הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא צילום בסיור  בהר הרוח, שנמצא בחלקו הצפוני של פרוזדור ירושלים, בין מעלה החמישה ובין נטף

סיור  זה ברכב התקיים ביום חמישי 10 בספטמבר 2020.

הפעם יצאתי עם מוטי ארמלין שהגיע מגילון.

סיור צילום זה היה הרביעי במסגרת תהליך השיקום ההדרגתי והחזרה לשגרת החיים.

כמו קודמיו, סיור זה היה ברכב ונמשך שעתיים, במהלכן נסענו בשטח, עצרנו מספר פעמים לשיטוט ברגל לעבר מקומות תצפית וגם לצילום

סיור זה התקיים בשעות האור האחרונות של ערב קיץ חם, לח ואביך.

תנאי מזג האוויר ובמיוחד התאורה המוגבלת היו לא אידאליים לצילום.

להלן  מידע אודות מיקום הר הרוח ו-19 צילומים נבחרים.

*****

מיקום הר הרוח
בצפון פרוזדור ירושלים

****

******

המקום בקרבה
לקו שביתת הנשק ישראל – ירדן
בשני העשורים
הראשונים של המדינה

****

******

המקום

הר הרוח הוא שלוחה של הרי ירושלים המתנשאת לגובה 774 מטר ממערב למעלה החמישה ואבו גוש. השם ניתן להר על ידי מייסדי מעלה החמישה כתרגום לשמו הערבי והוא משקף את הרוחות הנושבות בפסגתו.

****

ההר נמצא מצפון לכביש תל אביב – ירושלים (כביש 1), בין נחל החמישה מצפונו, לנחל יתלה מדרומו. בפסגתו שרידים דלים של מצודה רומית הנקראת בערבית "חורבת ערש".

****

על שלוחתו המערבית של ההר היה כפר ערבי מוסלמי בן 302 תושבים בשם בית תול השומר על צליל השם הקדום "יתלה" שהייתה במקום בנחלת שבט דן: "ושעלבין ואילון ויתלה". הכפר נכבש על ידי חטיבת הראל במסגרת מבצע דני ב-12 ביולי 1948.

*****

המסלול,
התחלה סימון אדום
בהמשך סימון כחול

התחלת המסלול בקצה המערבי, נמצא  יער הנצחת יהדות פולין: המקום נחנך בשנת 1995 במלאת חמישים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה וכולל מרכז כינוס גדול שתוכנן על ידי אד' דוד שקולניק. ביער אבן הנצחה ליאנוש קורצ'אק ועוזרתו סטפה וילצ'ינסקה, שנספו בטרבלינקה עם תלמידיהם, שפוסלה על ידי האמנים ורדה גבעולי ואילן גלבר. במקום גם פינת התייחדות ואבני זיכרון למספר קהילות בפולין

****

סיום המסלול, בקטע המזרחי, נמצא יער הצבא האדום – יער זה ניטע בשנת 1950 לכבוד הצבא האדום שניצח את צבא גרמניה הנאצית בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, לאחר מערכות עקובות מדם. בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים בשבת הקרובה ל-9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית וכניעתו לצבא האדום, נהגו להגיע למקום לחגיגת הזדהות עם ברית המועצות אלפי חוגגים חברי מק"י, בנק"י, מפ"ם ואנשי שמאל רבים. על במה נאמו חברי כנסת של מק"י (מאיר וילנר, שמואל מיקוניס, תופיק טובי ואחרים), בשבח ברית המועצות ובגנות המקארתיזם בארה"ב והממשל הצבאי. אלכסנדר פן קרא משיריו והקהל היה חוגג בפיקניק המוני. עם הפילוג בין מק"י ורק"ח בעקבות ניתוק הקשרים של מק"י עם ברית המועצות, הצטמצמו החגיגות ההמוניות. במשך שנים היה המנהג רדום. לאחר הגעת העולים מארצות חבר העמים הסובייטים חל גידול במספר החוגגים בפיקניק והנחת זרים. במקום נשאר סלע גדול ועליו חקוקה הכתובת "יער זה נטעו תושבי ישראל לכבוד הצבא הסובייטי, תש"י 1950".

*******

מראות המקום

****

****

****

****

מבט לעבר החלק הצפוני של נווה אילן

***

סלע הנצחה לחמשת חברי גרעין במעלה שנרצחו שם בהתקפה ממארב ב-9 בנובמבר 1937 בעת עבודתם. רצח זה עורר הדים רבים בארץ והלוויתם נערכה ברוב עם בבית הקברות בקריית ענבים. לאחר הרצח הוקם בסמוך קיבוץ מעלה החמישה כאנדרטה לזכרם. המשורר ש. שלום חיבר שיר לזכרם: "חמישה יצאו מולדת לבנות חמישה… בבית עזבו אם ואחות, תינוק ואשה… יריות פלחו את הבוקר פתאם, יריות… פטישים בידם, בנפשם המתום נפלו חמש הגוויות…"

האנדרטה מעל מנהרת הרכבת

****

****

מבט לעבר החלק המערבי של מעלה החמישה

מבט לעבר אבו גוש מיער הצבא האדום

לא החמצתי הזדמנות
לצילום פורטרטים,
הפעם מוטי המודל

****

****

***

הנערים מאבו גוש שפגשנו, ביקשו צילום וקבלו

***

*****

זמן שקיעה

****

****

***

*****

סוף דבר,

גם הפעם, היה מעניין לשוטט
בהר הרוח

*****

אני שמח לחזור בעזרת חבריי
לשגרת הטיולים והסיורים
במסגרת תהליך השיקום
הארוך והדרגתי 

****

תודה מוטי