ביום שבת (2/3/2019), למחרת הפוגה אחרי יומיים גשם, יצאנו אלי שחר (המוביל), איל גזית ואני לטיול אופניים זה.


מאחר וטיילנו באזור זה פעמים רבות, אלי הציע שהפעם נתמקד באתרי פריחה ומקווה מים.


טרם היציאה לשטח הוא הבטיח שמרבית המסלול יהיה על תוואי רכיב, נעבור בין שלוליות וכמעט ולא יהיו קטעי בוץ. עוד הוסיף, "אל תתרשמו מהשמש הזורחת", בשעה 10:00 ירד גשם.


כך היה, תוואי המסלול היה בחלקו על חול מהודק, חלקו על דרכי כורכר, חלקו בשטח בנוי וחלקו בקרקע בוצית.


תחזית הגשם התאמתה. במחצית הדרך ירד גשם קל. גשם קל ירד גם בצהרים, בחצי שעה האחרונה של הטיול.

מסלול הטיול,
בצורת 8 אופקית,
התחלה בתל יצחק,
חלק ראשון נגד כיוון השעון
עד בית יהושע
וחלק שני עם כיוון השעון

האזור גבעות החול
ואבוס המזרחי
במרכז השרון

 

בתחום
מוא"ז לב שרון
מ.מ. אבן יהודה
מוא"ז חוף השרון

מסלול הטיול חופף ודומה למספר טיולים קודמים שתועדו בהרחבה והם:
* גבעות לב השרון, בין ובתוך תל מונד והיישובים סביבה, נובמבר 2018
* נופי קיץ במרכז השרון, אוגוסט 2018
* בין ביצות נחל פולג, לאורך החולות מעל מצוק החוף ובין הפרדסים, פברואר 2018
* מתל יצחק אל מצוק חוף השרון בין מכון וינגייט ושפיים דצמבר 2016
* בתוך מושבות מרכז השרון והמרחב ביניהן, נובמבר 2016
* בלב השרון, במרחב הפתוח, בין היישובים וגם בתוכם, יולי 2016
* לב השרון ממזרח נתניה לפאתי קלנסואה, ינואר 2015
* לב השרון, בין אבן יהודה, בני דרור וקדימה, אוקטובר 2014
* בלב השרון, בחולות הדסים וקדימה, ספטמבר 2015

 

בטיול זה,
בעיצומו של
חורף גשום במיוחד
התמקדנו בעיקר
במראות
אתרי פריחות
מקווה מים

*****

 

על השינוי
בדמותו ואופיו
של האזור

****

היום, אזור מפותח ובנוי
ומעט שטחים פתוחים

בשלהי המאה ה-19, איזור ריק,
בגבעות החול פארק אלוני תבור,
ביצה גדולה בחולות נחל פולג

בתקופת המנדט, אזור התיישבות חקלאית

בשנותיה הראשונות של המדינה,
המשך תנופת התיישבות

*****

מידע אודות
הגאוגרפיה והמקומות
ניתן לראות
בתיעוד הטיולים הקודמים לעיל.

*****

ארבעת קטעי המסלול

******

חלק ראשון,
מתל יצחק מזרחה
עד צומת תל מונד

צבעוני השרון הוא תת-מין של צבעוני ההרים, בעל פרחים קטנים מהפרחים של צבעוני ההרים והעלים זקופים וצרים יותר מאלה של צבעוני ההרים. הפרח דמוי גביע בעל 6 עלי עטיף צבעוניים, כמו כן אין בו את הצבע האדום שחור של צבעוני ההרים.
צבעוני השרון נפוץ בישראל בחולות מישור החוף ובגבעות הכורכר עד הנגב. לרגלי הכרמל גדלה צורה מיוחדת שהיא צורת מעבר עם צבעוני ההרים. הפריחה בחודשים פברואר עד מרץ.

