רחוב ארלוזורוב הוא רחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב החוצה את העיר בכיוון מערב – מזרח.

 

כפי שיוצג להלן, מסוף שנת 2018, החל הרחוב לשנות את דמותו.

 

שינוי זה נובע וייגזר משני תהליכים: האחד, עבודות התשתית לסלילת "הקו הסגול" של הרכבת הקלה, והשני מימוש תוכניות המתאר ותוכניות הבניין שמקדמת עיריית תל אביב.

 

הרצון לצאת לסיור זה נולד מסקרנות לראות את המציאות המתחילה להתהוות ברחוב.

 

את סקרנות זו עורר חברי אבגד מאירי.

אבגד מאירי הוא דור שלישי בתל אביב ויש לו שורשים עמוקים ברחוב ארלוזורוב בו נולד וגדל. סבותיו מצד אביו ואמו היו ממקימי הצפון הישן של העיר. אבגד עוסק שנים רבות בתחום התכנון והבניה. כנראה שירש אהבה זו למקצוע מאביו  שהיה אדריכל.

 

במספר שיחות בחודשים האחרונים אבגד סיפר לי על התוכניות העתידיות ועל השינויים הדרמטיים הצפויים בדמות העיר.

 

בשיחות אתו הוא הציג לי את דעתו על התכנון שאינו הגיוני ויש בו עוולות רבות.

 

הוא הרחיב על הפגיעה בפועל בדמותו הפיסית העתידית של הרחוב, בין היתר בגלל הכריתה המסיבית של העצים הוותיקים.

 

הוא גם סיפר לי על הפגיעה בקניין הפרטי של בעלי הדירות ברחוב.

 

הפגיעה צפויה להיות בעקבות ההפקעות הצפויות של חלקים מחזיתות הבניינים, וחסימות החנייות הפרטיות.

 

הפגיעה בעתיד תהייה, בין היתר, בגלל מגבלות בפועל על המגורים בבניינים. המגבלות תהיינה בעקבות בניית המסילות והרציפים בצמוד אליהם.

 

אבגד סיפר לי גם על המאבק של חלק מהתושבים ברחוב ושל בעלי הדירות נגד ההתפתחויות הצפויות.

 

גילוי נאות: אבגד מאירי הוא אחד מבעלי הדירות במקום.

 

טרם היציאה לסיור למדתי את הרקע ההיסטורי של התפתחות הרחוב. למדתי גם על התוכניות לפיתוח בעתיד, בין היתר בסיוע מידע שהעביר לי אבגד.

 

ביום שלישי (20/8/2019) בשעת אחר הצהרים של קייץ תל אביבי חם ולח, יצאתי לשיטוט ולצילום לאורכו של רחוב ארלוזורוב.

 

בסיור זה התניידתי עם הנוספים שלי (לא חשמליים!), המשמשים לשיטוטים בעיר.

אופניים אלה מתקפלים לגודל מזוודה, קלים לנשיאה ובעיקר מאפשרים ניוד של המצלמה המקצועית. הרכיבה בהם מאפשרת לחסוך את התנועה המנהלתית הארוכה ברגל ולטייל בתאי שטח גדולים יותר. בגלל רוחב צמיג צר, משקל נוסף הנישא עליהם ומגבלות פיזיות, הרכיבה בהם מחייבת מיומנות שונות מאלה של הרכיבה באופניי השטח.

 

בתחילת הסיור, בקצה הקטע המזרחי של הרחוב, פגשתי את אתי פרנקל המתגוררת עשרות שנים ברחוב אליו הגיעה בגיל 10. היא מכירה את כל העצים ברחוב ומבכה את גורלם. היא הסבה תשומת ליבי לעצים שעשויים להכרת הן על המדרכות והן בגלל הפקעת רצועות החצרות לטובת הרחבת הרחוב.

 

בשעת ערב מוקדמת, לקראת סיום הסיור, בקצה המערבי של הרחוב פגשתי את חברי אבגד מאירי שהציג לי בשטח השלכות של הקמת המסילה.

 

הסיור נמשך כארבע שעות – התחלתי בשיא החום בשעה 15:30 וסיימתי לקראת חשיכה בשעה 19:30. התנועה המנהלתית הייתה בדיווש באופניים. בנקודות רבות לאורך הרחוב ובין צמותיו עצרתי לצילום.

