לטיול דיווש זה יצאנו שני חבריי מהפלג הדרומי, ארז צפדיה ולייזר קוברסקי ואני ביום רביעי (13/3/2019).

 

טרם הטיול קבענו שלא נתכנן את המסלול מראש ונקבל החלטות תוך כדי תנועה.

 

כך היה!

 

המסלול שרכבנו בו היה מגוון ומעניין שכלל מעבר בין השדות המוריקים ותוך חורש, עליה לתל ארכאולוגי ותצפית מרהיבה בראשו וחציית נחל.

 

*****

האזור, מזרח חוף פלשת

המסלול נגד כוון השעון,
התחלה וסיום במושב אחוזם

מסלול הטיול דומה וחופף לחלק לטיול קודם "דרום ירוק" במרחב שקמה, בין ברור חיל ורוחמה, ינואר 2017

דמות האזור בעבר

סוף תקופת השלטון הבריטי

שנותיה הראשונות של המדינה
טרם הקמת חבל לכיש

מרחב שקמה

המונח "מרחב שקמה" מתייחס לרצועת השטחים הפתוחים בתחום אגן הניקוז של נחל שקמה. זהו השטח הפתוח הגדול ביותר במרכז הארץ. אגן נחל שקמה הוא חלק מאזור המעבר בין האקלים הים תיכוני בצפון לאקלים המדברי בדרום. האזור כולל עירוב של שטחים טבעיים, חקלאיים ונטועים נרחבים שבהם משולבים אתרים היסטוריים ואתרי טבע. השילוב בין שטחי חקלאות רחבים ושטחים טבעיים יוצר פסיפס של בתי גידול ונופים מיוחדים במינם: ערוצי נחלים, רכסי כורכר, ביתרונות, רצף תילים ארכיאולוגים, שמורות טבע, פריחה ססגונית, חולות נודדים, יערות נטועים, שרידי יישובים קדומים ואתרי מורשת וטבע רבים נוספים.
להרחבה על מרחב שקמה ראו אתר מנהלת נחל שקמה השוקדת על שימור ערכי הטבע והנוף במרחב שקמה, בד בבד עם פיתוח אקולוגי ותיירותי. משימה חשובה זו נעשית ע"י שיתוף פעולה פורה במסגרת מנהלת הנחל, בה חוברים יחדיו הישובים והקהילות הסמוכות לנחל, מועצות אזוריות במרחב, גופים ממשלתיים, גופים ירוקים ועוד.

נחל שקמה הוא אחד מהנחלים הגדולים, המפותלים והעתיקים היורדים משדרת ההר אל השפלה והלאה למישור החוף הדרומי. שטח אגן היקוות הנחל מעורך בכ- 750 קמ"ר. יובליו העליונים מתחילים בשלוחת דהרייה בדרום הר חברון ויורדים אל השפלה באזור גבעות להב-דביר. כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון. במעלה הדרך מכיוון מזרח מצטרפים  לנחל שקמה נחל מגדלית ונחל פורה. באזור עיינות חסי ליד תל חסי נחל שקמה מתלכד עם נחל אדוריים שאגן הניקוז שלו גדול יותר מנקז את המורדות המערביים של הר חברון. מרבית הנחלים המצטרפים לערוץ הראשי של נחל שקמה המאוחד עם נחל אדוריים שכיוונו מזרח-מערב בנוסף לאלה שהוזכרו, מגיעים כיוון דרום וכוללים את  נחל סד, נחל חצב, נחל זדים ונחל חנון. מצפון מנקזים אליו נחל ברור ונחל עובד. בדרכו מערבה נחל שקמה פורץ את רכסי הכורכר ואת החולות ממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.
מקורות המים העיקריים של נחל שקמה הם מי שיטפונות ומספר נביעות באפיק נחל שקמה, נחל אדוריים, נחל פורה ונחל סד. יש הגורסים שהעובדה שיפוע הנחל מתון ובמהלכו נוצרו פיתולים רחבים, מעידים על על היותו נחל קדום. הנחל זרם לכל אורך הזמן לבד ממספר מקומות בהם הייתה הפרעה או סתימה בגלל הצטברות סחף, גלישות עפר, התמוטטויות של מצוקים קטנים אל אפיקו, הצטברות דיונות והחולות הנודדים בתקופות יצירת רכסי הכורכר השונים, ולמעשה חוסמים את הזרימה בנחל כמו ברוב נחלי הארץ.
נחל שקמה נתון לפעילות מרובה של נגר עילי ושיטפונות. שטחי הניקוז הגדולים, עוצמת המשקעים, אדמת הלס האטימה ומיעוט צמחייה הם הגורמים העיקריים לסחיפה ולהיווצרותם של בתרונות. השיטפונות יוצרים בקטעים של הנחל גדות תלולות, עם מצוקים נמוכים. הזרימה החזקה וקרקע הלס האטומה מונעים גם את חלחול המים אל מאגרים תת קרקעיים, אבל מסייעים לאגירת מים בבורות וסכרים.

