סכנין שנמצאת בהרי הגליל התחתון המרכזי היא אחת משלוש עשרה הערים הערביות בישראל.

 

הערים הערביות בישראל בגליל הן נצרת, שפרעם, טמרה, סכנין, עראבה ומע'ר בוואדי ערה היא אום אל פחם, בשרון הן בקעה אל ע'רביה, קלנסואה, טייבה, טירה וכפר קאסם בנגב היא רהט,

 

אודה על האמת, הגעתי לאזורים ומקומות רבים בארץ ועברתי כמעט בכל דרכיה, אולם, איני יודע מדוע, לא ביקרתי בסכנין ואפילו לא חלפתי דרכה בנסיעה לרוחב הגליל התחתון.

 

החלטתי שהגיעה העת ללמוד על העיר, לבקר בה ולהכיר אותה כראוי.

 

לצורך כך פניתי לידידי ועמיתי מורה הדרך יואל שדה.  הוא גייס את עמיתו מורה הדרך ועו"ד מונדר חליאליה, תושב סכנין, ויחד הם גבשו את תכנית הביקור.

 

מונדר תיאם את מרבית המפגשים, הצטרף לסיור והוביל אותו עם יואל.

 

הביקור בסכנין התקיים ביום רביעי  17 בנובמבר 2021 והשתתפו בו גם חבריי שלמה אשכול (ירושלים), מנו אלון (עין שמר), יורם אלון (הוד השרון), יצחק פיפ רותם (סאסא), ענת ואמיר יגאל (מעלה גמלא), מיכה ון ראלה (בית לחם הגלילית), שולה ורפי רגב (הוד השרון), ניר עמית (שער העמקים), מוטי ארמלין (גילון) ואני (מבשרת ציון).

 

התכנסו בשעת בוקר בכניסה לפארק תעשיה משגב תרדיון שנמצא בסמוך ממערב לסכנין.

 

לאחר הצגת הסיור יצאנו לדרך.

 

בתחילה טפסנו על מורדות רכס יודפת מדרום לעיר. שם, בנקודת תצפית על העיר, יואל הסביר לנו על מיקומה, זיהה לנו את חלקיה והיישובים סביבה וסקר בקצרה את תולדותיה.

משם נסענו למרכז העיר והגענו למתחם העירייה.

בחדר מועצת העיר פגשנו בתחילה את דובר העיריה מר ר'אזל אבו רייא ואת מנהל לשכת ראש העיר מר אדל חנא

 

ושם הצגתי את מטרת הביקור להכיר את העיר ולפגוש את האנשים בה.

 

ראש העיר סכנין ד"ר ספואת אבו ריא, התפנה מעיסוקיו והגיע לפגוש ולשוחח איתנו.

 

לאחר שבירך אותנו הוא הציג את עצמו: רופא משפחה שעשה הסבה מרפואה לפוליטיקה מוניציפאלית כדי להנהיג את תושבי עירו ולנהל, להוביל את העיר ולהצעידה קדימה.

 

בראשית דבריו הציג את הקונפליקט בו נמצאים ערביי ישראל בכלל ותושבי סכנין בפרט בנושאים הבאים:
* הרצון להשתלב כאזרחים במדינת ישראל בכל תחומי העשייה בענייני חברה וכלכלה.
* היות ערביי ישראל כחלק מהעם הפלסטיני העומדים בתווך בסכסוך המתמשך.
* חוק הלאום, מעמד ערביי ישראל בעייני עצמם הנחשבים כאזרחים סוג ב'.

 

ראש העיר הצר על כך, שבקרב חלקים רבים בציבור יהודי, יש לסכנין תדמית שלילית, אבל, היא בניגוד גמור למציאות.

 

הוא הדגיש שהעיר סכנין מקרבת ומזמינה את כולם לבקר בה ולהתרשם ממה שהעיר מציעה

 

ראש העיר סקר בפנינו את האתגרים בניהול העיר והובלתה העומדים על סדר היום וענה על מספר שאלות ואלה נושאים עליהם דובר:
* אישור וניהול תקציב העירייה
* התמודדות עם מגיפת קורונה,
* האלימות בחברה הערבית שבסכנין כמעט ואינה קיימת,
* השקעה בחינוך, בין היתר בבית הספר המשותף שנמצא מחוץ לתחומי העיר
* מנהיגות בלתי פורמלית – ועד העממי שכולל נציגים מכל גווני הקשת פוליטית וחברתית בכיר וכולל גם את ראש העיר וחברי המועצה הנבחרים
* סוגיות בנושאי איכות הסביבה,
* גאוות העיר על קבוצת כדורגל איחוד בני סכנין שנחשבת לקבוצה הבכירה של המגזר הערבי ואצטדיון דוחה, מגרשה הביתי של הקבוצה.
* גאוות העיר על מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה (נוסדה בשנת 2001) שהיא מוסד בפיקוח ותקצוב של משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה ומנוהלת ע"י עמותת מכללת סכנין
* נושאי תכנון פיזי ולמשל עירוב שימושים לעסקים ומגורים ברחוב ראשי
* תשלומי ארנונה, מרביתם ממגורים ומיעוטם ממסחר ומלאכה
* הכוונה להקמת אזור תעשייה משותף עם המועצה האזורית משגב
* הבקשה להגדלת תחום השיפוט של העיר והכללת קרקעות פרטיות בית העלמין בתוכה

 

לאחר הפגישה עם ראש העיר, דובר העירייה מר ר'אזל אבו רייא הציג לנו מחלון חדר הישיבות את חלקי העיר והוסיף וסיפר לנו עליה.

