הדפסה

ביום שבת (9/11/2019) התקיים בבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים טקס הזיכרון השנתי לחללי האימפריה הבריטית, מושבותיה, הדומיניונים שלה והמדינות שלחמו לצדה בארץ ישראל ובסיני.

מועד הטקס תמיד הוא ביום השבת הקרוב ביותר ל-11 בנובמבר, יום סיום מלחמת העולם הראשונה שהפך להיות יום הזיכרון של הממלכה המאוחדת לזכר חלליה במלחמות העולם ראשונה והשנייה במלחמות האחרות, ביניהן ואחריהן.

******

טקס הזיכרון אורגן ע"י הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, האמונה על הגדה המערבית (כלומר שטחי הרשות הפלסטינית)  ורצועת עזה (שטחי שליטת החמאס).

*****

בית הקברות הצבאי הבריטי
נמצא בחלקו המערבי של רכס הר הצופים ב
צמוד למתחם בית החולים הדסה.

****

*******

בית קברות צבאי בירושלים הוא אחד משיבעה בארץישראל המערבית בהם טמונים חללי מלחמת העולם הראשונה מבריטניה ובנות בריתם. הנוספים הם אלה הנמצאים בדיר א-לבלח, עזה, באר שבע, רמלה וחיפה. בשכונת תלפיות בירושלים (ברחוב קורא הדורות 24) נמצא בית עלמין השביעי. זה גן קטן בו טמון אפר החיילים הודיים, שנשרפו לפי אמונתם.
במהלך כיבוש סיני וארץ ישראל ובשנות המנדט הבריטי איבדה האימפריה הבריטית 14,493 חיילים: 12,197 – ממלחמת העולם הראשונה (תוכם, 9,703, שהם 80%, זוהו והשאר, 2,494 שהם 20%, לא זוהו), ועוד 2,296 מתום מלחמת העולם הראשונה, עד תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. 
חלק בתי קברות צבאיים בריטיים בארץישראל לא נועדו להיות בתי קברות צבאיים בהם נקברים חיילים באופן רגיל, אלא נתפשו כפעולה חד פעמית לשם קבורת חללי מלחמת העולם הראשונה בלבד. בבתי הקברות בבאר שבע, הר הצופים ודיר אל בלח נקברו רק חללים ממלחמת העולם הראשונה. בבתי הקברות ברמלה, בעזה ובחיפה נקברו גם חללים בריטיים שנהרגו לאחר מלחמת העולם הראשונה, בין השאר בזמן המרד הערבי הגדול וכתוצאת מפעולות תנועת המרי העברי ובמלחמת העולם השנייה – סך הכל 2,296 חללים, מתוכם 1,933 בריטים. מבין הסך הכולל היו 561 חיילים שלא מתו עקב פעילות מלחמתית. ברמלה נקברו חללים כמעט עד לתום השלטון הבריטי בארץ ב-15 במאי 1948. חללים בריטיים מאז ועד 30 ביוני 1948 נקברו בבית הקברות הצבאי חוף כיאט בחיפה.
בית הקברות הצבאי השביעי בארץ ישראל הוא בית בית הקברות לחיילים הגרמנים הנמצא בתחום בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ושבו קבורים 261 חיילים ומפקדים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, אשר נלחמו בארץ ישראל לצד האימפריה העות'מאנית במסגרת מעצמות המרכז.
ראוי לציין שרחבי ארץישראל המערבית אין בתי קברות צבאיים בהם טמונים חללי האימפריה עות'מאנית שנטמנו או באזורי הקרבות או בתי קברות מוסלמיים בקרבתם.  

*******

Commonwealth War Graves Commission  – הועדת חבר העמים לקברי מלחמה אחראית על בית קברות זה. וועדה זו היא ארגון בינלאומי שבו חברות שש מדינות, אשר תפקידה המרכזי הוא לסמן, לתעד ולתחזק את קברי אנשי הכוחות המזוינים של מדינות חבר העמים הבריטי שנפלו בשתי מלחמות העולם, ואת האנדרטאות שעל גביהן מונצחים שמותיהם.
הוועדה נוסדה בצו מלכותי ב-1917 בשם הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה ששונה לשם הנוכחי בשנת 1960. הוועדה הייתה אחראית על הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפסו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. יתר על כן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם.
במסגרת המנדט שלה, על הוועדה להנציח את חללי המלחמה של חבר העמים באופן אישי ושיוויוני. לשם כך חללי המלחמה מונצחים בשמם על גבי מצבה, במקום קבורה מוגדר, או – בנוגע לנעדרים – על גבי אנדרטה. הם מונצחים באופן אחיד ושיוויוני, ללא קשר לדרגתם הצבאית, מעמדם האזרחי או גזעם.
כיום אחראית הוועדה על הנצחתם של 1.69 מיליון חללי הכוחות המזוינים של חבר העמים וגם על הנצחת שמות אזרחי מדינות חבר העמים אשר נהרגו עקב פעולת אויב במלחמת העולם השנייה. מאז ייסודה הקימה הוועדה למעלה מ-2,500 בתי קברות צבאיים ומספר רב של אנדרטאות. הוועדה אחראית כיום על אחזקת קברי מלחמה הממוקמים ב-23,000 אתרי קבורה נפרדים בסך הכל ושל יותר מ-200 אנדרטאות, הפזורים כולם בשטחיהן של 150 מדינות. הוועדה פועלת על בסיס התמיכה הכספית של שש המדינות החברות בה: בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, הודדרום אפריקה. הנשיא הנוכחי של הוועדה הוא הנסיך אדוארד, דוכס קנט.

