הדפסה

טיול זה התקיים ביום שני, אסרו חג סוכות תשע"ט (2/10/2018). ביום זה היה חם יחסית לעונה ולכן החלטנו דורון דורי ואני שנצא לדרך בשעתיים האחרונות של אור היום לשוטט בחלקה המערבי של העיר.

*****

הכוונה הייתה לדווש ברכס המערבי של הרי ירושלים בציר בו "נשקיע" אנרגיה בטיפוס וגם נהינה ממראות נוף.

הרכס המערבי של ירושלים, המקור: אלישע אפרת

כך היה!!

יצאנו לדרך מחניןן בית הלוחם הנמצא במורדות שכונת מלחה ובסמוך לגן החיות.

מסלול הסיבוב

*****

מסלול הטיול דומה וחופף בחלקו לטיול קודם שכונות ותצפיות ברכסים שבדרום מערב ירושלים – אוקטובר 2017

*****

התחלה: טיפוס ארוך 2.5 ק"מ
מבית הלוחם
לגבעת משואה
והלאה עד צומת אורה

*****

****

גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונת שנבנתה בשנת 1996. השכונה שוכנת על גבעה בגובה 745–790 מטר, המתנשאת מעל רכס לבן המקיף אותה ממערב, מדרום וממזרח. בצפון גובלת גבעת משואה בשכונה עיר גנים. בשכונה התגוררו בשנת 2016 כ-4,500 תושבים.
רחובות השכונה קרויים על שמות אישים ציוניים ויהודים. הרחוב הראשי בשכונה קרוי על שם נשיא ההסתדרות הציונית לשעבר אריה דולצ'ין. רחובות נוספים קרויים על שם יעקב צור, גרטרוד קראוס, מיס לנדאו, האחות זלמה (על שם זלמה מאיר, האחות הראשית של בית החולים שערי צדק), אנשי רשות השידור לאה בן פורת ויורם רונן, העיתונאי יהושע ביצור ועוד.
שכונת מַשּׂוּאָה היא אחת מהשכונות היקרות ביותר בירושלים, הן בשל הבנייה החדשה והן בשל הקרבה למגוון המוסדות המצויים באזור, כגון קניון ירושלים ואצטדיון טדי. כמו כן השכונה קרובה לגן החיות התנכ"י. באפריל 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תוכנית הבנייה "מורדות משואה" להקמת יותר מ-450 דירות בסמוך לגן החיות ולגבעת משואה בשל פגיעה אפשרית בתנאי מחייתן של החיות.

*****

צומת הכניסה לגבעת משואה

צילום דורון דורי

הדרך העולה מגבעת משואה לצומת אורה מעל קריית מנחם

מבט דרומה להר גילה מהדרך העולה לצומת אורה

הקצה הדרומי של קריית מנחם, התחלת התחדשות עירונית. בניין ימני אחרי בניין שמאלי לפני

קריית מנחם ועיר גנים מהוות יחידה גאוגרפית אחת, המונה כ-15,000 איש. אוכלוסיית השכונה מגוונת וכוללת תושבים ותיקים, עולים חדשים מאתיופיה ומברית-המועצות, רובם מרקע סוציו אקונומי נמוך. כיום נחשבת השכונה לאחת השכונות בעלות הרמה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר בעיר, אך קיימים בה אזורים יקרים יותר (כגון עיר גנים א'), המציעים בתים צמודי קרקע ושטח אדמה הצופים לנוף נאה של הרי ירושלים. בשנים האחרונות הגיעו לשכונה הרבה משפחות דתיות וחרדיות, מה שהשפיע רבות על אופי השכונה. בשכונה קיימים מוסדות חינוך רבים ומגוונים כמו: חב"ד, ראשית, גואטמלה, שני תיכונים של רשת אמי"ת, בית ספר חינוך מיוחד-"נעורים", ועוד. בשכונה מתנ"ס פעיל, משותף עם קריית מנחם וספרייה ציבורית. רחובות השכונה קרויים ברובם על-שם מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית שהצביעו באו"ם בעד הקמת המדינה (כ"ט בנובמבר), וכן על שם פרחי בר.
קריית מנחם היא שכונה שהוקמה בשנת 1956 עבור עולים חדשים ומפוני המעברה בקריית היובל,קרויה על-שמו של נשיא קק"ל בארצות הברית מנחם ברסלר, שהיה בין התומכים העיקריים להקמתה. השכונה נקראה על שמו עוד בהיותו בחיים. כאמור, קריית מנחם ועיר גנים מהוות יחידה גאוגרפית אחת. אוכלוסיית השכונה מגוונת וכוללת תושבים ותיקים לצד עולים חדשים מאתיופיה ומברית-המועצות. השכונה מאופיינת בבנייה צפופה בת עד כ-6 קומות כאשר חלק מהבניינים הוא שיכונים. רחובות השכונה קרויים ברובם על-שם מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית שהצביעו באו"ם בעד הקמת המדינה.
בדרום ובמזרח גובלת השכונה בשכונת עיר גנים במערב בהר אורה ובמושב אורה, ואילו בצפון היא נושקת ליערות הרי ירושלים, המוסד כפר שלמא (הכפר השוודי) ושכונת קריית היובל. בסמוך לשכונה ממערב מעמיקים יובלים תלולים המתחברים לנחל שורק מצפון לבית החולים הדסה עין כרם, דבר המאפשר תצפית מרהיבה מהשכונה לאזור עין כרם, נחל שורק והסטף. גובה השכונה כ-840 מטר מעל פני הים נחשבת לאחת השכונות הגבוהות בירושלים.

