טיול זה ביום שבת (24/12/2016) שחלק גדול ממסלולו על החולות שהרכיבה בהם אפשרית רק בחורף, נקבע יומיים קודם לכן בידיעה שכדאי ורצוי לנצל את שעות הבוקר בטרם יחלו הממטרים.

 

בשעת בוקר מוקדמת התקבצנו בחניית קיבוץ תל יצחק. נוצרה לנו קבוצה יחסית גדולה שכללה אחד עשר אנשים והם אלי שחר (תל יצחק), יונה בקלצ'וק (גני תקווה), מיכאל סופר (תל אביב), גדי זעירא (חמדיה), ניצה ודובי טיבי (גבעת אלה), ציקי שוכמן (כפר סבא), יובל יסעור (יקנעם), מוטי לינקובסקי (מתן), רון גינזבורג (הוד השרון) ואני (מבשרת ציון).

 

את הטיול הזה, כמו שאר הטיולים שיצאו מתל יצחק, הוביל אלי שחר. בדברי ההסבר שלו על המסלול אמר לנו שיש לו כמה יעדים שהציב לטיול: להוציא ולהחזיר בשלום את כולם למרות שהמסלול אנו קל וגודל הקבוצה. עוד הבטיח שבקטע המרכזי של המסלול "ניתן עבודה" אבל המאמץ יהיה שווה, ובנוסף שבמסלול לא נעבור בבוץ.

 

*******

מסלול הטיול,
מעגלי נגד כיוון השעון

חלקים ממסלול זה זהים לחלקים בשני טיולים שבוצעו לפני מספר חודשים בקיץ:
האחד, במרכז השרון, מתל יצחק אל גבעות החול, אבוס החוף והמצוק מעל הים
והשני במרחב נחל פולג: בין גבעות החול, לאורך אבוס השרון, על רכס הכורכר ולאורך גדותיו.

 

*******

האזור, מרכז השרון

מסלול הטיול עבר במחצית חתך הרוחב של השרון מגבעות החול האדום, דרך האבוס המזרחי הרחב בו נמצאת מסילת הברזל והאבוס המערבי הצר ביחס לקודם בו נמצא כביש החוף עד רכס הכורכר המערבי מעל מצוק הים.

 

 

שלושה רכסי כורכר מקבילים לקו החוף משתרעים לאורך השרון בציר צפון-דרום. הרכס המערבי בתחום שטח הטיול מהווה רצועה רצופה, בעוד ששני האחרים קטועים ע"י ישובים, ערוצים ושטחים חקלאיים. הרכס המערבי הוא גם השמור ביותר מבחינת נופו הטבעי, בזכות היותו בתחום הגן הלאומי. השטח עשיר בצמחיה טבעית אופיינית למישור החוף. הרכס השני נמצא בצדו המזרחי של כביש החוף , ונשמרו ממנו חלקים מצפון, ממערב ומדרום ליקום. חלקו הצפוני כלול בשמורת נחל פולג, ובו חצוב "השער הרומאי" שהפולג מתנקז דרכו לעבר הים. מהרכס השלישי, המזרחי מהשלושה, נותרו כמה גבעות: תל זוריקיה מדרום-מזרח לתל יצחק, שמורות הטבע של חרוצים ובני ציון, וגבעה ללא שם באזור המטעים שמדרום לתל יצחק ומצפון לחרוצים. בין רכס הכורכר, המזרחי והמרכזי ובין רכס הכורכר המרכזי והמערבי משתרעים פרוזדורים ארוכים הנקראים אבוסי השרון.

בהיבט היישובי והמוניציפלי טיילנו בתחום שטח המועצה האזורית חוף השרון.

