים ברמת צלמון

עוד מכשולי מים בדרך שבשולי רכס לבנים

חציית כביש 65
והלאה מעבר נחל חוקוק

במצוק למול סיפון נחל עמוד

מצודת חוקוק

מצודת חוקוק היא מבנה מבוצר שנבנה ב-1945 על ידי סולל בונה ושימשה בתחילה למגורי גרעיני הכשרה של הפלמ"ח ובהמשך כנקודת הקמת קיבוץ חוקוק.

 

המצודה נבנתה בסביבה מאוכלסת על ידי ערבים על מנת להביא להתיישבות יהודית באזור ועל מנת לשמור על הכביש העולה מטבריה לגליל העליון (כיום כביש 90). גישה זו נגזרה מתפיסה ביטחונית של מיקום מצודות באזורים עם אוכלוסייה ערבית צפופה והיא מומשה גם בבית קשת, עמיעד, ביריה, משגב עם, רמות נפתלי ועין זיתים

 

המבנה, שהוקם ב-1945, תוכנן על ידי יעקב מטריקין בתקופה שכיהן כראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. שטח המצודה הוא כ-1,200 מ"ר (30×40) והיא כוללת חומת מגן, מגדל מים, עמדות תצפית והגנה וחדרים.

 

ב 5 באוקטובר 1945, לאחר הקמת המצודה, היא אוכלסה על ידי ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח מחפצי-בה וקבוצת משוחררי הצבא הבריטי. המתיישבים והקימו במקום חדרי מגורים וכן יחידות עזר. בנוסף הוצבו בחצר המבנה אוהלים עבור משפחות. אנשי המקום עסקו בעיקר בעבודה ובאימונים.

 

בשנת 1946 הצטרפו למקום גרעינים נוספים והוקם קיבוץ חוקוק. אנשי הקיבוץ המשיכו להתגורר במצודה.

 

ב-1948 סייעו אנשי היישוב, שיצאו מהמצודה, לבלום את כוחות צבא ההצלה בהנהגת קאוקג'י.

 

ב-1950 החל הקיבוץ לבנות את המשק מחוץ למצודה אבל זו המשיכה לשמש אותו למטרות שונות.

 

ב-1983 נטש הקיבוץ את המקום ובהמשך הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תכנית ציוני דרך. המועצה הפכה את המצודה לאתר תיירות, שיפצה אותו, הקימה בו בו מוזיאון בו מתבצעת פעילות חינוכית, סיורים באזור, סדנאות, סמינרים וימי עיון.

 

המקור 

קיבוץ חוקוק

קיבוץ חוקוק הוקם ביולי 1945, א' באב ה'תש"ה במצודת חוקוק כיישוב לחיילים יהודים שהשתחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה

 

שמו נגזר מחוּקוֹק המקראית; השם המקראי השתמר בשם הכפר הערבי יאקוק ששכן בקרבת מקום. על פי המסורת, קבר קדום בפאתי היישוב יאקוק הוא קברו של חבקוק הנביא.

 

בימי הביניים עלו עולי-רגל לקברו של חבקוק. השם חוקוק – יקוק נזכר בתיאוריהם של ר' שמואל בן שמשון (שהיה בין מחברי אגרות ארץ ישראל), ואשתורי הפרחי שזיהו בכפר חורבות בית כנסת עתיק.

 

במקום נמצאו בורות חצובים, קברים עשויים סלע ושברי עמודים. בעשור השני של המאה ה-21 נחשף בבית הכנסת העתיק פסיפס מרהיב

 

גרעין הקיבוץ מורכב מיוצאי הפלמ"ח. לאחר הקמת הקיבוץ הצטרפו אליו כ-50 חברי הכשרה של הנוער העובד בנען, ברובם בוגרי בית הספר מקוה ישראל. בינואר 1954 נחנך הכביש המחבר את חוקוק עם כביש 90^]. בשנת 1957 הצטרפו לקיבוץ גרעין של תנועת דרור מארגנטינה ובשנת 1963 הצטרף גרעין של בוגרי תנועת דרור ממרוקו

 

כמו בקיבוצים רבים, גם בחוקוק החלו בקליטת תושבים שאינם חברי קיבוץ. בשנת 2006 נענה הקיבוץ לבקשת קבוצה של מעל 20 משפחות שחיפשו מקום לקיים בו שכונה אקולוגית, ללא קבלה לחברות בקיבוץ. לאחר אכלוס שתי הרחבות של תושבים שאינם חברי קיבוץ, החליט הקיבוץ שההרחבות הבאות תיועדנה רק למתקבלים לחברות בקיבוץ, והוא קולט חברים חדשים במסלול חברות מלאה.

.

לקראת סוף היום

סוף היום בתצפית אתר תל כינרות 

******

סוף דבר,

כצפוי היה זה מסע מרתק,
עם חבורה נעימה, סקרנית ומפרגנת.

******

עבור מאתנו, חלק מהדרכים
והתצפיות היו בבחינת חידוש

*****

היה מעניין לראות את רכסי הגליל התחתון המרכזי,
את שולי רמות הגליל התחתון המזרחי
ויישובים הנמצאים בהם
מכיוונים שונים וחדשים.

*****
תודה לניר על ההובלה,
על הניווט, על הצילום,
על כך שיה לנו טיול מגוון,
ובעיקר על הדאגה שלא נהייה רעבים

תודה למוטי שהשגיח עלי שלא אמעד
והושיט יד לעזרה במקומות שנדרש

תודה לוורדה ודורון שהצטרפו לחבורה המטיילת

*****
טיול זה המשיך "לעשות חשק"
לתור בחבלי ארץ פחות מוכרים.
לתשומת ליבכם חבריי