ביום רביעי (18/1/2017) רז גורן ואני יצאנו אל "דרום ירוק". דיוושנו בהנאה ובחדווה במרחבי הלס המוריקים בין ברור-חיל ובין רוחמה.

 

בזמן האחרון שנינו רכבנו בנפרד באזור זה. הטיולים שאני עשיתי הם אלה המתועדים
סביב שמורת נחל זדים ממזרח לברור חיל
במרחב הירוק והפורח בין נחל שקמה ויובליו ובין ביתרונות רוחמה
משובל מזרחה לנחל שקמה, הלאה במורדו אל נחל פורה עד תל נגילה וחזרה
משובל דרך בית קמה למורד נחל שקמה ויובליו וביתרונות רוחמה
במרחבי הלס בין שובל ובין ביתרונות רוחמה

 

וסיפורי טיולים אלה מובא מידע רב נוסף על האזור והמקומות בו.

 

הפעם רכבנו במסלול שונה. הגענו למספר מקומות שלא היינו בהם בפעם קודמת.

 

את המסלול תכנן רז בהתאם לבקשות שלי לעבור בכמה קטעים מעניינים ולבקר במספר מקומות. רז גם הוביל.

 

********
המסלול, מעגלי עם כוון השעון

********

האזור הגאוגרפי,
מישור החוף הדרומי: דרום מישור פלשת

 

 

מרחב שקמה

המונח "מרחב שקמה" מתייחס לרצועת השטחים הפתוחים בתחום אגן הניקוז של נחל שקמה. זהו השטח הפתוח הגדול ביותר במרכז הארץ. אגן נחל שקמה הוא חלק מאזור המעבר בין האקלים הים תיכוני בצפון לאקלים המדברי בדרום. האזור כולל עירוב של שטחים טבעיים, חקלאיים ונטועים נרחבים שבהם משולבים אתרים היסטוריים ואתרי טבע. השילוב בין שטחי חקלאות רחבים ושטחים טבעיים יוצר פסיפס של בתי גידול ונופים מיוחדים במינם: ערוצי נחלים, רכסי כורכר, ביתרונות, רצף תילים ארכיאולוגים, שמורות טבע, פריחה ססגונית, חולות נודדים, יערות נטועים, שרידי יישובים קדומים ואתרי מורשת וטבע רבים נוספים.

להרחבה על מרחב שקמה ראו אתר מנהלת נחל שקמה השוקדת על שימור ערכי הטבע והנוף במרחב שקמה, בד בבד עם פיתוח אקולוגי ותיירותי. משימה חשובה זו נעשית ע"י שיתוף פעולה פורה במסגרת מנהלת הנחל, בה חוברים יחדיו הישובים והקהילות הסמוכות לנחל, מועצות אזוריות במרחב, גופים ממשלתיים, גופים ירוקים ועוד.

