לאורך מצוקי האון, יום ראשון מיומיים ברמה"ג29 באוקטובר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 15 ק"מ טיפוס-מצטבר: 200 מטר

בסוף שבוע שעבר שהייתי בחו"ל, בזמן זה חברי אדוארדו אוקסמן הוביל יומיים (22 – 23  אוקטובר 2015) טיול מעניין ברמת הגולן. בטרם היציאה, אדוארדו "השקיע", התווה את המסלול וליקט מידע על המקומות בו יעבור. לאחר הטיול המשיך ו"השקיע", הוא כתב את הדף להלן אליו צרף את קובץ המסלול ואת התמונות. דף זה הוא הראשון מבין שניים המציג את טיול. תודה לאדוארדו שהסכים שטיול זה יפורסם באתר.

 

*******

קצת רקע – יציאה לטיול רכיבת אופניים היא תמיד אירוע מרגש, שיוצאים ליומיים רכיבה עם לינה בשטח ההתרגשות כפולה ואם אזור הרכיבה הוא רמת הגולן, אז ההתרגשות בשיאה.

 

הרעיון לטיול נולד בתחילת הקיץ שרכבנו באזור מקורות הירדן ועברנו ליד קמפינג אוהלים.  ידידי הטוב אבי ממן ראה את החבר'ה מתעוררים אל תוך השקט של הטבע ותוך כדי רכיבה שאל: "אדוארדו, אולי נרכב פעם ונלון גם אנחנו באוהלים?"

 

הרעיון המקורי היה ללון באוהלים בסמוך לאחד ממעיינות הגולן: עין אורחה או עין אי"ה. טובי וויס שינה את הכוונה. הוא סיפר לי כי בעבר ישן עם משפחתו בחאן עין זיוון והמקום יכול להתאים לנו מאד מבחינת צורכי הקבוצה. זאת ועוד החאן נמצא במסלול של היום השני. אז נוחיות החאן נצחה את הלינה באוהלים.

 

הסידור הזה של רכיבה אחה"צ ביום חמישי, לינה באזור הרכיבה (המרוחק בדרך כלל ממקום מגורינו באזור חיפה) ורכיבה ביום שישי, הוא סידור מאד נוח מבחינת העבודה (יוצאים ביום ה' אחה"צ), וזה בעיקר נוח מבחינת המשפחה שלא נעלמים לשישי-שבת, ואפילו ביום שישי מספיקים לחזור לארוחת הערב המשפחתית.

 

לרכיבות האלה אני מזמין רוכבים לבוא לשתי הרכיבות או להצטרף רק לרכיבה אחת, כל אחד לפי האפשרויות שלו. ברכיבה של יום חמישי, היינו 8 רוכבים וברכיבה של יום שישי היינו 9 רוכבים.

 

*********

השם המתאים לטיול ביום הראשון (22/10/2015) הוא בין המעיינות לאורך מצוקי האון בדרום רמת הגולן ומול השקיעה מעל הכינרת ממעוף הציפור. זה שם ארוך למסלול קצר בן 15 ק"מ הכולל ביקור בארבע מעיינות, מספר מצפורים ולקינוח רכיבה בסינגל משובח.

לאורך מצוקי האון 22-10-2015

לאורך מצוקי האון 22-10-2015

 

המסלול הנוכחי תוכנן ובוצע לפני כשנה וחצי בפעם הראשונה והפעם חזרנו אליו בשנית עם שינויים קלים. במקור, גזרתי אותו ממסלול ארוך של רז גורן, הכולל עליה מקיבוץ האון דרך סוסיתא ועד לכפר חרוב, רכיבה לאורך המעיינות וירידה חזרה לקיבוץ האון. הטיול שלנו התחיל בכפר חרוב, ללא העלייה, גם כדי להתפנק, וגם כי הוא טיול אחה"צ קצר. בדף מצוינות במספור נקודות עניין שמוצגות במפה שבסיכומו.

 

הרכיבה הייתה בשעות אחה"צ המאוחרות בזמן השקיעה מעל הכנרת. הפעם בילינו זמן רב יותר במעיינות ואת סוף הסינגל רכבנו בחשיכה (בעזרת פנסים). הרכיבה בלילה אל תוך אורות טבריה המשתקפים בכינרת מזמנת תמונה מדהימה.

