עולי הרגל לירושלים בפסח תשע"ט24 באפריל 2019
ביום שני, ב' חול המועד תשע"ט, 23 באפריל 2019, יצאתי לשוטט ולצלם בעיר העתיקה את מאות עולי הרגל היהודים והצליינים הנוצרים.
שחזרתי לביתי, כפי שציינתי בתיעוד הקודם, ירושלים, שיטוט ברגל באזור קצה רחוב יפו הסמוך לעיר העתיקה, לא הייתי שבע רצון מ"התוצרת", היו לי, יחסית מעט צילומים טובים ומרבית האחרים לא היו באיכות ראויה לטעמי.
החלטתי שלמחרת היום אצא ל"מקצה שיפורים" לאחר שהשתדלתי ללמוד את טעויות הצילום.
כך היה! ביום שלישי, ג' חול המועד תשע"ט, 23 באפריל 2019, יצאתי שוב.
בשתי פעמים אלה פגשתי את עולי הרגל בשער יפו וסביבתו. הם היו בדרכם אל הכותל המערבי או בדרך חזרה ממנו.
העלייה לרגל נזכרת מספר פעמים בתורה כמצווה: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל". המצווה נקראת במקורות גם "ראייה", כי החובה היא "להראות לפני ה'", וכן היה קרבן מיוחד שנקרא "עולת ראייה" שאותו היו אמורים להקריב עולי הרגל. שלוש הרגלים של העלייה הם פסח, שבועות וסוכות. מצוות העלייה לרגל היא לגברים בוגרים בלבד מתושבי ארץ ישראל עד גבול של נהר פרת. אך גם נשים וקטנים מגיל מסוים היו נוהגים בה.
המשנה מתארת את העלייה לרגל כחגיגה גדולה, שבה היו מקשטים את העולים לרגל, שרים ומנגנים. מקובל כי בזמן העלייה לרגל הייתה צפיפות עצומה בירושלים, ובכל זאת אומרת המשנה:"מעולם לא אמר אדם 'צר לי המקום שאלין בירושלים'." מקורות מהתקופה של סוף ימי בית שני טוענים כי המספרים הגיעו למאות אלפי ואף מיליוני עולי רגל, אם כי היסטוריונים מטילים ספק אם אכן המספרים היו כה גדולים. בסוף ימי בית שני ידוע כי היו עולים לרגל מכל רחבי הפזורה היהודית, מרומא, מאלכסנדריה, מספרד ומבבל, ומארצות נוספות. העולים הביאו עימם עושר רב לירושלים, וקבעו את מעמדה כעיר מרכזית גם למי שגר בחוץ לארץ.
גם בימינו אנו מצווה זו שרירה וקיימת ובשלוש הרגלים ובמיוחד בחול המועד פסח וסוכות מאות אלפי יהודים עולים לירושלים ונוהרים לעבר כותל המערבי שהוא שריד ממתחם מבית המקדש, קיר תמך סביב הר הבית.
******
התיעוד להלן
כולל עשרות צילומים
של חלק מזערי
ממאות אלפי העולים לרגל
שקלטה עין המצלמה
*****
מראות האלפים הנוהרים
******
בני ישראל העולים לרגל