נחל שקמה הוא אחד מהנחלים הגדולים, המפותלים והעתיקים היורדים משדרת ההר אל השפלה והלאה למישור החוף הדרומי. שטח אגן היקוות הנחל מעורך בכ- 750 קמ"ר. יובליו העליונים מתחילים בשלוחת דהרייה בדרום הר חברון ויורדים אל השפלה באזור גבעות להב-דביר. כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון. במעלה הדרך מכיוון מזרח מצטרפים  לנחל שקמה נחל מגדלית ונחל פורה. באזור עיינות חסי ליד תל חסי נחל שקמה מתלכד עם נחל אדוריים שאגן הניקוז שלו גדול יותר מנקז את המורדות המערביים של הר חברון. מרבית הנחלים המצטרפים לערוץ הראשי של נחל שקמה המאוחד עם נחל אדוריים שכיוונו מזרח-מערב בנוסף לאלה שהוזכרו, מגיעים כיוון דרום וכוללים את  נחל סד, נחל חצב, נחל זדים ונחל חנון. מצפון מנקזים אליו נחל ברור ונחל עובד. בדרכו מערבה נחל שקמה פורץ את רכסי הכורכר ואת החולות ממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.
מקורות המים העיקריים של נחל שקמה הם מי שיטפונות ומספר נביעות באפיק נחל שקמה, נחל אדוריים, נחל פורה ונחל סד. יש הגורסים שהעובדה שיפוע הנחל מתון ובמהלכו נוצרו פיתולים רחבים, מעידים על על היותו נחל קדום. הנחל זרם לכל אורך הזמן לבד ממספר מקומות בהם הייתה הפרעה או סתימה בגלל הצטברות סחף, גלישות עפר, התמוטטויות של מצוקים קטנים אל אפיקו, הצטברות דיונות והחולות הנודדים בתקופות יצירת רכסי הכורכר השונים, ולמעשה חוסמים את הזרימה בנחל כמו ברוב נחלי הארץ.
נחל שקמה נתון לפעילות מרובה של נגר עילי ושיטפונות. שטחי הניקוז הגדולים, עוצמת המשקעים, אדמת הלס האטימה ומיעוט צמחייה הם הגורמים העיקריים לסחיפה ולהיווצרותם של בתרונות. השיטפונות יוצרים בקטעים של הנחל גדות תלולות, עם מצוקים נמוכים. הזרימה החזקה וקרקע הלס האטומה מונעים גם את חלחול המים אל מאגרים תת קרקעיים, אבל מסייעים לאגירת מים בבורות וסכרים.

 

******

יחידות הנוף במרחב הטיול
1. עמק נחל שקמה,
2. גבעות רוחמה,
3. אגן דורות

הרחבה מפורטת
סקר מכון דש"א של החברה להגנת הטבע משנת 2004
נחל שקמה – אגן מרכזי סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם,   

 

********

קטעי המסלול, המראות והמקומות

********

קטע ראשון,
יציאה מברור חיל מזרחה,
בחד שביל לאורך נחל חצב,
צפונה במישורי עמק שקמה לעבר נחל שקמה
עליה לתל חסי

 

 

ברור חיל קיבוץ הנמצא בתחום מועצה אזורית שער הנגב. שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים ככל הנראה בקרבת מקום בתקופת בית שני, ובו מלו היהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס שאסרו על קיום ברית מילה. במקום זה התגורר רבן יוחנן בן זכאי, כפי שמובא בגמרא: "תנו רבנן: "צדק צדק תרדף" – הלך אחר חכמים לישיבה […] אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל". שמו של היישוב השתמר בשמו של הכפר הערבי הסמוך בֻּרֵיר כפר זה נחרב במלחמת העצמאות בקרבות כיבושו על ידי חטיבת גבעתי. המייסדים,היינו חברי גרעיני "חרות" ו"סנה" של תנועת "החלוץ" ממצרים שעלו ארצה בשנת 1945 שקבלו הכשרה בדגניה ב' ובגבת. במאי 1946, ביום שמכונה "השבת השחורה", נעצרו הגברים משני הגרעינים ע"י הבריטים והוחזקו במחנות מעצר במשך מספר שבועות. היישוב הוקם בתאריך 5 במאי 1948 בנקודת המכונה "המשלט" בעקבות מבצע אברהם שמטרתו הייתה לפתוח את הדרך ממרכז הארץ לנגב, שנשלטה מהכפר בֻּרֵיר. כך היה ליישוב האחרון שהוקם בארץ ישראל בטרם הקמת מדינת ישראל ואחד משני היישובים היחידים שקמו בתקופה שבין הצעת החלוקה להכרזת העצמאות (קדם לו המושב בית לחם הגלילית). בשנת 1950 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע, במקום הנוכחי. הבתים הראשונים שנבנו היו שני צריפים שהעברו מהמשלט, ועשרה צריפים שהבאנו מנגריה שלנו ברעננה. בשנת 1952 נבחר הקיבוץ לשמש קיבוץ היעד של גרעינים מתנועת הנוער "דרור" ברזילאי. במקום נקלטו גרעינים רבים מברזיל והקיבוץ קיבל האפיון המיוחד, המשלב עולים ממצרים ומברזיל. הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון שחילק את נכסי המגורים לחבריו במסגרת שיוך דירות. היום ברור חיל הוא יישוב רב גוני, המשלב אוכלוסיות ותיקות וצעירות, מייסדים ובנים, חברים ותושבים. לאחר של שנים של משבר, שוב חצר הקיבוץ מלאת ילדים. בשכונה הקהילתית נבנים בתים חדשים, ואליהם נקלטות משפחות של בנים ואחרים, שהחליטו לנטוע במקום הזה את שורשיהם. ושוב הבנים מתעניינים בחזרה לחברות בקיבוץ.

