יום למחרת הגשם, ביום שבת בבוקר (24/11/2018) יצאנו לטיול זה.

 

הפעם היינו קבוצה מצומצמת שכללה ארבעה חברים: אלי שחר (המוביל),  רועי אריק,  מיכאל סופר.

 

התכנסנו בתל יצחק, שם התחלנו ושם סיימנו.

 

המסלול, מעגלי, נגד כיוון השעון

*****

מסלול הטיול היה דומה, כמעט זהה לטיול קודם  שעשינו, בקייץ לפני שנתיים באוגוסט 2016, בין ובתוך יישובי גוש תל מונד ובעיר טירה. החלקים הראשון והאחרון היו זהים לקטע מסלול אחר, אף הוא בקייץ  לפני שנתיים, ביולי 2016 בלב השרון, במרחב הפתוח, בין היישובים וגם בתוכם. בתיעוד שני טיולים אלה ניתן לראות מראות נוספים שאינם נמצאים בתיעוד זה.

 

אזור הטיול

מרכז הארץ המאוכלס והמפותח 

בין כביש 6 במזרח ובין כביש 4 במערב;
במרחק קצר
מהיישובים טירה, טייבה וקלנסואה
שבתחומי הקו היורק
מטול כרם בצפון מזרח וקלקליה בדרום מזרח
שבתחומי הרשות הפלסטיני

האזור הגאוגרפי,  מרכז השרון 

יחידת הנוף, גבעות החול האדום

ההיבט המוניציפלי,

בעיקר תחום שיפוט המועצה האזורית לב השרון

מועצה אזורית לב השרון – שמה מעיד על מיקומה בלב השרון. שטח השיפוט שלה 57,000 נפש והיא גובלת בצפון במועצה אזורית עמק חפר, בכפר יונה ובפרדסיה, בדרום במועצה אזורית דרום השרון, במערב בנתניה, בקדימה ובאבן יהודה ובמזרח בטירה, בקלנסווה ובמועצה אזורית שומרון. בתחום המועצה מתגוררים כ- 22000 תושבים ב- 18 יישובים: 3 יישובים קהילתיים, 2 יישובים שיתופיים והשאר מושבי עובדים.  יישובי המועצה מאופיינים בהטרוגניות שלהם – יישובים וותיקים וצעירים ואוכלוסייה מעורבת.
המועצה אזורית לב השרון הוקמה בשנת 1984 מאיחוד שתי מועצות האזוריות: האחת, מועצה אזורית הדר השרון שכללה את יישובי גוש תל מונד והוקמה בשנת 1950 ונקראה בתחילה מועצה אזורית תל מונד; השניה, המועצה האזורית  השרון הצפוני אשר נוסדה בשנת 1951 ויישוביה גובלים בכביש נתניה – טול כרם. הרעיון לאחד את המועצות עלה כבר בשנת 1967. אך לא מומש. בשנת 2003 הוצא היישוב צורן מהמועצה וצורף לקדימה ליצירת מועצה מקומית קדימה-צורן.

גם בתחום שיפוט המועצה המקומית תל מונד 

 

