מירוחם דרך רכס חתירה מעל שפת מכתש גדול לעבר שדה בוקר3 במרץ 2016

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 45 ק"מ טיפוס-מצטבר: 600 מטר גלריית תמונות

 

קבוצת אדו (בראשות אדוארדו אוקסמן) הכוללת 14 רוכבים יצאה בסופשבוע (26-27/2/2016) לטיול המדברי השנתי. ביום הראשון הטיול היה בהר חמרמר בדרום מדבר יהודה לפי מסלול של דודי אלון וביום השני הטיול היה בצפון הר הנגב בין ירוחם ובין שדה בוקר באזור המסומן במפה.

אזור הטיול

אזור הטיול

 

מסלול הטיול היה קווי, ראשיתו בירוחם והתוואי שלו עבר על רכס הרי חתירה מעל המכתש הגדול וסיומו היה בשדה בוקר כמוצג במפה.

27-10-2016 ירוחם-מכתש גדול שדה בוקר

27-10-2016 ירוחם-מכתש גדול שדה בוקר

 

 

לאחר הטיול של יום שישי, נסענו למושב נאות הכיכר והגענו למקום החנייה והלינה הנקרא "סייקל אין". המקום הוא בית דו קומתי שכבר לפי השם ניתן להבין כי הוא מיועד לרוכבי אופניים. לא כי יש משהו מיוחד לרוכבים. הבית כולל סלון גדול (ניתן לאכול בו אם קר בחוץ), 5 חדרים עם 21 מיטות ושתי מערכות של מקלחת ושירותים. מטבח מאובזר, ופרגולה עם שולחן וכיסאות ליד מנגל. מומלץ!!

 

לאחר לינה מפנקת, קמנו בשבת מוקדם כבר בשעה 5:00. לאחר מנהלות, התארגנות זריזה ונסיעה ארוכה הגענו בשעה 07:00 לנקודת התחלת הטיול בחניון מלון "אירוס המדבר" בירוחם. 

 

בעבר הייתה ירוחם בעיני רבים סמל לכישלון עיירות הפיתוח בישראל. היישוב ירוחם החל דרכו כמעברה לעולים מרומניה שהוקמה בשנת 1951 בסמוך לכביש הנפט בין מעלה עקרבים ובין באר שבע בשם כפר ירוחם . כעבור שש שנים הצטרפו עולים שהגיעו ממרוקו, פרס והודו. בשנת 1959 פורקה המעברה, ובמקומה הוקם יישוב קבע שהוכרז כמועצה מקומית. בשנת 1962כאשר ביישוב התגוררו כ-1700 תושבים, שונה שם היישוב ל"ירוחם". כעבור שנתיים הוקמה ביישוב מעברה נוספת, ונוספו כמעט 3000 תושבים. בשנות ה-60 ירוחם נותקה מהדרכים לדרום הארץ עם פתיחת כביש הערבה וסלילת הכביש למצפה רמון. בשל כך ובגלל ריחוקה ממרכז הארץ עזבו צעירים רבים את היישוב והיא סבלה שנים רבות מהגירה שלילית. בשנות ה-70 הביאה התנועה להפצת התורה למקום משפחות חרדיות שחיפשו מקום מגורים זול, והקימו קהילה קטנה ומוסדות חינוך, כשבמרכזה ישיבה גדולה. בשנת 1978 הגיע למקום גרעין משמיע שלום, שאיגד בתוכו משפחות דתיות-ציוניות שעלו מרחבי העולם. הגרעין הקים במקום מכללה לאמנות ויהדות אולם היא פורקה לאחר מספר שנים. בשנת 1979 מונתה בפעם הראשונה ביישוב ועדה קרואה שכיהנה במשך ארבע שנים, והביאה לשיפור מצבה של ירוחם. בשנת 1983 נערכו בחירות ובמהלך כהונתו של ראש המועצה החדש נחנכו מוסדות תרבות רבים בעיר, אך שיעור האבטלה הגיע עד ל-39 אחוז. החל משנת 1986 הגיעו למקום גרעיני נח"ל של בני עקיבא ורבים מבוגריהם התיישבו במקום. כעבור שנים הוקמה בעיר ישיבת הסדר מצליחה, שמשכה לעיר מאות תלמידים אשר חלקם השתקעו בה. בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מארצות חבר העמים והיישוב גדל מעט. בנוסף אל היישוב הצטרפו גם מעט עולים מבריטניה וארצות הברית.
בין גלי העלייה התאפיינה ירוחם בעזיבה של תושבים ומספר התושבים שהתגוררו בעבר במקום היה גדול ממספר תושביה הנוכחיים. תדמיתה של ירוחם השתנתה בשנים האחרונות, בעיני תושביה, וגם בעיני התקשורת, דבר אשר בא לידי ביטוי בביקוש מוגבר לדירות.‏  שיפור מערכת החינוך, התחזקות מנהיגות צעירה מקומית ועידוד הגעה של כוח צעיר לעיר. במהלך שנת 2015 הגיע מספר התושבים של ירוחם לכדי 10,001, גידול של 1500 תושבים מסוף שנת 2011. כיום כמחצית מהתושבים הינם יוצאי צפון אפריקה, כרבע הם יוצאי חבר המדינות , 14% יוצאי הודו והשאר ממערב אירופה וארצות הברית. כ-2000 תושבים (22%) הם עולים חדשים (עלו אחרי 1990), כמעט כולם מחבר המדינות.
לפני מספר שנים, לאחר עשורים רבים שבמהלכם נחשבה עיירת הפיתוח המדברית לסמל לכישלונה של הפריפריה, שבהן הסיקור היחיד שקיבלה הוא סיקור שלילי הקשור לגירעונות הכבדים שלה ולקיפוח של עיירות הפיתוח, וכשהיא עדיין נאבקת לצאת ממשבר תקציבי חריף שאילץ את משרד הפנים למנות לה ועדה קרואה ב–2005 – צפויה עיר הבה״דים שנבנתה בקרבתה להזרים לירוחם מיליוני שקלים, מקומות עבודה, תושבים חדשים ובעיקר נרטיב חדש: לא של מצוקה, לשם שינוי, אלא של התחדשות.
ראו הרחבה על ירוחם וגם אתר המועצה המקומית ירוחם וגם סיפור ההצלחה של ירוחם