 

 

עמק נחל שקמה מהווה החטיבה המרכזית והגדולה של נחל שקמה המאופיינת בעמק רחב ידיים שהוא חקלאי ברובו. בחטיבה זו ערוץ הנחל מוסדר ואין לו ערכים מיוחדים למעט אזור שבו בריכות הצפה המשמשות מקום למסתור בעלי חיים. רוב הנחלים מתנקזים ליחידה מדרום: נחל הוגה, נחל נגרף, נחל מרשן, נחל זדים ונחל חצב.  פני הקרקע ביחידה נע בין 50 מ' ל – 90 מ' במעלה הנחל בחלקו המזרחי. בעמק הנחל מופיעות קרקעות חומות כהות קרקעות אלוביות חומות כהות. בשוליים הצפוניים מופיעות גם קרקעות חומות כהות. הנחל עצמו מוסדר באופן כזה שהתפתחות הצומח הטבעי בתוכו ובסביבתו מוגבלת. באפיק שילוב של צומח עשבוני, צומח מעזבות וצומח של בתי גידול לחים. לידו שרידים של נטיעות ותיקות וחדשות. במישור משני צידי האפיק – חקלאות פלחה ושלחין, עם מעט מטעים, בעיקר באזור המערבי.

 

 

נחל חצב הוא אחד היובלים הגדולים המנקזים את היחידה הגדולה נחל שקמה. באזור פזורים שרידים ארכיאולוגיים רבים. בתוך נטיעות קק"ל מצויים מספר עצים ותיקים וגדולים.

 

 

תל חסי מהווה נקודת תצפית שולטת ממנה ניתן להשקיף על מרחבי השקמה. בתל חסי נולדה הארכיאולוגיה הישראלית. בשנת 1890הניח החוקר הבריטי פלינדרס פיטרי בתל חסי את היסוד לחפירות המודרניות בארץ ישראל ובסביבתה, כשהנהיג את קביעת הזמן של כל שכבה על פי כלי החרס שהתגלו בה. פטרי חשב שבתל חסי, השוכן סמוך לנקודת המפגש של הנחלים אדוריים ושקמה, שכנה העיר המקראית לכיש. היישוב הקדום קיבל את מימיו מעינות חסי, הנובעים למרגלות התל. האתר בנוי עיר עליונה (התל), ששטחה כ-16 דונם, ומסביבו שרידי העיר התחתית, שהשתרעה על פני 1000 דונם. רוב שרידי העיר התחתית הוסרו בחריש מודרני. תל חסי היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הכלקוליתית ועד סוף התקופה ההלניסטית. בתקופת הברונזה הקדומה השתרע היישוב בשטח התל כולו. בחפירות בתל התגלו שרידי ביצורים, בתי מגורים וחפצים רבים, ביניהם חרס נושא כתובת בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה.
החפירות בראש התל גילו מבנה מהתקופה הישראלית הקדומה. ייתכן שזהו המבצר שבנה המלך רחבעם כחלק ממערך הביצורים שהקים בגבולה הדרומי של יהודה. מערך הגנה זה התקיים עד מסע סנחריב (701 לפני סה"נ). בתקופה הפרסית נבנתה בראש התל מצודה קטנה.