דמות האזור בעבר

אזור ריק מיישובי קבע בשלהי המאה ה-19
ובשני העשורים הראשונים של המאה ה-20

תל מונד, היישוב העברי הראשון שהוקם בשלהי שנות ה-20

תמונת מצב במחצית שנות ה-40', ערב מלחמת העצמאות 

במשך שני העשורים הראשונים, אזור ספר מול הקו הירוק

גוש תל מונד – במשך תקופת היישוב טרם הקמת המדינה כפר הס, חירות, תל מונד, כפר זיו ועין ורד היוו יחד את גוש תל מונד. הקמת הגוש הייתה לקח שנלמד במוסדות היישוב ממשבר העלייה הרביעית. שיטת ההתיישבות התבססה על תפיסת תכנון חדשה של ריכוז מספר יישובים בעלי מאפיינים דומים הקרובים זה לזה, ועל שיתוף פעולה בין היוזמה פרטית, במקרה זה חברת מטעי ארץ ישראל בבעלות אלפרד מונד, לממסד ההתיישבותי הציוני, המחלקה להתיישבות בהסתדרות הציונית והמרכז החקלאי. ההתיישבות הגושית נועדה לחסוך בהוצאות תכנון ותשתיות, לספק מענה לצרכים הכלכליים, לחזק את הארגון הביטחוני, ולהרחיב את המערכת החברתית של המתיישבים. גוש תל מונד היה אזור ההתיישבות המתוכנן הראשון בארץ אשר נוצר כאמור סביב פרדס תל מונד.
המקור ולהרחבה על גוש תל מונד ראו: רינה (רייניץ) אידן, עירית עמית-כהן וניר מן (עורך) (2013 ) השרון וכל נתיבותיו, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 140 – 159

תמונת מצב היישובית הנוכחית

המסלול, קטעיו,
המקומות והמראות

קטע ראשון
יציאה מתל יצחק
לעבר פאתי הדרומיים של אבן יהודה
מעבר מתחת למחלף בני דרור
טיפוס בגבעות לעבר תל מונד
מעבר בתוך תל מונד 

כביש 553 – הוא כביש רוחב אזורי, המוביל ממחלף פולג במערב ועד יעף במזרח. תוואי הכביש עובר בין יישובים חקלאיים ומושבים, והוא חוצה את כביש 4 במחלף דרור (לשעבר צומת בני דרור). הכביש הוא אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הצפוני והוא מקשר בין צירי האורך הארציים – כביש 2 וכביש 4. אורכו של הכביש כ-9 ק"מ. קטע הכביש בין מחלף פולג לבין מחלף דרור רב מסלולי, וחלקו שממזרח למחלף דרור הוא כביש צר ללא הפרדה בין-מסלולית. חרף היותו ציר תחבורה מרכזי ומשמעותי, תוואי הדרך נעדר גישה להולכי רגל ורוכבי אופניים. הכביש חוצה את מסילת החוף, ועקב כך נוצרו בו בשעות אחר הצהריים פקקים כבדים.

******

צומת בני דרור הוא מחלף שמוקם ממזרח לאבן יהודה המאפשר זרימת תנועה ללא רמזורים בכביש רחב. במקום בוצעה הפרדה מפלסית באמצעות גשר במסלולו של כביש 553, מעל כביש מספר 4. הגשר מותאם למהירות נסיעה של 90 קמ"ש והכביש מתחתיו למהירות של 100 קמ"ש. מצפון למחלף נסלל כביש 4 עם שני נתיבים לכיוון. מדרום למחלף מורחב כביש 4 עד למחלף הדרים לשלושה נתיבים לכל כיוון. בעקבות בניית המחלף צומת אבן יהודה מזרח בוטלה. פרויקט בניית המחלף כלל גם הסדרת תוואי נחל דרור, הקמת גשר להולכי רגל לחציית כביש 4 מצפון למחלף, לצורך יצירת חיבור בין אבן יהודה למרכז המסחרי וקריית החינוך לב השרון. מתחת לכביש 553 מוקמו מעברים חקלאיים לכלי רכב. כמו כן הוסדרה תעלה המנקזת את נחל דרור המתנקז בהמשך לנחל פולג. בתחום המחלף, נסלל מסלול ייחודי לתחבורה ציבורית, אשר יאפשר גישה מהירה לאוטובוסים העושים את דרכם בקווים מצפון לדרום ולהיפך. הפיכת צומת בני דרור העמוסה למחלף החלה ביולי 2011 בפרויקט מטעם החברה הלאומית לדרכים בהשקעה של 320 מיליון ש"ח. מחלף בני דרור נחנך על ידי שר התחבורה בדצמבר 2013. אולם ימים אחדים לפני פתיחתו לתחבורה שקע חלקו העליון של המחלף בעשרות סנטימטרים לאחר הגשמים העזים שירדו באותה עת ופתיחתו נדחתה ל-11 באפריל 2014. עבודות גינון והשקיה בסביבות המחלף נמשכו, עם סיום הפרויקט, עד אוקטובר 2015.

