הדפסה

טיול זה של קבוצת גלגליגיל שהובלתי בירושלים בליל יום חמישי (13/9/2018) בין כסה לעשור הפך להיות מסורת שהתגבשה בשנים האחרונות.

*****

הפעם השתתפו בטיול חברי הקבוצה הבאים: דסי פולקמן (גבעתיים), יוסי בלגזל ואורי לביא (תל אביב), בני מונשיין (גני תקווה), ארצי יעקב וקובי כאווז (כפר יונה), אהרון יצהרי (תנובות), ירון מוצ'ניק (שוהם) ויהודה לרדן (רמת השרון). הצטרף גם חברי עמית פינקלשטיין (באר יעקב).

המסלול מעגלי,
נגד כיוון השעון

המסלול, קטעים מקומות ומראות

*****

נקודת הכינוס ותחילת הטיול וסיומו
במגרש החנייה
של מכללת שכטר
בקצה שכונת ניות
מדרום למוזיאון ישראל.

*****

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו.

*****

חברי יאיר פז מספר על המקום

קטע המסלול הראשון,
באור יום ממכללת שכטר
לשער יפו 

****

קטע המסלול
בתוך עמק המצלבה
והתצפית מעליו

*****

*****

****

בשביל התצפית על עמק המצליבה

מבט על מנזר המצלבה ומוזיאון ישראל מכיוון משכונת רחביה

מול הכנסת

קטע המסלול
דרך שכונת רחביה
לשכונת קריית שמואל
שולי שכונת טלביה
עד רחוב קרן היסוד

שילוב מופלא של ישן עם חדש

****

שדרות בן מימון

שולי שכונת מעונות עובדים ברחביה

מעונות עובדים הם שיכונים ובהם בלוקים של דירות מגורים הבנויות בקומות בסגנון הבינלאומי, שהוקמו במסגרת מפעל השיכון ההסתדרותי, שהחל בבניית בבתים פרטיים בני קומה אחת, והחל משנת 1933, עם גידול העלייה לארץ ישראל, עבר לבניית בתי קומות.
ההסתדרות ראתה את הדאגה לבניית דירות מגורים כחלק מתפקידה הכולל לדאוג לכל צורכי הפועל המאורגן. עד 1930, הקרקע הייתה זולה יחסית ולא הורגש מחסור בשטחים. לכן פתרונות הדיור בוצעו באמצעות בתים פרטיים בודדים ולא בבית משותף. בעקבות התגברות העלייה, עליית המחירים, וצמצום היצע הקרקעות הסמוכות לעיר, מפעל השיכון ההסתדרותי יצא מטיפול ישיר של חברת העובדים והועבר לשתי חברות בת; חברת "שיכון" בנתה בעיר, וחברת "נוה עובד" בנתה במושבות. הבתים נועדו לשמש למגורי עובדים ופועלים (75%) ופקידים ובעלי מקצוע חופשיים (25%).
מבנים אלה יוצאי דופן בגודלם בין מבני הסגנון הבינלאומי. בעוד שמבנה רגיל היה על חלקה אחת, מבנים אלה השתרעו על מספר חלקות. משמעות הדבר סטייה מהנורמה של הסגנון הבינלאומי, לפיה סביב כל בית מגורים היה שטח של גינה לרווחת הדיירים. בכל אחד ממבני המעונות הייתה חצר שיתופית, ובה מכולת ("צרכניה") וגן ילדים, ועל גג כל מבנה היו חדרי כביסה משותפים.
מעונות עובדים נחשבים לניסיון ראשוני ומוצלח של סוג בינוי ייחודי זה. וסגנון הבנייה שלהם השפיע על האדריכלות בארץ ישראל, ושכונות נוספות נבנו ברוח דומה של שיכונים סביב חצרות משותפות, אף כי לא כללו את המבנה השיתופי של מעונות העובדים, ולא היו בבעלות חברת העובדים.
מקור