 

ממתחם העיריה נסענו למתחם הבית הירוק שם נפגשנו לשיחה עם האנדי איגריס סגנית ר' איגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה ובקעת סח'נין.

בדבריה סיפרה לנו אלמנטים ירוקים בבניין ששימשו את תרבות הבנייה הערבית המסורתית עוד לפני מאות שנים שטמונים בה עקרונות של שמירה על איכות הסביבה.

 

הבית הירוק הוא מקום משכנו של איגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה ובקעת סח'נין – איגוד סטאטוטורי שכמו עשרת האיגודים האחרים, הוקם מכוח חוק איגודי ערים, תשט"ו-1955, על-פי צווים שהוציא שר הפנים והם מושתתים על זיקה מקצועית מובהקת למשרד לאיכות הסביבה ועל מיומנות רב מקצועית.

 

האנדי איגריס סיפרה לנו על האיגוד המשותף ליישובים סח'נין, עראבה, דיר חנא עילבון, כאוכב אבו אלהיג'א, ובועיינה נוג'ידאת.

 

היא ציינה ציינה את קשת שירותים בהם עוסק: ביוב, תכנון סביבתי, ניטור, רישוי, פיקוח ואכיפה, חינוך וכן טיפול במפגעים ומקרי חירום כגון חומרים מסוכנים.

 

המשכנו למשכן חטיבת הביניים אבן ח'לדון ושם נפגשנו עם מנהלה, מר כאמל אבו יונס.

 

השיחה איתו הייתה מרתקת. הוא סיפר לנו על חינוך ילדי 10,000 ילדי סכנין מהווים כשליש מאוכלוסייתה.

 

הוא פירט והציג את שפע מוסדות חינוך הילדים והנוער בעיר וגם הציג את התוכניות ייחודיות בחטיבת הביניים בעיר

 

המשכנו ונסענו לעבר החלק העתיק של העיר והוא גרעין הכפר.

 

הגענו למבנה עתיק "אל – סראיא" (כנראה מהתקופה העות'מנית, מהמאה ה-18) ובו נמצא המרכז המורשת והתרבות הערבית.

 

שם פגשנו את מר אמין אבו ריא מנהל המרכז. בשיחה סיפר לנו בקצרה על תולדות  סכנין

 

הוא סיפר לנו על התעניינות של הציבור היהודי בעיר בשנות ה–90. לדבריו, בין 1994 לשנת 2000 לא הייתה לו שעה פנויה. לסכנין הגיעו אלפי מבקרים. בחודש אוקטובר בשנת 2000 וביום אחד הכול גווע. אפילו קבוצה אחת לא הגיעה לכאן באותה תקופה. הוא ציין שעד אז פעלו בסכנין 50 צימרים שעבדו בתפוסה מלאה. כולם נסגרו באוקטובר 2000 והיום אין אף צימר פעיל בעיר.

 

הוא הרחיב בדבריו ואמר שכל עם שמכבד את עצמו צריך לתעד את תרבותו.

 

הוא סיפר על המוזיאון שהקים המאפשר למבקרים להבין את התרבות הערבית הכוללת ובו מוצגים כ-3,000 פרטים.

 

לאחר השיחה נכנסנו לחדרים בהם מוצגים הפרטים.

 

המשכנו לנוע בגרעין הכפר ובשעת אחר הצהרים הגענו לשכונת הנוצרים שנקראת חארת נצרה ושם ביקרנו בשתי הכנסיות, בתחילה בכנסייה היוונית – אורתודוכסית מאר ג'אריאס ואחר כך בכנסייה היוונית – קתולית (מלכיתית)  סנט ג'וזף

 

בכנסייה היוונית – אורתודוכסית מאר ג'אריאס  אירח אותנו כהן הדת אבונה סאלח חורי 

 

 

המשכנו לשוטט בגרעין הכפר והגענו למתחם קבר רבי יהושע ד-סיכנין. שם יואל הרחיב וסיפר לנו על נוהגי הקבורה בתקופת בית שני ואחריה.

 

המשכנו לנוע בגרעין הכפר והגענו למתחם הכנסייה היוונית – קתולית (מלכיתית) סנט ג'וזף שם אירח אותנו כהן הדת עארף ימין.

 

שני כהני הדת שאירחו אותנו סיפרו לנו על עצמם, על הקהילות שהם עומדים בראשן ועל הכנסיות.

 

על הביקור בשתי הכנסיות ראו בתיעוד נפרד

 

סיימנו את הביקור בשעת חושך.

 

המשכנו בנסיעה בגרעין הכפר לעבר הקתדרלה החדשה היוונית – אורתודוכסית שנבנית בימים אלה.

 

בשעת ערב חזרנו איש איש לביתו.

