לוד, שכונת הרכבת (חלק ד')15 במאי 2019

בחודש שעבר במסגרת הכוונה ללמוד על העיר לוד בוצעו שלושה טיולי חקר בעיר : לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (חלק א'), מרס 2019, לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (חלק ב') וגם לוד, דיווש בתוך העיר, לאורכה ולרוחבה (חלק ג'), אפריל 2019

כדי להשלים את המידע בקשתי מאלי אבוטבול יליד ותושב העיר שהוביל אותנו בשני סיורים קודמים, לצאת לשכונת הרכבת.

הוא נענה מייד לבקשתי.

את סיבוב ברכב בשכונה קיימנו ביום שלישי (14/5/2019).

המטרה של הסיבוב הייתה בין היתר לאתר ולצלם את המבנים המיוחדים של השכונה.

כמו כן, רצינו להכנס למתחם מוסך הרכבת אולם, בקשתנו סורבה. נאלצנו בלית ברירה לוותר.

לכן, תיעוד זה (הכולל גם צילומים מסיור קודם) מתמקד בשכונת הרכבת.

מיקום השכונה,
סמוך וצמוד
למסעף מסילות הברזל

*****

****

*****

שכונת הרכבת הייתה שכונת המגורים היחידה, שהוקמה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ביוזמת ממשלת ארץישראל המנדטורית. השכונה הוקמה סמוך לתחנת הרכבת לוד היוותה צומת דרכים מרכזית: מסילת הרכבת בלוד חיברה בין מצרים, בירות וחיפה, תל אביב ויפו וירושלים, ושדה התעופה הסמוך שנפתח לטיסות אזרחיות בשנת 1937 – חיבר למעשה את ארץ ישראל עם כל העולם. מטרת הקמת השכונה הייתה, לשכן את פקידי הרכבת הגבוהים, עובדי הרכבת ולמשפחותיהם, בשכונה נפרדת מהעיר, על פי עקרונות תכנון מערביים שאפיינו את התכנון הקולוניאלסטי הבריטי. השכונה הוקמה בסמוך לתחנת הרכבת הגדולה ביותר שהוקמה עד אז בארץ ישראל.

מיקום השכונה ביחס למיקום לוד בשנות ה-40'

בתחילה הוקמו צריפי עץ, ולאחר תקופה קצרה, בשנת 1941, הוקמו בשכונה בתי האבן מפוארים שחלקם קיימים עד היום. השכונה חולקה לשני רובעים: חלק אחד תוכנן כשכונת מגורים טיפוסית לפרברים שצמחו באותה העת בכל רחבי אנגליה. בתי השכונה הוקמו כבתים חד-קומתיים ומקופי גינות פרטיות. הבתים התאפיינו בגגות רעפים וארובות, ותכנית המבנה הועתקה ממבני מגורים טיפוסיים באנגליה של אותה העת. כמו כן, פעלו בשכונה בית קפה, מועדון חברים ומגרשי טניס – שהכניסה לאותם מקומות היתה לאזרחים בריטים בלבד. הרובע השני תוכנן להוות את הבסיס למרכז העסקים הראשי של ארץ ישראל (דבר ש לא התממש) וכלל בתי מלון, חנויות ומשרדים. המחשבה למרכז עסקים ראשי, שני הרובעים נהנו מתאורה חשמלית (בשונה מיישובי הסביבה שנותרו בחשיכה עוד שנים רבות), וזאת הודות לגנרטור שפעל במקום כבר מראשית הקמת השכונה.

****

עם סיום המנדט הבריטי וכיבוש העיר לוד ירשה מדינת ישראל את המרכז אשר הוקם בעיר. אך במקום להמשיך בטיפוחו, המדינה הזניחה את הפיתוח העירוני של לוד ושל שכונת הרכבת בפרט, והפכה אותה לשכונה של מרכזי קליטה ודיור מוגן, מה שמשך את האוכלוסיות החלשות ביותר. אך די במהירות השכונה התדרדרה, והמשפחות היהודיות עזבו את המקום, ואת מקומן תפסו משפחות ערביות.
שנים רבות, השכונה התאפיינה בשיעור פשיעה גבוה במיוחד. אזרחים מהשורה נרתעו להיכנס אלה. מספרים שמעת לעת גם המשטרה הדירה רגליה ממנה. היא כונתה "הרלם של לוד". במשך השנים בדירות שכונת הרכבת, אשר היו בבעלות המדינה, נכנסו תושבי לוד הערבים וגם משפחות רבות של משתפי פעולה. בשנים האחרונות קיבלו רובן סיוע מהמדינה לרכישת דירה ויצאו מהשכונה. דירות רבות עמדו ריקות מכיוון שמשפחות אשר המתינו לדיור ציבורי סירבו להתגורר בשכונה. כתוצאה מכך, פלשו לדירות משפחות פשע אשר הפכו את האזור לשוק סמים נרחב אליו מגיעים אנשים מכל הארץ. ביחד עם הסמים הגיעו גם המלחמות על שטח המכירה בין החמולות השונות. "שהגיעו למצבי ירי ורצח.
בשנים האחרונות נעשו מספר פעולות שיקום בשכונה לרבות בניית מוסדות ציבור וגם בית ספר תיכון. היום יש תנועה רבה בשכונה. אולם, מרבית מבני השכונה כולל המבנים מתקופת המנדט נמצאים במתחמים סגורים מוקפים בגדרות וקירות ביטון והתנועה סביבם מפוקחת על ידי מצלמות.
מקור ועוד