****

 

בן חצב יקנטוני הוא גיאופיט בעל בצל גדול, שושנת עלים ועמוד תפרחת שעשוי להגיע לגובה 1.50 מ' ויותר. הצמח כולו קירח. העלים סרגליים בצבע ירוק כהה בעלי קצה מחודד, העורק המרכזי בולט בצד התחתון. מופיעים בסתיו (אוקטובר –נובמבר) ונובלים לאחר הפריחה, בתחילת הקיץ. גודל העלים תלוי בתנאי הגידול. ככל שהצמחים צפופים יותר ובית הגידול מוצל, יהיו העלים ארוכים יותר. הם יכולים להגיע עד חצי מטר. 
עמוד התפרחת הבודד גדל באביב (פברואר-מארס) ומתארך במהירות. צבע עמוד התפרחת ירוק או סגול. לאחר גמר ההתארכות של העמוד נפתחים דורי הפרחים זה אחר זה, מתחתית התפרחת כלפי מעלה. הפרחים נישאים על עוקצים שאורכם כגודל העטיף לפחות. העטיף כולל שישה עלים בצבע תכול-סגול. לעתים יש פס ירקרק בצדם החיצוני. לפרח שישה אבקנים. לאבקה צבע סגול כהה, אך לעתים האבקהצהובה. ההאבקה ע"י מינים רבים של חרקים הנמשכים לצוף. הפרות נפתחים בתחילת הקיץ (מאי- יוני), ומפזרים את הזרעים ע"י תנועה של עמוד התפרחת ברוח או בעקבות פגיעת בע"ח. 
הצמח ממוצא מזרח ים-תיכוני, נפוץ מהגולן עד הרי יהודה, בהרים ובמישור החוף, בחורשים ובבתות. האוכלוסייה המערבית ביותר נמצאת בקרבת השפך של נחל אלכסנדר. כתוצאה מריבוי וגטטיבי של הבצלים מופיעים הצמחים בגושים צפופים. 
הבצל מכיל חומרי הגנה צורבים. הצמח מריבוי מלאכותי משמש כצמח נוי לקטיף. ככל הגיאופיטים הינו צמח מוגן. 
המקור עמרם אשל ומייק לבנה אתר צמח השדה

 

שפתן מצוי הוא גיאופיט מוזר למראה, שונה מעט מיתר הסחלביים. הפרח מוארך, חום בגוון הנוטה לאדום–סגול, מעורק לאורכו. עלי העטיף מוארכים מאוד ומחודדים, צמודים זה לזה ויוצרים כובע מעל מרכז הפרח. השפית שולחת לשון ארוכה ומחודדת כלפי מטה. במרכזה צומחות שערות ארוכות. יש המדמים את הפרח לאדם מזוקן החובש קסדה. 
חי לרוב בבתי-גידול לחים במקצת. 
אין לשפתן שושנת עלים בבסיסו. הגבעול זקוף, בלתי מסתעף, לאורכו יוצאים 6–8 עלים מוארכים ומרזביים, ובראשו תפרחת עם 5–15 פרחים. גובה עמוד התפרחת 25–45 ס"מ, גונו סגול–חום כצבע הפרחים. פורח בחורף ובעיקר באביב. 
השפתן מואבק על-ידי דבורים בודדות, הנוהגות לקנן בחור באדמה. רוב הדבורים שנמצאו בשפתן הן זכרים. אין לפרח צוף או ריח, ואף אבקתו אינה זמינה לחרקים לאוכלה. נראה שמבנה הפרח וצבעיו מעוררים בדבורים תחושה דומה לחור באדמה, ואכן הן באות אליו למצוא מחסה ללינת לילה, ואף בימי סגריר. כך שאפשר להניח כי השפתן מחקה עבור מאביקיו מפלט ו"בית חם" בצורת חור באדמה. לראשן של דבורים שחסו בשפתן נמצאו דבוקות אבקיות של שפתן. הטמפרטורה בתוך הפרח חמה מעט מזו שבסביבה, בשעור שהוא אולי משמעותי לפעילותן של הדבורים. 
הפקעת חד-שנתית, כמו בסחלביים רבים בארצנו: כל שנה נזון הצמח מהפקעת של השנה שעברה ומרוקן אותה, ויוצר פקעת חדשה שתפרנס אותו בראשית השנה הבאה. אך בשפתן נוצרות לעתים פקעות אחדות לכל צמח בשנה אחת, וכך הוא מתרבה ברביה וגטטיבית וצומח בצברים זהים מבחינה גנטית (קלונים). 
נפוץ בארץ בכל חלקי החבל הימתיכוני. יוצר לעתים כתמים צפופים של מאות פרטים. 
בעולם הוא גדל בארצות שסביב הים התיכון ובארצות המזרח התיכון צפון-מזרחה עד קווקז. בסוג 8 מינים, בארץ רק אחד. 
המקור מיק לבנה אתר צמח השדה