 

בנסיעה בדרך חזרה חשבתי שלא הגעתי לכל המקומות בעיר שחשבתי קודם הביקור ובעצם לא מיציתי את הביקור בה.

 

למחרת, בשיחה עם מונדר חליאליה הוא הסכים לצאת איתי לסיור השלמה.

 

שבוע לאחר מכן, ביום רביעי 24 בנובמבר 2021, בשעת בוקר הגעתי שוב לסכנין.

 

מונדר ואני עברנו בעיר, בתחילה נכנסנו לקמפוס מכללת סכנין, המשכנו למתחם מסגד שיח יוסף אבו שרעה של הקהילת הסופית.

 

בדרך לאצטדיון דוחה, נכנסנו לביקור במרכז יום לקשיש, שם אירח אותנו מנהלו רמי שלאעטה.

 

חזרנו לרחוב ראשי של העיר. באחד הכיכרות עצרנו ליד האנדרטה לזכר שני בני סכנין שנהרגו במהומות סתו 2000.

 

המשכנו לבית העלמין הישן, בלב העיר וביקרנו באנדרטה לזכר ששת בני סכנין שנהרגו במהומות יום האדמה, 30 במרס 1976.

 

המשכנו וביקרנו במסגד השלום.

 

לאחר הסיבוב עם מונדר, המשכתי להסתובב בעיר.

 

הגעתי לקתדרלה מרים הקדושה של הקהילה היוונית – אורתודוכסית, שבנייתה מושלמת בחודשים האחרונים.

 

שם פגשתי את מר אבו ג'ורג' גנטוס, איש הקהילה היוונית – אורתודוכסית, אותו ואת בנו הכרתי בחגיגות סנט' גורג' בלוד בשבוע שעבר.

 

לשיחה הצטרפה גם מורת הדרך, איילת אורפז, שהזדמנה למקום במסגרת הכנה לסיור שתוביל בשבוע הבא.

 

אבו ג'ורג' סיפר לי עליו, על משפחתו ובעיקר על בניית הכנסייה ועל העבודה עליה הוא מפקח.

 

אחרי השיחה, אבו ג'ורג' הציג לי את הכנסייה ואת המפלס התחתון המשמש כמקום תפילה של העידה עד השלמת הבנייה.

 

בהמשך הגיע למתחם הכנסייה ד"ר מאג'ד גנטוס, שממונה מטעם הקהילה על תכנון הכנסייה ועיצובה ופועל בהתנדבות מאז שנת 2004.

 

ד"ר מאג'ד גנטוס הוא רופא שיניים במקצועו, צייר חובב ובעל ידע נרחב בהדסה אזרחית, אדריכלות ועיצוב פנים. השיחה איתו על ההיגיון של בניית הכנסייה הגדולה והמרשימה ועל העבודות הייתה מרשימה ומרגשת.

 

זהו לאחר שנפרדנו, חזרתי לרחובה הראשי של העיר.

 

הנסיעה לאורכו, בדרך מערבה בפקקים בשעת אחר הצהרים, הייתה חוויה משלימה של הביקור בעיר.

******

נתחיל מהסוף
מזכרות מהפגישות

******

ההיבט הגיאוגרפי:

מיקום סכנין  
במורדות הצפוניים של רכס יודפת
ובשולי בקעת סכנין

מיקום סכנין על כביש החוצה
את בקעת סכנין (כביש 805)
בין צומת משגב, במערב
וצומת דיר חנא, במזרח

אזור גיאוגרפי,
גליל תחתון מרכזי

*****

אוכלוסייה

בסח'נין מתגוררים 32,588 תושבים
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
נכון לסוף ספטמבר 2021  
כ-94.8% מהתושבים הם מוסלמים
בתוכם יש גם קהילה קטנה של סופים
וכ-5.2% הם נוצרים (כ-1,600 נפש)

****

ההיבט המוניציפאלי:
סכנין הוכרזה כעיר ב- 21 במרס 1995
תחום השיפוט שלה הוא 11,573 דונם

*******

מראה כללי של העיר

*******

סברות למקור השם סכנין

בתקופת ממלכת פרס בשנת 586 לפנה״ס, נכבש המקום ע״י המלך סרגון השני והוא קבע את שמה כ״סיגאנה״ או״סיג׳ני״-שפירושה – ״מקום מושבו של המפקד״ שתפקידו היה לשמור על הבטחון באזורים שנכבשו ע״י הפרסים.

 

סברה אחרת קובעת כי מקור השם סח׳נין בא מהמילה הארמית ״סוכנין״ שפירושה סוכנים/ מוכרים, זאת משום שתושבי הכפר באותה תקופה הפיקו את צבע הארגמן מצדפות שהביאו מוואדי סמוך שנקרא בשם ״ואדי אלקטן״. את הצדפות דרכו בתוך מערה מחולקת לעשר מחיצות, מכאן ״מערת העשרה״ שנתגלתה בכפר. את צבע הארגמן סחרו ומכרו למלכי מצריים ולכוהנים היהודיים אשר בלטו בצבע זה בלבושם. ועל שם סוכנים אלו נקרא המקום בשם סח׳נין.

