כבר שנים רבות, בנסיעה על כביש החוף (כביש 2) לחיפה וממנה, שאני חולף על פני היישוב ג'סר -זרקא, אני מקווה שתהייה לי הזדמנות לבקר בו להכיר אותו.

 

בטיול אופניים, שרידי אמות המים לקיסריה בין בנימינה ובין שפך נחל תנינים ובג'אסר א-זרקא באפריל 2017 הגעתי אליו בפעם הראשונה.

 

אז, הביקור היה קצר.

 

פיניתי לעמיתי וידידי איל אופק שהוביל את טיול האופניים לעיל, כדי שיכיר לי את היישוב.

 

פניתי לאיל בגלל היכרותו את היישוב ידידותו עם חלק מתושביו.

 

מאז החורף בשנה קודמת (2019), איל יזם והנחה חמש סדנאות להכרות עם השפה הערבית בג'סר אל-זרקא.

 

במהלך הסדנאות המשתתפים חוו היכרות בלתי אמצעית ואינטימית עם היישוב.

 

תושביו פתחו להם את לבם וקבלו אותם בזרועות פתוחות וחיוך כמעט ללא יוצא מהכלל.

 

במהלך משתתפי סדנאות התארחו בבתי התושבים, סיירו בכפר עם מדריכים מקומיים, אכלו ממטעמי נשות הכפר.

 

בם גם למדו להכיר את החברה הערבית בכלל ובג'סר א-זרקא בפרט, על כל מורכבותיו ורגישויותיו.

 

ביום חמישי 13 בפברואר 2020 יצאתי עם איל אופק לבקר ביישוב.

 

במשך ארבע שעות שוטטנו ברחובות וסמטאות הכפר ובחוף הים וכדרכי בקודש צלמתי וצלמתי.

 

בתחילת הביקור התארחנו אצל ג'וחה ג'ורבאן, בעליו של בית הארחה (GuestHouse) הנמצא במרכז היישוב.

 

בהמשך, שוטטנו ברגל ושוחחנו בקצרה עם תושבים שנקרו בדרכינו.

 

אחר כך ירדנו לחוף הים שם פגשנו את סמי ג'ורבאן, בחורבות במסעדה שהייתה בצריף הדייגים שלו שעלתה באש, על כך יפורט בהמשך.

 

את ארוחת הצהרים אכלנו באחת ממסעדות שביישוב.

 

אחריה המשכנו להסתובב עוד ברכב ביישוב עד סיום.

 

התיעוד להלן כולל דברי רקע קצרים, מפות וצילומים, ניתן ללמוד על מיקומו של היישוב וסביבתו הקרובה ולהתרשם מדמותו הפיזית והבינוי בו.

****

גִ'סְּר אֶ-זַּרְקָא (במקור נקרא ע'וארנה)
הוא יישוב המאורגן כמועצה מקומית במחוז חיפה שהוכרזה בשנת 1961
וכיום מתגוררים בו -15,000 תושבים.

******

המיקום הגיאוגרפי: בתפר בין רצועת חולות החוף, הקצה הצפון מערבי של השרון והקצה הדרום מערבי של מישור חוף הכרמל.

היישוב שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 20-5 מ' מעל פני הים, שלמרגלותיה ממזרח זורם הקטע האחרון של נחל עדה המתחבר לקטע התחתון של נחל תנינים עד השפך לים.

 

מדרום ליישוב שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל הכפר בכביש 2 (כביש חיפה – תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי הכפר, זורם תל תנינים.

היישוב ג'סר א-זרקא קרוי על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898. שמו של נחל תנינים בערבית הוא "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול), ומכאן שם היישוב – "הגשר על הנחל הכחול". אם אין מחשיבים ערים מעורבות, זהו היישוב הערבי היחיד לחוף הים בישראל כיום.

*****

ראשוני היישוב היו כ-80 משפחות בני חמולות שיהאב ונג'ר שהגיעו לארץ ישראל ממצרים ביחד עם חילות מוחמד עלי ב-1834, אליהם הצטרפו החמולות ג'ורבן ועמאש, בדווים משבטי ערב אל-ע'וארנה, שנדדו במאה ה-19 מבקעת הירדן ועמק החולה והתיישבו בשולי ביצות כבארה. התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה.

****

בעקבות ייבוש הביצה במחצית שנות ה-20' של המאה הקודמת על ידי פיק"א עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-300 דונם.

****

עם הקמת הכפר נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל הוא התפתח ונבנו בו בתי בטון ובלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני הכפר כשכירים בעבודות חוץ.

****

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה. עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות הכפר בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה  הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.

*****

בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, אשר במסגרתה נבחן  הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. במשרד הפנים שוקלו עידוד בנייה רוויה והסטת כביש החוף מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.

****

כיום, מעל מחצית מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה והוא סובל משיעור אבטלה גבוהה מאוד ביחס לממוצע הארצי ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל.

******

ענף ההוראה נפוץ מאד בג'סר, כמו כן הכפר הוא ה'יצואן' הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים.

****

******

 

*****

מקצת רחובות ובתי היישוב 

****

חוף הים 

אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אמנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאד כיום.

*****

שרידי המסעדה של חנאן וסמי ג'ורבאן, שפתחו בצריף הדייגים שלהם. מסעדה זו הייתה חלק מפרויקט העצמה נשית שהתקיים בכפר ומפעילות של רשות הטבע והגנים (רט"ג) להקמת גן לאומי תיירותי בחוף הדייגים יחד ובשיתוף הדייגים. בסוף שנת 2019, בחשכת הליל, בן עוולה החליט מסיבותיו הוא לשרוף את המסעדה על כל אשר בה. לא נותר לסמי וחנאן דבר וחצי דבר, אפילו לא קירות. הכל נשרף, התנורים, המקררים, הכלים, השולחנות, הכיסאות בקיצור פרויקט של שנתיים שהקימו ב- 10 אצבעות עניות התעופף לשמיים. מאז קבוצה של חברים שחוו את המפגש עם סמי וחנאן, והתאהבו בזוג הנפלא הזה, הצנוע והנחמד, פועלים כדי לסייע להם. בשלב זה רט"ג אינה מאפשרת בנייה חדש של המקום והרסה את שלד הבלוקים שנבנה לאחר השריפה. האפשרות הקיימת כעת היא להחזיר את סמי (בן 67) לים למקצועו הראשון כאחד מהדייגים בג'סר א-זרקא. אולם, המנוע של הסירה שלו אינו תקין ואין לו את האמצעים לרכוש מנוע חדש לסירה. בינתיים במבצע גיוס נאסף רק כרבע מהסכום הנדרש.

******

סוף דבר, 
סיור שיטוט זה
היה מעניין ביותר.
למדתי הרבה!
נהניתי מאוד!

******

לא לדעת  שכך נראה
יישוב במדינת ישראל במאה ה-21.
מצער כל כך שיישוב מיעוטים שונה כל כך
בדמותו הפיסית מהיישובים השכנים אליו.

*****

ג'אסר א-זרקא הוא יישוב מיוחד 
הוא הכפר הערבי היחיד השוכן על חוף הים
 יש לו פוטנציאל אדיר
ובפרט פוטנציאל תיירותי
ראוי שישולב ופותח
בין שכיות החמדה
ביניהם הוא נמצא:
קיסריה העתיקה ושמורת נחל תנינים.

*****

 

התנהלותו, איל אופק המחיש
מהי ידידות ואהבת אדם
וכיצד ראוי שיהיה
דו קיום יהודי – ערבי בישראל 

*****
תודה לך איל אופק שפתחת לי צוהר.