מושב ניר עקיבא שבצפון מערב הנגב11 בפברואר 2021

עניינו של תיעוד זה הוא שיטוט/צילום במושב ניר עקיבא שנמצא בצפון הנגב, בתחום המועצה האזורית מרחבים.

היוזמה לסיור היא של חברי דוד עמירם שביקש שאשוטט, אצלם ואכתוב על המושב בו גדל.

דוד עמירם שהיום הוא תושב מבשרת ציון נולד במרוקו בשנת 1958 בעיר קניטרה. משפחתו הייתה מתוכננת לעלות ארצה בשנת 1961 בספינת אגוז, אולם, אביו ביטל את העלייה באותה שנה. הם עלו לארץ לאחר מכן, בשנת 1962, במסגרת "מבצע יכין" שיצא לאחר טביעת ספינת אגוז. משפחתו הגיעה אל מושב ניר עקיבא שם התגוררו אחותו והוריו של אביו. אביו של דוד החל את דרכו כחקלאי שמתמחה בגידול הדרים כל חייו. אמו הייתה הדוורית של המושב במשך כ- 40 שנה. לאחר השירות בצבא קיבל דוד משק כבן ממשיך ולאחר שנה בה גידל סלרי וכרוב סיני, החזיר את המשק לאגודה ויצא ללימוד אדריכלות. המשק של הוריו עבר אליו בירושה לאחר לכתם. במשק קיים פרדס כ- 25 דונם לימונים ותפוזים ירושה מאביו הפרדסן. דוד אומר "המושב היה ועודנו, תבנית נוף ילדותי ובגרותי וכך יישאר לתמיד."

ביתו של דוד כיום

הסכמתי לבקשת דוד מיד אבל, בתנאי שהוא יוביל אותי ויראה לי המושב.

ביום רביעי, 10 בפברואר 2021, לאחר עיכוב ממושך של זמן הסגר השלישי הנושם שהפך להיות סגר מהודק, יצאנו – דוד ועליזה עמירם וסמדר ואני – להסתובב במושב.

במשך כמעט שלוש שעות שוטטנו ברגל וברכב והתרשמו מהמושב ובעיקר מהסיפורים והזיכרונות של דוד עמירם.

*******

****

מיקום:
צפון מערב הנגב

****

מצפון־מזרח לנתיבות
ומדרום לניר משה,

****

וליתר דיוק
בגבעות הלס שמישור חוף הנגב

****

***

על האזור בו נמצא המושב ראו בהרחבה בשדות בין היישובים גבים, יכיני, ניר עקיבא ודורות

***

******

****

ניר עֲקִיבָא הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים ונכלל בתחום המועצה האזורית מרחבים. הוא הוקם ב-1 ביוני 1953 על ידי עולים מרומניה, כשאליהם הצטרף גרעין של עולים צעירים יוצאי מרוקו. שטח המושב הוא כ־1,000 דונם. המושב הוקם במסגרת מניעת חזרת הבדואים ועיבוי ההתיישבות היהודית באזור שובל והוא כונה זמנית "שובל 2". במאי 1954 נקבע שמו "שדות עקיבא", על שם עקיבא אטינגר, שהיה מנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית. לאחר כשנה הוסב שמו ל"ניר עקיבא".
המושב לא הצליח למשוך אליו מתיישבים, ובתחילת 1958 היו בו 40 בתים ריקים, שיועדו לשיכון מתיישבים במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר.

מושב ניר עקיבא וסביבתו בתום העשור הראשון חמש שנים לאחר הקמתו

*****

המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי כופח'ה שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור אליו לאחריה.