 

הסבר נוסף לשם הוא מ״סכי״ בערבית שהמשמעות ,"נדיב״

 

המקור אתר עיריית סכנין 

מעט אודות
תולדות סכנין 

 

סכנין היא עיר עתיקה מאוד היא נוסדה כ- 3,500 שנים לפנה"ס ע"י הכנענים.

 

היא נזכרת בפעם הראשונה בתעודות מצריות מימי תחותימס ה- 3 ( ראשית המאה ה- 15 לפנה"ס) בשם סכן או סאכאן. תושביה עסקו בעיבוד עורות ובייצור צבע הארגמן שהופק מחלזונות.

 

בתקופת הבית הראשון סכני הייתה חלק מהמלכה שהקים דוד המלך ולאחר פילוגה עברה סכני לתחום ממלכת ישראל שיסד ירבעם.

 

בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס נכבש הגליל, כולל הגליל התחתון, בידי תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור והאזור הפך לפחחות מגידו. כנראה אז אזור הגליל התחתון התרוקן באופן משמעותי מיושביו.

 

בימיו של מלך אשור, סרגון ה-2, ראשית המאה ה-6 לפנה"ס נקראה סכני בשם סיגאנא או סוגינון. לא ברור אם תושבי סכני הוגלו או הושארו, שכן לא ידוע על הבאת נוכרים לגליל התחתון ע"י אשור.

 

בתקופת הבית השני בשלב מסוים מהמאה 5 לפנה"ס, או בתקופה ההלניסטית התחדש כנראה היישוב היהודי במקום. בהמשך, בראשית המאה ה-2 לפנ"ס סכני נכבשה ע"י תלמי פתולמאוס, (ה- 5 שליט מצרים).

 

סכנין הייתה עיר יהודית משגשגת בתקופת הבית השני שתושביה נמנו עם הקנאים בתקופת המרד הגדול (66 – 70 לס') וכללה גם את אחד המבצרים. יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שהיה מושל הגליל בתקופת המרד, הגיע לסכני, כאשר נאלץ לסגת מערב (עראבה של ימינו) שבהעדר חומה לא ניתן היה להגן עליה.

 

בתקופה הרומית והביזאנטית (70 לס' – 640 )בתקופת המשנה והתלמוד הייתה סכני למרכז רוחני, יחד עם מספר מרכזים ללימוד תורה של היישוב היהודי בגליל. היה בה בית כנסת, שנזכר בתלמוד הירושלמי. סכני התפרסמה בחכמים, בתנאים ובאמוראים שיצאו מתוכה.

 

רבי חנינא בן תרדיון נחשב לאחד מגדולי החכמים בדורו. הוא חי בסכני ועמד בראש בית הדין המקומי. היה לו גם בית מדרש בו לימד תורה ויהודים מערים אחרות נהגו לפנות אליו בשאלות בענייני יומיום. רבי חנינא בן תרדיון נמנה על "עשרת הרוגי מלכות" בתקופת מרד בר כוכבא (132 – 135 לס'). קברו נמצא בסביבת סכנין.

 

במאה ה- 3 היה בסכני בית כנסת שהתפרסם בשל הנוהג הייחודי שם בקריאת התורה. באחד הבתים בסכנין, בסביבת הקבר, נמצא משקוף ובו חלק מכתובת ביוונית: "אל אחד"…

 

בסכנין נמצא קברו של רבי יהושע דסכנין (מכונה בפי הערבים "נבי א- סאדיק") אשר חי בה במאה ה- 4 לס'. הקבר שימש מקום לעלייה לרגל, ואחד מתלמידיו של הרמב"ן ביקר את קברו של רבי יהושע במאה ה- 14.

 

 

בסכנין התגוררו במאות ה- 2 וה- 3 לס' גם יהודים-נוצרים. זה היה לפני הקרע הסופי בין היהודים ליהודים תומכי ישו. סביר להניח שבתקופה הביזאנטית התיישבו בסכני גם נוצרים.

 

יהודי הגליל, שסבלו מגזירות דתיות ורדיפות , תחת השלטון הנוצרי- ביזאנטי, תמכו בפרסים הססנים שפלשו לארץ ב- 614 לס' ושלטו בה עד 628 לס'. לאחר שהביזנטים הצליחו לגרשם, ערב הפלישה הערבית, הם נקמו ביהודים על תמיכתם בפרסים, וערכו טבח ביהודי הגליל.

 

בתקופה הערבית- מוסלמית המוסלמים כבשו את סכני מידי הביזאנטים לאחר קרב ירמוך בשנת 636 לס'.

 

עפ"י מקור ערבי סכנין הערבית נבנתה בימיו של הכליף עומר (מאה 7 ). היא הוקמה על חורבות סכני, שהייתה ישוב יהודי עד שלהי התקופה הביזנטינית.

 

בתקופת מסעי הצלב עברה סכנין לידי הנוצרים. לא ידוע מה היה גורל הערבים שהתיישבו בה. אבל, לאחר קרב חיטין (1187 ), בו ניצח צלאח א- דין את הצלבנים, חזרה סכנין להיות תחת שלטון מוסלמי.

 

בתקופת השלטון העות'מאני שימשה סכנין כמרכז אזורי . במחצית המאה ה-18 השיח' דהאר אל עומר כבש אותה וספח אותה לממלכתו אך לאחר הובס, עשרות שנים לאחר מכן, סכנין חזרה לידי העות'מאנים.