תל-מונד נוסדה כמושבה בשנת 1929 והיא נקראת ע"ש אלפרד מונד (הלורד מלצ'ט) – ציוני אנגלי, תעשיין ואיש חזון אשר בעקבות ביקורו בארץ ובעידודו של חברו הטוב חיים וייצמן החליט להקים את חב' "מטעי ארץ ישראל" אשר רכשה קרקעות, נטעה פרדסים והציעה חלקות מעובדות ליהודי העולם. תפיסת עולמו הכלכלית אשר הייתה משולבת ברעיון ההדרים התגשמה במלואה כאשר בד בבד עם הפיתוח המואץ, שומרים פרנסי הישוב בקנאות על בניה צמודת קרקע, גינות ופינות נוי מטופחות.
בסוף שנת 1929 הוקם מחנה צריפים (מחנה תל מונד) על גבעה במרכז האזור (שרידים ממנו ניתן לראות בחלקה המזרחי של המושבה). במחנה התגוררו פועלי חברת 'מטעי ארץ-ישראל' וחברי ארגוני ההתיישבות. בשנת 1931 נבנו  בתל-מונד הבתים הראשונים (7 בתים בשכונת הפקידים) על-ידי החברה והם נועדו למגורי הלורד מלצ'ט, משפחתו ומנהלי  החברה. אחד משבעת הבתים משמש כיום כמרכז התיעוד – שריד נוסף להסטוריה של המקום. במקביל לנטיעת הפרדס ועיבודו מכרה החברה  לפועלים שעבדו בפרדסים חלקות קרקע להקים עליהם בתים ומשקי-עזר ובמשך הזמן הפכו לשלושה מושבים סביב תל מונד: כפר הס, עין ורד וחרות. בחלוף הזמן רכשה קק"ל שטחי קרקע נוספים להקמת שכונת פועלים – שכונת זיו (רחובות התבור, הגלבוע, מצדה, הגולן). בשנת 1944 הגיעו לתל מונד עולים חדשים מתימן שהתגוררו תחילה באוהלים ולאחר מכן הקימו את שכונת יעקב (רחובות התמר, התאנה וחלק מהאלון).
אחרי קום המדינה הוקמה בתל מונד מעברת-עולים גדולה. הוקמו שכונות וולפסון, שפרינצק, אלי כהן  וחלק מרחוב הדקל. בשנת 1954 קיבלה תל-מונד את מעמדה כמועצה מקומית. בחלוף הזמן גדלה והתרחבה המושבה באופן הדרגתי ומבוקר.

 

שטח השיפוט המועצה הוא כ- 8.000 דונם מתוכם מחצית אדמה חקלאית ומחצית שטח בנוי וקרקע המיועדת לבניה. כאשר בשנים האחרונות ניתן דגש מיוחד על תכנון קפדני של השירותים הציבוריים והתאמתם לקליטת משפחות חדשות ונוספות – וזאת בכל הקשור לאיכות החיים ולאיכות הסביבה. בשנים האחרונות הוקמו שכונות חדשות, גנים ופינות נוי, ככרות, תשתיות חדישות בכל הישוב ועוד – כל זאת יחד עם שמירה קפדנית על צביונה הכפרי והייחודי של המושבה.
המקור: אתר המועצה המקומית

קטע המסלול
דרומה לחירות
והלאה למשמרת
צפון מזרחה דרך פרדסי מהדרין
לעבר כפר הס

חירות – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ובו מתגוררים 1200 תושבים ושטחו 3,800 דונם. המושב הוקם בשנת 1930 על ידי קבוצת פועלים אנשי העליה הרביעית – יוצאי רוסיה, פולין וגרמניה בשנת 1927. אנשי הקבוצה היו פעילים החברים בארגון "חרות יהודה". מקור השם היישוב לציון 1,800 שנה למרד בר כוכבא ומלחמתו לחרות ישראל. על המטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא מוטבעות המלים "חרות יהודה" ומכאן שמו הראשון של הארגון. ענפי המשק העיקריים: פרדס, מטעים, לול, תרנגולי הודו ופרחים.