 

התיעוד להלן כולל סקירה היסטורית, של התפתחות הרחוב, בעיקר באמצעות מפות; הוא מכיל הצגה תמציתית של התכניות לפיתוח.

 

בתיעוד זה שזורים כ-50 צילומים המציגים את המתרחש ברחוב ואת האנשים שראיתי, מרביתם עוברים ונעים ברגל ועל גלגלים.

 

*******

רחוב ארלוזורוב

רחוב ארלוזורוב הוא אחד מצירי הרוחב של העיר תל תל אביב בין גן העצמאות מעל חוף הים במערב ובין צומת פרשת דרכים בו נמצא מסוף התחבורה הגדול (רכבת ואוטובוסים) הנקרא "מסוף 2000". רחוב ארלוזורוב חוצה מספר עורקי אורך שכיוונם צפון – דרום והעיקריים (ממערב למזרח) הם הרחובות האלה: הירקון, בן יהודה, דיזנגוף, אבן גבירול, ויצמן ונמיר. הרחוב מתחלק לשני חלקים בעלי אופי שונה.

*****

הצד המערבי בין הים ורחוב אבן גבירול,
שהוא רחוב בעל מאפיינים דומים לרחובות הראשיים של הצפון הישן.

הצד המזרחי, בין אבן גבירול ובין נתיבי איילון, שהוא ציר תחבורה ראשי
הכולל בינוי בעל אופי שונה מזה שבצידו המערבי ומהווה את אחת הכניסות הראשיות אל העיר.
בצד זה של הרחוב נמצאים גם מספר מבני ציבור רחבי ממדים הכוללים רחבות כניסה גדולות לפניהם.

 

הסיבה המרכזית לשוני בין שני חלקי הרחוב
נובעת מההתפתחות ההיסטורית של הרחוב.

******

ברבע האחרון של המאה ה-19, הייתה קיימת דרך צרה בין הכפר סומייל (היום צומת רחוב אבן גבירול עליו יפורט בהמשך) ובין קבר השיח בגן הקברות על מצוק הכורכר מעל הים (היום גן העצמאות).

בשנת 1930 חלקו המערבי של הרחוב עדין לא בנוי שהמתבסס על הדרך ההיסטורית עוצב בראשית תקופת המנדט ב"תוכנית גדס"

הרחוב שעדין לא בנוי בשנת 1930 עוצב במחצית השנייה של שנות ה-20', ראשית תקופת המנדט ב"תוכנית גדס"

תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929. תוכנית זו הוכנה כחלק ממאמצי ממשלת ארץישראל המנדטורית לפיתוח הארץ. התכנית הוכנה על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס שפעל בתכנון ערים בממלכה המאוחדת וגם בחלק ממושבותיה כמו הודו. בתוכניותיו בשנות ה-20 הטמיע גדס את עקרונות עיר הגנים. תל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. תוכנית גדס הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראם ואופיים המוכר בראשית המאה ה-21.
התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, ואת הבסיס הרעיוני שאפשר גם את הרחבת העיר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן את האזור שבין לב תל אביב בדרום, נחל הירקון בצפון, הציר שלימים הפך לרחוב אבן גבירול במזרח, והים במערב. התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים, ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר.
ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו – מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית.

סקירה על תוכנית גדס ראו גדעון ביגר (1987), תכנית גדס – תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב בתוך גדעון ביגר ואלי שילר (עורכים) תל אביב ואתריה, ירושלים: הוצאת אריאל, עמ' 104 – 108,  גם הרחבה והפניות רבות  וגם תרגום והקדמה דו"ח תכנון העיר יפו תל אביב של פרופ' פטריק גדס (1925)

 

בשנות ה-30' בימי עלייה חמישית חלה תנופה גדולה בבניית הצפון הישן שכך הוא נראה במחצית שנות ה-40'

חלקו המערבי של רחוב ארלוזורוב מתחיל להיות בנוי במחצית שנות ה-40'.

הציר המזרחי של רחוב ארלוזורוב במחצית שנות ה-40' כבר קיים אך הוא לא בנוי. משני צדדיו שטחים חקלאיים של הכפר סומייל ומושבת הטמפלרים שרונה. הבנייה לאורך חלק זה של הרחוב ובשטחים מצדדיו החלה משנות ה-50' לאחר הקמת המדינה וגם בשנות ה-60'.