המסלול במעלה ומורד
קו הרכס המערבי
בשולי קריית מנחם
מעל עין כרם
בתוך קריית היובל
בשולי בית וגן,
הר הרצל
למול מתחם ביה"ח שערי צדק
ובשולי שכונת יפה נוף
בתוך שכונת בית הכרם

****

תצפית מהרכס המערבי אל עין כרם ורכס מבשרת ציון

*****

קטע הדרך מעל עין כרם

*****

מבט אל עין כרם וממול מבשרת ציון ומתחת גשר סיבוב מוצא

מבט על מתחם גורני של הכנסייה הרוסית ולצידו הרמפה הנבנית עבור קו הרכבת הקלה ומול במורד הר חרת תוואי קו צינור המים "הקו החמישי.,

במורד לעבר עין כרם, השיכונים הוותיקים (הסובייטים) של קריית יובל לצד בתי המידות החדשים

צומת הר הרצל: יד ושם – עין כרם – בית וגן

זה הפסל האדום

פרופורציה

*****

מסימני החג שעבר

רגע של נחת בתצפית אל הוואדי

מבט לוואדי ביורד לעין כרם מדרום להר הרצל

הכביש העולה לסמינר בית הכרם שנקרא היום המכללה האקדמית לחינוך דוד ילין

****

דורון בין המורים

מעל נתיבי איילון
בין גבעת רם במזרח
ובין בית הכרם במערב

****

*****

*****

למול אתר הבנייה של משרד המשפטים

קו הרכבת הקלה שיעבור בגבעת רם

*****

רכס קמפוס גבעת רם

*****

****

למול בניין הספרייה הלאומית

קמפוס גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

בניין קפלן, למדתי שם לתואר ראשון בכלכלה 1978 – 1981

למול השדרה בקמפוס

בניין המנהלה ורחבת הכניסה

****

בניין לימוד המוח החדש

בית הכנסת של קמפוס גבעת רם

בניין לימודי גיאולוגיה בבניין לצידו למדתי לתואר ראשון בגיאוגרפיה 1978 – 1981

קטע האחרון,
לאורך שכונת גבעת מרדכי
בשולי עמק הצבאים
מתחם אצטדיון טדי
בקטע פארק ירושלים עד גן החיות
חזרה למתחם בית הלוחם