 

בסוף המאה ה- 19 חיו בה 700 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

 

 

בשנת 1881 בסקר הקרן לחקירת ארץ ישראל ( P.E.F) סכנין תוארה כך: "כפר גדול של אבן ובוץ, בין מטעי זיתים משובחים, עם מסגד קטן. אספקת המים היא מבריכה גדולה כחצי מייל עד הדרום מזרח. התושבים הם מוסלמים ונוצרים".

 

רשימת אוכלוסין משנת 1887 לערך הראתה כי בסכנין היו כ-1,915 תושבים; 1,640 מוסלמים, 150 נוצרים קתולים ו-125 נוצרים יוונים.

 

 

בתקופת המנדט הבריטי הפכה סכנין בהדרגה למקום מרכזי של ערביי הגליל.

 

במפקד 1922 נמנו בעיר 1,575 תושבים, מתוכם 1,367 מוסלמים ו-208 נוצרים:  87 אורתודוקסים ו-121 יוונים קתולים (מלכיטים).

 

עשור לאחר מכן האוכלוסייה גדלה במפקד 1931 נמנו -1,891 תושבים מתוכם 1,688 מוסלמים, 202 נוצרים ויהודי אחד, בסך הכל 400 בתים.

 

בסטטיסטיקה של 1945 היו בסכנין 2,600 תושבים; 2310 מוסלמים ו-290 נוצרים.

 

שטח השיפוט הכולל של הכפר היה 70,192 דונם של קרקע. 3,622 דונם שימשו למטעים ולאדמות להשקיה, 29,366 דונם לדגנים, אילו 169 דונם היו קרקעות בנויות

 

ובשנת 1948 מספר תושביה היה כ-3,500 נפש.

 

סכנין נכבשה ע"י צה"ל ב- 15 ביולי 1948, במסגרת "מבצע דקל", אך צבא קאואקג'י החזירה , זמנית לידי הערבים. סכנין נכבשה מספר חודשים לאחר מן בזמן "מבצע חירם"

 

מקורות הסקירה:

רבקה שפק ספיבק סכנין הייתה יישוב יהודי עד המאה ה- 7 לספירה

בן-אריה, י ואורן, ע' (1985) יישובי הגליל המערבי ערב מפעל ההתיישבות הציוני. בתוך שמואלי, א', סופר, א', קליאוט, נ' (עורכים) ארצות הגליל, א', חיפה: אוניברסיטת חיפה, עמ' 310 – 352

מקור נוסף:

יום האדמה 

בשנת 1976 פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעה בדבר הפקעת מקרקעין באזור כרמיאל לפי פקודת הקרקעות המנדטורית משנת 1943 (רכישה לצורכי ציבור). הפקעת הקרקעות נעשתה לצורך הרחבת העיר כרמיאל, ע"פ תוכנית שתוכננה באותה עת על ידי משרד השיכון לפיתוח עירוני מואץ בגליל (תוכנית פ.ע.מ). ההפקעה כללה כ-20,000 דונם שמתוכם כשליש, באזור דיר חנא, עראבה וסח'נין, היו בבעלות פרטית ערבית.

 

הפקעות אלו היו המשך להפקעות קודמות, עליהן החל הציבור הערבי להתקומם בסוף שנת 1975, שמטרתן הייתה "יהוד הגליל". נציגים של הוועד הארצי של ראשי המועצות המקומיות הערביות, שהוקם ב-1974, נפגשו עם פקידים בכירים וניסו להניא את השלטונות מלבצע את התוכנית ולהגיע לפשרה.

 

במקביל הובילה תנועת רק"ח להקמת "הועד הלאומי להגנה על האדמות", שנטלה על עצמה להיאבק נגד הפקעת הקרקעות. במהלך ההכנות הושגה הסכמה לשיתוף פעולה בין הקיצוניים למתונים יותר. מנהיגים מהציבור הערבי הכריזו על שביתה כללית במגזר הערבי ב-30 במרץ 1976, באופן ספציפי נגד הפקעת אדמות ובאופן יותר כולל נגד מה שכונה "אפליית הערבים במדינת ישראל".

 

ההפגנות נערכו בעיקר בכפרים סח'נין, עראבה ודיר חנא. ההפגנות, שהיו שקטות בתחילה, נהפכו במהרה לאלימות וכללו חסימת כבישים וזריקת אבנים ובקבוקי תבערה. משטרת ישראל לא הצליחה להתמודד עם ההפגנות ופנתה לעזרת צה"ל.

 

בהפגנות נהרגו שישה מפגינים; ארבעה על ידי צה"ל ועוד שניים על ידי המשטרה. ההרוגים היו: ח'יר מוחמד יאסין מעראבה, רג'א חסין אבו-ריא, ח'דר עבד ח'לאילה וח'דיג'ה שואהנה מסכנין, מוחמד יוסף טאהא מכפר קנא וראפת זוהיירי מנור-שמס, שנורה בטייבה. ההפגנות התפשטו לכל הארץ ואף ליהודה, שומרון ועזה אולם דעכו במהרה.