 

*******

התכניות החדשות
שישנו את דמות הרחוב

בפברואר 2017 פורסם כי עיריית תל אביב, באמצעות הוועדה לתכנון ובניה, שואפת לקדם תוכנית שתשנה את אופי הרחוב. התוכנית תהפוך את ארלוזורוב מאזור המשמש בעיקר למגורים ותנועת רכב, לכזה שיכלול מאפיינים דומים לרחובות שהוא חוצה – בן יהודה, דיזנגוף ואבן גבירול, עם מקומות רבים למסחר ולבילוי.

*****

בנובמבר 2017 אושרה להפקדה על ידי ועדת התכנון המקומית של העיר תוכנית של עיריית תל אביב לשינוי פני רחוב ארלוזורוב. מטרת התוכנית היא התאמתו של הרחוב לתוואי הסגול של הרכבת הקלה שיעבור כמעט לכל אורכו, מרחוב בן יהודה במערב ועד לתחנת הרכבת ארלוזורוב במזרח.
במסגרת התוכנית, שמימושה אמור להתחיל ב־2018, מתכוונת העירייה להפקיע את שטחי הגינות בכל חזיתות הבניינים כדי ליצור שבילי אופניים, ולהרחיב את המדרכות. עוד צפויה התוכנית לבטל את חניות הבניינים, ולנצל את מפלס הקרקע, שכיום מאופיין בקומות עמודים, לטובת חנויות ובתי קפה. במקביל, כדי לפצות את הדיירים על השטח שהופקע, מאפשרת התוכנית תוספת זכויות לבניינים ברחוב – באמצעות פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש. תוכנית העירייה מחלקת את הרחוב לשלושה מקטעים  מערבי, אמצעי ומזרחי:

******

החלק האמצעי, מאבן גבירול עד רחוב בן יהודה;  והמקטע המערבי, מבן יהודה ועד רחוב הירקון. בשניהם נקבע גובה הבנייה נמוך יחסית, בין היתר בשל היותם חלק מרובע 3 שרובו הוכרז על ידי אונס"קו כאתר מורשת עולמית. בחלק זה תתאפשר בנייה של עד שבע קומות בדופן הצפונית של הרחוב הכוללות קומת מסחר, שש קומות מגורים מלאות וקומת גג חלקית. בדופן הדרומית של הרחוב, הנושקת לאזור הכרזה של אונס"קו, תתאפשר בנייה של שש קומות בלבד, הכוללות קומות מסחר, 5 קומות רגילות וקומת גג חלקית.

לטענת תושבים ויזמים, במקטע הרחוב שבין אבן גבירול לרחוב הירקון תוספת הזכויות היא מזערית, בהיקף של קומה בודדות לכל היותר, בעוד שהפגיעה הכלכלית בשווי הנכסים, שיאבדו מקום חנייה ושטח גינה – גדולה ותוריד את ערך הבתים משמעותית. המתנגדים טוענים כי מבחינה כלכלית לא יתאפשר להוציא לפועל את תוכניות ההריסה והבנייה מחדש

*****

המקטע המזרחי מתחנת הרכבת בדרך נמיר ועד רחוב אבן גבירול הנכלל בתחומו של רובע 4, זכויות הבנייה גדולות יותר, ומאפשרות בנייה של עד עשר קומות: קומת קרקע מסחרית בגובה 6 מטר, ומעליה שבע קומות מגורים מלאות ושתי קומות עליונות חלקיות.  ברובע 4 ממתין ליזמים מכשול אחר – שם דורשת העירייה מהיזמים לחבר שניים או שלושה מגרשים וליצור בניינים מוארכים. עובדה זו יוצרת קושי בהסכמים בין היזמים לדיירים, משום שחלק מהדירות יזכו בשני כיווני אוויר בלבד.