 

נקודת התחלה, נקודת סיום והקפצת רכב: המסלול לא היה מעגלי. נקודת ההתחלה הייתה במצפה השלום על כביש 98 כ-200 מטר דרומית לכפר חרוב ואילו נקודת סיום הייתה בתחנת הדלק דור אלון ליד קיבוץ האון על כביש 92. לכן השארנו "רכב נהגים" בקיבוץ האון ואילו יתר כלי רכב העלו את הרוכבים עם האופניים לנקודת ההתחלה. בסוף הרכיבה הנהגים החזירו את כלי הרכב לתחנת הדלק. זמן נסיעה לכל כוון בהקפצה היה בין 20 ל-30 דקות.

 

מצפה השלום ועין השלום – עוד בטרם התחלנו לרכוב, הגחנו רגלית לעין השלום, המעיין הראשון שלנו במסלול. השארנו את האופניים ברכב, אחד הרוכבים נשאר להשגיח עליהם. לאחר התמונה המסורתית מרחבת מצפה השלום, יורדנו מהמצפה דרך מדרגות ברזל שיוצאות מהפינה השמאלית של המצפה. בסוף המדרגות הלכנו ישר מערבה כ-200 מטר עד הבריכה. לאחר טבילה והתרעננות, חזרנו במעלה המדרגות לאופניים והתחלנו לרכוב.

מצפה השלום

מצפה השלום

 

טבילה בעין השלום

טבילה בעין השלום

 

רכיבה לאורך טיילת מצוקי האון מול הנוף – ממצפה השלום (1), יצאנו דרומה על טיילת מסודרת שלאורכה פינות ישיבה רבות. נוף הכינרת לווה אותנו מצד ימין שלנו לאורך כל הרכיבה, ואפילו בימים חמים, בריזה נושבת אל מול הרוכב והופכת את הרכיבה לנעימה (על אחת כמה וכמה אם אנחנו עדיין רטובים מהטבילה בעין השלום).

 

לאחר כ-2 ק"מ רכיבה, הגענו לשכונת ההרחבה של מבוא חמה (2). הבית הראשון "יושב" ממש על המצוק, כאשר מה שמפריד בינו לבין המצוק הוא שביל הרכיבה. ישיבה על כוס יין בחצר הבית הזה בשקיעה צריכה להיות חוויה…

 

כעבור 200 מטר נוספים (3), ירדנו מהאופניים וירדנו ברגל לשביל שיורד בתלילות למדף כ-70 מטר מתחתינו. בטיול לפני שנה, המשכנו וירדנו ברכיבה למדף הזה, ירידה שבדרך חזרה יש להעלותה. הירידה הרגלית קיצרה את הזמנים אך היא לא נוחה, אבל כפי שטובי ידידי אמר: זה מגוון. בסוף הירידה הגענו לדאבל שעליו המשכנו לרכוב דרומה עד שהגענו לכניסה לעין שוקו (4).

 

עין שוקו – המעיין קרוי על שמו של מתן גדרי "שוקו" שנהרג בחברון בשנת 2003. המקום מטופח מאד וכולל שולחנות פיקניק מתחת לעץ אקליפטוס ובריכה עגולה האוגרת מים בעומק של חצי מטר. זו הייתה חוויה לטבול בבריכה ולצפות אל הכנרת בשעת השקיעה. הביקור שלנו במקום היה ביום חמישי ועל כן, המקום היה ריק, אך בימי שישי- שבת סביר להניח שהמקום עמוס יותר.

טבילה בעין שוקו

טבילה בעין שוקו

 

לאחר טבילה מרעננת, המשכנו ברכיבה דרומה כ-1 ק"מ על המדף עד לפנייה חדה שמאלה (5) והתחלנו בעליה הקשה של הטיול. הרכיבה לכל אורכה של העלייה ומהווה אתגר לכושר הגופני של הרוכבים. בסוף העלייה, הסדרנו את הדופק והנשימה וזאת תוך הצטלמות על גג בונקר סורי שצופה אל הכנרת.

 

שביל הגולן – לאחר מנוחה קצרה המשכנו ברכיבה דרומה וכעבור 300 מטר התחברנו עם שביל הגולן ובו המשכנו לרכוב לפי שילוט ברור עד לעין תאופיק (עין עקוב) (11).