מועצה אזורית חוף השרון נוסדה בשנת 1949 ושוכנת, כאמור, במרכז השרון שבמישור החוף על פני שטח של כ- 50,000 דונם. גבולות המועצה הן מהים במערב ועד לכביש 4 במזרח, כפר שמריהו, הרצליה ורעננה בדרום, אבן יהודה בצפון מזרח ונתניה בצפון. כמו כן נכלל במועצה שטח קיבוץ גליל ים, הנמצא בין הרצליה ורמת השרון ובין תל אביב ואינו נכלל ברצף הטריטוריאלי של המועצה. ‎בתחום המועצה חיים כ- 3,500 משפחות, שלושה עשר ישובים, ביניהם שישה מושבים: אודים, בית יהושע, בני ציון, בצרה, כפר נטר ורשפון; חמישה קיבוצים: גליל ים, געש, יקום, שפיים, ותל יצחק; שני ישובים קהילתיים: ארסוף וחרוצים. בצמוד לקיבוץ תך יצחק, נמצאים כפר הנוער נוה הדסה וכפר הגימלאים אחוזת פולג.

*******

קטעי המסלול, המקומות והמראות

*******

קטע ראשון,
יציאה מתל יצחק,
מערבה וחציית מסילת הברזל,
בדרך מצפון לערוץ נחל פולג ומדרום למושב אודים,
מעבר מהיר בשמורת נחל פולג,
חציית כביש החוף,
מעבר דרך מתחם מכון וינגייט

תל יצחק  קיבוץ הנמצא בתחום המועצה האזורית חוף השרון, שייך לתנועת "הנוער הציוני" והוקם בשנת 1938 כישוב חומה ומגדל על ידי עולים מחבל גליציה שבפולין. הוא נקרא על שמו של יצחק שטייגר שהיה ממנהיגי תנועת הנוער הציוני בגליציה. גרעין הראשונים היה קטן מאוד ובשנת 1941 התאחדו עם חברי תל-יצחק, חברי קיבוץ "שורשים". מאוחר יותר הצטרפו ניצולי שואה חברי "הנוער הציוני" ששרדו את התופת והגיעו לארץ. בראשית שנות החמישים הגיעו לתל-יצחק הראשונים מבין מגשימי "הנוער הציוני" בדרום אמריקה שחיזקו את שורותיו של הקיבוץ. במהלך השנים נוספו לתל-יצחק בני הקיבוץ שנולדו במקום והפכו לחברים. לאורך השנים עברו בתל-יצחק גרעיני נח"ל, עולים חדשים שהגיעו לארץ לאורך כל שנות המדינה וזוגות ויחידים מהעיר ומקיבוצים אחרים. כיום מונה אוכלוסיית תל-יצחק מאתיים חברים ותושבים ושבעים ילדים. להרחבה נוספת ראו במרכז השרון, מתל יצחק אל גבעות החול, אבוס החוף והמצוק מעל הים

 

 

נחל פולג הוא אחד הנחלים החוצים את מרכז השרון למלוא רוחבו ומנקז שטח כולל של כ- 120 קילומטרים רבועים. שטח האגן שלו קטן ביחס לנחלי החוף האחרים. בניגוד להם לנחל זה אין כלל יובלים המגיעים מאזורי ההר, ולכן הנחל הוא נחל אכזב. רק בחלקו התחתון יש בנחל מים כל השנה, שמקורם בעיקר במי שפכים.  גבולות אגן הניקוז של הנחל הם: אגן נחל אלכסנדר מצפון וממזרח ואגן נחל ירקון בדרום ובדרום- מזרח. הנחל, שאורכו כ- 17 קילומטרים, מתחיל את דרכו בסביבות קיבוץ רמת הכובש ובפאתי העיר טירה. והוא מתפתל בין פרדסי השרון. ליד מושב בצרה, הנחל פונה צפונה כדי לעקוף רכס הכורכר המזרחי של השרון לעבר העמק שמדרום לתל יצחק ואחר כך ממשיך מערבה בין אודים ויקום. סמוך למושב אודים חוצה הנחל את רכס כורכר נוסף (הרכס התיכון) כשהוא נעזר בפרצה מלאכותית. לקראת השפך, הנחל עובר בדיונות חול מצפון לרכס הכורכר המערבי, והוא נשפך לים מצפון למכון וינגייט.