להרחבה ראו חידוש רחוב ארלוזורוב בת"א: בלי גינות וחניות וגם ארלוזורוב בתל אביב רוצה להפוך לדיזנגוף

******

הקו הסגול ייסלל
ע"י נת"ע לאורך כל הרחוב,
מתחנת הרכבת
ועד רחוב בן יהודה,
והוא אחד מקווי
הרכבת הקלה של תל אביב

נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא החברה האחראית על תכנון והקמת מערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל אביב. נת"ע הינה חברה ממשלתית, שהחלה פעילותה בשנת 1997 במטרה לספק פתרונות הולמים לקשיי התחבורה של המטרופולין. נת"ע מובילה מהפך תרבותי-לאומי בתחום התחבורה, באמצעות הקמת מערכת התחבורה הציבורית העיקרית של גוש דן. מערכת הסעת ההמונים הינה פרויקט התחבורה הגדול והמורכב ביותר שבוצע אי פעם במדינת ישראל.

הקו הסגול הוא קו רכבת קלה עתידי בין תל אביב-יפו ליהוד, המתוכנן כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. מתוכנן לקשר את האזורים המזרחיים של מטרופולין תל-אביב אל מרכז העיר תל-אביב ויעבור במפלס הקרקע. קו זה עתיד להיות הקו השלישי שיחנך, ועלות בנייתו מוערכת ב-8.5 מיליארד ש"ח. ב-9 ינואר 2017 אישרה ועדת השרים לתכנון ובניה את תוכניות הקו והעבודות התחילו בדצמבר 2018 והוא צפוי להיפתח בשנת 2024. אורכו של קו זה עתיד להיות 28 קילומטרים, עתידות להיות לו 44 תחנות והוא עתיד להסיע כ-60 מיליון איש בשנה.
המקור: נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים

בשנת 1998 אישרה הממשלה במסגרת
תכנית מתאר ארצית לרכבות
קו אדום רחב – תת קרקעי – ברחובות ארלוזרוב, בן יהודה ואלנבי !
אולם, בשנת 2010 התכנית שונתה ונקבע שהקו יהיה עילי
לא ידוע אם השינוי היה בעקבות דיון בנושא . 

******

הקו הסגול מורכב מזרוע מרכזית שתחילתה במתח"ם 2000 (תחנת רכבת 'סבידור') והמשכה דרך הרחובות: ארלוזורוב, בן-יהודה, אלנבי, העלייה, לוינסקי, ההגנה, דרך השלום (תל-אביב), דרך אלוף שדה (גבעתיים- ר"ג), מחלף אלוף שדה ודרך שיבא. מאזור המרכז הרפואי שיבא מתפצל הקו לשניים: הזרוע הצפונית – תעבור ברחובות רפאל איתן (רמת גן), קציר (קרית-אונו), חציית כביש 471, אנה ומקס ווב (רמת גן) לאורך אונ' בר אילן וז'בוטינסקי (גבעת שמואל). הזרוע הדרומית – תחילתה באזור מרכז בית החולים שיבא, המשכה על כביש 4612 המתוכנן עד לכביש 461 (דרך לוד), ומשם מזרחה לאורך כביש 461 בתחום הרשויות אור יהודה ויהוד-מונוסון ועד לקצה הזרוע בכביש 40, צומת בני עטרות (מחלף טייסים המתוכנן).
מקור והרחבה אתר נת"ע

העבודות להקמת הקו הסגול ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב יתבצעו במקטעים באופן מדורג. העבודות יתבצעו בשני שלבים בכל מקטע: בשלב הראשון יתבצעו עבודות תשתית להרחבת הרחוב ופינוי רצועה למסילות הרכבת. במסגרת זו יטופלו תשתיות המים, החשמל והתקשורת, וישודרגו פני הרחוב. כבלי החשמל יוטמנו במדרכות. יוצבו עמודי תאורה חדשים, יותקן ריהוט רחוב, המדרכות ירוצפו ויסומן שביל אופניים משני צידי הרחוב.  לאורך שלב העבודות הראשון, שיימשך כעשרה חודשים בכל מקטע, יצומצמו נתיבי הנסיעה. על מנת לצמצם את ההפרעה לתנועה, עבודות שמחייבות חסימת נתיבים יתבצעו בשעות הלילה. ראו גם המדינה תפקיע מאות מטרים ברחוב ארלוזרוב בת"א להקמת הקו הסגול

*****

קטע ארלוזורוב – נמיר עד ויצמן תחילת העבודות: דצמבר 2018 משך העבודות: כשנה.