****

בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920. סימון הקברים בזמן המלחמה בארץ נעשה באמצעות צלבי עץ זמניים. המקבצים הגדולים ביותר של הקברים היו סמוך לאזורי הלחימה העיקריים באתרים מסודרים יחסית, ולאחר שקיבלה הוועדה האימפריאלית את האחריות לאתרי הקבורה בארץ היא הפכה את הריכוזים לבתי קברות.
בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים  היה האחרון שהושלם, בשנת 1927. בית הקברות היה מחוץ לגבול המוניציפלי של ירושלים הבריטית ומהמבנים הראשונים במרחב של הר הצופים. מיקום בית הקברות בירושלים נבחר בתחילה משיקולים פרגמטיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה, אך ערך מוסף ניתן על ידי הנוף שנשקף מהר הצופים אשר נתן ביטוי מוחשי לקונוטציות היסטוריות ודתיות של ירושלים, המקרינה מקדושתה על בית הקברות.

מבט על ירושלים בשנת 1917 ובו סימון המקום בו נקבע מספר שנים לאחר מכן שטח בית הקברות

מיקום בית הקרבות כמוצג על גבי מפה משנת 1926

בית הקברות ומתחמים סביבתו בהר הצופים בשנות ה-30' של המאה הקודמת

מיקום בית הקברות ליחס לתחום השתרעות העיר בתום תקופת השלטון הבריטי

******

בין השנים 1949 ל-1967, נמצא בית הקרבות בתחום מובלעת הר הצופים שהייתה שטח מפורז

******

בבית הקברות בירושלים נטמנו 2,515 חללים (מהם 100 לא זוהו) מרביתם חללי מלחמה מבריטניה. בנוסף לקברים נמצאת בו מצבת זיכרון ל-3,300 חללים שלא נודע מקום קבורתם שנהרגו בארץ ישראל ובמצרים. בסך הכל, הונצח בבית הקברות הצבאי בירושלים זכרם של 5,815 חללי מלחמת העולם הראשונה. אין בבית הקברות חללים שנהרגו לאחר מלחמה זו.

מבט על בית העלמין

שער הכניסה לאתר הוא למעשה מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח המצרי, אשר תגיהן מסותתים באבן מצדי השער. מעליו יש כתובת הקדשה באנגלית, עברית וערבית. בעברית חקוק: "חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה נתנה במתנת עם מאת בני פלשתינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה אשר נהרגו במלחמה 1914-1918 יהי זכרם לברכה".

****

מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרליים שנהרגו בקרבות על ארץ ישראל. בשדרה המרכזית ניצבים צלב ההקרבה ואבן הזיכרון, שני מונומנטים סמליים הקבועים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה מורכב על פי ביטויו של רודיארד קיפלינג מ"חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב" והוא סימל את ההקרבה בקרב. אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוק פסוק שהציע קיפלינג, שהיה חבר בוועדה האימפריאלית ושכל את בנו היחיד במלחמה: "Their Name Liveth for Evermore" ("שמם יחיה לדור ודור"), הלקוחה מספר בן סירא, פרק מ"ד, פסוק י"ג.

****

*****

בקצה השדרה עומדת קפלת זיכרון ל-3,300 הלוחמים שנהרגו במצרים ובארץ ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. שמות החללים חקוקים לאורך קירות הקפלה. מעל לקפלה פסלו של סנט ג'ורג' נלחם בדרקון. סנט ג'ורג', הפטרון הקדוש של אנגליה, שהוצא להורג בלוד, היה לוחם באימפריה הרומית במאות השלישית-רביעית. כאשר דיוקלטיאנוס הוציא צו לרדיפת הנוצרים סנט ג'ורג' צידד בנוצרים על כן ערפו את ראשו. ב"מקראת הזהב" מסופר על עיר שבקרבתה התגורר דרקון שהקריבו לו קורבנות אדם וביום בו היו אמורים להקריב לו את נסיכה הופיע סנט ג'ורג', הרג את הדרקון והציל את הנסיכה. הפירוש התאולוגי רואה בדרקון את השטן ובנסיכה את הכנסייה.