 

 

********

קטע שני,
ירידה דרומה מתל חסי
לעבר צפון גבעות רוחמה,
חציית שמורת נחל חצב מצפון לדרום,
המשך קטע קצר על דרך נוף נחל שקמה,
פאתיה המערביים של שמורת ביתרונות רוחמה 

 

גבעות רוחמה מהוות את לב מרחב נחל שקמה.  יחידת נוף זו גדולה עם מגוון של תצורות נוף וצומח במרכז המרחב הפתוח שבין כביש 40 וכביש 6 במזרח  לכביש 232 במערב . המרחבים הגדולים והנוף הפתוח מאופק לאופק יוצרים מרחב איכותי. היחידה מאופיינת באזור גבעות בעל תשתית כורכר וחול בחלקו הגדול של השטח. עם המעבר דרומה מתעבה הכיסוי בחומר איאולי על-גבי הכורכר. חלקים נרחבים מהשטח משמשים למרעה. ביחידה שמורים לפיכך שטחים טבעיים גדולים יחסית. הצירוף של שטחים טבעיים, נטועים וחקלאיים יוצר מרחב גדול פתוח שבו התיישבות מצומצמת: יישוב בודד (רוחמה) ומספר חוות קטנות. יש ביחידה פסיפס מורכב משטחי מרעה, שטחי פלחה גדולים ויערות נטועים, בעיקר משני סוגי עצים: אקליפטוסים ותיקים, שחלקם התנוונו ונטיעות צעירות בעיקר מחטניים עם מעט רחבי עלים בעמקים ולאורך הנחלים.
במרכז השטח נמצא קיבוץ רוחמה. בנוסף נמצאות חוות בודדים (פנחס, נסים) ומספר מחסנים וריכוזי כלים חקלאיים

 

כל השטח גבעות רוחמה מתנקז לנחל שקמה דרך מספר יובלים: החלק המזרחי של היחידה מתנקז דרומה דרך נחל סד. החלק הדרומי מתנקז מערבה דרך נחל בוטה לנחל דורות, לנחל הוגה וממנו לנחל שקמה. החלקים המערביים מתנקזים לכיוון צפון מערב דרך נחל חצב, נחל זדים ונחל דב.

 

 

בגבעות רוחמה טיפוסי צומח בתה של בני שיח עם עצים בודדים, בעיקר שיזפים. כתמים של צמחית חולות, כתמים של כורכר קשה, בשלטון קורנית מקורקפת. עצים בודדים וחורשות קטנות של עצי בוסתן ואקליפטוסים ותיקים. נטיעות: אקליפטוסים ותיקים, חורשה מתנוונת של שיטה מכחילה, חורשות של אורנים צעירים ורחבי עלים בעמקים ובשולי נחלים.

 

 

 

 

********

קטע שלישי,
המשך בגבעות רוחמה,
בתוך קיבוץ רוחמה,
אתר הראשונים,
קטע חדשביל רוחמה
גבעת מגדל התצפית,
ח' בריכה

 

 

 

רוחמה קיבוץ הנמצא בתחומי מועצה אזורית שער הנגב, כ־10 קילומטר מזרחית לעיר שדרות משתייך כיום לתנועה הקיבוצית ובעבר לתנועת הקיבוץ הארצי.
היישוב רוחמה הוקם מספר פעמים. בשנת 1911, רכשה אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה, בראשות יחיאל צ'לנוב 3200 דונם מאדמות הכפר ג'ממה והקימה על אדמות אלו "מושבת אחוזה" בסגנון אחוזת פוריה ואחוזת שרונה. זה היה יישוב יהודי ראשון בנגב בעת החדשה. תחילה נקרא היישוב ג'ממה על שם הכפר הערבי שהיה בקרבתו, יישוב ערבי זה קם על חורבותיו של יישוב יהודי-חקלאי עתיק ששמו לא השתמר אשר התקיים במקום וננטש מספר פעמים בתקופה הרומית בארץ ישראל ובתקופה הביזנטית בארץ ישראל. רק אחר כך הוסב השם ל"רוחמה" על פי דברי הנביא הושע: "וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי".
במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות עזים בסביבות רוחמה שגרמו להחרבת המשק. היישוב ננטש ונבזז על ידי בדווים תושבי הסביבה. לאחר המלחמה חזרו התושבים לרוחמה ושיקמו אותה אך נאלצו לנטוש שוב במאורעות תרפ"ט (1929). נסיון נוסף ליישב את רוחמה נעשה בשנת 1932. במקום התיישבה קבוצת פועלים, הקימה משק ונטעה פרדס. במאורעות 1939-1936 נעזבה רוחמה בשלישית, בתיה נהרסו ומטעיה נעקרו.
בתאריך 1 בדצמבר 1943 עלה לקרקע קיבוץ השומר הצעיר, ראשיתו של היישוב הנוכחי. במלחמת העצמאות שימש המקום בסיס מרכזי של חטיבת הנגב. בשנת 1956 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית.
פרנסת הקיבוץ מושתתת על מפעל תעשייתי ליצור מברשות ("המברשת רוחמה") ועל ענפי החקלאות השונים