קטע ארלוזורוב – ויצמן עד אבן גבירול תחילת העבודות: 27 במאי 2019 משך העבודות: כשנה וחצי

 

הביקורת והטענות
נגד תכניות הפיתוח:
רחוב ארלוזרוב והרחובות השכנים
עומדים בפני פגיעה קשה:

פגיעה קניינית
* הפקעות רכוש מיותרות !
* חסימת בתים ומניעת יכולת גישה אליהם !
* בתים לצד רציפים נועדו לכליה ותאבד כל יכולת גישה אליהם, לרבות של רכב חירום, פינוי אשפה, משלוחים, הובלות, עגלות פסולת בנין ומנופי הרמה (בבתים ללא מעלית וגרם מדרגות צר).
* הטלת הגבלות בניה נוספות על הגבלות אונסק"ו ותכנית רובע 3
* ירידת ערך והרס בתים – הרחקת יזמים ומניעת יכולת שיפוץ
* ביטול ציביון המגורים ויצירת "רחוב מעורב": ביטול החזיתות המגוננות והפיכתן למאורות פאבים ופיצוציות מסחריות.
* ביטול דירות גן

פגיעה תחבורתיות
* ביטול וחסימת חניות קיימות וחניות כחול – לבן
* גישה מוגבלת לרחוב בשעות הלילה ובשבתות וחגים (כשאין רכבת)
* ביטול חניות כחול – לבן ברחובות השכנים (יהשוע בן – נון, בזל…)
* הרכבת שתנוע במפלס הכביש תחסום את הרחובות המצטלבים עם ארלוזורוב כל 1.5 דקה בממוצע – קריסה טוטאלית של התנועה ברחובות ראשיים (דוגמת דיזנגוף, בן יהודה, יהושע בן נון ועוד).
* כאוס תחבורתי עקב ביטול קווי אוטובוס קיימים ותנועת מוניות.

פגיעה דמוגרפית
* שינוי פני האוכלוסיה והרחקת משפחות עם ילדים (החייבות רכב) מהרחוב

נזק סביבתי
* כריתה של מרבית העצים ברחוב, בני  70 שנה ומעלה !
* הצמדת תוואי הרכבת והרציפים לבתי התושבים
* הקמת עמודי קאטנרי לחישמול עילי של הרכבת
* קרינה מסוכנת – יצירת מגבלות וקרינת אלמ"ג

******

המראות לאורך הרחוב 

****

הקצה המזרחי
בין דרך נמיר
ובין רחוב הנריאטה סולד

העצים המופלאים שגילם כנראה שבעים שנים עליהם יעלה כנראה הכורת! למה?

"…סליחה שאני מדברת כל כך הרבה על עצים, אבל בסוף הדיון שלנו היום הוא ברחובות העיר וארלוזרוב הולך לקבל כרייה (כריתה) איומה ונוראה.אני חושבת שהתושבים של ארלוזרוב בכלל לא מבינים איזה החלטה אנחנו מחליטים פה בשבילם היום, ובעניין הזה לא נעשה שום יידוע או שיתוף של הציבור…". (ישיבת ועדת משנה של הות"ל למסמכי תכנון מפורט לפני ביצוע, תת"ל 70 א', מיום 10/08/2015)."
ציטוט מדבריה של הגב' נעמי אנג'ל – מי שהייתה מתכננת מחוז תל אביב 18 שנים. ממרום שנותיה בוועדות התכנון ובבואה להתייחס לתכנית הקו הסגול ברחוב ארלוזרוב, קבעה כדלקמן:

מה שעץ אחד יכול לעשות, תועלות של העץ מעל הדמיון
העץ סופג כ- 20 ק"ג אבק בשנה, מסנן ומטהר כ- 100,000 מ"ק אוויר מזוהם בשנה, מעלה את ערכו הכלכלי של נכס באחוזים רבים וזו רק ההתחלה.
לא דמיינתם כמה שהעצים תורמים לכם.
* העץ משמש כ"חיק הטבע" למתגוררים בעיר. הוא מקשר אותנו לעונות השנה בהזכירו לנו את הפריחה, הלבלוב והשלכת.
* עץ אחד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק ו"לבלוע" 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום, עופרת וכדומה.
* עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100,000 מ"ק אוויר מזוהם מדי שנה, מייצר 700 ק"ג חמצן, וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני.
* חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים, מיוצר על ידי צמחים. ללא עצים וצמחים לא היה ביכולתנו לנשום.
* עץ אחד מסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות.
* עץ אחד בקרבת הבית דומה לקיר אקוסטי – הוא בולם רעשים ומפחית את עוצמת הרעש.
* עץ בוגר, שקוטר גזעו כחצי מטר, נאמד בכ- 20,000 ₪.
*  עץ בוגר בסמוך לנכס מעלה את ערכו הכלכלי באחוזים רבים.
* עץ אחד עשוי לשמש בית לעשרות ציפורים.
* מערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה.
מקור המידע משרד החקלאות ופיתוח הכפר 

 

צומת רחוב וייצמן

****

הקטע
בין רחוב וייצמן
ובין רחוב רמז

 

******

הקטע
בין רחוב רמז ורחוב בלוך

ובין רחוב אבן גבירול

בית הוועד הפועל של ההסתדרות, השוכן ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב, הוא מקום מושבה של הנהלת ההסתדרות החדשה, שעד לשנת 1994 נקראה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; והנהלתה, ששכנה בבניין, נקראה הוועד הפועל והמזכירות הכללית. בשנת 1994, לאחר בחירתו של חיים רמון ליו"ר ההסתדרות, הועברה הנהלת ההסתדרות לירושלים, אך לאחר תקופה קצרה שבה לבית הוועד הפועל בתל אביב. הבניין תוכנן בשנת 1949 ובנייתו הסתיימה בשנת 1956. צביונו של הבניין, הבנוי בסגנון הברוטליסטי, מבטא את עקרונות האדריכלות הסוציאליסטית שבלטה בארץ החל משנות ה-30 ועד שנות ה-50 (ע"ע קלסיציזם סטליניסטי). בכניסה אל הבניין הוקמה מדשאה רחבה, ובצִדה השני הוקמו 3 בניינים רחבים בטורים מחוברים אל הבניין הראשי לאורך השביל המוביל אל הכניסה. הבניין סימל טקסיות ופשטות לצד ביטחון וגאווה, ואלה היו בסיס לסדר אדריכלי שביטא אקלים חברתי סוציאליסטי. סדר העמדתם של הבניינים בטור לפני הבניין הראשי, המרוחק מן מן הרחוב, שביל ההליכה הקושר את הכניסה הראשית עם המדשאה ועם הבניינים לצִדו מדברים אל היחיד ואל הציבור בקנה מידה גדול, גאה ופשוט. בתוך הבניין משתרעים מסדרונות ארוכים. על הגג בליטה אדומה המבטאת את סמל הקומוניזם והסוציאליזם. הבניין מבטא נאמנה את הסגנון הבינלאומי בראשית ימיו, שהיה בשיאו. את סורגיו של הבניין תכנן הצייר יוחנן סימון. אחת הטענות היא כך מונעת ההסתדרות גישה לגינה הכי גדולה בתל אביב
בשנים שלאחר הקמת הבניין הוקמו בקרבתו מוסדות נוספים שהיו קשורים להסתדרות, כגון: בניין הנהלת קופת חולים כללית, המכון לחקר תנועת העבודה, בית הסתדרות המורים, בית ליסין, בית המלין (נהרס בשנת 2018), בית הספר לפעילי ההסתדרות (נהרס בשנת 1993) ובית תנועת המושבים (נהרס בשנת 2008).
מקור הרחבה 

 

כפר סומייל נוסד כחלק מההתיישבות במישור החוף, שהיה ריק ככל הנראה מישובי קבע, במחצית הראשונה של המאה ה-19. לאחר מלחמות נפוליאון ובעיקר בתקופת השלטון המצרי החלו מהגרים ממצרים, כפריים מהסביבה ובדווים מהדרום להתיישב באזור ולתפוס חזקות על קרקעות חקלאיות ההתיישבות נעשתה בעידוד השלטון התורכי שראה בכך מקור נוסף לגביית מיסים. מקור השם אולי במילה הערבית צומייל (השורש העברי צ.מ.ל), כלומר אדמה יבשה. הכפר היה ידוע גם בשם אל-מסעודיה.