הכפר כופחה

הכפר כופח'ה נוסד בסביבות 1880 על-ידי השלטון העות'מאני על אדמות ג'יפתליק (כלומר, אדמות הכתר השייכות לסולטן, כולל כל הכנסות מהן) והוא אחד מתוך 10 כפרים שתוכננו והוקמו על-ידי השלטונות בצפון הנגב לאוכלוסייה מעורבת של בדווים, פלאחים ומצרים שהגיעו מרצועת עזה. כאמור, המבצע הזה נערך כחלק מייצוב האזור שסבל ממלחמות-שבטים שהתחוללו בן במשך כמה דורות. השם כופח'ה פרושו "המוכים" והוא אופייני לשמות התורכיים שהוענקו לישובים ולמקורות המים בצפון הנגב למטרות השפלה וביזוי המקומיים.
הכפר כופח'ה היה מתוכנן בתכנון "גריד" (סורג) ובו 48 מגרשים, שני בניינים בכל מגרש שנבדל משכניו במשוכת צברים ובמרכז הישוב הוקם מסגד מפואר כמה שנים לאחר ייסוד הכפר. המסגד הוקם על גבי שרידי כנסייה שהיתה מרכז היישוב הביזנטי הקבור מתחת לכופח'ה העות'מאנית. חלק משרידי הכפר והיישוב הביזנטי עדיין קיים הודות להקפדה על שמירתם של בעלי החווה שנבנתה על עיי הכפר.
בשנת 1944 התגוררו בכפר התושבים ל-500, כולם מוסלמים. במרכז הכפר עמד מסגד שנבנה בתקופת שלטונו של הסולטן העות'מני עבד אל-חמיד השני (1876 – 1909). בתי הכפר היו סמוכים לגדה הדרומית של ואדי אבו שוּנר, פלג של ואדי חַוְדַג' (נחל הוֹגָה). היו בכפר בית ספר יסודי וכמה חנויות קטנות. מים לצרכים ביתיים סופקו משתי בארות בתחום הכפר, ולצרכי חקלאות השתמשו התושבים במי גשמים ובהשקיה מבארות, בורות ומאגרים. אדמות הכפר השתרעו על 8,569 דונם. תושבי הכפר נטעו מצפון לכפר עצי פרי, כמו אפרסקים, זיתים, שקדים, ענבים ותאנים, ובשאר צידי הכפר גידלו דגנים. בכפר נמצאו שרידים מחרבת אל- כַּוְפַחָ'ה ובהם שרידי בורות, עמודי שיש, כותרת קורינטית, פסיפסים וחרסים.
במלחמת העצמאות, במסגרת הרחבת תחום המדינה היהודית והיערכות מול צבא מצרים, יחידות של חטיבת הנגב פשטו על הכפר בליל ה-27-28 במאי 1948 והתושבים גורשו מהכפר ולא הורשו לחזור אליו.
כאמור, מושב ניר עקיבא הוקם ב-1953 על אדמות הכפר, מדרום-מערב לאתר הכפר. מהכפר שרד רק המסגד – מבנה אבן עם כניסות וחלונות מקושתים – אשר משמש כאסם וכאורוות סוסים. האתר, אשר מכיל עיי חורבות, שיחי צבר וצמחי מדבר, מגודר ומשמש למרעה. פרדס גדל ממערב לו, וחקלאים ישראלים מגדלים דגנים באדמות הסמוכות.

מביטים על החווה בה נמצאים עיי הכפר כופחה

******

דמות היישוב

מבט ממעל

שטחו של המושב כ- 6,400 דונם ותושביו מועסקים בעיקר במקצועות חופשיים. המושב שומר גם על ציביון חקלאי ויש בו חברים העוסקים בגידולים שונים: פרדסים, מטעים, פרחים, גידולי שדה ועוד.

הפרדסים בקרבת המושב

כיום, ניר עקיבא מתגוררים כ-130 בתי אב מתוכם 80 משתייכים לאגודה החקלאית. במושב פעוטון מגיל שלושה חודשים ועד גיל 3. תלמידי בית הספר היסודי (א'-ו') לומדים במבועים. תלמידי כיתות ז'-י"ב לומדים בקריות החינוך "מרחבים".

במושב בית עם, מגרש כדורסל, מגרש כדורגל, גן שעשועים, מועדון נוער, בית כנסת, מקווה

ניר עקיבא הינו מושב מעורב מבחינה חברתית. הישוב קולט משפחות מכל גווני הקשת, חילונים, דתיים ומסורתיים שכולם חיים ביחד בהרמוניה מלאה וכל איש מכבד את רעיהו.