****

הצלב, האבן בצורת מזבח, ופסלו של סנט ג'ורג' מקשרים את בית הקברות לדת הנוצרית ומרמזים על הקשר בין הנופלים לבין ההקרבה הנוצרית על תקוות תחיית המתים הגלומה בה.

קיר חללים שמקום קבורתם אינו נודע

הציר המרכזי של בית הקברות פונה לעיר העתיקה ולמקומות הקדושים, ועל ציר זה עומדים האלמנטים הארכיטקטוניים: לפני השער יש מרפסת עגולה שממנה אפשר לצפות אל הנוף, ממול ניצבת הקפלה ובחזיתה אבן הזיכרון. ציר הרוחב חוצה את ציר האורך באופן שיוצר צלב, ובנקודת הצטלבות השבילים ניצב צלב ההקרבה.

מקור

בית הקברות ירוק, צבע ההולם את סביבתו הטבעית אנגליה המשופעת במשקעים ולא את האקלים המקומי השחון. טבע פסטוראלי מרמז על בריטניה הפוסט-תעשייתית, והקישור עם הטבע מסמל את העל-זמניות.
בית הקברות מוקף חומה. מחשש לוונדליזם דתי הציע הארכיטקט הראשי לעצב את בתי הקברות כגנים סגורים בחומה, להצניע את הצלבים ולהימנע מהקמת צלב ההקרבה המונומנטלי. למרות זאת, הקימו בירושלים את צלב ההקרבה. הארכיטקט שלכאורה ביקש להצניע את הצלב עשה את ההפך והטיל על ירושלים צלב ענק בצורת השבילים החוצים את בית הקברות.

*****

בבית הקברות קבורים 2,515 חללים. אבני המצבה אחידות: בראשן חקוק תג היחידה של הנופל, שמו, מספרו האישי, גילו ותאריך נפילתו. על גבי מצבות רבות חקוק סמל דתו של החייל, ומתחתיו רשאית המשפחה לנסח כתובת אישית קצרה. במערב בית הקברות מצויות עשרים וארבע מצבות לחיילים יהודיים (מגן דוד) ומצבות נוספות לחיילים איטלקים, טורקים וגרמנים (המצבות בעלות קצה גלי הן מצבות של מוסלמים, בעלות קצה מחודד- של גרמנים).
ציון אישי על קברו של חלל מלחמה וגם הנצחת שמות חללים על מצבת זיכרון הן תופעות בנות פחות ממאה שנה. עד למאה ה-19 לא יוחסה חשיבות לקבורה אישית ומכאן שלא היה ציון אישי על קברי חללי מלחמות ולכן לא היה להם ביטוי מוחשי או גאוגרפי. בראשית מלחמת העולם הראשונה נתקבע הנוהג, כאשר תנאי הקרב אפשרו, לייחד קבר אישי לכל חלל, ומעליו ציון אישי. ההקרבה הנוראית שדרשה מלחמה זו עוררה את ההכרה באחריותה המוסרית של המדינה לקבורתם של חייליה ולהנצחתם. 13 מיליון נהרגו במלחמת העולם הראשונה.  החדרת ההבנה כי יש צורך בהיערכות מתאימה לקבורת החללים נזקפת לזכותו של פביאן וייר, פעיל בצלב האדום הבריטי

*****

המשתתפים מכנסים

****

****

*****

*****

****

*****

****

***** 

הטקס 

*****

דברי אזכרה, ותפילות
ונגינת חמת חללים

****

****

****

****

*****

*****

*****

****

*****

*****

הנחת זרים בידי
נציגי המדינות וארגונים שונים.

****

****

****

****

****

*****

פיזור לאחר הטקס

*****

****

*****

****

*****

הטקס היה מכובד ומרשים! 

******

הערה לסיום

גם השנה, בשנים קודמות,
בטקס לא השתתף נציג רשמי של ממשלת ישראל.
הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים
המוגדרת כקונסוליה ב"שטחים הכבושים"
אינה מכירה בריבונות ישראל
על מזרח ירושלים והגדה המערבית.
לכן, לא הוזמן נציג הממשלה.
בטקס לא השתתפו גם לא נציג עיריית ירושלים
וגם לא נציג ארגוני ווטרנים ישראלים.

***********

ביום ראשון, יום למחרת הטקס
מתקיים טקס בבית הקברות הבריטי המרכזי ברמלה.
בטקס זה המאורגן על ידי
שגרירות הממלכה המאוחדת במדינת ישראל
משתתפים נציגי מדינת ישראל:
צה"ל, משטרה, עיריית רמלה ועוד.