לנחל פולג ישנם מספר יובלים והעיקריים הם:
– נחל אודים מגיע אליו מכיוון צפון ומנקז את הגבעות אבן יהודה וכפר נטר;
– נחל דרור, המנקז את צפון גבעות תל מונד ואליו ליד מאגר תל יצחק הסמוך לכלא הדרים הקולט את מי שיטפונות החורף ואת הקולחים הזורמים בנחל אליו מצטרפים
– נחל חירות ונחל משמרת שראשיתם בגבעות שמדרום לתל מונד. נחל דרור נשפך לנחל פולג מדרום לתל יצחק.
– נחל רשפון המגיע מכיוון דרום וזורם צפונה באבוס המזרחי ומצטרף לנחל פולג באזור שבין יקום ותל יצחק.
– נחל רעננה הוא יובל נוסף המגיע אליו מכיוון דרום ומנקז את הגבעות שמצפון לעיר
רוב קטעי הנחל ויובליו, ברחבי האגן, הם תעלות מלאכותיות שנחפרו בסמוך (פחות או יותר) לתוואי האפיקים הטבעיים בשל סוג הקרקעות בהן עובר הנחל.

 

 

אוּדִים הוא מושב הנמצא בתחום המועצה אזורית חוף השרון. זהו היישוב היהודי הראשון שהוקם בישראל לאחר קום המדינה. כיום מתגוררים במושב כ-1,200 תושבים. מושב אודים עלה על הקרקע מעט לאחר קום המדינה, היה זה באוגוסט 1948 כשעלו קבוצת ניצולי שואה לכאן והקימו ישוב (בתחילה כינו אותו הי אחזות) וקראו את שמו על שום הפסוק  בנבואת זכריה (ג, ב): "ויאמר ה' אל השטן: יגער ה' בך השטן, ויגער בך הבוחר בירושלים, הלא זה "אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ". כסמל לניצולי השואה. תחילה שכן המושב בצידו הדרומי של נחל פולג, אחר כך עבר לצידו הצפוני ושם הוא שוכן כיום. במרכז המושב עמד מבנה המזכירות וסביבו צריפים, ניתן לראות עדיין את משטחי בטון שעליהם עמדו הצריפים הראשונים. ממזרח למבנה ישנן שתי מערות קטנות בצלע הרכס, הן שימשו כרפת ודיר.

 

כביש 2  ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". עד הקמת המדינה כביש תל אביב – חיפה עבר דרך רמת גן, בני ברק, פתח תקווה ולאורך השרון לאחר סלילת כביש החוף הוא נקרא כביש תל אביב – חיפה הישן (היום כביש 4). לאחר הקמת המדינה נסלל כביש 2 שהחליף את כביש 4 ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה.
כביש 2 נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט 1949 והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש וביולי 1950 הוא נפתח לתנועה. על סלילת הקטע ממחלף נתניה עד חדרה הוכרז בינואר 1950‏ ומכרז יצא במאי 1951. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד כפר ויתקין ואף זופת קטע של שני קילומטר, אולם בשנת 1955 העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל נחל אלכסנדר. בשנת 1957 הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו‏, אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת שכביש 4 המקביל הוצף. עבודות הזיפות החלו ביולי 1958 והוא נחנך בינואר 1959. במהלך שנת 1963 הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964 ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד גבעת אולגה, למעט מעל נחל אלכסנדר בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר וגרם בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה להרצליה ובצומת גלילות. הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-1969. הקטע האחרון התבסס על מחלפים. במסגרת בניית קטע זה נבנה מחלף זכרון יעקב שהיה המחלף הראשון בישראל שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות. בשנות ה-80 וה-90 הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין מחלף קיסריה למחלף עתלית לדרך מהירה המסומנת בתמרור הרשמי המיועד לכך, ובכך המהירות המרבית המותרת בקטע זה עלתה ל-110 קמ"ש. בשאר קטעי הכביש המהירות המותרת היא בין 90 ל-100 קמ"ש. החל מיוני 2013 ביצעה חברת נתיבי ישראל הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ 2015.‏ מקור

