הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא של קטע סיור, אחד מתוך סדרה של שניים.

מטרת הסדרה להכיר עד היכן מתפרס השטח הבנוי של ירושלים בהווה ולדעת עד איפה הוא מתוכנן להתרחב בעתיד.

לסיור זה שהוביל שלמה אשכול, יצאנו ניר עמית ואני.

סיור זה התקיים ביום רביעי 12 במאי 2021 והוא נעשה אחרי הסיור הקצה הדרומי של תחום ירושלים – מדף הדסה, רכס לבן, גילה והר חומה

בקטע סיור זה עברנו בעטרות, "אצבע הצפונית" של תחום ירושלים

במהלך הסיור עצרנו באזור שדה התעופה עטרות ואזור התעשייה עטרות. .

בתיעוד להלן מובא מידע אודות המקומות בהם עברנו , מפות ובהן ציון המסלול ונקודות העצירה וגם צילומים שנעשו בסיור.

******

האצבע הצפונית

***

**** 

*****

מסלול הסיור

***

***

דרך רמאללה

****

*****

מעבר קלנדיה

****

מעבר קלנדיה (מכונה גם מחסום קלנדיה) הוא מסוף מעבר בין שטחי הרשות הפלסטינית לישראל הממקום בכניסה לירושלים מצפון, ליד קלנדיה.

 

המעבר נמצא בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים.

 

במעבר עוברים מדי יום כ-10,000 פלסטינים מכיוון רמאללה לאזור ירושלים ועטרות.

 

מעבר קלנדיה מתופעל ומאויש בלוחמי המעברים של גדוד ארז של המשטרה הצבאית, חיילי משמר הגבול, שוטרי מחוז ירושלים של משטרת ישראל ומאבטחים אזרחיים.

***

******

שדה תעופה עטרות 

מתחם שדה התעופה

***

שדה התעופה עטרות (ידוע גם כ"שדה התעופה קלנדיה" ו"נמל התעופה ירושלים") הוא שדה תעופה לא פעיל.

 

שדה התעופה הוקם על ידי ממשלת ארץ ישראל המנדטורית בראשית שנות ה-20' של המאה הקודמת בסמוך על האדמות החקלאיות של מושב העובדים היהודי עטרות לכפר הערבי קלנדיה,

 

עם הקמת שדה התעופה הוא לא שימש קווי אוויר סדירים אלא רק טיסות מיוחדות ובודדות, בעיקר של הפקידות הבכירה בארץ ישראל.

 

בחודש אוקטובר 1937 החליטה ממשלת המנדט להרחיב את שדה התעופה שוב, ולהפעיל בו גם טיסות אזרחיות. באותה עת החלה לפעול חברת התעופה העברית הראשונה בארץ ישראל, נתיבי אוויר ארץ ישראל (Palestine Airways) שייסד פנחס רוטנברג. החברה הפעילה קו תעופה סדיר בין לוד וחיפה, וראתה בהרחבת שדה התעופה הזדמנות להקמת קו בין עטרות (ולמעשה ירושלים) לבין חיפה. אולם מלחמת העולם השנייה לא איפשרה מימוש התוכנית.

 

שדה התעופה היה נכס אסטרטגי בתוכנית פינוי נציגי השלטון הבריטי מירושלים. ביום 14 במאי 1948 הגיע הנציב העליון האחרון בארץ ישראל, סר אלן קנינגהאם מארמון הנציב אל שדה התעופה, ועלה על מטוס נוסעים שהביאו לנמל חיפה ומשם עזב את הארץ בדרך הים.

 

מגיני עטרות הגיעו לשדה התעופה שהיה נטוש והשתלטו עליו, אך קיבלו הוראה לפנות את השדה ואת המושב ולחבור למגיני נווה יעקב. טור שריון של הלגיון הערבי מלווה בלוחמים מקומיים החריב את המושב עטרות הנטוש ואת שדה התעופה בדרכו לקרב על נווה יעקב.

 

שדה התעופה וסביבתו 1948 – 1967

 

על פי הסכם שביתת הנשק שנחתם לאחר מלחמת העצמאות בין ירדן וישראל ביום 3 באפריל 1949, נותר שדה התעופה עטרות בשטחה של ממלכת ירדן.

 

הירדנים בנו מחדש את השדה ההרוס והרחיבו את מסלול הטיסה, אגב הרס שרידי המושב הנטוש עטרות ובית הקברות שלו.

 

על מנת להעניק לשדה מעמד מרכזי, הוארך המסלול ונוספו מבני שירותים, תחזוקה, ומגורים לצוות העובדים.

 

לשיא פעילותו הגיע שדה התעופה במחצית שנות ה-60 של המאה ה-20, עת החלה תיירות חוץ מאירופה ומארצות ערב להגיע למזרח ירושלים ולסביבתה.

 

בשנת 1966 נערכו תוכניות להגדיל את שטח השדה על ידי הרחבתו מזרחה, לכיוון הכביש הראשי ירושלים-רמאללה. שנה זו הייתה הפעילה ביותר בתולדות השדה, ועברו דרכו כ-100,000 נוסעים ב-1,040 טיסות.