 

 

 

 

 

********

קטע רביעי,
אגן דורות,
קטע בחדשביל ביער דורות
בין יובלי נחל מרשן,
חרבת מרשן,
עליה על דרך נוף נחל שקמה
מערבה עד כביש 232
כניסה לברור חיל

אגן דורות נחל דורות מהווה חלק מאגן הניקוז הדרומי של נחל שקמה. הוא מחורץ, מגוון וקיימים בו נחלים קטנים ובהם שרידי בוסתנים, ושרידים ארכיאולוגיים. הנוף פתוח בעיקרו, ללא ישובים כפריים למעט קיבוץ דורות ומתיישבים בודדים. העיר שדרות גובלת ביחידה ממערב. באגן קיימים עדיין שטחים טבעיים, משמעותיים יותר, בתוך השטחים החקלאיים הנרחבים. ניתן לראות את היחידה כיחידת מעבר בין גבעות רוחמה למישורים החקלאיים. בחלקה הדרומי מתמזגת היחידה עם המישוריים החקלאיים של הנגב המערבי. היחידה מהווה את החלק המערבי של מכלול הנוף הפתוח שנמשך מכביש 40 במזרח ועד פאתי שדרות במערב.
לאורך הנחלים באגן דורות נמצא שילוב של שרידי בוסתנים, נטיעות חדשות יותר (בעיקר אקליפטוסים) וכתמים של בתות בני שיח ועשבוניים. על הגבעות שטחים גדולים יותר של יערות ותיקים (בעיקר אקליפטוסים) וצעירים יותר (בעיקר מחטניים, סביב דורות ומדרום לניר משה). בחלק העליון, המזרחי, של היחידה יש כתמי בתה גדולים יותר.

 

 

 

********

סוף דבר

בטיול זה הרכיבה נמשכה ארבע והעצירות נמשכו במשך שלוש רבעי שעה.
מזג אוויר היה נפלא, קריר במידה נעימה. לא היה בוץ. 

בטיול זה זכינו למגוון הרב של מרחב שקמה בשלוש יחידות הנוף בהן עברנו: עמק שקמה, גבעות רוחמה ואגן דודות.

נחמד היה לפגוש במגדל התצפית את חיים בועז מ"רוכבי השרון" שטייל עם קבוצת נערים ממעון "מצפה ים".

נהינו מאוד מהרכיבה הזורמת בשלושה קטעי החדשביל ומהדיווש בדרכים המתפתלות בין השדות ובשמורת הטבע.

מראות המרחבים הירוקים מאופק אל אופק בהם שדות ועצי שקמה בודדים הרחיבו את הלב והנשמה.

הצטערנו לראות שהקמה רק נבטה ומייחלת לעוד גשם כדי שתוכל לגדול ולהתפתח.
בלב התפללתי גשם…גשם…בוא ובהזדמנות תסייע לכלניות לצאת ולפרוח. 

לסיום ולסיכום, כיף גדול היה! 

********

תודה

הפעם רק לרז (הוא היה השותף היחיד),
תודה על התכנון, על ההובלה ועל הצילום, זכיתי ל-Book יפה