***

אלון התבור – מבין חמשת מיני האלונים שניתן למצוא בארץ ישראל –  אלון מצוי, אלון תבור, אלון תולע, אלון שסוע ואלון הלבנון – אלון התבור הינו הגדול, הרחב והמרשים ביותר. מדובר בעץ גדול ונשיר, שגובהו אף עולה על 10 מ', בעל גזע מרכזי וצמרת רחבה במיוחד. אפילו בלוטיו של אלון התבור גדולים מאוד, והם נחשבים לטעימים ביותר מבין בלוטי האלונים השונים. הוא עץ העשוי להגיע לגובה של עשרה מטרים ויותר, וגזעו – להיקף של 6 מ'. הענפים יוצרים צמרת כדורית. צבע הקליפה של הענפים והגזע אפור–חום כהה, והיא קשה וחרוצה בחריצים עמוקים. אורך העלים 5 עד 10 ס"מ, והם קשים, ביציים, שפתם משוננת עד מפורצת, מעט קוצנית. הם נישאים על פטוטרת קצרה. אלון התבור הוא עץ שליט בחברת אלון התבור והלבנה הרפואי ובחברת אלון התבור ואלה אטלנטית. כל אלה יוצרים את יער-פארק. זו תצורת-צומח שבה מרוחקים העצים זה מזה, וביניהם משתרעים משטחי עשבוניים. חברה זו מפותחת בשטחים נרחבים במערבו של הגליל התחתון (בגבעות אלונים–שפרעם) ובמרכז הגולן (יער יהודיה). בעבר כיסו יערות של אלון תבור שטחים נרחבים גם במישור החוף, אך הם הצטמצמו מאוד כתוצאה מכריתה ובירוא לצורך ייצור פחמים ולשימוש בעץ הקשה שלהם לייצור כלי עבודה. יש שרידים של יער זה בפארק השרון מדרום ליער חדרה ובמקומות נוספים בשרון. מפורסמות קבוצות של עצים גדולים ממין זה ששרדו ליד מקומות מקודשים כגון חורשת טל בעמק החולה וחורבת צ'רקס בשרון. המין גדל לרוב רק מתחת לרום 500 מ', ונראה שהוא חובב-חום. אין לו העדפות מיוחדות לקרקע, גדל בקרקעות גיר, בזלת, חול ועוד. תפוצתו העולמית של המין מצומצמת למזרחו של הים התיכון, רק בין טורקיה לבין ארץ-ישראל. מקור והרחבה גם עוד מקור  מעניין מאוד ומומלץ לקריאה מאמר על שרידי יער אלוני התבור בשרון

*****

חלק שני לאורך
בחורשות בגבעות החול
חורשת עין ורד,
חורשת עין שריד,
חורשת קדימה,
שמורת אלוני קדימה
חורשת אילנות

שום הגלגל נמנה על סוג גדול של גיאופיטים במשפחת הנרקיסיים. כדי להבהיר את עניין השם העממי נדגיש כי בסוג שום יש מינים רבים ושונים: האחד מהם נקרא רשמית בשם "שום הגינה", והוא הידוע במטבח בתור "שום". מין אחר נקרא רשמית בשם "שום נבוב", על שום עליו הנבובים, והוא הידוע במטבח בתור "בצל". גם כרישה היא מין של שום. 
הצמח מגדל בצל באדמה. העלים מרוכזים ברובם בבסיס הצמח, והם צרים וארוכים. התפרחת סוכך כדורי, הנישא לרוב בראש גבעול-פריחה גבוה. התפרחת מלווה בחפים קרומיים (מִתְחָל), העוטפים אותה בעוד הפרחים בניצן. לפרח הבודד 6 עלי עטיף, 6 אבקנים. האבקנים מבשילים לפני הצלקות, ההאבקה הדדית בעזרת חרקים, בעיקר דבורים. למינים רבים יש גם רביה וגטטיבית נמרצת בבצלצולים. 
ריחו של הצמח חריף בזכות תרכובות גופרית שבו. שימושו העיקרי במטבח הוא להעניק ריח וטעם חריפים למזון. בתזונה וברפואה הטבעונית תופסים השום והבצל מקום ראשון במעלה, וקושרים להם כתרים של הענקת בריאות. 
הסוג כולל 300 מינים, הגדלים בעיקר בחצי הכדור הצפוני, מהם 25 מיני-בר בארץ.