 

מכון וינגייט – המכון הלאומי לחינוך גופני ולספורט הוא מוסד להכשרת מאמנים ומדריכים בישראל ולקידום ספורטאים מחוננים. פעילות המכון כוללת רפואת ספורט, מחקר ושיקום חברתי. המכון נמצא בקצה הדרומי של תחום שיפוט של נתניה. המכון נקרא על שם של אורד צ'ארלס וינגייט שהיה קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלחימה זעירה (גרילה), והיה תומך נלהב של הציונות. בעת שירותו בארץ ישראל, בשנת 1938, יזם וינגייט את הקמתן של פלגות הלילה המיוחדות של ארגון ההגנה, בעקבות המרד הערבי הגדול, ועקב כך כונה "הידיד". במלחמת העולם השנייה שירת באפריקה ובאסיה, ונהרג בהתרסקות מטוס בהודו. לאחר נפילתו הוחלט בועד הלאומי להקים על שמו מוסד מרכזי לחינוך גופני בארץ ישראל, שמטרותיו הכשרת מורים לחינוך גופני, ארגון מחנות נופש לנוער ולעם, הכשרה גופנית לעולים ומחקר והסברה בשדה החינוך הגופני. המכון תוכנן לשמש מעין אוניברסיטה לחינוך גופני גבוה. בתחילת 1947 נודע שלצורך הקמת המוסד הוקצה על ידי קהילת ציון אמריקאית והקרן הקיימת שטח של 40 דונם בהרצליה לצורך הקמת המכון ונתקבלה הבטחה לתרומה של 10,000 לירות מדרום אפריקה לצורך ההקמה. בסוף 1949  בעקבות השטח המצומצם שהוקצה למכון בהרצליה, הוחלט להעבירו לאזור נתניה ולהקימו על 200 דונם שהוקצו על ידי הקרן הקיימת ועוד 50 דונם שהוחלט להפקיע במועצת עירית נתניה בתחילת 1951. הקמת המכון התעכבה בגלל העדר כספים והעבודות החלו בסוף שנת 1953. המכון נפתח ב-7 באפריל 1957.  להרחבה על הגופים הפועלים בתחום המכון והמתקנים העיקריים.

*******

קטע שני ועיקרי,
לאורך החולות מעל מצוק גן לאומי חוף השרון,
מעבר בקיבוץ געש בין החלק הצפוני והדרומי

גן לאומי חוף השרון כולל את חוף הים ואת רכס הכורכר המערבי של השרון. משתרע ברצועה צרה (רוחבה כ- 300 מ'), וארוכה (כ- 4 ק"מ), מהיישוב ארסוף בדרום עד מכון וינגייט בצפון.
רצועה זו משתרעת לאורך מצוק הכורכר החופי, שגובהו מגיע בתחומי הגן ל- 400 מ' מעל פני הים. במקום תצפיות נוף מרשימות מראש המצוק. המצוק בנוי שכבות של חמרה וכורכר, ונקיקים רבים חתורים בו. בנוסף לנוף הים המרהיב שנשקף מהתצפיות – מיוחד הגן במגוון הצמחים שבו, הכולל צמחי מדבר לצד צמחים ים תיכוניים.
בעורפו של המצוק, נמצא אזור חולי המהווה את עיקר הגן. בחולות אלו, בוצעו בעבר נטיעות רבות, בין היתר של עצי ושיחי שיטה כחלחלה, אקליפטוס, חרוב, קזוארינה ובוהיניה. כמו כן, יש באזור שיחי בר לא מעטים של אטד החוף ושרביטן. הצומח הטבעי באזור מגוון וכולל מין בלעדי לחוף השרון – חומעת האווירון, שאינה גדלה בשום אזור אחר בעולם. במפנה התלול של גיא געש, צומחות רקפות וטבורית נטוייה בחולות, ולשטח הגן הועתקו צמחים נוספים כמו אירוס הארגמן וכלנית מצויה, כדי לשמור עליהם. באביב, יש באזור מרבדי פריחה של חרציות (הן חרצית עטורה, הנפוצה בארץ, והן חרצית דביקה – מהנדירים בצמחי הבר בישראל).
מהחי באזור, נמצאים כאן שועלים ונמיות ,ומיני מכרסמים, ובמצוקים מקננים שרקרקים. בשנת 2001, הושבו לטבע כאן צבאים, ועל כן הכנסת כלבים לגן אסורה.
עקב נזקים קשים שנגרמו לאזור כתוצאה מתנועה לא מבוקרת של רכבי שטח, גודר כל שטח הגן המוכרז, (אזור שפיים בשנות ה- 90', ואזור געש-וינגייט בשנת 2001 – לאחר פינוי שטח אש באזור), והתנועה בו היא רגלית בלבד. בשמורה מספר מסלולים שעוברים בעומק השמורה, מסביב לה ועל מצוק הכורכר.