 

את כלי הרכב הקפצנו לנקודת הסיום בשדה בוקר. עד חזרת הנהגים נצלנו את השירותים הנעימים והמפנקים של מלון אירוס ירוחם/ (מומלץ!)

 

בשעה 7:30 התחלנו הטיול שחלקו הראשון היה ברכס חתירה שהוא כאמור, חלק מאזור הרי הנגב הצפוני.

אזור הרי הנגב הצפוני בנוי ממערכת של רכסים מקבילים שכיוונם מדרום מערב לצפון מזרח וביניהם עמקים דמויי מרזב כמוצג במפה למטה. בין הרכסים הקמרוניים מפרידים עמקי המרזב הקעריים: קער נחל סכר, קער צבוע, קער ירוחם וקער אורון. השיא הטופוגרפי של הר הנגב הוא ברכס חתירה, בגובה 706 מ' מעל פני הים (סמוך למעלה אברהם שבדרום מערב מכתש חתירה). הרכסים הם אסימטריים בחתך הרוחב שלהם: מדרונותיהם הפונים לצפון מערב הם בעלי שיפוע מתון ומדרונותיהם הדרום מזרחיים מגיעים לשיפועים חריפים, לעתים עד 70 מעלות ויותר (ברכס חתירה וברכס חצרה). עמקי המרזב המפרידים בין הרכסים נמשכים בקווים ישרים וקרקעיתם שטוחה ורחבה. הרכסים והעמקים של הנגב הצפוני הם חלק ממערכת טקטונית של קימוט שיצרה במרחב קמרים וקערים לסירוגין. הקמרים – רכסי הנגב הצפוני – בנויים מסלעי גיר, קירטון וצור מתקופת הקנומן, הטורון והסנון, ואילו עמקי הקער שביניהם מכוסים בקרקע אלוביאלית ובאדמת לס. אך כמה מן הקערים הגדולים של הנגב: קער ממשית, קער מישור ימין, מכוסים בחול קוורץ מן התקופה הניאוגנית – אלו הם חולות שהגיעו לקערי הנגב הצפוני על ידי נחלי ענק שזרמו מעבר הירדן המזרחי אל הים התיכון לפני יצירת הבקע (אז היתה רציפות ניקוז מעבר הירדן לים התיכון).
בשני הקמרים המזרחיים של הנגב הצפוני: בקמר חתירה ובקמר חצרה, מפותחים מכתשים עמוקים ויפים (המכתש הגדול והמכתש הקטן) ושם נחשפים הסלעים הקדומים של האזור: אבני חול מתקופת הקרטיקון התחתון וסלעי גיר וחוואר מתקופת היורה.