מין זה הוא גיאופיט שתפרחתו שונה לחלוטין מאלה של עשרות מיני השום האחרים הגדלים בארץ – היא ענקית, קוטרה 40 ס"מ, ובהתייבש הצמח היא ניתקת מן הצמח ומתגלגלת ברוח ככדור לפזר את זרעיה ("צמח גלגל", השווה לעכובית). הפרח ורוד. עלי העטיף צרים, פרושים לרווחה, במרכזם שחלה ירוקה. 
המקור מייק לבנה, אתר צמח השדה

****

השום תורבת בעת העתיקה והיה נפוץ כצמח מאכל ומרפא בעל סגולות רבות ביבשות השונות.. כבר ביציאת מצרים כבלו אבותינו "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, 
את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים…" (במדבר יא ,ז') 
חז"ל מנו את סגולות השום:" השום משביע ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני מיעיים" (מסכת בבא קמא פ"ב א') 
הרמב"ם ממליץ על השום כמשפר התיאבון, כח הראיה, מרבה שתן, ומפחית צמא, ומסייע לצלילות הקול. 
השום מקובל מאוד ומשתלב כתבלין ברוב מטבחי העולם. 
רופאים קונבנציונליים ממליצים כיום לאכול שיני שום חיות, מרוסקות, כיוון שחלק מהחומרים הועילים לנו נוצרים כהגנה כאשר השום פצוע… וריוחו נודף למרחוק 
המקור אתר צמח השדה

****

שמורת אלוני קדימה – בשמורה נמצאת חלקת יער אלוני תבור, בת כ- 25 עצים, וצומח עשבוני (בעיקר חילף החולות). לאורך השמורה חולף שביל הליכה באורך כ- 200 מ' מקצה לקצה המתוחם בכבלי מתכת. בצל העצים נמצא ריכוז מרשים של אירוס הארגמן, שהועבר לשמורה משטחי בנייה סמוכים, כבר בתחילת שנות ה- 1980. כמו כן, נלווים מינים נוספים כמו שום תל-אביב, תורמוס ארץ-ישראלי, אלקנת הצבעים ואחרים. באתר נמצא צמח נדיר מאוד בישראל – אספסת איטלקית. השמורה המוכרזת משתרעת כאמור, בשטח כ- 9 דונם. בתכנית המתאר המחוזית, ובתוכנית המתאר המפורטת לקדימה-צורן, מסומנת השמורה בגבולות גדולים יותר של כ- 50 דונם, וייתכן שהשמורה תורחב בעתיד בהתאם לגבולות אלו. כיוון שהשטחים הגובלים בשמורה הינם חקלאיים, יש להניח שהשטח שמיועד להרחבת השמורה יעבור שיקום אקולוגי. השמורה הקטנה סובלת הן מצמחייה פולשת (במיוחד חמציץ נטוי) והן מדריכה ורמיסה ע"י מטיילים.

