צוהר לחריש, העיר החדשה הנבנית על גבעות עירון13 במרץ 2020

תיעוד זה מבקש לפתוח צוהר לעיר החדשה שמוקמת בשנים האחרונות בקצב מסחרר בקרבה לקו הירוק שבמרחב התפר.

הסקרנות להגיע לעיר נבעה גם מהעובדה שבשתי הזדמנויות הסתובבתי בטיולי אופניים באזור בה נמצאת העיר:
האחרונה לפני מספר חודשים, בתחום מועצה אזורית מנשה, מרזיבת השרון ושלוחות גבעות עירון בנובמבר 2019.
הקודמת, לפני כשלוש וחצי שנים, מרחב התפר בצפון מערב שומרון: מענית – מצר/מייסר – אום אל-קוטוף/חריש, נובמבר 2016

לחריש הגענו סמדר ואני, בשעות אחר הצהרים המאוחרות של אחד מימי האביב הראשונים, ביום רביעי 11 מרס 2020.

במשך כשלוש שעות הסתובבנו בעיר ובסביבתה הקרובה מאוד והתרשמנו מגודל תחום השתרעותה, מהיקף הבניה וסוגה.

תיעוד זה כולל בנוסף לצילומי הסיבוב בעיר גם דברי רקע על מיקומה הגיאוגרפי ומספר אבני דרך בהקמתה.

*****

מיקום העיר
צמוד ממערב לכביש 6
ומדרום למחלף עירון

****

*****

מבט מהעיר לכביש 6

מיקום הגיאוגרפי של העיר

****

מיקמה על גבעות עירון
קרוב לחיבור
בין הפינה הצפונית של מרזיבת השרון
ובין השולחות הנמוכות של גבעות עירון
המשתפלות מרכס הר אמיר

****

גבעות עירון – אזור גבעות מתונות שגובהן נע בין 60 ל- 190 מ מעפה״י, כאשר גובה הגבעות הולך ויורד לכיוון מערב ודרום. בחלקן של הגבעות מצפון לאפיק נחל נרבתה, מדובר על אזור רציף והעמקים בין הגבעות הם ברובם טרשיים. מדרום לנחל נרבתה משתנה הנוף, והגבעות נמוכות ומבודדות בין עמקים פוריים ומעובדים באינטנסיביות. גם גיאולוגית קיים הבדל מהותי בין האזור שמצפון לנחל נרבתה, הבנוי מסלע מתצורת בענה (גיר ומעט דולומיט) לעומת האזור שמדרום לנחל, הבנוי מסלע מתצורת עין זיתים (קירטון וחרסית). בעמק נחל נרבתה עצמו נמצאת בקעת מצר שהיא בקעה מבודדת. חטיבת נוף זו מאופיינת בהתיישבות דלילה, ולמעשה עד המאה ה- 20 הייתה ריקה מיישוב. ניתן לייחס זאת למחסור במים – היעדר מעיינות (לעומת קמר הר אמיר) והיעדר גישה נוחה למי התהום (לעומת בקעת עירון ומישור החוף). כיום חלקים ניכרים משטח חטיבת הנוף מיוערים או מכוסים בחורש דליל, ובבקעות יש עיבוד אינטנסיבי.

****

הגיאולוגיה של האזור

חָרִישׁ היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל .
היום, בראשית שנת 2020
האוכלוסייה בחריש מונה למעלה מ-15,000 תושבים.
האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של למעלה מ-100% .

****

שטח העיר המרחב סמוך לקו הירוק

***

****

מרחב העיר בשנים שקדמו להקמת המדינה

******

ייחודה של העיר נובע משתי סיבות מרכזיות
ליוזמת המדינה להקמתה, הכשרת הקרקע ובניית התשתיות.

סיבה אחת היא פוליטית, יותר נכון היא גיאו-פוליטית. כוונת הקמתה שליטה על השטח על ידי יצירת נוכחות יהודית מסיבית. מדובר על השטחים הפתוחים באזור הקו הירוק שמרחב התפר, בין היישובים: בקעה אל ערביה בין ברטעה

מקור המפה אתר המועצה המקומית

הסיבה השנייה להקמתה מתן פתרון למשבר הדיור המתמשך. "חובת המדינה" ליצור מקומות דיור זולים יחסית לשיכון לאלה שידם אינה משגת לרכישת דירה במקומות אחרים בהם מחירי הדירות גבוהים עבורם.
התוצאה של שילוב שתי סיבות אלה להקמתה היא שהעיר משתרעת של שטח גדול והבנייה בה רבה

******

ראשיתו של היישוב בשנות ה-80 כאשר הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ.

בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו. על אדמות הקיבוץ הנטוש הוקם יישוב בשם "חריש" ובו כ-300 יחידות דיור.

מספר חודשים קודם לכן, ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".
משרד השיכון השקיע רבות בהכשרת תשתיות ביישוב חריש ובתכנונו, אך פיתוחו של היישוב נכשל. מרבית הרחובות ריקים, והאוכלוסייה המעטה השוכנת בו הייתה חלשה.

תחום העיר המקור: אתר המועצה המקומית

בשנת 2008 הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד על פי סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והוקמה וועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים.

בשנת 2010 החליטה הממשלה להפוך את חריש לעיר של 100 אלף תושבים, במטרה לפתור את משבר הדיור בישראל ולהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית למשפחות צעירות.

בשנה זו הוקמה ועדת מנכ"לים לקידום היישוב חריש לצורך "פתרונות ארוכי טווח לצמיחתו העתידית של היישוב כפתרון משמעותי וארוך טווח למצוקות הדיור הקשות מהן סובלת האוכלוסייה בעלת צביון דתי".

בשנת 2011 עתרו תושבי חריש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד התכנית לייעד את העיר לחרדים בלבד ובית המשפט קבע כי על המכרזים להיות פתוחים לציבור הרחב.

בקיץ 2012 במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשות "קציר – חריש". בחריש נקבעה מועצה מקומית והיישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה.

בעקבות עתירת תושבי חריש לבית המשפט , למכרזים שפורסמו בשנת 2012 לבניית כ-4,700 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות, ניגשו כקבוצות רכישה עמותות חרדיות, חילוניות ודתיות-לאומיות. כמו כן ניגשו למכרזים קבלנים בהצעות לבנייה רוויה. תוצאות המכרז התפרסמו בינואר 2013, בהם התברר כי רוב העמותות החרדיות שניגשו למכרז נפסלו בשל תיאום מחירים מוקדם שביצעו ביניהן. במכרזים זכו הקבלנים בכ-2,400 יחידות דיור, העמותות החרדיות זכו בכ-500 יחידות דיור, העמותות החילוניות זכו בכ-500 יחידות דיור, והעמותות הדתיות-לאומיות זכו בכ-1,300 יחידות דיור. במכרז נוסף שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2013, זכה קבלן הבונה עבור העמותה החרדית "לעבדך באמת" בבניית 78 יחידות דיור.

מבט ממעל שנת 2019

לאחר שהוחלט כי חריש העיר תהיה פתוחה לכלל הציבור הישראלי, עמלה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה על תכנון עיר מודרנית ומתקדמת שתספק לתושביה איכות חיים גבוהה ותשמור על ערכי הטבע הסובב ומשתלב בעיר, וכך נבנה הרובע חריש 1/א (6000 יח"ד) שאוכלס בשנים 2016 ו-2017.

במהלך 2014 ו-2015 אושרו ושווקו ליזמים שתי שכונות נוספות, 1/ב "המגף" (2519 יח"ד) ו 2/א "אור המזרח" (1858 יח"ד) שמהוות תוספת משמעותית לעיר המתהווה. כן אושר מרכז עירוני ראשי 1/ד שכולל 664 יח"ד, 150,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר שטחי מלונאות ו 77,000 מ"ר מבני ציבור שיכללו מתחם עירוני לשירותי הצלה וחירום.

ב-3 בנובמבר 2015, לאחר ביקור ראש הממשלה ושרי האוצר, התחבורה, הבינוי והשיכון ושר הפנים, הונחתה הוועדה להמשיך ולהרחיב את תכנון העיר מ-4,500 דונם ל-13,000 דונם לאכלוס 100,000 תושבים (במקום 50,000 במקור).

העיר חריש מתפתחת בקצב מהיר מאוד שכנראה לא נראה כמותו בישראל. מדי שנה אמורים להצטרף לחריש כ 10,000- תושבים, כך שתוך עשור עתידה אוכלוסיית חריש להגיע לכ 100,000- תושבים.

******