מפת רכסי הר הנגב

הר הנגב ואזורי המשנה בו

 

מסלול הטיול התחלק לשלושה קטעים, הראשון הצפוני, השני האמצעי והשלישי הדרומי,  וזה הוא הראשון.

החלק הצפוני של המסלול

החלק הצפוני של המסלול

 

 

מחניון מלון "אירוס המדבר" (נקודה 1) יצאנו דרומה כקילומטר אחד עד שפגשנו את סינגל סובב ירוחם בנקודה 2. מכאן רכבנו בנחת (במגמת עליה) עד מצלעות המכתש. בנקודה 3, הגענו למלכודת דבש בדמות ערוץ נחל ימינה, ואילו סינגל ירוחם פונה שמאלה במגמת עליה תלולה יותר. בעבר, רכבנו לאורך הערוץ ואיתו הגענו ישירות לנקודה 5.

 

להגיע לנקודה 4 היה חסרון כי זה הוא טיפוס קצת תלול. הסיבה לכך היא תוואי סינגל ירוחם שבנקודה 4 מושך מערבה (ואילו המסלול שלנו היה לכיוון מזרח. בנקודה 4 תצפית ראשונה ועוצרת נשימה אל עבר המכתש. כמו כן, מנקודה 4 יש ירידה לעמק בנקודה 5 וטיפוס מתון עד לנקודה 6 שבה גם יש תצפית מרשימה אל המכתש שנמשכת עד לנקודה 10.

 

 

ההמלצה שכל אחד יעשה את שיקוליו אם שווה לו לעלות לנקודה 4 או מנקודה 3 להגיע ישירות לנקודה 5.

 

הנוף אל עבר המכתש מנקודה 4

הנוף אל עבר המכתש מנקודה 4

הרוכבים על נקודה 4

הרוכבים על נקודה 4

הירידה מ-4 ל-5.

הירידה מ-4 ל-5.

 

 

 

בנקודה 5 אפשר היה לרכוב במעלה המצלעה עד לדופן המכתש, אך העדפתי להרוויח את הגובה במתינות עד לנקודה 6. בנקודה 6, עצרנו שוב לתצפית אל עבר המכתש ואז החלה רכיבה מדהימה מנקודה 6 לנקודה 7 על דופן המכתש. (לפי חוק הרט"ג, הרכיבה מנקודה 4 לנקודה 10 אסורה).

 

התצפית בנקודה 6

התצפית בנקודה 6

 

 

נקודה 7 נמצאת בתחתית המדף בו רכבנו. מנקודה 7, יש הליכה רגלית של כ-100 מטר עד לתחילת סינגל רכיב בירידה של כ-300 מטר עד לתחילת עליה על מצלעה בצורת פלטה מרשימה. רוכבים שנשארו לתקן תקלה טכנית צילמו מנקודה הנמצאת בין נקודה 6 לנקודה 7 רוכבים שהתחילו בעליה אל עבר נקודה 8 על המצלעה.

המצלעה המרשימה (במרכז התמונה ניתן להבחין – בקושי – ב-3 רוכבים).

המצלעה המרשימה (במרכז התמונה ניתן להבחין – בקושי – ב-3 רוכבים).

 

 

בסיום הטיפוס על המצלעה בנקודה 8, הרכיבה הופכת למסוכנת, ולכן מנקודה 8 עד נקודה 9 הלכנו ברגל גם מנקודה 9 עד נקודה 10 הלכנו ברגל ובקטע זה בו העליה תלולה סחבנו את האופניים.