נחל אדוריים הוא נחל אכזב שאורכו כ-30 ק"מ. יובליו העליונים יורדים בחלקו הדרומי של הר חברון באזור שמדרום לכפר דורא וכולל גם את הגבעות עליהן שוכנים הכפרים השכנים אל-קוסור, אל-מראג'ם, א-טבקה ואל-מאג'ור‏. הנחל ממשיך לאורכו של כביש 3265 וסמוך לכפר בית עווא שבהדום הר חברון מול שקף הוא חותך את כביש 354, חוצה את הקו הירוק ואת כביש 358. בהמשך מתעקל הנחל בתוך יער אמציה, סמוך למושב אמציה. באזור זה מתחברים אליו מכוון דרום נחל דומה ובהמשך נחל כלך. לאחר מספר ק"מ עובר הנחל מתחת לכביש 6 (מצפון למחלף מאחז), סוללת הרכבת לבאר שבע, וכביש 40 (בין מושב אחוזם לשמורת פורה) ושם הוא מצטרף לנחל שקמה שמימיו נאספים למאגר שקמה הנמצא בחולות ממערב לקיבוץ זיקים. בתקופת הגשמים יוצר הנחל, בזכות שטח הניקוז הגדול שלו, זרימה חזקה בערוצו. לאורך הנחל מספר אתרים היסטוריים ובתקופת החורף מתאפיין המקום בפריחה מרהיבה (במיוחד של כלניות) המושכת מטיילים רבים.

אזור החיבור בין נחל שקמה ונחל אדוריים

פירוט המסלול והמראות

קטע הדרך אל יער איתן ובתוכו

איתן הוא מושב דתי המשתייך לתנועת מושבי הפועל המזרחי שהוקם בשנת 1955 על ידי עולים מתוניסיה ובעיקר מהעיר ג'רבה. נוסף אליהם עברו למושב כ-17 משפחות מעולי מרוקו מהמושב עוצם. המושב נמצא בתחום המועצה האזורית שפיר. הוא יישוב חקלאי שעיקר גידוליו הוא פירות הדר, פירות שונים וכן ירקות. 

יער איתן, בעצם חורשה שנטעה בראשית שנות ה-90'. נטעו  מינים רבים של עצים, ובהם איקליפטוס, אורן, אשל ואחרים. החורשה נטעה בארבעה גושים גדולים, לאורך ערוצי נחל קטנים היורדים מצפון לדרום לעבר נחל שקמה במטרה  למנוע את סחיפת הקרקע ואת התחתרות ראשי הערוצים.