****

איריס הארגמן הוא גיאופיט מקבוצת אונקוציקלוס, שקנה-השורש שלו מתפצל לשלוחות בקוטר של כ-1 ס"מ. העלים דמויי סרגל, ישרים או כפופים כחרמש, חובקים את הגבעול בשני טורים נגדיים. גבעול יחיד מתרומם לגובה של 20–40 ס"מ, ובראשו פרח בודד. צמחים רבים שנוצרו מפרט בודד ברביה וגטטיבית גדלים יחד בצפיפות – לכולם מבנה גנטי זהה. הגוש הנוצר מהם נקרא בשם "קְלוֹן", כל פרט בתוכו נקרא "נצר". 
איריס הארגמן פורח מינואר עד מרץ, בעיקר בפברואר. הפרח גדול, קוטרו 8 ס"מ, והוא נישא בודד בראש גבעול, עטוף במתחל. הפרח דו מיני. באוכלוסיה מופיעים פרחים בגוונים שונים: מארגמן, דרך צבע יין בוהק בשמש, ועד חום. יש גם מופע נדיר של פרחים צהובים (לבקניים). העטיף בעל שש אונות, שלוש פנימיות ושלוש חיצוניות, כולן דומות זו לזו בצבעיהן. עלי-העטיף החיצוניים רחבים וכפופים לאחור, במרכזם כתם קטיפתי כהה ומתחתיו כתם צהוב הנושא ציצת שערות צהובות עם קצה כהה. עלי-העטיף הפנימיים רחבים וזקופים כדגל. שלושת עמודי-העלי מורחבים כעלי-כותרת וגם צבעם כצבע עלי-העטיף. כל אחד מהם יוצר, יחד עם עלה-העטיף החיצוני המתאים, "מנהרת-האבקה" נטויה, ובתוכה אבקן אחד וצלקת אחת. מנהרה זו משמשת גם מקום לינה לחרקים מאביקים, בעיקר לזכרים של דבורים יחידאיות מהסוג מחושית (Eucera), המוצאים במנהרת-ההאבקה של הפרח מחסה ללילה ולסגריר, ותוך כדי כך מאביקים את הפרח. הפרי הוא הלקט דמוי פלך, ובו שלוש מגורות וכמה עשרות זרעים. 
איריס הארגמן הוא מין אנדמי לארץ-ישראל, והוא שייך לקבוצת אירוסי-ההיכל (ר' להלן, איריס אונקוציקלוס), קרוב למינים איריס שחום ואיריס ירוחם. הוא גדל בקרקעות חול, חמרה חולית וכורכר, נפוץ בדגם כתמי (אוכלוסיות מבודדות, כל אחת מהן כוללת פרטים רבים צפופים) במישור החוף מגדרה, בית עובד וראשון לציון בדרום עד נתניה ואף עתלית בצפון. בתחום זה היה המין שכיח יותר בעבר, כיום נותרו רק 55 אוכלוסיות. המין אנדמי לארץ ישראל ולתחום הנ"ל, והוא צמח מוגן. 
המקור ערגה אלוני, אתר צמח השדה ובו הרחבה אודות הצמח

****

יער אילנות – הגן, המשתרע על פני 130 דונם, נוסד בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי אנשי המחלקה לחקר היער של משרד החקלאות.
יער אילנות היה הארבורטום – גן אקלום העצים של ישראל. ואמנם, יערני משרד החקלאות עשו את עבודתם נאמנה. הם אספו כ-700 מינים של עצים מרחבי העולם כולו ושתלו אותם בגן ב-25 חלקות, בהתאם לאזורים הגיאוגרפיים שמהם נאספו העצים. למקום העניקו את השם ההולם "אילנות".  הארבורטום שקק חיים. החוקרים בדקו באילנות את מידת התאמתם של מיני העצים שצמחו בגן ואת האפשרויות לנצלם כעצי יער. המקום שימש מרכז לפעילות המחקר היערני בארץ ונעשו פה עבודות מחקר חשובות באיסוף זרעים, מזיקי עצים ותחומים אחרים הקשורים ביערנות. המגוון העצום של מיני העצים בגן משך למקום סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ברחובות, תלמידי תיכון, אדריכלי נוף וחובבי טבע מהארץ ומחו”ל.  בשנת 1986 נסגרה המחלקה לחקר היער והפעילות באילנות נפסקה. המקום ננטש. חלק מהעצים מתו משום שלא התאימו לתנאי האקלים והקרקע שבמקום. אחרים התנוונו מחוסר טיפול. השטח התמלא בעשבייה והגן הנהדר הלך ונשכח.  ביולי 2014 שר החקלאות הכריז על יער אילנות כעל הגן הבוטני ה-11 המוכר בישראל העומד בתנאים היוקרתיים לפי חוק הגנים הבוטניים התשס"ו. להרחבה באתר  קק"ל ומקור נוסף