 

געש קיבוץ געש השייך לקיבוץ הארצי השומר הצעיר  ונוסד בשנת 1949 על ידי העולים הראשונים של תנועת השומר הצעיר בדרום אמריקה. במלחמת השחרור השתתפו מייסדיו בהגנה על קיבוץ נגבה, וביקשו להתיישב במקום בו נפלו שלושה מחברי הגרעין, אולם ראשי הקיבוץ הארצי שיכנעו אותם "שגם חוף הים הוא ספר". בתחילה עלו המתיישבים הראשונים בסוף שנת 1948 לבית חווה "עלי קאסם" הנמצאת ממזרח לקיבוץ מדרום לשמורת בני ציון. הם החליפו את אנשי קיבוץ "יד מרדכי" שהתפנו בזמן הפלישה המצרית. אז הם עוד לא  הוכרו רשמית על-ידי המוסדות המיישבים. בתחילה בקשו שיישובם יקרא "גבעת יואב", "רמת יואב" או "שדה יואב", על שם יצחק דובנו, מדריך בפלמ"ח וחבר, ומפקדה הראשון של נגבה במלחמה, שנהרג בהפצצה הראשונה על נגבה, על-ידי מטוסים מצריים (ושכינויו היה "יואב"). התנועה הציעה את השם "מצפה ים", ולא קיבלה את הצעה  מתוך עמדה שהשם שייך לסביבת נגבה. כמספרים כאשר החבר מטעם המחלקה לכלכלה של תנועת הקיבוץ הארצי יחד עם אחד המייסדים הלכנו להיפגש עם הרצפלד במרכז החקלאי הוא אמר להם: "אני רואה שאתם דרום אמריקאים רועשים גועשים, ואני מציע לכם את השם 'געש'". הוא הציע להם את געש כשם זמני שנשאר במשך כמה שנים, עד שועדת השמות שליד המוסדות המיישבים החליטה לאמצו, ומצאו במקורות לגיטימציה. וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ  בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. (יהושע פרק כד, פסוקים כט-ל). הקיבוץ עלה למקומו הנוכחי ב-5 ביולי 1951.
בשטח הקיבוץ היה פרדס גדול שניטע על ידי משפחת ליטוינסקי (גן ליטוינסקי) ובמרכזו בית בצורת טירה. כעבור שנים נעזב המקום והבית נשאר עזוב ומוזנח עד ששופץ בשנת 1987 והפך לגן אירועים.
שנת 2007 אימץ הקיבוץ את ה"תוכנית לשינוי אורחות החיים" שעיקרה – העברת הפרנסה לאחריות החברים תוך יצירת זיקה כספית חדשה בין "התרומה הכלכלית" של החברים וקבלת "תמורה חומרית" בגינה (מודל "הקיבוץ המתחדש"). לצד שינוי יסודי זה, סוכמה גם אמנה חברתית לשותפות חדשה המעודדת חופש אישי להתפרנס על-פי כישורים אך תוך שמירה על פערי-השתכרות מתונים בין החברים, ורצון לשמור על ערבות הדדית נרחבת – בה קיימת אחריות חברתית למתן "רשתות ביטחון כלכלי": מיסוד קרנות פנסיה, קרן לעזרה הדדית, ביטוח לשירותי סיעוד ובריאות, מתן דיור וחינוך לכלל החברים. כלכלת הקיבוץ מבוססת על תעשייה (געש תאורה), חקלאות (דשא מוכן געש, עץ מוכן געש, מטעים, רפת "חוף השרון"), תיירות אירוח ופנאי (מרחצאות חמי געש, אירוח כפרי געש), שיווק (ת.ש.ר. געש), מרכזים מסחריים שונים, "עבודות-חוץ" וענפי יזמויות של חברים, ועוד…
בשנת 2007 עלה קיבוץ געש לכותרות בעקבות עסקת נדל"ן גדולה בה הקיבוץ מכר ליזמים פרטיים קרקע שהייתה מיועדת לבני הקיבוץ. היזמים, חברה בשם "צוקי ארסוף" תכננה לבנות במקום שכונת יוקרה לאלפיון העליון. בתחילה, ועדה מחוזית מרכז בהחלטה תקדימית ביטלה את התוכנית לאחר שקיבלה החלטה לתכנון מחדש, החלטה ששונתה על ידי בית המשפט בסוף 2007‏.