קטע חציית נחל אדוריים,
דרומה לעבר נחל שקמה
והלאה לתל חסי

תל חסי מהווה נקודת תצפית שולטת ממנה ניתן להשקיף על מרחבי השקמה. בתל חסי נולדה הארכיאולוגיה הישראלית. בשנת 1890הניח החוקר הבריטי פלינדרס פיטרי בתל חסי את היסוד לחפירות המודרניות בארץ ישראל ובסביבתה, כשהנהיג את קביעת הזמן של כל שכבה על פי כלי החרס שהתגלו בה. פטרי חשב שבתל חסי, השוכן סמוך לנקודת המפגש של הנחלים אדוריים ושקמה, שכנה העיר המקראית לכיש. היישוב הקדום קיבל את מימיו מעינות חסי, הנובעים למרגלות התל. האתר בנוי עיר עליונה (התל), ששטחה כ-16 דונם, ומסביבו שרידי העיר התחתית, שהשתרעה על פני 1000 דונם. רוב שרידי העיר התחתית הוסרו בחריש מודרני. תל חסי היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הכלקוליתית ועד סוף התקופה ההלניסטית. בתקופת הברונזה הקדומה השתרע היישוב בשטח התל כולו. בחפירות בתל התגלו שרידי ביצורים, בתי מגורים וחפצים רבים, ביניהם חרס נושא כתובת בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה.
החפירות בראש התל גילו מבנה מהתקופה הישראלית הקדומה. ייתכן שזהו המבצר שבנה המלך רחבעם כחלק ממערך הביצורים שהקים בגבולה הדרומי של יהודה. מערך הגנה זה התקיים עד מסע סנחריב (701 לפני סה"נ). בתקופה הפרסית נבנתה בראש התל מצודה קטנה.

עמק נחל שקמה מהווה החטיבה המרכזית והגדולה של נחל שקמה המאופיינת בעמק רחב ידיים שהוא חקלאי ברובו. בחטיבה זו ערוץ הנחל מוסדר ואין לו ערכים מיוחדים למעט אזור שבו בריכות הצפה המשמשות מקום למסתור בעלי חיים. רוב הנחלים מתנקזים ליחידה מדרום: נחל הוגה, נחל נגרף, נחל מרשן, נחל זדים ונחל חצב.  פני הקרקע ביחידה נע בין 50 מ' ל – 90 מ' במעלה הנחל בחלקו המזרחי. בעמק הנחל מופיעות קרקעות חומות כהות קרקעות אלוביות חומות כהות. בשוליים הצפוניים מופיעות גם קרקעות חומות כהות. הנחל עצמו מוסדר באופן כזה שהתפתחות הצומח הטבעי בתוכו ובסביבתו מוגבלת. באפיק שילוב של צומח עשבוני, צומח מעזבות וצומח של בתי גידול לחים. לידו שרידים של נטיעות ותיקות וחדשות. במישור משני צידי האפיק – חקלאות פלחה ושלחין, עם מעט מטעים, בעיקר באזור המערבי.

 

קטע ממערב לתל חסי
מדרום לערוץ נחל שקמה

קטע חציית נחל שקמה
ומזרחה בשביל ישראל
לעבר תל קשת

תל קשת הוא תל קטן שעל פי הידוע לא נעשתה בו חפירה מסודרת. על פי הסקר שנעשה במקום החרסים הם מהברונזה המאוחרת עד לביזנטית. ממצאים פלשתיים נמצאו במקום. ייתכן וזה  היה ישוב קטן זה שהיה קשור ליישוב תל חסי הקרוב

קטע ממזרח לכביש 40,
צפונה לעבר אחוזם

אחוזם (אֲחֻזָּם) הוא מושב עובדים, המשתייך לתנועת הפועל המזרחי, והוא חלק ממועצה אזורית לכיש. המושב הוקם בשנת 1950 בשם "מעגלים" על ידי עולים ממרוקו כמושב של העובד הציוני. ובו מתגוררים תושבים דתיים וחילוניים כאחד. במושב 90 בעלי משקים, 20 משפחות המתגוררות בהרחבה, ועוד 80 יחידות מתוכננות להיבנות.
שמו של היישוב ניתן לו על שם אחד מצאצאיו של יהודה  "בְּנֵי, יְהוּדָה: פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי, וְחוּר וְשׁוֹבָל…וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-אֲחֻזָּם וְאֶת-חֵפֶר, וְאֶת-תֵּימְנִי וְאֶת-הָאֲחַשְׁתָּרִי; אֵלֶּה, בְּנֵי נַעֲרָה". (דברי הימים א', פרק ד', פסוקים א'-ו')

*****

טיול זה נמשך שלוש ושלוש רבעי שעה
מתוכן כשעה עצירות, להזדהות,
הסבר וצילום, והפסקה קצרה 

*****

כייף גדול היה לנו ביחד
וברכיבה במרחב הפתוח
בין השדות הירוקים