 

מדי שנה ב-30 במרץ מתקיימת עצרת לציון יום האדמה.

******

בתים בעיר 

*****

מסגדים בעיר

הסוּפיות היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.

 

בעוד ששאר הזרמים באסלאם סבורים כי הנביא מוחמד מת ומורשתו חקוקה בסלע ולא ניתן לשנות בה דבר, הסופים סבורים כי הנביא מוחמד מוסיף לדבר אל מאמיניו באמצעות מורי ההלכה הקדושים, המחוברים בשרשרת מיסטית אל מוחמד והם אלה שקובעים בנוגע לכל דבר.

 

הם שאפו להתאחד עם האל ("איתיחאד") תוך ביטול המהות העצמית שלהם,

 

לצורך כך פיתחו סוג מדיטציה הנקרא מוראקבה המזכיר את מסורות המדיטציה של המזרח הרחוק.

 

הסופים חיו כסגפנים, חיו בעוני מתוך בחירה ומנעו מעצמם שינה, מזון ונוחות פיזית

האנדרטה לציון יום האדמה
בבית הקברות המוסלמי

 

במהלך השנה שלאחר אירועי יום האדמה החליטו עבד עאבדי וגרשון קניספל על הקמת האנדרטה לציון יום האדמה בסכנין, וזאת בתמיכתו של ראש המועצה המקומית של סכנין, דאז, ג'מאל טראבה.

 

ב-30.3.1977 ביום השנה, הציגו האמנים לפני ועד המועצות הערביות בגליל וקהל רב משתתפים את מודל האנדרטה.

 

בנית מבנה האנדרטה בסופו של מרץ 1978 ארכה מספר שעות במאמץ משותף של מספר רב של פועלי בנין מסכנין.

 

האתר כולל שתי אנדרטאות זה ליד זה.

 

האנדרטה הקטנה יותר מבין השניים היא פסל של מחרשה ומולה עומדת האנדרטה המרכזית והמסיבית המתעסקת ביחסים בין האדם לאדמה.

 

האנדרטה בנויה בצורת סרקופג ובארבע פאותיו תבליטים, בצד אחד אנשים משיטים יד לאדמה בואריציות שונות ובצד אחר אנשים שרויים על האדמה הנראים ללא רוח חיים. על האנדרטה אין סממנים דתיים למעט המילה שהיד, שהפכה להיות גם מונח חילוני בלאומיות הערבית והפלסטינית.

 

בקדמת האנדרטה מופיעים שמות ההרוגים, מתחת לאלו ציטוט מהקוראן "הם הקריבו את עצמם שנוכל לחיות.." המהווה אף הוא שימוש חילוני-לאומי בפסוק מהקוראן.

 

המקוא והרחבה וראו גם עבד עאבדי וגרשון קניספל "סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסכנין 1976-2006"

.

******

מערכת החינוך

מערכת החינוך בסכנין כוללת  10,000 ילדים ונוער שהם כשליש מאוכלוסייתה.

 

מערכת החינוך כוללת את המוסדות הבאים
* 56 גנים – גני חובה, גני טרום חובה וגנים לחינוך המיוחד.
* 9 בתי ספר יסודיים
* 3 חטיבות ביניים
* 3 בתי ספר תיכוניים.

 

התוכניות ייחודיות בחטיבת הביניים בעיר
* תוכנית מופ"ת ללימודי מתמטיקה, פיזיקה ותרבות
* תוכנית תגבור לתגבור לתלמידים במקצועות המתמטיקה.
* תוכנית פיתוח מקצועי לחיזוק המצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים.
* תוכנית רצף פדגוגי למקצועות המדעים והמתמטיקה.
* תוכנית מדעניות העתיד- לקידום תלמידות במדע ובטכנולוגיה בהובלת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ועמותת "ידידי עתידים".

 

 

עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן  היה היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט במאה ה-14 (27 במאי 1332 – 19 במרץ 1406) שחי בטוניס, הרי המגרב ובקהיר.

 

הוא הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה, הכלכלה, והדמוגרפיה.

 

חיבורו המפורסם ביותר הוא "אקדמות למדע ההיסטוריה", או בשמו הערבי "מוקדימה" שנועד להיות חלק מאנציקלופדיה אסלאמית ראשונה למדעי ההיסטוריה.

 

****

מכללת סכנין

מכללת סכנין  להכשרת עובדי הוראה נוסדה בשנת 2001.

 

המכללה הנה מוסד בפיקוח ותקצוב של משרד החינוך והמועצה להשלכה גבוה (מל"ג)  ומנוהלת ע"י עמותת מכללת סכנין.

 

מכללת סכנין  קיבלה את הכרת המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר בוגר ומוסמך בהוראה ותעודת הוראה

 

מכללת סכנין הוקמה מתוך הכרה בצורך לקידום החינוך הערבי בישראל, עם הקפדה על סטנדרטים מדעיים וחינוכיים גבוהים,

 

מטרת המכללה להכשיר מורים ומחנכים מצטיינים, בעלי השכלה כללית רחבה ובעלי מודעות מוגברת לעבודתם החינוכית והפדגוגית.