*****

הצומת הסואן עם
רחוב אבן גבירול

****

קטע
בין צומת רחוב יהושע בן נון
ורחוב שלמה המלך
ובין סוקולוב

הקטע
בין רחוב סוקולוב
ובין רחוב דיזנגוף

******

צומת רחוב דיזנגוף

*****
סוף דבר,

השיטוט והצילום
ברחוב ארלוזורוב
היה מעניין ומרתק.
אולם, אי אפשר להשתחרר
מהרושם של הכלייה הממתינה לו 

בעניין זה ארשה לצטט קטע מאחד המסמכים שהעביר לי אבגד מאירי.
לטענתו, "מכוחה של תכנית הקו הסגול ושל תכניות אחרות שנת"ע ועיריית תל אביב מקדמות לחוד ובמשולב, רחוב ארלוזרוב עומד בפני שינוי קיצוני, שיסב פגיעה קשה ובלתי סבירה בדייריו, באיכות החיים ובערכי הנוף היקרים שבו. משמעות התכניות:
* כריתה מיותרת של מאות עצי ענק מפוארים, המצלים על הרחוב וקובעים את אופיו זה 70 שנה ויותר.
* הפקעות רכוש רבות וביטול חזיתות הבתים הירוקות, החוצצות בין הרחוב הסואן לבניינים.
* חסימת הגישה ברכב לעשרות בניינים, כולל רכבי חרום והצלה.
* חסימה וחיסול שרירותי של עשרות חניות פרטיות, חלקן של דיירים בעלי צרכי נגישות מיוחדים.
* שינוי צביון הרחוב והתרת בידור ומסחר בו, דבר שיגרור פתיחת עשרות בתי קפה, בארים, פאבים, פיצוציות, מרכזי בילוי ועסקים אחרים בקומות הקרקע, כשמעליהם אלפים שרכשו דירות למגורים.
* הרחקת יזמים וחיסול האפשרות לחידוש מבנים, הן בשל העדר אפשרות גישה לבניינים והן בשל מגבלות בנייה שהטילה העירייה, בניגוד מוחלט למגמת ההתחדשות העירונית.
הוא מוסיף וטוען, ביסוד הגזירות הנ"ל עומדת שורת החלטות של מוסדות התכנון, שכישלונן זועק לשמים, באופן העולה כדי אי סבירות קיצונית, ומחייב בחינה מחודשת ודחופה."

*****

מה מבקשים התושבים
הקמת הרכבת הקלה הינה פרויקט לאומי, שנועד לשפר ולקדם את מערך ההיסעים הציבורי, ולא ליצור אסון תחבורתי, קנייני וסביבתי !
הקו הסגול אינו עשוי לשמש את תושבי ארלוזורוב והם לא ייהנו מהשימוש בו – אסור גם שיסבלו ממנו !
יש ליישם פתרונות מקצועיים שיביאו לשיפור איכות חיי התושבים, יצילו את קניינם וימנעו את הרס הרחוב.
ספק רב בקשה זו תענה, כנראה שהיא תדחה בתקיפות!

*****

מספר תושבים באזור פנו לעיריית תל אביב לבחון את עצירת כריתת העצים ברח' ארלוזורוב בעקבות עבודות הרכבת הקלה. בסיכום נקבע: " יש ערנות בנוגע לעצים ויש קשב אמיתי לתושבים בנושא זה. נעשה מאמץ אמיתי לטפל בנושא ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר שימנע כריתת עצים נוספים מחד ומתווה מאוזן לשילוב הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי  התחבורה הציבורית (רכבת ואוטובוסים) ברחוב העתידי מאידך. ציטוט מסמך להבי מיטל סגנית ראש העירייה, לתחבורה, תנועה ובטיחות עיריית תל-אביב יפו מ-19 מרס 2019.
יש לקוות שכך יהיה והפגיעה תהייה מזערית או בכלל לא תהייה. 

*****

לסיום, היה זה טיול דיווש
לא שגרתי בקטע קצר של העיר
שאת עתידו אפשר לשער על פי התכניות
ובעיקר בהתאם לתחילת העבודות למימושן.
יש לקוות שכל החששות בעתיד יתבדו !!!

******

בקשה אם הגעתם לסוף
ואתם מזדהים עם הדברים,
אנא שתפו והעבירו הלאה!