 

הליכה רגלית מ-8 ל-9

הליכה רגלית מ-8 ל-9

 

רכס חתירה, שבו נמצא המכתש הגדול, נמשך מצפון-מזרח לדרום-מערב (כמו הרכסים האחרים בנגב).  הנקודה הגבוהה ביותר מטפסת ל-504 מטרים מעל פני הים והיא נמצאת בצדו המזרחי של המכתש.  המכתש הגדול הוא השני בגודלו אחרי מכתש רמון.  אורכו כ-12 קילומטרים ורוחבו כ-5 קילומטרים. המכתשים כולם החלו להיווצר לפני כ-90 מיליון שנים, כאשר כוחות לחיצה הרימו את הקמטים של הר הנגב מעל למפלס פני הים אשר כיסה את האזור, ובכך יצרו מערכת של איים המבצבצים מעל לפני הים. שילוב של אירועי הרמה חוזרים ותהליכי בליה שפעלו במשך כ-40 מיליון שנים, הספיקו כדי לפגוע ולהסיר את כיסוי הסלע הקשה בראשי הקמרים ולחשוף את המסלע הרך יותר שמתחתיו.
כתוצאה מנסיגת הים, הפך הנגב לחלק מיבשת נרחבת הכוללת את חצי האי ערב ואת אפריקה המזרחית. מערכת של נהרות פילסה דרך ממעמקי היבשת לעבר אוקיינוס תטיס הקדום אשר בצפון מערב, ובדרכם עברו הנהרות בנגב וגדעו מבנים מורמים שעמדו בדרכם, תוך יצירת מישור בשם "פאנאפליין".  תהליך הגידוע של המבנים המורמים לא פסח על קמרי הנגב שהלכו ונגדעו עד שהתאחדו עם המישורים רחבי הידיים שסביבם. תהליך זה חתך בקמרים לעומק רב עד לחשיפת שטחים גדולים של אבני חול במרכז הקמרים הגדועים. התרוממות נוספת של הרכס והטייתו מזרחה אפשרה את סחיפת החולות החוצה ויצרה את המכתשים כפי שאנו מכירים אותם כיום.
תהליכי הבליה שיצרו את המכתשים חושפים בפנינו תצורות גיאולוגיות מזמנים עתיקים.  בתחתית המכתש הגדול ניתן לראות סלעים שנוצרו כבר בתקופת היורָה (באזור הר מטמור).  חלק מהסלעים הללו היוו את הסיבה להקמת המחצבות השונות בתוך המכתש ומחוץ לו.  את המכתש הגדול כולו מנקזים נחל חביון ונחל מטמור, הנשפכים לנחל חתירה שזורם מזרחה אל מחוץ למכתש ונשפך לנחל צין בערבה ועמו לים המלח. מקור ועוד שמורת טבע המכתש הגדול

 

בנקודה 10 נפרדנו (לזמן מה…) מהנוף הנהדר של המכתש כדי להתחיל לרכוב בירידה מתונה וזורמת לאורך יובל של נחל שועלים עד לנקודה 11, בה התחברנו לערוץ הראשי של נחל שועלים ורכבנו לאורכו כ-3 ק"מ זורמים עד לנקודה 12.

החלק הצפוני של המסלול

החלק הצפוני של המסלול

 

בנקודה 12 עצרנו לארוחת צהריים בערוץ צדדי (שמאלה) של נחל שועלים. במקום גב ומפל לא מרשים. לעומת זאת, קירות הנחל שם מציגים תופעת ארוזיה מרשימה.

 

 

לאחר ההפסקה חזרנו לנקודה 12 ורכבנו לאורך נחל שועלים (סמו"ש אדום) דרך גב מלא מים הנמצא בנקודה 13 עד לפיצול דרכים בנקודה 14 ושם עזבנו מערבה את נחל שועלים לטובת בקעה מערבית לנחל רביבים.

דוהרים אל עבר הבקעה בין 14 ל-15.

דוהרים אל עבר הבקעה בין 14 ל-15.

 

בנקודה 15 מתחיל הקטע המנהלתי הפחות מוצלח של הטיול.

