הכפר המרוני בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי)27 במאי 2020

 

עניינו של תיעוד זה הוא ביקור בבית הקברות של הכפר המרוני בירעם ביום שני 25 במאי 2020.

 

בירעם היה עד מלחמת העצמאות כפר נוצרי מרוני שנכבש במבצע חירם בסוף מלחמת העצמאות, באוקטובר 1948. לאחר כיבושו תושביו נדרשו לפנותו זמנית. הובטח להם שיוכלו לשוב אליו לאחר ימים. הבטחה זאת  לא קוימה. ב-16-17 בספטמבר 1953, הופצץ גם הכפר בירעם ובתיו נהרסו למעט הכנסייה שנשארה על תילה וכך בית העלמין. עד תום הממשל הצבאי בשנת 1966 לא הורשו העקורים לבקר בכפר, ולא בשטחים הפרטיים אשר בבעלות הכנסייה המקומית. במהלך השנים קרקעות חולקו והוקצו כך: לקיבוץ בירעם; לקיבוץ סאסא; למושב דוב"ב; לשמורת הטבע; לגן לאומי.
ההבטחה לחזור לכפר לא מומשה למעלה משבעה עשורים וכנראה שלא תמומש לעולם. שנים רבות, עקורי הכפר המרוני בירעם וצאצאיהם ניהלו ועדיין מנהלים מאבק משפטי ופוליטי בדרכי נועם בהתאם לחוק והדמוקרטיה הישראלית.
מאז 1967 עת שיקום הכנסייה הם מתפללים בה בחגים ומעת לעת ואת מתיהם וצאצאיהם הם קוברים בבית הקברות ששוקם וטופח.

 

ביקור זה הוא השלמה לסיור שנערך בעיי הכפר הנטוש ובכנסייתו מספר שבועות קודם לכן.

 

לפיכך, תיעוד זה מהווה השלמה ותוספת לשני התיעודים הקודמים:
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני)

 

כמו בביקור הקודם בכפר בירעם אל בית הקברות הגענו, סמדר ואני, בהמשך לביקור / סיור בג'יש שם היינו אורחם של שני בני העקורים שאדי חלול (יו"ר ארם – עמותה ארמית נוצרית בישראל) וניבין מח'ול אליאס.

 

שאדי חלול, שהוא נוצרי מרוני שזהותו הלאומית ארמית. כיום הוא תושב ג'יש, הוריו הם ילידי הכפר בירעם, בצעירותו שירת כקצין בחטיבת הצנחנים ולאחר לימודיו האקדמיים ועיסוקיו הכלכליים בחו"ל ייסד את ארם – עמותה ארמית נוצרית בישראל והיום הוא יו"ר שלה .

 

ארם – עמותה ארמית נוצרית בישראל עמותה שהוקמה במטרה להחיות את השפה הארמית כשפה מדוברת ואת המורשת הארמית ע"י ארגון קבוצות למידה. להגביר את המודעות באוכלוסיה ובחברה וההכרה הנוצרית הישראלית לשורשים ומורשת הארמיים למען דו-קיום, הבנה ושלום בין העמים, החברויות והתרבויות השונות בישראל. מחנות וקייטנות קיץ, הרצאות ומכינות קדם צבאיות, ללימוד ארמית.

 

ניבין מח'ול אליאס, כמו עמיתה היא נוצרית מרונית שזהותה הלאומית ארמית.  גם היא מתגוררת בגיש והוריה הם בני בירעם. כיום סגנית יו"ר עמותת ארם אחראית על תנועות הנוער, על גיוס למכינה ולווי הצעירים במכינה עד גיוסם לצבא. בנוסף מארחת קבוצות ישראלים וגם מחו"ל.

 

******
מיקום בית הקברות
כ-1 ק"מ מצפון לכפר בירעם 

****

 

שהגענו לשער בית הקברות פגשנו את מטנאס זהרה יליד הכפר בירעם.

 

***

 

האיש לא להאמין למראהו בן 94 (יליד שנת 1926) הגיע בטיול רגלי מגי'ש, במרחק מספר קילומטרים.

 

****

 

הוא היה בן 22 בעת שתושבי הכפר נצטוו לפנות אותו.

 

בטרם נכנסנו לבית הקברות, הוא סיפר לנו עליו ובעיקר על היותו ילד ונער שרעה את צאן משפחתו בהרים שמסביב.

 

כמובן שסיפר לנו על קורות המלחמה והפינוי.

****

המשכנו את השיחה בצל

התפעלנו ממנו מאוד, הוא נענה לבקשתי לצלם אותו לבד ועם שאדי עוד ועוד.

****

****

 

יחד איתו נכנסנו לבית הקברות ושם הראה לנו את קברי בני משפחתו

 

הפגישה והשיחה איתו הייתה מעניינת ומרגשת.

 

להלן מראות הביקור.

 

אחוזות קבר משפחתיות

***

****

מבט על על עיי הכפר ובית הקברות שנמצא מצפון

מבט ממעל על בית הקברות

מאטנס מצביע על קבר אחד מבני משפחתו, אם אני זוכר אביו

קבר חללי מערכת הביטחון מקרב העדה המרונית בני בירעם

מבט היסטורי

הכפר בירעם ובית הקברות מצפון לו מספר שנים לפני מלחמת העצמאות

הכפר הנטוש וסביבתו בסוף העשור הראשון להקמת המדינה

שיעור קצר בשפה הארמית

****

****

תפילת הקדיש בנוסח הארמי הארץישראלי השונה מהנוסח הארמי הבבלי שנהוג ביהדות

****

*****

סוף דבר,

כפי שצוין,
סיור זה היה מעניין ומרגש!

******

התפעלנו מהמקום
המטופח והמוחזק להפליא
ובמיוחד התפעלנו מהדבקות
של בני העקורים במקום מגוריהם
אליו אינם יכולים לחזור בחייהם אלא,
רק לאחר מותם.

*****

חזרה זו שמדינת ישראל מאפשרת להם,
היא בבחינת נחמה פורתא !!

*****
תודה לשאדי מחלול ולניבין מח'ול

*****

תם פרק הלימוד אודות בירעם,
נמשיך לעקוב וללמוד
על פעילות בני העקורים
והשתלבותם כבני
עדה הנוצרית המרונית הארמית
בחיי המדינה והשירות בצה"ל

השאר תגובה