 

בתחילת מלחמת ששת הימים, ב-6 ביוני 1967 כבשה חטיבת הראל את שדה התעופה.

 

לאחר סיום המלחמה ועם איחוד ירושלים, החליטה ממשלת ישראל, בהמלצתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק, לכלול את שדה התעופה בתחומה המוניציפלי של העיר כדי שלבירה יהיה שדה תעופה משלה, ושמו של השדה שונה ל"נמל התעופה ירושלים".

 

ניהול השדה נמסר לידי רשות שדות התעופה. לצורך כך הוקצו כספים לשיפוץ השדה, ריבוד מסלול הטיסה באספלט, והתקנת תאורה ועזרי נחיתה ולהארכת להארכת המסלול. לצורך הארכת המסלול דרום-מזרחה הוסט קטע כביש ירושלים-רמאללה שעבר ממזרח לשדה עוד מזרחה, לגבול מחנה הפליטים קלנדיה – מקום בו פועל עד היום מעבר קלנדיה.

 

חברת התעופה ארקיע החלה להשתמש בשדה לטיסות פנים ארציות, אך הוא לא שימש אותה כבסיס אלא כתחנת ביניים להעלאת והורדת נוסעים בחלק מהטיסות בין שדה דב לנמל התעופה אילת.

 

בשנת 1972 השקיעה ממשלת ישראל בשיפוץ שדה התעופה מתוך מטרה שיוכל לשמש לטיסות בינלאומיות. הדבר לא התממש בשל לחץ והתנגדות בינלאומיים שנבעו מכך שמזרח ירושלים לא הוכרה כחלק מירושלים המאוחדת. במסגרת העבודות הורחב והוארך מסלול הטיסה והוכשר לקליטת מטוסי נוסעים גדולים, בית הנתיבות שופץ והותקנו בו עמדות מכס וביקורת גבולות, וציוד מכ"ם וניווט הותקנו בשדה.

 

מול מגדל הפיקוח

בשנת 1976 אישר שר התחבורה כללים להפעלת טיסות שכר לישראל ואלו החריגו מכלל המגבלות שנועדו למנוע תחרות עם חברות התעופה הסדירות, טיסות שכר לשדה עטרות. אולם מסיבות מדיניות לא הסכימו חברות תעופה זרות להנחית טיסות שכר בירושלים.

 

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשנת 2000, הוחלט לסגור את שדה התעופה, כיוון שהוא מוקף בהתיישבות ערבית צפופה, ממנה ניתן לטווח אותו בקלות. המקום הועבר מידי רשות שדות התעופה לרשות צה"ל, האחראי מאז על אבטחת המתקן.

 

במתחם השדה שוכן מפעל מת"א של התעשייה האווירית, העוסק בתחזוקת מסוקים.

מקור, הרחבות והפניות

 

מול שער הכניסה למסלול הנחיתה

התכנית להרחבת השטח הבנוי על שטח שדה התעופה

מבט ממעל על שטח שדה התעופה

הצגת שטח ההרחבה על המפה 

 

בפברואר 2020, משרד הבינוי והשיכון הגיש לעיריית ירושלים תוכנית להקמת שכונה חדשה בשטח שדה התעופה עטרות. התוכנית מתוכננת סמוך לחומת ההפרדה, בצד הישראלי של הגדר, והיא צפויה לחצוץ בין כפר עקב לבין ירושלים. שטח התוכנית שטח התוכנית הוא 1,243 דונם והיא אמורה להכיל 9,000-6,900 יחידות דיור, 300 אלף מ"ר של שטחי מסחר, 45 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, מלון, מאגר מים ועוד. הבעלים של השטח הם המדינה, קק"ל ואנשים פרטיים רבים, רובם פלסטינים. לפי מסמכי התוכנית, המדינה מתכננת לחלק מחדש את הרכב הבעלות על הקרקע ללא הסכמת הבעלים כדי להקים את השכונה.

 

התוכנית לא מציינת במפורש לאיזו אוכלוסייה היא מיועדת, אך היא כוללת בתי כנסת ומקוואות. בעבר הועלה רעיון להקים באזור שכונה לציבור החרדי, אולם החרדים דחו אותו בשל ריחוקה משכונות יהודיות אחרות ומיקומה בין גדר ההפרדה לבין אזור התעשייה עטרות.

 

בעת זאת, ממשל טראמפ התנגד לתוכנית מאחר ולפי תוכנית השלום שיזם, שבינתיים נפחה את נשמתה במקום אמור להיבנות אזור תיירות פלסטיני

 

ראו ניר חסון, המדינה מקדמת שכונה יהודית במזרח ירושלים בשטח שטראמפ ייעד לפלסטינים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2020

 

****

*****

****

אזור התעשייה עטרות 

****

אזור התעשייה עטרות הוא אזור תעשייה השוכן בצפונה של ירושלים.