משמרת – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ובו מתגוררים 400 תושבים ושטחו 3,800 דונם. המושב הוקם בשנת 1946 על ידי חיילים משוחררים אשר שרתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. מקור שם היישוב סמל לעמידת הגבורה של חיילים משוחררי הצבא הבריטי  ששמרו על המולדת. ענפי המשק העיקריים: לול ופרחים.

 

מהדרין הינה התאגיד החקלאי הגדול והמוביל בישראל. מהדרין הוקמה בשנת 1952 והינה חברה ציבורית משנת 1963. החברה נשלטת על-ידי נכסים ובניין (45.41%) והפניקס (41.42%). מהדרין הינה היצואנית הישראלית מספר אחת של פרי הדר. בישראל, עיקר פעילותה בתחום עיבוד פרדסים ומטעים, אריזה, ייצוא ושיווק של הפרי, תפעול בתי קירור, ניהול מקרקעי החברה ונכסים מניבים. בחו"ל, מתמקדת מהדרין בשיווק ומכירה של תוצרת חקלאית ישירות ובאמצעות חברות בנות. פעילויות מהדרין כוללת: עיבוד חקלאי – עיבוד חקלאי של כ- 53,000 דונם פרדסים ומטעים, מתוכם 13,000 דונם שנמצאים בבעלותה (בחכירה). בתי קירור – תפעול של כ- 37,000 מ"ר בתי קירור בארץ ובצרפת.  אריזה-  אריזת כ-170 אלף טון פרי וירק ב-7 מפעלי אריזה ברחבי הארץ. שיווק בארץ – שיווק של כ-60 אלף טון פרי טרי  וכ-70 אלף טון לתעשייה במחזור של כ-220 מיליוני ש"ח. פעילות ייצוא – יצוא של כ-250 אלף טון פרי וירק במחזור של כ-1.04 מיליארד ש"ח. ניהול מקרקעין ונכסים מניבים – השכרת 66,000 מ"ר של סככות ומפעלי אריזה. מקור והרחבה

כפר הס – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ומתגוררים בו 950 תושבים ושטחו כ-3,800 דונם. המושב הוקם בשנת 1933 במסגרת "התיישבות האלף" על ידי אנשי העליה השלישית – יוצאי פולין, רוסיה ורומניה, חברי ארגון "יזרעאל". היישוב נקרא על שם משה הס מחבר הספר "רומי וירושלים". בזמן מלחמת העצמאות היה היישוב בקו החזית ובשני העשורים הראשונים היה יישוב ספר שסבל מפגיעות מסתננים שהגיעו משומרון וחצו את הקו הירוק. ענפי המשק העיקריים: פרדס, מטעים, לול, תרנגולי הודו, פרחים וירקות.

קטע המסלול
מכפר הס מזרחה
צפונה לעזריאל
הלאה ליעף וכפר יעבץ
מערבה לפורת
דרומה לעין שריד ועין ורד

עזריאל מושב המשתייך למושבי "הפועל המזרחי". מתגוררות בו כ-120 משפחות. המושב הוקם בשנת 1951 כיישוב ספר והוא קרוי על שמו של אחד מפעילי "חובבי ציון" בגרמניה, הרב עזריאל הילדסהיימר. המתיישבים הראשונים היו עולים מתימן שהתפרנסו מענפי חקלאות שונים, בהם: פרדסנות, לולים, מטעי פירות, גידולי ירקות ופרחים. כיום פרנסת רוב התושבים היא מעיסוקים אחרים, ובהם מקצועות חופשיים, אך יש בהם גם חקלאים המגדלים פרחים לייצוא, בעיקר לבורסת הפרחים בהולנד. בשנים האחרונות הורחב המושב (בעקבות "הפשרת" קרקעות חקלאיות לבנייה) ונוספו לו כ-40 משפחות מהזרם הדתי לאומי, מכל קצוות הארץ, אשר בנו את ביתן במושב.

