מושב חירות בלב השרון – חלק ראשון5 בפברואר 2020

תיעוד זה מוקדש לסיבוב במושב חירות ביום שלישי 4 בפברואר 2020 כאשר התארחתי אצל יורם צלנר.

את יורם צלנר זכיתי להכיר כאשר השתתפתי (עד שנשברתי והתייאשתי) במשך כשנה (מאי 2017 – מאי 2018) בהפגנות המחאה נגד השחיתות הציבורית בכלל והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בעניין חקירות נגד ראש הממשלה בפרט.

יורם צלנר (אל"מ מילואים) שהוא חבר המושב היה מראשוני אנשי מחאת היחידים עת יצא עם עמיתיו להפגין בצומת הקרוב למקום מגוריו כבר במאי 2016 ולאחר מכן השתתף גם בהפגנות המוניות, התמיד עד אפריל 2019. מאז, חבר במשמר הבחירות האזרחי– ההתארגנות שמטרתה לנסות ולוודא שתוצאות האמת של הבחירות הן אכן יהיו אמת ושאיפתו להציב ביום הבחירות משקיפים במספר רב ככל שניתן של קלפיות, במטרה לסייע ככל הניתן במניעת וגילוי זיופים.

במושב חירות עברתי בעבר בשני טיולי אופנים באזור: הראשון, בין ובתוך יישובי גוש תל מונד ובעיר טירה, אוגוסט 2016 והשני גבעות לב השרון, בין ובתוך תל מונד והיישובים סביבה, נובמבר 2018.

לאחר שיורם קרא את תיעוד הטיול האחרון, הוא "כעס" שלא נכנסתי אליו. הוא הציע שאבוא אליו לביקור במושב וסיבוב בשטחים החקלאיים בשעות האור האחרונות.

עבר זמן. לא שכחנו והצעה זו ממשנו, אחר למעלה משנה, עת עלתה על הפרק.

******

חֵרוּת הוא מושב
הנמצא במרכז השרון
ליד תל מונד
השייך למועצה אזורית לב השרון

****

מושב חירות גובל
במזרח בעיר טירה,
בצפון-מזרח במושב כפר הס,
בצפון בתל מונד
בדרום במושב משמרת,
במערב בכביש 4

****

*****

מושב חירות הוקם
על גבעות החול האדום
באזור שהיה ריק מיישובים

***

המושב הוקם בשנת 1930 על ידי ארגון "חרות" שהתארגן בשנת 1927. חברי הארגון – אנשי העלייה השלישית והרביעית – פועלים מרחבי הארץ אשר החליטו לקחת גורלם בידם וליצור מסגרת התיישבותית משותפת. כל חבר הפקיד בקופת הארגון סך של 20 לא"י שהיווה את הבסיס לרכישת הקרקע. השם "חרות-יהודה" ניתן לארגון בשנת 1930 לציון מרד בר-כוכבא שחל 1800 שנה קודם לכן. עם השנים קוצר השם לחרות.
המושב נועד להיות מבוסס על פרדס, הן מבחינת טיב הקרקע המים והאקלים, רבים מהחברים עבדו במושבות בפרדסים והידע שנצבר היה רב. ב1928 הוקמה משתלת הדרים בכפר-סבא ע"י חברי הארגון, ומשתלה זו היוותה את הבסיס לנטיעת הפרדסים. חלק מהחברים עבר להתגורר במחנה בתל-מונד ועסק בעבודות בפרדסי הלורד ובחריש ראשון של אדמת המושב. ב1930 הוקמו צריפים ראשונים במחנה חרות והחיים התנהלו שם בקומונה – מטבח משותף ועזרה הדדית. הוכנה תוכנית של הישוב, נקדחו בארות שמומנו בכספי החברים ונערכה פרצלציה של השטח, לכל יחידה משקית הוקצו 3 דונם כמגרש לבניית הבית ומבני המשק-רפת ולול, 6 דונם לפרדס ועוד כ-3 דונם לגידולי שלחין.
בעשור הראשון מנה המושב כ-80 יחידות. בסוף שנות השלושים התווסף למושב ארגון "הדרום" ובו 14 יחידות.

מושב חירות וסביבתו כעשור וחצי לאחר הקמתו

ערב מלחמת העצמאות השתרע המושב על כ-1500 דונם ובהם פרדסים גידולי ירקות, בוטנים ותפוחי-אדמה, לולים ורפתות. חלק מהחברים עסק בעבודות חוץ להשלמת ההכנסה תוך כדי פיתוח המשקים בעבודה בלילה בשבתות ובחגים.
נבנו מוסדות ציבור גן ילדים ומרפאה. הצרכנייה מועדון הנוער ובית הכנסת שכנו בצריפים. לשרות הענפים החקלאים הוקמו מחסן מספוא, בית קירור ומחלבה, בריכות לאגירה ומערכת הולכת מים לשטחים.

מושב חירות וסביבתו בשנת 1946, ערב מלחמת העצמאות

לאחר מלחמת השחרור התרחב המושב גם בשטח וגם במספר התושבים. המושב קלט 20 משפחות עולים ובנים, ניטעו פרדסים חדשים נבנו מכון תערובת וסילו ומחלבה מודרנית, גם מוסדות התרבות זכו לעדנה. בית עם, מועדון בנוי לנוער ומגרש כדור-סל מרוצף. נסללו כבישים שהקלו את המעבר בחולות הקיץ ובבוץ של החורף.

מושב חירות וסביבתו בסוף העשור הראשון של מדינת ישראל

בעשורים האחרונים פשט המושב צורה ואופיו החקלאי הולך ומשתנה. ענף ההדרים שהיווה את גולת הכותרת ירד מגדולתו ובהתאם לכך גם הצטמצמו שטחי הפרדסים והמטעים. גם עיסוקי החברים השתנו, דור הביניים עוד ממשיך בחקלאות – פרדסים ופרחים, אבל הדור הצעיר נוטה כיום לעיסוקים רווחיים יותר.
המושב התרחב וקלט 120 משפחות בשכונת בנים רובם צאצאי דור המייסדים המשתלבים יפה בחיי המושב.
כיום מונה המושב כ-300 משפחות שהן כ-1200 נפש.

*****