מושב שרונה שבגליל התחתון המזרחי23 בדצמבר 2020
עניינו של תיעוד זה הוא רשמי שיטוט/צילום קצר במושב החקלאי שרונה שבגליל התחתון המזרחי/
אל מושב שרונה הגענו ניר עמית (שער העמקים) מוטי ארמלין (גילון) ואני בטיול בגליל התחתון המזרחי ביום שני 21 בדצמבר 2020.
אל המושב הגענו במעבר בין החלק הראשון רמת שרונה ומצוק הר אדמי ובין החלק השני מצוק רמת יבנאל והמדרון היורד ממנו
להלן מקבץ צילומים ומעט מידע אודות המושב
****
מיקום: מזרח הגליל התחתון,
סמוך לבקעת יבנאל,
על הדרך מכפר תבור לכנרת,
המושב נמצא בתחום
המועצה האזורית הגליל התחתון.
המושב קרוי על שם העיירה התלמודית "שרונה", הנזכרת כבר באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה), ואשר שמה השתמר ב"ח'רבת סרונה" הסמוכה, בה נתגלו שרידי בית כנסת קדום ותבליטי מנורת שבעת הקנים.
ההתיישבות הראשונה במקום הוקמה בשנת 1913 כחווה חקלאית של חברת "אחוזת שיקגו", שנקראה "חוות רמה". משפרצה מלחמת העולם הראשונה נפסקה הזרמת הכספים מארצות הברית והיישוב ננטש זמנית. לאחר המלחמה התיישבה בשרונה קבוצת רועי צאן מארגון "הרועה", אולם כעבור כשנתיים עזבו את המקום והצטרפו לגדוד העבודה. ב-1920 שבו כמה ממשפחות "אחוזה שיקגו" למקום, אך האחרונות שבהן עזבו ב-1928.
בשנת 1936 קיבל ארגון גורדון של עולים מפולין, 5200 דונם מאדמות לוביה בסביבת שרונה, שנרכשו בידי פיק"א לעיבוד. בקציר של קיץ 1937 הקימו אנשי הארגון מחנה במקום. בתחילה כונה המקום גם "לוביה" על שם כפר לוביה הסמוך ממנו נרכשו האדמות.
בנובמבר 1938 הקימו אנשי ארגון גורדון נקודת התיישבות במקום, כיישוב חומה ומגדל. באותה עת טרם היה כביש שחיבר את המקום ליישוב הסמוך יבנאל, ובחורף היו המתיישבים מנותקים מהסביבה.
מאז הוקם הישוב ב-1938 נקלטו בו משפחות רבות חלקם בעלי משקים וחלקם תושבים בהרחבות השונות . חקלאים ושאינם חקלאים מנהלים יחד אורח חיים חברתי תוסס ופורה סביב הפעוטון, גן הילדים, הספריה פעילויות הנוער, חגים משותפים, ופעילויות תרבות מגוונות בספריה.
שרונה הינו מושב חקלאי ובו משקי חי רבים: רפתות, דירים, אורוות, ולולים. מטעים רבים של זיתים, שקדים, רימונים, גפנים ושזיפים במושב ובסביבותיו. בשטחי הפלחה הנרחבים מגדלים בצל, שום, עגבניות, וירקות שונים בהתאם לעונות.