כבר מספר שנים, יש לאלי שחר ולי "מסורת" לקיים ביום הולדתו 3/7 טיול ערב בירושלים ולהזמין אליו אורחים.

 

כך היה ביום רביעי (3/7/2019), יצאנו לטייל קבוצה ובה שבעה רוכבים

 

בשעות אחר הצהרים המאוחרות, בנוסף לאלי שחר (תל יצחק), הגיעו גם מיכאל עוזרמן (נתניה), פיפ רותם ונועם קישינובסקי (סאסא), רון בן יעקב (רעות), לוי אבנון (חמדיה) ואני (מבשרת ציון).

 

התכנסנו במתחם החנייה של מכון שכטר הנמצא מאחורי מוזיאון ישראל ומעל שכונת ניות.

 

יצאנו לדרך בשעות האור האחרונות שעה 17:45 וסיימנו בחשיכה לאחר ארבע וחצי שעות בשעה 22:15

 

עיקרו של תיעוד זה הצגת קטעי המסלול וחלק ממראות הדרך

*****

המסלול, מעגלי,
בצפון, מזרחה ומרכז העיר

כיוונו עם השעון

******

קטעי המסלול והמראות

****

חלק ראשון,
בתוך בין קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם
ובין מתחם קריית המוזיאונים
וסביב קריית הלאום
עד הכניסה לעיר 

*****

חלק שני,
מהכניסה לעיר
דרך התחנה המרכזית
לשכונות החרדיות
בצפון העיר
(רוממה, קריית צאנז ועוד)
אל קריית המדע בהר חוצבים
והלאה לעבר השכונות:
סנהדריה מורחבת,
קברי הסנהדרין,
סנהדריה ורמת אשכול

 

קטע המסלול
בקריית המדע
שבהר חוצבים

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה. השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים – בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.
רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" – על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" – על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" – על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" – על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" – על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.
בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

הר-חוצבים הוא פארק תעשיית היי-טק בירושלים. אזור התעשייה הוקם בתחילת שנות ה-70 על שטחו של הר חוצבים בצפון-מערב העיר שהוא שלוחה של הר הצופים ממערב, ומכאן שמו. מקור השם "הר חוצבים" הוא על שם האבנים שהיו חוצבים ממנו לבניית בית המקדש. גבולותיו – בצפון רמת שלמה, במזרח סנהדריה המורחבת, בדרום קריית בעלז, עזרת תורה וקריית צאנז ובמערב כביש בגין. לאזור התעשייה שלוש כניסות משדרות גולדה מאיר. כניסה נוספת מתוכננת לכיוון צפון לכביש 1, במטרה להקל על עומסי התנועה בכניסה וביציאה מהפארק. את הר חוצבים מקיפים כמה נחלי אכזב שהם יובלים של נחל שורק שעובר ממערב. "נחל חיל", ו"נחל רוממה" מצדו המערבי. "נחל סנהדרין" ו"נחל צופים" מצדו המזרחי. יער רמות משמש בתור גבולו הצפוני. להרחבה וגם אתר מנהלת הר חוצבים

קטע המסלול בקברות הסנהדרין

קברי הסנהדרין היא מערת קבורה המצויה בגן הסנהדרין, קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים. המערה כונתה על ידי הערבים 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה כמערת הקבורה של הסנהדרין, שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, בשפיטה. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי האנציקלופדיה העברית מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין. אולם לפי ספירה חדשה שנעשתה עם שיפוץ האתר, מספר הכוכים נמוך יותר.
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת 1235, עת ביקר במערה יעקב השליח. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי עובדיה מברטנורא, רבי משה באסולה ועוד. בשנת 1903נוקתה המערה על ידי הארכאולוג האמריקאי ג"א ברטון. מלאכת החפירה הושלמה על הארכאולוג יוליוס יותם רוטשילד בשנת 1950. במערה נמצא ארון קבורה ועליו השם "יצחק". הארון נלקח לצרפת וכיום הוא מצוי במוזיאון הלובר בפריז.
המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של רימון, אתרוג ועלי צמח האקנתוס הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי אקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של יהודים. היהודים בימי בית שני נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות אדם בגלל האיסור המקראי לעשות פסל ומסכה.
מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו מהווה חלק מ"עיר הקברים" או ה"נקרופוליס", כלומר עיר המתים של ירושלים בימי בית שני.. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג האבן המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה מערת האשכולות בגלל עיטורים בצורת אשכול במשקוף הכניסה למערה. הקירות הפנימים של מערות הקבורה באזור שחורים. הסיבה לכך היא שבמערות התגוררו בדואים ובלילות החורף הירושלמי הקר הם הדליקו מדורות במכרות על מנת להתחמם, ועקב הפיח שנפלט מהמדורה התכסו קירות המערות בצבע שחור.
בשנות החמישים והשישים זכו קברי הסנהדרין למעמד נכבד יחסית ואף הונצחו בשטר של חצי לירה ישראלית. ייתכן שתוצאות מלחמת ששת הימים, שפתחו בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו הכותל המערבי, מערת המכפלה בחברון וקבר רחל, הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין. בשנים שלאחר מכן, האתר היה מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות. בשנת ה'תשע"ח (2017) שוקמו הקברים, לאחר עבודות שימור ושיקום שנעשו על ידי רשות העתיקות.
מקור והפניות

*****

חלק שלישי
שכונת רמת אשכול,
מול גבעת התחמושת,
שכונת מעלות דפנה,
חציית כביש 1,
שכונת שייח ג'ארח
ותצפית לעבר
הר הצופים והר הזייתים

קטע מסלול
בשולי גבעת התחמושת
ובתוך שכונת מעלות דפנה
הצמודה לכביש 1 (ספרור עירוני)

*****

חלק רביעי
בתוך העיר המזרחית
משייח ג'ארח בצפון
עד חומות העיר העתיקה
שער שכם בדרום

 

מיקום מתחם כנסיית סנט ג'ורג'

קתדרלת סנט ג'ורג' ( St. George's Cathedral) היא קתדרלה אנגליקנית-אפיסקופלית השוכנת ברחוב דרך שכם במזרח ירושלים. הקתדרלה שוכנת במתחם גדול שהוקם בשנת 1898 ובו גם אכסניה לצליינים וקולג', והיא משמשת כקתדרת הבישוף האפיסקופלי של ירושלים, האחראי על הדיוקסיה של ירושלים (ישראל,ירדן, סוריה ולבנון). קולג' סנט ג'ורג' (St George’s College Jerusalem או SGCJ), שנוסד בשנת 1899, משמש כמוסד לימוד והשכלה.

מתחם גן הקבר ושער שכם

******

חלק חמישי
לאורך החומה הצפונית
של העיר העתיקה
משער שכם עד השער החדש
ברובע הנוצרי עד שער יפו
לאורך מתחם ממילא
ובריכת ממילא,
ולעבר מרכז העיר

בתוך הרובע הנוצרי
בעיר העתיקה
בין השער החדש
ובין שער יפו

******

מתחם העירייה ומגרש הרוסים

*****

חלק שישי,
במרכז העיר
לאורך רחוב קינג ג'ורג',
בשכונת רחביה,
מעל מנזר המצלבה
וחזרה דרך שכונת ניות

****
סוף דבר
וקצר לעניין:
טיול ערב קיץ
מענג בירושלים,
עם חבורה מתעניינת
במזג אוויר נפלא
במסלול מעניין ומגוון
וחלקו במקומות חדשים,
מה עוד צריך?