****

צומת הכניסה הצפונית לשכונת גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה הגובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ובעמק הצבאים. השכונה הוקמה בשנת 1955, על ידי הפועל המזרחי וחברת משכנות, על אדמות שנתרמו לקק"ל על ידי מרדכי (מקסוול) אַבֶּל (Abbell;‏ 1902–1957), עורך דין ורואה חשבון, איל נדל"ן ופעיל חברתי יהודי-אמריקאי משיקגו, ממייסדי המזרחי בארצות הברית, ועל שמו נקראה השכונה. בשלב ראשון נבנו בשכונה 100 יחידות דיור, והוא תוכנן לכלול 400 יחידות דיור. בשנת 1970 כבר היו בשכונה 400 יחידות דיור ובשלבי בנייה היו עוד 130 דירות.
ביום הראשון של מלחמת ששת הימים החל בהפגזה כבדה של הצבא הירדני על מערב העיר. גם שכונת גבעת מרדכי ספגה פגזים רבים. מפגיעת אחד מהם נהרגו בסמוך לבית הכנסת שני נערים תושבי השכונה: אברהם איפרגן ויצחק מנסור.
הרחובות בחלקה הישן של השכונה נקראים על שמם של מנהיגים מתנועת המזרחי. הרחוב הראשי בשכונה נקרא רחוב שח"ל, על שמו של המנהיג הציוני ר' שמואל חיים לנדוי, מהוגי הדעות של התנועה. רחובות נוספים נקראים גם הם על שם רבנים ופוליטיקאים ציונים דתיים: הרב ישעיהו וולפסברג-אביעד, הרב זאב גולד, הרב חיים הלר, ודוד צבי פנקס, חבר מועצת המדינה הזמנית, הכנסת הראשונה והשנייה ושר התחבורה. רחוב נוסף נקרא על שם יצחק דוד מן, איש ציבור בירושלים. עם מעברה של ישיבת חברון כנסת ישראל לשכונה נקרא רחוב על שם ראש הישיבה, הרב יחזקאל סרנא, ורחוב נוסף בשם משאת משה, על שם ספרו של הרב משה חברוני, ראש הישיבה לאחר פטירת הרב סרנא ומי שהביא לבניין קריית הישיבה בשכונה.
בגבעת מרדכי מתגוררים (לרוב בשכירות קצרת טווח) זוגות צעירים וסטודנטים רבים, בגלל אופיה הדתי וקרבתה למוסדות לימוד אקדמיים דוגמת מכון לב, מכללה ירושלים, המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, וקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. חלק גדול מהמבנים בשכונה הם בניני דירות בעלי למעלה מחמש קומות. רובם המוחלט בנויים על פי אותם עקרונות ארכיטקטוריים (ונבנו, כך על פי וותיקי השכונה, "בשיטת העתק הדבק"). בניינים אלה מצטיינים בחסכון בשטח ובאנרגיה, ונחשבים פחות נוחים עבור משפחות דתיות, בשל העובדה שאין בהם מקום לבניית סוכות. מתנגדיו של ראש העיר דאז, טדי קולק, טענו שהוא קידם בנית מבנים בארכיטקטורה המסוימת הזו כדי לנסות ולמשוך אוכלוסייה חילונית לירושלים. ערכה הנדל"ני של השכונה עלה משמעותית עם סלילת כביש בגין ופתיחת הכניסה המערבית לקמפוס גבעת רם הסמוכים לשכונה.
בסוף שנת 2016, התגוררו בשכונה 5,435 תושבים, ברובם דתיים לאומיים וחרדים.
בשל אופיה הדתי של השכונה, חלק מרחובותיה סגורים לכניסת כלי רכב בשבתות וחגים.
בשכונה מספר מוסדות לימוד. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוקם בית ספר יסודי ממלכתי דתי, שנקרא מאוחר יותר על שם ציון עזרי, ובי"ס תיכון לבנות בשם מדרשיית עמליה, שכלל גם פנימייה. לקראת סוף העשור הושלם בשכונה הקמפוס של ישיבת חברון, אחת הישיבות היוקרתיות בציבור החרדי-ליטאי. בעשורים הבאים הוקם בשכונה גם בית ספר יסודי ממלכתי על שםמנשה אלישר. עם השנים עבר בית הספר מנשה אלישר למשכן חדש ברמת שרת, ובמקומו פעל במבנה בי"ס לחינוך מיוחד אלונים. ב-2013 עבר בית הספר לרמת אשכול ובמבנה החל לפעול בית ספר יסודי ממלכתי דתי תורני חדש הקרוי על שם בן ציון נמט, לשעבר ראש מנח"י. גם מבנה בית הספר הממ"ד הוותיק עבר ידיים, וכיום (2017) שוכנת בו הישיבה התיכונית"נעם". בשכונה פועל סניף של תנועת הנוער עזרא, הנקרא בפי הנוער "גיגי". במרכז השכונה מצוי מרכז מסחרי קטן. בשכונה מספר גדול של בתי כנסת, ביניהם "שיף שול", הקרוי של שם בית כנסת בווינה, ושקהילתו משתדלת לשמור על מנהגי הקהילה הווינאית, בית הכנסת החסידי ציוני "פיינשטוב", ובית כנסת ובית חב"ד האחראי גם לרמת בית הכרם ולניות. בית כנסת נוסף נקרא חניכי הישיבות הוא כעין ה"שטיבלך" של השכונה.
המקור

רחוב שח"ל 56 בגבעת מרדכי, בדירה בקומה השביעית גרתי בשנים 1994 – 2004 ותקופה זו כללה מספר אבני דרך בציון חיי.

לא נעים לראות שער סגור. הגענו מעט מאוחר

*****
סוף דבר

סיבוב זה נמשך שעתיים וחצי
והיה רצוף
למעט דקות בודדות
לצורכי צילום
והמתנה לחציית כבישים

*****

נהנינו מאוד
והפעם
היו במסלול
מספר קטעי נוסטלגיה אישית

*****

כמו תמיד, תמיד נעים לדווש בירושלים,
בכל במקום ובכל עת.
תקנו אותי אם אני טועה

*****

תודה לדורון דורי,
עמית נאמן לטיולים בירושלים

*****

לאחר הסיבוב
המשכתי
בפעילות:
שחייתי להנאתי 500 מ'
אכן שילוב נהדר
של רכיבה ושחייה