מול מתחם סן אנטויניו

***

****

מבנה מנזר איטלקי שנקרא "קולג'יו סנט אנטוניו" (Collegio St. Antonio) נמצא בשכונת טלביה בירושלים מול בית הנשיא בקרן הרחובות ז'בוטינסקי ורד"ק שנבנה בשנת 1936. הוא נבנה עבור הפרובינציה של המסדר הפרנציסקני הנקראת "משמורת ארץ הקודש" (לטינית Custodia Terrae Sanctae) על מנת שישמש בית ספר לבנות.
המבנה נבנה על פי תוכנית של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. הוא פעל בארץ ישראל החל מתקופת המנדט הבריטי ותכנן מספר רב של כנסיות ומבנים אחרים עבור משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית.
חזית המבנה קעורה, ופונה לכיוון צפון מערב. שלושת אגפי המבנה הנמצאים מאחוריו יוצרים את צורת האות "ש". בחזית המבנה גמלון ובמרכזו חלון בצורת צלב. למבנה גג רעפים וחזית עמודים סימטרית היוצרת מראה של מבנה שלטוני. מעל דלת הכניסה למבנה קשת.
בשנת 1939, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה והצטרפות איטליה לגרמניה הנאצית, הפקיעה ממשלת ארץישראל המנדטורית את המבנה.
בין השנים 1939- 1948 פעל בקומה העליונה של המבנה בית דין צבאי בריטי. על מנת להגן על המבנה נאטמו חלונותיו והוקמו סביבו מבני שמירה.
בזמן מלחמת העצמאות ולאחר שהמבנה פונה מידי הבריטים, הוא נמסר לפלוגת יונתן של ההגנה (גדנ"ע) שצורפה לגדוד 66 שפעל במסגרת חטיבת עציוני.
בסיום המלחמה עברה מחלקת הזואולוגיה של האוניברסיטה העברית מהר הצופים והשתמשה במחצית המבנה , חציו השני הוחזר לשימוש המסדר.
כיום משמש המבנה בחלקו כמנזר ובחלקו כמשרדי האוניברסיטה העברית.

*****

קטע המסלול
מרחוב קרן היסוד
למתחם ימק"א
הלאה למול חומות העיר העתיקה
והמשך לעבר שער יפו 

*****

רחוב קרן היסוד שעובר על תוואי קו פרשת המים הארצי בתחום העיר

מבט על מתחם ימקא מדרום

מבט ממזרח

ממול מלון המלך דוד

****

קטע המסלול בתוך העיר העתיקה
משער יפו דרך הרובע הארמני
לרובע היהודי
תצפית הכותל
חזרה דרך שער האשפות
מעלה הדרך להר ציון
לאורך חומות העיר עד שער יפו

****

למול שער יפו

בדרך העולה לשער יפו

*****

שער יפו

ערב יורד אט אט

האיש והשופר

בדרך אל הרובע הארמני

בתוך הרובע הארמני

*****

****

מעל הקארדו בלב הרובע היהודי

****

לפני הירידה לכותל

עדיין ריק

***

****

****

****

קטע המסלול
משער יפו
למרכז העיר
עד שוק מחנה יהודה

מתחם עיריית ירושלים

*****

רחוב יפו

אותות הזמן

*****

רעבים החברים

קטע המסלול
משוק מחנה יהודה
דרך רחוב אגריפס
ורחוב יפו
לגשר המיתרים

****

קטע המסלול
ממתחם העירייה
למגרש הרוסים,
לרחוב יפו
והלאה לרחוב אתיופיה

****

קטע המסלול האחרון
מגשר המייתרים,
דרך שדרות הרצל לגבעת רם 
וחזרה למכללת שכטר

*****

אורות במייתרים

סוף דבר

טיול זה היה (יחסית) ארוך בזמן.
הוא נמשך קצת פחות מחמש שעות
מתוכן למעלה משעתיים וחצי עצירות
להסבר, לתצפית, לביקור בכותל,
לישיבה בשוק מחנה יהודה

******

תמיד ירושלים היא עיר תוססת 
אבל בין כסה ועשור במיוחד.
מאות אלפי מאמינים פוקדים את העיר.
למרות שלא נשארו לשיא התפילה בחצות,
חווינו את טעם הסליחות

*****
לירושלים פנים רבות.
אתמול נהינו מאלה שחזו עייננו במסלול שנקבע 

*****

אף פעם לא משעמם בעיר
שאין דומה לה בתבל

*****

תודה לחברי גלגליגיל שטיילו איתי
תודה לאורי לביא ויוסי בלגזל שתרמו
מצילומיהם לתיעוד הטיול