הקטע האמצעי של מסלול הטיול

הקטע האמצעי של מסלול הטיול

 

רכיבה על דרכי צבא עולות ויורדות (אל מול השמש במקרה שלנו). בנקודה 16 בצומת דרכים פנינו בדרך הפחות ראשית לכוון דרום מזרח אל תוך ואדי ירוק ונחמד. זהו, פה נגמר הקטע המנהלתי והרכיבה הופכת ליפה מאד. הוואדי מתפתל לו ועולה במתינות עד לצומת דרכים בנקודה 18 בה אמיר מילמן (המוביל) היציע לקפוץ לתצפית מעל המכתש לכוון מזרח ואל מעלה אברהם בנקודה 19.

התצפית בנקודה 19.

התצפית בנקודה 19.

 

מנקודה 19 חזרנו לנקודה 18 ונפרדנו (לטובה) מהמכתש עד הטיול הבא כדי להתחיל לרכוב קטע פראי ופחות מוכר מנקודה 18 דרך 20 ועד ל-22. הרכיבה הייתה לעיתים על דאבלים, לעיתים על סינגלים ולעיתים בר בשטח. בנקודה 20 חצינו את הדאבל מסמו"ש אדום הבא ממעלה אברהם לכוון מערב. ייתכן כי אם רוכבים בסופ"ש תראו רכבי 4X4 נוסעים לאורכו.

 

 

הרכיבה מנקודה 20 עד לנקודה 21 היא רכיבה פתוחה, ואילו בנקודה 21 נכנסנו לערוץ נחל חצץ, לרכיבה טכנית יותר עם צמחיה ירוקה ופריחה ואף גבי מים קטנים. בנקודה 22 נחל חצץ פונה בחדות ב-90 מעלות לכוון דרום-דרום מערב.

רכיבה לאורך נחל חצץ

רכיבה לאורך נחל חצץ

 

 

לאחר רכיבה נינוחה לאורך נחל חצץ, בנקודה 23 מגיעים לשלט סמו"ש בצומת השבילים שחור ואדום. בשלט פונים שמאלה בחדות לטיפוס מעצבן על הסמו"ש האדום.

 

 

בנקודה 24 התחיל הקטע השלישי, הדרומי האחרון של הטיול.

הקטע הדרומי והאחרון של הטיול

הקטע הדרומי והאחרון של הטיול

 

בנקודה 24 בסוף העלייה הגענו לפיצול ימינה אל תוך סינגל "בורות חצץ". סינגל זורם בנוף מדברי יפה שהרכיבה בו היא כ-3 ק"מ עד לנקודה 25, שם התחבר הסינגל לסינגל חלוקים הנמשך דרומה ועובר בנקודה 26 ליד הר קטום. כבר מנקודה זו מתחיל להיחשף הנוף העצום של בקעת צין שמאלה מהדרך שלנו. השעה כבר הייתה שעת אחה"צ והתאורה עוטפת עת כל הנוף במעטה קסום. סינגל חלוקים עובר בנקודה 27 ליד הר צרור המרשים עם תפאורת בקעת צין מאחוריו.