*****

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה בתחילת נובמבר 2016 לקדם את הליכי האישור של תוכנית הפיכת יער אילנות לריאה ירוקה, אזור נופש ופנאי שישרת את היישובים בסביבה ומכונה "אזור נופש מטרופוליני". מדובר בשטח הנמצא בין המועצה המקומית קדימה-צורן לנתניה. בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת הבנייה באזור המרכז בקצב מהיר. כדי לנסות ולשמר חלק מהשטחים הפתוחים הוחלט להגדירם "אזורי נופש מטרופוליני". מדובר באזורים שהם לא שמורות טבע, אבל יש בהם מגבלות על פיתוח שאמורות להבטיח שמרבית השטח יישאר לא בנוי גם בעתיד. אזור נופש מטרופוליני "אילנות" שבו דנה המועצה הארצית השבוע משתרע על שטח של 5,300 דונם. רשות מקרקעי ישראל לא קידמה את התוכנית של שטח זה במשך זמן רב. אולם באחרונה הוחלט לחדש את הליך אישורה בגלל חשיבותה הרבה ובעקבות התוכניות הרבות באזור להרחבת בנייה ביישובים. על פי התוכנית, מרבית השטח יישאר פתוח, אבל ניתן יהיה לבנות בעתיד על 15% ממנו בשטחים הצמודים לישובים קיימים. כמו כן יקוזז חלק מהשטח לטובת בית עלמין חדש בשטח של 325 דונם, וכן לטובת הרחבת כבישים באזור. השטח המיועד להרחבת יער אילנות לא ייפגע ובנוסף יישמר שטח נרחב בסביבות אפיק נחל אילנות. נחל זה אמור להיות המוקד העיקרי לפעילויות נופש ופנאי באזור, ומוצע להקים בו סכרונים כדי למנוע הצפות בזמן החורף, במקום הנוהל המקובל של העמקת האפיק ויישורו כך שהוא הופך לתעלת ניקוז ומאבד את אופיו הטבעי כנחל. בנוסף, מציעה התוכנית לשמר את השטחים החקלאיים, אך להנגיש אותם לציבור. הנגשה זו תתבצע בין השאר באמצעות פיתוח שבילי הולכי רגל ושבילים לרוכבי אופניים. ניתן יהיה להקים מבנים חקלאיים, אבל אלה אמורים להיות מוקמים בשטחים חשובים פחות מבחינת שימור הנוף. למרות החלטת המועצה הארצית לקדם את התוכנית, עדיין לא ברור באופן סופי כמה מהשטחים אכן יישארו לא בנויים. התוכנית צפויה להגיע כעת לדיונים נוספים בוועדת התכנון של מחוז מרכז לפני שהיא חוזרת לאישור סופי של המועצה הארצית.  יתכן והרשויות המקומיות ידרשו להכניס בה שינויים כדי לקדם את צרכי הפיתוח שלהן. בדיון מוקדם בועדה המחוזית העלתה עיריית נתניה כמה דרישות ובהן  להקצות שטח לטובת מפעל בטון שיהיה צמוד לבית העלמין וכן להקים פארק גולף אזורי. גם המועצה הארצית קבעה בהחלטתה שהוראות התוכנית יאפשרו גמישות באופן הפיתוח של השטח, מה שמשאיר פתח לתוכניות בנייה שיכרסמו בעתיד בשטח הנופש המטרופוליני. יש לציין שמערכת התכנון אמורה לקדם בשנים הקרובות תכנון של אזורי נופש מטרופוליני נוספים ובהם אזור הנמצא ליד רחובות ונס ציונה. באשר לשרון, באזור זה כבר החלו פעולות ראשונות לתכנון שונה של העיבוד החקלאי כך שהוא יעודד גם שימור של הטבע. מדובר בפעילות הנקראת "חקלאות תומכת סביבה". בין השאר בוצעה שתילה ניסיונית של צמחי בר לצד גידולים חקלאיים בשדות באזור קדימה ובוצע שיקום של אתר פסולת והפיכתו לבריכת חורף.
המקור: צפריר רינת (עיתון הארץ 13/11/2016)

****

****

חלק שלישי,
מחורשת אילנות
לעבר אבן יהודה
והלאה לבית יהושע

אבן יהודה – הינה מועצה מקומית בשרון המשתרעת על פני שטח של כ-8,200 דונמים כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה.  היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. באבן יהודה מתגוררים בה כ-13,500 נפש.

****

*****

חלק רביעי במקווה המים
מצפון לנחל פולג,
הלאה בתוך אודים
וחזרה לתל יצחק

 

******

סוף דבר

טיול מענג זה
במזג אוויר חורפי נעים
נמשך כחמש וחצי שעות,
מתוכן
רכבנו ארבע וחצי שעות
ושעה עצרנו
בעיקר לצורכי צילום

****

תודה

לאלי שחר שיזם, הוביל והסביר
לאיל גזית שותף לטיול
למשה כץ שסייע בזיהוי מיני הצמחים