 

תהליך ההכשרה מלווה בידע אקדמי ברמה גבוהה במקצועות ההתמחות ובתחומי החינוך והפדגוגיה.

 

במכללת סכנין (ע.ר) הוקמו מרכזים מדעיים, תרבותיים וקהילתיים, במטרה לחבר ולהפגיש בין המבנה התיאורטי במכללה למבנה המעשי בשטח והם:
*המרכז לפיתוח מקצועי, השתלמויות ולימודי תעודה,
* היחידה ללימודי המשך והסבת אקדמאים להוראה,
* מרכז "מט"ע" לפיתוח השפה הערבית.
* מרכז לאבחון וטיפול בלקויות למידה.
* המרכז לספרות ילדים
* המרכז למעורבות חברית וקהילתית
* המרכז ליזמות וחדשנות חברתית
* מרכז השפה האנגלית ומרכז "גשרים" לרב תרבותיות ולדו קיום בשלום,

המקור אתר מכללת סכנין

***

מרכז יום אזורי לזקן

עמותת השלום לטיפול בקשיש הוקמה בשנת 1999 שמונדר חליאלה היה בין מקיימה נועדה לטיפול יומי בקשיש עם עזרה לאספקת צרכי הקשישים. טיפוח ושמירה על תפקוד הקשיש. העמותה פועלת להכנת תוכניות בתחום התרבות והפנאי ושילובם של המבוגרים עם קבוצות שונות בקהילה.

מרכז היום המכיל מחלקת קשישים ומחלקת תשושי נפש משרת את תושבי סכנין, עראבה, דיר חנא, שעב, כוכאב, מג'ד כרום, בועינה, דיר אל אסד ונחף

 

******

הבית הירוק –
המרכז האזורי לחינוך סביבתי,
שימור אנרגיה ומחקר
מקום מושבו של מטה
איגוד ערים לאיכות הסביבה בית נטופה

הבניין הירוק בסכנין משלב אלמנטים ירוקים ששימשו את תרבות הבנייה הערבית עוד לפני מאות שנים

 

הבניין, תוכנן על ידי אדריכל האיגוד, עבד אל רחמן יאסין מהכפר עראבה, ומוטמעות בו שיטות בניה מסורתיות לצד מודלים מתקדמים לשימור אנרגיה ומים.

 

כיום מתקיימות בו בעיקר פעילויות חינוכיות והשתלמויות, בין היתר בתחום איכות הסביבה, הכוללות הרצאות לקבוצות לימוד מהארץ ומחו"ל.

 

הבניין הירוק נחשב לסיפור הצלחה מבחינת האלמנטים הירוקים המוטמעים בו ועוזרים לשוהים בתוכו ליהנות מבידוד טרמי גבוה וצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד.

 

בשנת 2007, מיד לאחר שהוקם,  קיבלו מתכנני הבניין טפיחה גדולה על השכם מארגון ארצות הים התיכון שהעניקו לבניין את המקום הראשון בתחרות בנושא שימור אנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה חלופיים בבניינים

 

בנוסף לכבוד, קיבלו באיגוד הערים מענק של יותר מחצי מיליון שקל שהושקעו בפיתוח אלמנטים ירוקים נוספים בבניין, כמו למשל טורבינת רוח של 1 קילו-ואט וקולטים סולריים על הגג.

 

בבניין משולבים 20 אלמנטים לחיסכון באנרגיה, שמרביתם הגיעו ממסורת הבניה הערבית הקדומה.

נוצרים בסכנין

בסח'נין מתגוררים 32,588 תושבים לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר 2021  כ-94.8% מהתושבים הם מוסלמים בתוכם יש גם קהילה קטנה של סופים ואילו וכ-5.2% הם נוצרים (כ-1,600 נפש).

 

הנוצרים בסכנין משתייכים לשני זרמים בנצרות, מחציתם נכללים בקהילה היוונית – אורתודוכסית ומחציתם בקהילה היוונית – קתולית.

 

ראוי לציין שבעבר שחלקו של המיעוט הנוצרי מסך תושבי סכנין היה גבוה יותר ובמהלך מאה השנים הלך וקטן. בשנת 1922 הם מנו כ-15% מאוכלוסיית הכפר ובשנת 1945 הם מנו כ-11% מאוכלוסיית הכפר.

 

 

****

אצטדיון דוחה
 המשמש את קבוצת בני סכנין
במשחקיה הביתיים
מכיל 8,500 מקומות ישיבה.

 

לאחר עלייתה לליגת העל בשנת 2003, נאלצה בני סכנין לארח את משחקיה הביתיים הרחק מביתה מפני שהאצטדיון לא היה ברמה הנדרשת על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל לליגת העל.

 

תחילה נבדקה האפשרות להקים אצטדיון חדש ומודרני, בשטח פתוח שבין עראבה לסכנין, אך לא התקבל אישור להקמתו והוחלט על שדרוג האצטדיון הקיים והרחבתו.

 

הקבוצה נתקלה בקשיים לגייס את הכסף הדרוש לשדרוג.

 

הקמת שלב א' של שדרוג האצטדיון שגויס מתורמים רבים בישראל, וגם ממשרד ראש הממשלה הושלם באוקטובר 2005 אז, נערך המשחק הראשון של בני סכנין.  .