יעף – הוא מרכז בין כפרי שהוקם בשנת 1968 ושרת את היישובים: כפר יעבץ, עזריאל ופורת. שמו של היישוב הוא ראשי תיבות של שמות שלושת המושבים המקיפים את היישוב כפר יעבץ, עזריאל ופורת, היות שהוקם כמרכז כפרי של האזור. עם זאת, כיום היישוב עצמאי ואינו משתייך לאף אחד מן היישובים הנ"ל מספר תושביו כ-200. הוא מוגדר כיום יישוב קהילתי בן כ- 30 יח"ד המתוכנן להרחבה לכדי כ- 70 יח"ד.

כפר יעבץ – מושב המשתייך לאיגוד המושבים "הפועל המזרחי". הוקם ב- ד' בניסן תרצ"ב – 10 באפריל 1932. מקור השם: ע"ש הרב זאב יעבץ, היה סופר, היסטוריון ומחנך, והראשון שהנהיג נטיעות בט"ו בשבט. היה מייסדי תנועת המזרחי העולמית. המתיישבים הראשונים: עזבו בזמן מלחמת השחרור. לאחר המלחמה עלה ארגון, "נצר יששכר" מיוצאי פולין ורומניה. בשנת 1954 אוכלס היישוב ע"י יוצאי תימן שמרביתם הגיעו מהגליל. כיום מספר תושביו  550 ושטחו: 3,800 דונם. ענפי המשק העיקריים: פרדס, לול ופרחים.

פורת – מושב המשתייך לאיגוד המושבים "הפועל המזרחי". נוסד ב-ל' בניסן תש"י – 17 באפריל 1950. מקור השם: היישוב נמצא בנחלת שבט מנשה והברכה אשר יעקב אביו ברך אותו:  "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין: (בראשית, מ"ט, כ"ב). מייסדי המושב הם 315 עולים מחבל גריאן אשר בלוב, דרומית לבירה טריפולי. במחוז הולדתם, התגוררו במערות החצובות באדמת הטין. נשות המושב הצטיינו באריגת שטיחים. היום, מס' תושבים 800 שטחו:  3,000 דונם.  ענפי המשק העיקריים: פרדס, לול ופרחים.

עין שריד – הוא יישוב כפרי שהוקם בשנת 1950. ראשוני המתיישבים, כ-60 משפחות בני גלויות שונות, נשלחו לעין שריד על ידי מרכז הקליטה של מפא"י. בשנים הראשונות סיווג היישוב לא היה חד משמעי והוא הוגדר פעם כמושב עובדים ופעם כשיכון עולים. מקור השם עין שריד הוא על שם המתיישבים הראשונים, שריד מיהדות אירופה. גרסה שונה לשם הישוב אומרת שהשם לקוח משם המעיין שנמצא בשכונה החדשה המזרחית בתוך גן השעשועים – ושמו היה עין שאראת. בשנת 1957 הצטרף היישוב אל המועצה האזורית הדר השרון שבשנת 1984 הפכה, כאמור, למועצה אזורית לב השרון. בשנת 1989 הוגדל היישוב, בשנת 1994 הוקמה ההרחבה הראשונה המכונה "עין שריד החדשה", ובשנת 2009 הוקמה הרחבה נוספת במערב היישוב. עין שריד מונה כיום כ-1200 איש.