 

אזור התעשייה קרוי על שם מושב העובדים עטרות ששכן בסמוך לו בין השנים 1919–1948.

 

אזור התעשייה מונה מעל ל-160 מפעלים, שפועלים במגוון רחב של תחומים: בטון ועפר, מסגרות, נגרות, מפעלי עופות (לרבות עוף ירושלים) ובשר. בפארק עובדים כ-4,000 עובדים, מהם 1,000 יהודים וכ-3,000 פלסטיניים ממזרח ירושלים ומרמאללה.

 

בצדו הצפוני של אזור התעשייה נמצא שדה התעופה עטרות שנסגר בעקבות האינתיפאדה השנייה

הכניסה הצפונית של אזור התעשייה

 

לאחר מלחמת ששת הימים, בתחילת שנת 1970, בחנה החברה הכלכלית לירושלים אופציות שונות להקמת אזור תעשייה נוסף לעיר והוחלט שהוא יוקם באזור בו שכן מושב עטרות ההיסטורי ושטחיו החקלאיים. לצורך כך הוקצו לקראת סוף שנת 1970, 9 מיליון לירות ישראליות. אזור התעשייה כלל מחסנים לאחסון ולחלוקה, תעשייה קלה ומוסכים. רבים מהעובדים בו היו ערבים-פלסטינים בני השכונות והכפרים הסמוכים.

 

המרחק הרב בין אזור התעשייה לבין מרכז העיר ירושלים, ובעיות ביטחוניות שנבעו ממיקומו, הקשו על התפתחותו, בעיקר בעתות של מתיחות ביטחונית.

 

הבעיות הביטחוניות הגיע לשיאן לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, שהובילה לסגירת 45 מפעלים באזור במשך שנת 2001. באותה תקופה מפעלים גדולים כגון "אינטרקוסמא" לקוסמטיקה, "טבע" לתרופות ומפעל המסוקים של התעשייה האווירית עזבו את האזור. המצב המשיך להידרדר עד שהובע חשש לקיום אזור התעשייה בכלל. החברה הכלכלית לירושלים אף עתרה לבג"ץ שהאזור יוכרז נפגע פעולות איבה. בתגובה הודיע משרד האוצר שהאזור לא יוכרז כ"נפגע איבה", אך יקבל סיוע בשיקומו.

 

לאחר סיום האינתיפאדה שוקמה פעילות אזור התעשייה והוא נגיש בהווה לתנועה באמצעות כביש 443 וכביש 404, המאפשרים תנועה מהירה וקלה של סחורות מהאזור ואליו.

 

על מנת לעודד מפעלים ובתי עסק לפעול באזור למרות המכשולים הכריזה הרשות לפיתוח ירושלים המנהלת את אזור התעשייה על שורת הטבות למפעלים הכוללים הטבות בארנונה, ומענקים שונים. אזור התעשייה הוקף בגדר ביטחון ושוטרי משמר הגבול עורכים סיורים באזור התעשייה על מנת להבטיח את ביטחון העובדים והרכוש.

 

ב-2015 נפתח בעטרות מפעל למיון ועיבוד אשפה המשרת את אזור ירושלים ומחליף את אתרי הטמנת האשפה באזור העיר.

 

בתחילת 2016 הוחלט להרחיב את שטח אזור התעשייה במאות דונמים לכיוון שטח שדה התעופה הסגור בעטרות (אך בינתיים לא על שטחי שדה התעופה עצמו) שיאפשרו תוספת עשרות מפעלים. כמו כן נבנה באזור התעשייה מרכז קניות בשטח של 20,000 מ"ר בבעלותו של היזם רמי לוי

 

****

שטח אזור התעשיה ובפינה הדרום מזרחית הקניון שהקים רמי לוי

 

ב-2017 החלה הקמת פרויקט אזור עטרות ג', בו הוקצו 12 מגרשים בשטח כולל של כ־70 דונם עבור 12 מפעלים. המתחם נחנך בספטמבר 2019.

 

בנובמבר 2020 הכריזה עיריית ירושלים על פרויקט לשודרג המרחב הציבורי של אזור התעשייה, כולל המדרכות, אזור החניה, תשתית החשמל והכבישים, בהיקף ההשקעה של כ-40 מיליון שקלים.

 

כיום, מהווה הפארק את אזור התעשייה הגדול ביותר במטרופולין ירושלים של תעשייה ומלאכה מסורתית.

 

המקור 

 

****

****

****

חומת ההפרדה באזור התעשיה המפרידה בינו ובין א-רם

****

***********

סוף דבר,

הסיבוב באצבע הצפונית
של מרחב עטרות
היווה פרק פתיחה מעניין
לקראת הלימוד עד היכן
משתרע הקצה הצפוני של העיר

*****

תודה שלמה שעמדת על כך
שנגיע לאזור זה
עוד בטרם למדנו על תחום
השתרעות העיר
בפאה הצפון מזרחית
ואליה נגיע בפעם הבאה.