בקעת צין, בקעת ענק בגבול הר הנגב הצפוני והר הנגב המרכזי נמשכת מאזור שדה בוקר בדרום מערב ועד אזור עין צין בצפון מזרח. בקעת צין היא קער גדול התחום בין קמרי הנגב הצפוני (קמר חתירה וקמר חצרה) בצפון לבין קמר רמון – מחמל בדרום. במזרח סוגר מצוק הצינים על הבקעה (בקו נחל חווה – חוד עקב).
לבקעת צין חתך רוחב אסימטרי מובהק: מדרונותיה הצפוניים תלולים למדי – אלו הם מדרונות הכפיפה החריפה של רכסי חצרה וחתירה, שזווית נטייתם ביחס למישור שבקרקעית הבקעה היא 60 – 30 מעלות ואילו המדרונות הדרומיים עולים מקרקעית הבקעה אל פרשת המים של קמר מחמל בזווית של מעלות בודדות. קרקעית הבקעה מפולסת ורחבה ומשתפלת בזווית מתונה למדי מדרום מערב לצפון מזרח.
את קרקעית בקעת צין מכסה רובד עבה של אלוביום פלייסטוקני – רצנטי. המדרונות הצפוניים – אגפי הקמרים של חצרה וחתירה בנויים ממערכת מרשימה של מצלעות גיר (מתקופת קנומן וטורון) שבבסיסן נותרו מצלעות נמוכות של קרטון וצור (מתקופת הסנון), במדרונות הדרומיים של הבקעה נחשפים סלעי קרטון וחרסית של תצורת ע'רב ותקיה ומעליהם נחשפת רצועה של קרטון וצור מתקופת הסנון, סלעי תצורת ע'רב מכילים פוספט וכמויות גדולות למדי של פוספט נמצאות בקרקעית הבקעה, מתחת לרובד האלוביום המכסה את פני השטח. הרי משאר בעלי צורה שולחנית מזדקרים מעל מישורי הבקעה – אלו הם שרידי הכיסוי האאוקני של הבקעה שנסחפו במהלך השנים. הבולט בהרי המשאר הוא הר צין (ג'בל מדרה, "הור ההר"). כן ידועים הרי המשאר מדור (ג'בל מדריה) ואורחות (ג'בל קטר). ליד מפגש נחל חווה עם נחל צין, מזדקר רכס משאר בעל פרשת מים חדה כסכין – ללא שם. כל הרי המשאר הללו בנויים מקרטון של תצורת ע'רב בחלק התחתון, חרסית של תצורת תקיה בחלק התיכון ופלטת גיר קשה מגיל האאוקן בחלק העליון. אותו חתך גיאולוגי נחשף במצוק הצינים הסוגר על הבקעה במזרח.
סלעים מתקופת הטורון נחשפים בנקודות בודדות בהן חתר נחל צין מעוקים צרים וחשף את סלע הגיר הקשה – באזור עין צין וכן ממערב למפגש נחל חווה עם נחל צין.
בקעת צין היא תופעה ייחודית בישראל מן הבחינה המורפולוגית: בקרקעית הבקעה ובשוליה אותרו מרבדי פוספט בנפח כולל של כ-100 מליון טון, מזה 27 שנה נכרה הפוספט הזה לצרכים מסחריים כאשר יחס הכריה בין חומר הכיסוי הטפל ובין הפוספט שתחתיו הוא 1:10, עד היום נחפרו והוסעו בקרקעית הבקעה כמה מאות מליוני טון  של משקעים, תוך יצירת שוחות ענק וערימות אדירות של חומרים טפלים מצידם, הגיאו מורפולוגיה הטבעית שונתה כאן לבלי הכר – אין ספק שכאן הגורם האנושי הפך להיות דומיננטי בעיצוב הנוף, יותר מן הגורם הליתולוגי, הטקטוני או האקלימי. . מקור

 

רכיבה מנהלתית עדיין על סינגל חלוקים הביאה אותנו לחניון שדה צין (נקודה 28) ולאלה שעדיין יש כוח, מומלץ לרכוב דרומה ולבקר במצד צין ואף להמשיך לנקודת התצפית המעוטרת בעדני מסילת רכבת לתצפית עוצרת נשימה על בקעת צין הפרושה מתחתינו. חזרנו לנקודה 28 ועוד קצת רכיבה מנהלתית בסופה הגענו לחניה בכניסה למדרשה (נקודה 29) לסיום הטיול.

 

 

לסיכום, היה זה טיול חוצה מדבר מעניין ומאתגר כאחד. הטיול נמשך שבע שעות במסלול שאורכו 45 ק"מ, קצת יותר ממה שמקובל בטיולים השגרתיים. בטיול זה היה לנו הכל: רכיבה עירונית, רכיבה בחד שביל (סינגל) מסודר ומסומן, רכיבה על דופן מכתש, הליכה רגלית, תצפיות נוף מגוונות ועוצרות נשימה.  לא היו לנו תקלות והרכיבה התנהלה בקצב טוב ומתאימה לאנשים בריאים, חזקים, עם כושר ובעיקר אהבה לטיול ולרכיבה. עוד לפני סיום "טעימה" קטנה: קליפ קצר של הטיול.

 

אין ספק כי עוד נחזור לטייל באזור זה שהוא נגיש ויש בו נופי בראשית. הכוונה בעתיד לדווש בשטח ממערב למכתש חתירה וצפונית לשדה בוקר. העיקר שנהייה בריאים וכשירים.