עין ורד, מושב ובו ובשטח ההרחבה שלו מתגוררים בו   1600 תושבים ושטחו  3,800 דונם.  ענפי המשק העיקריים של חקלאי המושב הם : פרדס, לול, משתלות נוי, כוורות, פרחים ומשתלות הדרים. המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום. בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד" על שמו של מעיין סמוך בשפה הערבית – "עין אל-וורדת" (מעין היורדות לשאוב מים). במהלך העלייה החמישית הצטרפו ליישוב עולים מיהדות גרמניה וזו הייתה התקופה בה ניטעו פרדסים והוקמו לולי תרנגולות. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה הגיעה למושב דרך עליית הנוער והסוכנות היהודית קבוצה של כ-50 ילדים ניצולי שואה מיוון. ילדים אלו נקלטו על ידי משפחות חברי המושב וגדלו בבתיהם. במהלך מלחמת העצמאות עמד היישוב בקו החזית, ואף הותקף בסוף מאי 1948 בידי חיל המשלוח העיראקי, שנהדף לבסוף .מהלך השנים שחלפו מאז קלט היישוב משפחות ובודדים נוספים, מספר הבתים הבנויים גדל ומספר העוסקים בחקלאות קטן. בתחילת שנות התשעים הוקמה הרחבה ראשונה של תושבים שאינם חקלאים ונוספו כ- 24 משפחות. במהלך העשור הקודם הורחב המושב עוד בכ 120 בתים בשתי הרחבות, צפונית ודרומית וכתוצאה מכך המושב שינה פניו כשקיים רוב לתושבים שאינם בעלי נחלות ואינם חקלאים

קטע אחרון
מעין ורד מערבה 
לאורך נחל דרור 
מעבר בתוך בני דרור
חציית כביש 4
לאורך דרום אבן יהודה
בשטח הבנוי ובשטחים החקלאיים 

נחל דרור – שאורכו פחות מ-10 ק"מ הוא אחד מיובליו של נחל פולג וראשיתו בגבעות בין מזרח לתל מונד ובין כפר הס.

מושב בְּנֵי דְּרוֹר הוא אחד מיישובי המועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם ב-12 במאי 1946 (י"א באייר תש"ו) על ידי חיילים משוחררים מהצבא הבריטי, שלחמו בחזיתות איטליה וצפון אפריקה (בעיקר מצרים) במלחמת העולם השנייה. הרעיון להקמת המושב נולד עוד ב-1941. המקימים שירתו ביחידה העברית של פלוגת ההנדסה והחימוש 544, והיו ברובם טכנאים. לפיכך, לכאשר הוקם המושב, נעשה בו שילוב בין חיי חקלאות ותעשייה. שם המושב מסמל את שאיפת מייסדיו לחיי חופש. בני דרור הוקם כמושב שיתופי. שטחו 3,200 דונם ענפי המשק העיקריים הם  פרדס, רפת, לול, מפעל לייצור ריהוט חדרי ילדים, ממפעל לאריזות ומפעל לנרתיקי משקפיים ואזור התעסוקה – קניון דרורים. על אדמות היישוב הוקמו בית המועצה, המרכז הקהילתי וקרית החינוך "דרור" וכפר גמלאים ("פרוטיאה בכפר"). המושב הוסיף שכונות חדשות ב"בני דרור החדשה" לפני כעשור וכיום מתגוררים שם תושבי חוץ אמידים. מאבק הבנים על הקרקעות שרכשו נמצא במאבק משפטי עם הממשלה.

*****

סוף דבר

טיול מענג זה נמשך חמש שעות,
מתוכן שלוש שעות ושלוש רבעי שעה רכיבה
ושעה ורבע עצירות,
חלק מהן לצורך מעבר גדרות, סוללות עפר ושערים

*****

למרות שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו מטיילים באזור
גם הפעם היה מעניין לדווש בו 
שמחתי שוב להסתובב באזור
שאינו נכלל במפת הטיולים ברגל ובאופניים

*****

אין ספק שאחרי רדת הגשם,
הרכיבה בדרכי החול נעימה יותר.

תודה

לאלי שהכין את המסלול,
רכב לפני והוביל אותנו בבטחה
תודה לכולם שהיו סבלניים
לרכיבה האיטית שלי
ונתנו יד וסייעו בנקודות
בהם התקשיתי בהליכה