*******

קטע שלישי,
חציית קבוץ שפיים,
בשולי מרכזי הקניות,
חציית מחלף חוף השרון

 

שפיים הוא קיבוץ שהשתייך לקיבוץ המאוחד (לאחר מכן תק"מ והיום התנועה הקיבוצית), הוקם על ידי יוצאי רוסיה ופולין בשנת 1927 והיום מונה כ-1171 נפש . בשנת 1935 עלתה הפלוגה על הקרקע במקום שבו הוא שוכן היום בין נתניה והרצליה, מערבית לכביש החוף. שם הקיבוץ נבחר מתוך ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק י"ח – "אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעיינות, אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים". ב-18 בספטמבר 1938נהרגו ארבעה נוטרים חברי הקיבוץ כאשר הרכב בו נסעו עלה על מוקש ליד הקיבוץ. הם קבורים בקבר משותף בבית העלמין בשפיים. קברם היה הראשון שנכרה במקום זה. בשנים לפני קום מדינת ישראל סייעו חברי הקיבוץ לספינות המעפילים שנחתו בחוף הסמוך, ובנובמבר 1945 הטילו הבריטים מצור על הקיבוץ ועל מושב רשפון. הקיבוץ סבל מהתקפות במרד הערבי הגדול.
הקיבוץ מקיים חיי שיתוף כמיטב המסורת. בשנים האחרונות ישנו ניסיון להמיר את חיי השיתוף לכיוון של ישוב שיתוף קהילתי. למרות זאת בהצבעה שנערכה בינואר 2006 דחה רוב גדול של חברים את ההצעה לעשות רפורמה בשיטת התקציב הנהוגה במשק. היישוב, אחד הקיבוצים המבוססים בארץ, מתפרנס מתעשייה, תיירות, חקלאות והשכרת שטחים למסחר ומשרדים. לקיבוץ אזור מסחר מפותח, שבו חנויות ענק של רשתות מובילות. במיוחד פורח המסחר באזור זה בשבתות ובחגים. פארק המים של הקיבוץ הוא מהבולטים באזור המרכז. מפעל גדול למוצרי פלסטיק – פוליכד. ענפי חקלאות: רפת משותפת עם געש ועם יקום, גידולי שדה, פרדס. בקיבוץ פעל בשנים 1994-2005 פאב-מועדון מצליח שנסגר בעקבות רצח שאירע מחוץ למועדון. הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל. במרץ 2009 הוחלט ברוב גורף על הפרטת הקיבוץ.