 

בראשית  2007,הועד האולימפי הלאומי של קטר שהסכים לתרום 10 מיליון דולר שדרוג האצטדיון ולהקמת כפר ספורט בעיר ואלה הושלמו בקיץ 2009. .

 

כאות הוקרה הוחלט לקרוא לאצטדיון על שם בירת קטאר דוחה.

 

בפגרת הקיץ של 2017 עבר האצטדיון שיפוץ מקיף והרחבה שהושלמו במרץ 2018

*****

מרכז המורשת הערבית

המרכז, הנמצא במבנה עתיק "אל – סראיא" מהתקופה העות'מאנית מציג תערוכה קבועה של כלים ואלמנטים מהמורשת הערבית (כ-3,000 פריטים)

הפרויקט, מיסודו של המרכז למורשת ערבית בטייבה (עמותת מואססת כנעאן ללתקאפה ואלעולום), הוקם על פי הסכם שיתוף פעולה עם עיריית סח'נין.

 

המוזיאון מציג כלי עבודה ששימשו את החברה הערבית, חדר משפחה, כלי בית, מלאכות יד ערביות, רקמה, ובאגף נפרד את הלבוש המסורתי.

 

האתר המשמש גם מוסד להשכלה על תרבות ומסורת, מציע למבקרים מפגש חווייתי של כל החושים עם התרבות והמסורת הערבית .

 

בשנים האחרונות קבעה העמותה מדיניות להעשרת התערוכה הקיימת בתערוכות משתנות בין כותלי המרכז, על מנת למשוך סוגי קהל נוספים

 

*******

סוף דבר,

הסיור בעיר סכנין
והמפגש עם ראש העיר ובעלי התפקידים
היה מרתק, מעניין וגם מרגש.

******

בתום הסיור הייתה לי תחושה
שלא מיציתי את
כל מה שניתן לראות בעיר
ומצאתי לנכון לחזור אליה אחרי שבוע
ולשוטט בה פעם נוספת.
שמחתי על הביקור הנוסף 

******

אודה על האמת,
אני מצר על כך שעבר זמן רב,
מאז שהתחלתי לשוטט בארץ
לפני עשרות שנים,
עד שהגעתי לעיר.

*****

בסיור הרגשנו
שאנחנו אורחים רצויים בעיר.

קבלת הפנים
בכל מקום שהגענו אליו
הייתה מופת.

האירוח היה לבבי ביותר
וביטא יפה את רצון המארחים שנדע,
שהתדמית השלילית
בקרב חלק מהציבור הישראלי,
בטעות יסודה. 

******

בסיור בעיר התרשמנו מאוד מהניקיון שלה.

*****

התרשמנו מצד אחד
מהפיתוח המואץ של העיר
ומצד האחר מהצפיפות של העיר,
שעתודות הקרקע בשטח השיפוט שלה,
כמעט ואינם מאפשרות לה להתפתח ולהתרחב

******

שמחנו שנפתח לנו
אשנב להכיר
עיר ואם ערבית נוספת וחשובה בישראל

******

בסיור למדנו
שראוי ורצוי,
שסכנין תהייה מקום
במפת התיירות של ישראל בכלל,
ובגליל בפרט.
לסכנין יש עבר מפואר
שכדאי לדעת ולהכיר אותו.

*****

דבר תודה,

תודה לחברי ועמיתי
יואל שדה שארגן את הסיור,
הדריך אותנו בנקודת התצפית
ובעיקר שרתם לעניין את חברו ועמיתו
עו"ד ומורה הדרך מונדר חליאליה.

****

תודה למונדר חליאליה שתאם את המפגשים,
התלווה והוביל אלינו במשך כל הסיור
והוביל אותי בסיור ההשלמה

*****

תודה לד"ר ספואת אבו ריא,
ראש העיר שהקדיש מזמנו היקר
והתפנה לשוחח איתנו.

תודה לדובר העיריה מר ר'אזל אבו רייא
ולמר אדל חנא מנהל לשכת ראש העיר
שאירחו אותנו והוסיפו לספר לנו על העיר

*****

תודה לגב' האנדי איגריס
שהפליאה וריתקה אותנו בהסבריה
על הבית הירוק ועל איגוד

******

תודה למר כאמל אבו יונס
מנהל חט"ב הביניים אבן ח'לדון
שסיפר לנו
בהרחבה על מערכת החינוך בעיר

*****

תודה מר אמין אבו ריא
מנהל מוזיאון מורשת התרבות הערבית
שסקר בפנינו את תולדות סכנין
והציג לנו חלק ממוצגים במוזיאון.

****

תודה לכהני הדת של הקהילות הנוצריות
אבונה סאלח חורי ואבונה עארף ימין,
שאירחו אותנו בכנסיותיהם
ורתקו אותנו בדבריהם

*****

תודה למר רמי שלאעטה
מנהל מרכז יום לזקן
על האירוח הלבבי בביקור הספונטני במקום

*****

תודה לחברי שהצטרפו לסיור
ויצרו את הקבוצה הסקרנית

*****
אחרון תודה לידידי שלמה אשכול
שהזמין אותי להצטרף לנסיעה
וחסך ממני את הנהיגה