הדפסה

לפני מספר שבועות סיפר לי חברי יונה בקלצ'וק שבזמן הקרוב לסגל הבכיר של matrix' (החברה בה הוא עובד) יהיה יום עיון במלון מעלה החמישה כולל שהיית לילה. הוא הציע שנצא מוקדם בבוקר לסיבוב קצר עוד לפני הפעילות. נעניתי מיד ובלי היסוס. אזור זה הוא "חצר ביתי". יכולתי להציע לו מסלול שיתאים לבקשתו במסגרת לוח הזמנים האפשרי.

היום, יום רביעי (1/6/2016) ממשנו את הרעיון. עוד בטרם עלות השחר הגעתי לחניית מלון מעלה החמישה. בזמן שהתארגנתי הגיעו יונה וחבריו עודד מרמור ואמיר הראל. תוך דקות היינו מוכנים ויצאנו לדרך בשעה 05:30, בדיוק בשעה שקבענו.

כבר בתחילה, בטרם הצגת הטיול, אדגיש כי במסלול זה כבר רכבתי כעשר פעמים בשנה אחרונה וכל טיול הוקדש דף מפורט. לכן, דף טיול זה יהיה קצר ומתומצת. אלה המבקשים להרחיב דעת על האזור והמקומות, יוכלו לקרוא בדפי טיול הנמצאים באתר ובכותרתם מופיעה המילה מעלה החמישה (מסלולים — מרכז — הרי יהודה).

זה היה מסלול הטיול.

מסלול הטיול

בטיול זה ידעתי שהזמן נתון במסורה וצמצמתי עד למינימום את ההסברים.

הסברים עם עלות השחר, צילום: יונה בקלצ'וק

אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שרכס מעלה החמישה הוא אחד מהרכסים של הרי יהודה באזור שעד מלחמת ששת הימים נקרא "פרוזדור ירושלים".

אזור הטיול

במשך שני העשורים הראשונים לקיום המדינה, פרוזדור ירושלים היה תחום משני צדדי קו שביתת הנשק שנחתם עם ממלכת ירדן באביב 1949 והתקיים עד תחילת קיץ 1967, עד מלחמת ששת הימים.

אזור הטיול, בשני העשורים הראשונים

אזור הטיול בפרוזדור ירושלים

מבט על מפת מסלול הטיול מצביע על כך שהוא היה מורכב משני חלקים: מזרחי ומערבי.

מסלול הטיול

בתחילת החלק המזרחי גלשנו מזרחה במורד הדרך (מסומנת אדום). אבל הפעם לא הגענו לנחל כסלון עליון.

תצלום החלק המזרחי של המסלול

בתחילה עברנו בשולי החורש ובהמשך בין הכרמים הרבים הנטועים על מדרונות הרכס ובעת זו מבלבלבים בשיא תפארתם ומוסיפים צבע ירוק לנוף. בשלב מסוים עצרנו את הגלישה מזרחה ופנינו צפונה והתחלנו לטפס לעבר מרכז הרכס.

בדרך בשולי הכרם

המשכנו לטפס ובנקודה מסוימת, יכולנו לצפות מזרחה ואלה המראות.

מבט מזרחה ובמרכז גבעת הקסטל וברקע רכס אורה ועמינדב

מבט מזרחה אל הרכס המערבי של ירושלים ולפניו רכס הראל בו נמצאת מבשרת ציון

התקדמנו וטיפסנו לעבר יער הסתדרות המורים שניטע על ידי הקרן הקיימת בשנת תשכ"ד (1964) לציון שנת הקמת הסתדרות המורים. הגענו לקצה הדרום מזרחי של הר אדר שנמצא מעבר לקו הירוק. המשכנו בשביל צר בחורש, גלשנו בירידה ובה דרדרת אבנים, עלינו בדרך והגענו עד כביש הגישה להר אדר.

בחורש הסמוך לכניסה להר אדר

כמו תמיד במסלול זה, סטינו לראות את פסל העץ של ציורי התנ"ך.

מול פסל העץ

המשכנו וגלשנו דרומה בשביל הסלול הצמוד לכביש הכניסה להר אדר והגענו שוב למול השער המזרחי של מעלה החמישה וכאן החל החלק המערבי של המסלול.

החלק המערבי של המסלול

גלשנו במורד הכביש צפונה לעבר גדר ההפרדה ואז פנינו לעבר הדרך המובילה למחצית מדרון בין מעלה החמישה ובין הכפר קטנה. ירדנו לדרך זו ובקצה שלה נאלצנו להיפרד  מאמיר. תקר גדול בצמיג אופניו ואי יכולת לתקנו, גרם לכך שהוא חזר לעבר מלון מעלה החמישה. למזלו הוא לא היה צריך ללכת הרבה. לאחר הטיול יונה כתב לי "אמיר הצליח לחזור ברכיבה, הלך לבריכה להתנחם".

המשכנו ורכבנו על הדרך במחצית המדרון מעל גדר ההפרדה העוברת מעל נחל הכפירה שהוא יובל של נחל איילון.

על הדרך. הצמחייה היבשה היא עדות לכך שהקיץ כאן.

מאחר ולא רצינו להתעכב, המשכנו וטיפסנו לעבר הר רפיד לתצפית. שהגענו אליה נשמעה הקריאה WAO!  המבט מזרחה לעבר קטנה היה קשה מעט! השמש הייתה מולינו.

תצפית מזרחה לעבר הכפר קטנה, צילום: יונה בקלצ'וק

תצפית לעבר היישוב קטנה, צילום: יונה בקלצ'וק

לעומת זאת התצפית לכיוון מערב, לעבר שפלת יהודה ומישור החוף הייתה ראויה. ראינו את הערים מודיעין ומודיעין עילית והיישובים סביבם, את גוש דן ואפילו את הים. את מקום זה אי אפשר היה לעזוב בלי צילומים למזכרת.

יונה ועודד בתצפית הר רפיד

יונה ואני בתצפית הר רפיד

שסיימנו את התצפית התברר שהזמן שהוקצב לטיול הגיע לקראת סיומו. החלטנו להתחיל לחזור מעלה החמישה.

עוזבים את התצפית

מבט אל החלק הצפון מערבי של מעלה החמישה

קטע הרכיבה האחרון בחורש בין הכרמים

הגענו לכביש הגישה לנטף. המשכנו מזרחה ונכנסנו דרך השער המערבי של הקיבוץ שם נמצא בית הביטחון ששימש בימי המרד הערבי ובימי מלחמת העצמאות וכנראה גם בתקופה שעד מלחמת ששת הימים.

נכנסנו לחצר הקיבוץ ורכבנו בתחילה בתחום שכונת ההרחבה ואחר בציר המרכזי שהוביל אותנו בבטחה חזרה למלון מעלה החמישה ושם הסתיים הטיול.

אפילוג

טיול זה נמשך שעתיים בדיוק והיה בהתאם לתכנית. הרכיבה בשעת בוקר מוקדמת הייתה נעימה ביותר. החום התחיל להעיק רק בעצם שסיימנו את הטיול בשעה שבע וחצי

שמחתי שיכולתי להכיר ליונה וחבריו את אזור זה של הרי יהודה, להציג את המקומות בו לספר, בקיצור, אודות המבנה הפיסי של אזור גאוגרפי זה וכן על היותו עד מלחמת ששת הימים "פרוזדור ירושלים" ומאז קצת יותר מהעשור האחרון תחום על ידי גדר ההפרדה.   

אני מקווה שהחברים לא הצטערו על קימה מוקדמת ודיווש בין דרכי ההר. לדעתי, היה נחמד ושווה.