 

מחלף השרון מחבר בין כביש החוף ובין הכביש המאוחד הכולל את קצה כביש 531 וקצה נתיבי איילון (כביש 20)

כביש 531 החדש הוא פרויקט תשתיות הכבישים הגדול ביותר הנבנה כיום בגוש דן ועתיד לשדרג את איכות החיים של כל תושבי השרון. הכביש החדש יהיה אחד מכבישי הרוחב המרכזיים באזור השרון שיחליף את מסלולי הנסיעה בתוך הערים ויחבר את התנועה מכביש החוף לכביש חוצה ישראל, דרך נתיבי איילון. הכביש יקשר בין כביש החוף (מספר 2), כביש 4, וכביש חוצה ישראל (כביש 6), במרכזו ייסלל קו רכבת חדש ולצדו יוקמו שלוש תחנות רכבת חדשות. בנוסף לשילוב הכבישים והמסילות, ייבנו בפרויקט 12 מחלפים, 36 גשרים ומנהרות, שבילי אופניים ומסלולים להולכי רגל. עם סיום הפרויקט, ייהנו תושבי השרון מפחות תנועה וזיהום בתוך הערים וקשר רציף ומהיר למטרופולין דן וכבישי האורך של מדינת ישראל.

 

 

הפרויקט מחולק למספר תתי-פרויקט שחלקם כבר הושלם.
(1) צומת כביש 531/444 – מחלף ג'לג'וליה: מחלף בעל שני מפלסים שבנייתו הסתיימה בפברואר 2013.
(2) בין כביש 40 לכביש 402: סלילת כביש דו-מסלולי בין כפר סבא להוד השרון, משולב עם מסילת רכבת ושני מחלפים סלילתו הסתיימה הסתיימה בשנת 2008.
(3) מחלף רעננה דרום: הקמת מחלף תלת-מפלסי, כולל הנחת מסילת רכבת ובנית תחנת נוסעים. צפי סיום אוקטובר 2017.
(4) קטע בין מחלף שמריהו למחלף רעננה דרום: סלילת הקטע המרכזי של כביש 531, באורך של כ-3.8 ק"מ, סלילת מסילות והקמת תחנת רכבת רעננה סיום הבנייה בסוף 2015 . (5) כביש 20 – ממחלף שבעת הכוכבים ועד כביש 531: סלילת דרך 20, באורך של כ-4 ק"מ, בקטע שבין מחלף שבעת הכוכבים ועד למחלף 531/20, כולל הקמת מחלף בחיבור הכבישים. מסילות החוף יועתקו אל בין מסלולי כביש 20 ויונחו 2 מסילות נוספות. במסגרת הפרויקט תוסדר כניסה מערבית לתחנת הרכבת הרצליה ממערב לכביש האיילון (מס' 20) מועד סיום צפוי – יולי 2017.
(6) כביש 20 – מאזור שפיים ועד כביש 531: סלילה כביש 20 בקטע שבין מחלף 531/20 ועד לכביש 2 ועד בכלל. סלילת הכביש כוללת הקמת מערכת קירות תומכים וקירות אקוסטיים, הקמת 5 גשרים ומעברים תחתיים. צפי סיום הובטח אוגוסט 2016 אולם כנראה מאוחר יותר.
המקור חברת נתיבי ישראל

*******

קטע רביעי ואחרון,
בין מטעי ושדות הקיבוצים געש ויקום בתוך האבוס המזרחי,
צפונה בדרך המקבילה ממערב למסילת הברזל,
חציית נחל פולג,
חציית מסילת הברזל ממערב למזרח,
בתוך פרדס תל יצחק וסיום

 

 