עין תאופיק

עין תאופיק

 

עין תאופיק (עין עקוב): מעיין ותותחים – על השלוחות המשתפלות אל הכנרת בדרום רמת הגולן, היכן שעמד עד למלחמת ששת הימים הכפר הסורי תאופיק, נטעה והכשירה קק"ל חניון מטיילים חביב. סיור קצר בשביליו מוביל אל מעיין מרענן ואל אתר "סודי" הנקרא מוצב הנברונים.
מימיו של עין עקוב, הקרוי גם עין תאופיק, אינם זורמים כל השנה. הם יוצאים בתעלה מבית מעיין קטן ונבלעים באדמת הגולן הבזלתית לאחר מטרים אחדים. גשר עץ נאה, דקל ענק ממדים ותעלת המים נותרים כתפאורה בימים שהמעיין מכזיב.
מהמעיין חזרנו אל הדרך הכבושה, כ-300 מטר לכיוון היציאה, ופנינו ימינה אל מבנה בטון המוקף אבני בזלת שחורה. זהו מוצב הנברונים. כאן הוסתרו בסוף שנות השישים שני תותחים ארוכי טווח, שתפקידם היה להפגיז את בסיסי המחבלים ברמת אירביד שבירדן, סיוע למאבק שניהל צבא ירדן נגד הארגונים הפלסטיניים. התותחים לא ירו ובסופו של דבר, צבא ירדן גירש את המחבלים בחודש ספטמבר 1970 הרי הוא "ספטמבר השחור". שם המוצב הושאל מספרו של אליסטר מקלין "תותחי נברון" שעלילתו מתרחשת בתקופת מלחמת העולם השנייה. בסיפור מותקפים תותחי חוף גרמניים המוצבים בתוך מערה חצובה בסלע על גבי צוק ושולטים על הים האגאי.

 

יש לזכור כי הטיול היה  בסוף אוקטובר (וכמעט ולא היו גשמים עדיין), והמעיין זרם ויצר בריכה קטנה בה ניתן לרחוץ פנים ולהתרענן. המקום שופע צל ויש כמות רבה של שולחנות. אפשר בהחלט להשתמש בחניון רחב הידיים והנגיש כחניון לילה.

 

לאחר עצירה קצרה בעין תאופיק, המשכנו ברכיבה דרומה על כביש הגישה למכוניות לעין תאופיק, עד שהגענו לפינת ישיבה/נקודת תצפית חדשה שהכשירה הקק"ל. במקום, שולחן פיקניק, ספסל שצופה על הכנרת וחנייה לנכים. פינה מיוחדת (12).

נוף הכנרת מפינת ישיבה חמודה

נוף הכנרת מפינת ישיבה חמודה

מצוקי און הם מצוקים במורדות הדרום-מזרחיים של רמת הגולן, המתנשאים מעל ארץ כנרות. אורכם של המצוקים הוא כשישה קילומטרים, מכפר חרוב ונחל עין גב בצפון ועד תחילת שיפולי הגולן אל נהר הירמוך, סמוך להר שריר. המצוקים משקיפים על הכנרת מגובה של כ-510 עד 570 מטרים, מרום של כ-300 עד 360 מטרים מעל פני הים. על שפת המצוקים שוכנים היישובים כפר חרוב ומבוא חמה, ולמרגלותיהם משתרעים הקיבוצים תל קציר, עין גב והאון, שעל שמו קרואים המצוקים.
לאורך המצוק, מכפר חרוב בצפון ועד מבוא חמה בדרום, הוכשרה טיילת נופית, שממנה נשקפים נופים רחבי ידיים אל הכנרת, בקעת הירדן ואל הגליל. לאורך הטיילת הוכשרו שתי מרפסות תצפית: "מצפה מבוא חמה" מצפון למבוא חמה ו"מצפה לשלום" מדרום לכפר חרוב. הר נמרון השוכן כקילומטר וחצי מדרום למבוא חמה משמש כנקודת תצפית נוספת וכנקודת זינוק לדאונים ומצנחי רחיפה. הר נמרון ששמו בערבית הוא "ג'בל עין א-נימר" אינו הר של ממש, אלא נקודת שיא לאורך שפת המצוק ברום של 359 מטרים מעל פני הים.
קו שביתת הנשק בין ישראל וסוריה שנקבע לאחר מלחמת העצמאות, ביולי 1949, עבר מתחת לראש המצוקים, למעט חורבות סוסיתא בהם שכן מוצב ישראלי ובפועל שטח המדרונות כולו הוגדר כשטח מפורז שסוריה טוענת לריבונות גם בו.
בחלק הדרומי של המצוקים ניטע החל בשנת 1973 יער מבוא חמה המשתרע על-פני שטח של 1250 דונם. ביער שוכן מוצב "תותחי נברון" בו הציב צה"ל במלחמת ההתשה תותחים אשר צפו לעבר שטח ממלכת ירדן. המוצב הנטוש כיום משמש משכן לעטלפים. מתחת למוצב הישראלי נמצאים שרידי הכפרים תאופיק התחתונה ותאופיק העליונה, ושרידיו של המוצב הסורי ששכן במקום עד למלחמת ששת הימים ואשר טיווח את היישובים הישראלים בבקעה שלמרגלותיו כעניין שבשגרה.