יקום הוא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא בתחום המועצה האזורית חוף השרון. הקיבוץ החל את דרכו כ"קיבוץ א"י ד'", בשנת 1938, בסמוך לחדרה. המייסדים נאלצו להמתין כשמונה שנים עד שהוקצתה להם אדמה להתיישב בה בסמוך ל"ואדי פאליק". במהלך ההמתנה הצטרפו לקבוצה חברים נוספים מגרמניה, בולגריה ופולין. חברים בקבוצה נשלחו לעבוד ביישובים יהודיים מבוססים יותר, כמו בית גן בגליל. בלילה שבין 10-11 במרץ 1947, לפני קום המדינה, עלו חברי הקיבוץ לשטח אדמה שהיה באותה תקופה רווי בביצות ובקשיים קיומיים רבים אחרים. העולים למקום התרכזו בשפיים וממנה עלו לנקודה, הקימו מגדל מים, צריף מגורים וגדר היקפית. בעת העלייה מנה הקיבוץ 120 חברים ו-30 ילדים. למקום נקבע השם "יקום" אך חברי הקיבוץ התנגדו בתחילה לשם וערערו לוועדת השמות. שמות אחרים שהוצעו על ידי החברים היו "פלגים", "אשלים", "גבעים" ו"שער-ים" אולם כולם נדחו.
מאז העלייה על הקרקע יובשו הביצות, הופרח שטח הבעל והפך לקיבוץ משגשג. בשנת 2003 עבר קיבוץ יקום תהליך שינוי והפרטה כחלק מתהליכי ההפרטה המואצים של הקיבוצים בישראל. פרט לחקלאות, המתאפיינת בגידולי שדה ובמטעים, מתפרנסים חברי הקיבוץ מתעשייה ומשירותים. מפעל "פלסטיב", המפעל הגדול בישראל לייצור מיכלי פלסטיק, נמצא בבעלות הקיבוץ משנת 1964ה  ומניב חלק מהכנסותיו. בשנת 2008 נחתמה עסקה למכירת מחצית מאחזקות הקיבוץ במפעל לשותף אסטרטגי מתחום הפלסטיק. ברשות הקיבוץ מבני תעשייה, מסחר ומשרדים המנוהלים על ידי הקיבוץ. חלק מהכנסות הקיבוץ מתקבל מהפעלת מרכז מסחרי ותחנת דלק בכניסה לקיבוץ וכן, פארק תעשיות היי-טק המאכלס מספר חברות ידועות. כתוצאה מהתנהלות פיננסית מבוקרת והשקעות נבונות, נחשב הקיבוץ לאחד האמידים בישראל

 

עלינו על המסילה כדי לחצות את נחל פולג. הדבר ניתן להיעשות בשבת.
ביום חול לא כדאי אפילו לחשוב על אפשרות זאת! 

 

קטע המסלול שבחורף ניתן לעשות בשבת בלבד
ביום חול אין ברירה וצריך לוותר עליו.
לא ניתן לחצות את ערוץ נחל פולג בו יש זרימה

למטה השינוי במסלול המוביל לדרך בצד המזרחי של המסילה

 

לקראת סיום הוזמנו לטעימת המנדרינות האיכותיות (המיועדות ליצוא) בפרדס תל יצחק

 

*******

סוף דבר

אחרי ארבע ורבע שעות הסתיים הטיול

כיף גדול היה לדווש וגם קצת ללכת ברגל על מצוק הכורכר בו משולב החול

מעניינת הייתה הסביבה בה רכבנו ויפים היו המראות בהם חזינו.

בטיול זה הכל פעל לטובתנו: מזג האוויר היה מושלם.

המסלול היה יוצא דופן

אלי הזהיר שנצטרך לעבוד ולהשקיע אנרגיה בחולות והבטיח שהמאמץ יהיה כדאי. כך היה.

אלי גם הבטיח שלא נעבור בבוץ. הוא קיים. חזרנו נקיים.

יצאנו בשלום וחזרנו בריאים.

עמדנו גם בלוח הזמנים שנקבע קודם הטיול

האווירה הייתה נפלאה והטיול היה נינוח ועל כך העידו כולם.  

כולם חזרנו מרוצים ומבסוטים עם חיוך על הפנים.

בקיצור ולעניין טיול מוצלח ומושלם

*******

תודה

לאלי שהוביל במיומנות ומקצועיות
לחברים כולם שיחד יצרו את האווירה הנעימה וגילו עניין רב!
לדב טיבי על הכנת הסרטון של הטיול