 

מפינת החמד ליד עין תאופיק חזרנו ועל בסיס דרך 4X4 טובה שהופכת קשה וטכנית בהמשך, הגענו לעין שוירח (14). בבריכה היפה עצרנו להפסקת קפה ותה והקבוצה קבלה הסברי רקע על מסלול הטיול. לאכזבתנו, הבריכה הייתה כמעט ריקה, ולמרות שהיה זרם מים שהזין אותה, פני המים הירוקים בבריכה לא הזמינו אותנו להיכנס.

 

עין שריר (עין שוירח): בריכת המעיין נבנתה בשנת 1944 על ידי בהאים שהתגוררו בקרבת מקום עד לאחר מלחמת העצמאות ושמשה להשקיית שדותיהם. המקום שוקם בשנים 1999-2004 על ידי ירח פארן מקיבוץ האון.

 

מהבריכה שבעין שוירח, יוצא סינגל זורם וטכני גם יחד, לכוון צפון מערב, אתו חזרנו לתחנת הדלק בה חיכו לנו כלי הרכב. הסינגל בן ה-2 ק"מ הפגיש אותנו עם זוויות שונות של הנוף אל הכינרת ואל העיר טבריה המוארת בשעת דמדומים קסומה זו.

 

עצרנו לצילומים, ואט אט החושך ירד עלינו ואת הדקות האחרונות של הרכיבה עשינו לאור פנסים שהכנו מבעוד מועד. חוויה.

הסינגל באור הדמדומים ובחשיכה

הסינגל באור הדמדומים לקראת החשיכה

 

הסינגל באור הדמדומים לקראת החשיכה

הסינגל באור הפנס בחשכה

 

בתחנת הדלק באון הסתיים הטיול הקצר חוויתי שלנו שכלל טבילות במעיינות הצופים לנוף הכנרת ממרומי מצוקי האון.  הטיפוס מצטבר בטיול היה לגובה 200 מטר והירידה המצטברת פי שלוש וחצי, מעל ל-700 מטר. הטיול הקצר נמשך  2.5 שעות, ומה שקבע את משכו בעיקר הוא מספר המעיינות בהם טבלנו ומשך זמן הטבילה/הפסקת קפה. אפשר לבצע כטיול של יום שלם, כאשר שוהים זמן רב בעצירות ליד המעיינות.

 

 

לאורך מצוקי האון 22-10-2015

לאורך מצוקי האון 22-10-2015

 

המסלול לאורך מצוקי האון

המסלול לאורך מצוקי האון

ליום הראשון היה המשך בחאן עין זיוון: מנגל טעים ומקום מקסים ללינה. לאחר נסיעה של חצי שעה חברנו לקב"ט של קבוץ עין זיוון והוא הוביל אותנו לחאן שאינו נמצא בתוך הקיבוץ ואינו חלק ממערך חדרי האירוח של הקיבוץ. (למעוניינים אפשר להזין את השם "חאן עין זיוון" לוויז ולהגיע). בכל מקרה, הוא הראה לנו את התשתית בחאן: החדר המיועד לנו בן ה-12 מיטות, מקלחות ושירותים, מטבח, פינת מנגל ושולחנות. המקום סיפק לנו את כל צרכינו.

 

היינו 8 רוכבים וחבר נוסף הצטרף אלינו לארוחת ערב ולינה ולרכיבה של יום שישי. 9 רוכבים שתקתקו עבודה מדוגמת: חלק הלכו למקלחת, חלק הדליקו את המנגל, חלק חתכו סלט. המקום מאד נוח. יש מנגלים במקום, פינת פויקה וקצת כלים. שלשה מקררים תעשייתיים שמשו אותנו לשמירת האוכל וקירור השתייה. מז"א חמים אפשר לנו לאכול בחוץ למרות שמדובר על סוף אוקטובר. במז"א קר יותר, יש חדר/מועדון עם שולחן וכסאות שיכול לשמש חדר אוכל.

 

מיטות נוחות, או שמא העייפות של אותו היום, הביאו אותנו בשעה 23:00 לשינה מתוקה.