בדרך הסוכר הדרומית לג'בל חרמון עד אלמוג2 בדצמבר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 29 ק"מ טיפוס-מצטבר: 450 מטר גלריית תמונות

 

ביום שבת (28/11/2015) חברי אדוארדו אוקסמן (איש חיפה) וחברי הקבוצה שהוא מוביל (שנים רבות) יצאו לטיול בצפון מדבר יהודה במסלול שהציב להם אתגרים רבים והרכיבה לאורכו הייתה גם במגמת עליה וגם במגמת ירידה חריגה שהצטברה ל- 1,225 מ'!!

 

הם יצאו לדרך מהיישוב קידר דרום אל הר מונטר, בדרך הסוכר הדרומית (רוג'ום רוחיף) הגיעו לבקעת הורקניה ומשם ירדו בסינגל ג'בל חרמון וממנו המשיכו וירדו במורד נחל אוג וסיימו ביישוב אלמוג.

 

בסיום הטיול הגדיר אדוארדו את הטיול "טיול המדבר הטוב שלי בחיים ". הוא תעד את הטיול והאתר "עמירם במשעולי ישראל" שמח להיות האכסניה.

 

מסלול טיול חוצה מדבר יהודה צפוני, 28/11/2015

מסלול טיול חוצה מדבר יהודה צפוני, 28/11/2015

 

*******

 

קבוצת הרוכבים – קבוצת הרוכבים שאני מוביל (EDU TEAM) קיימת כבר מעל 15 שנה. חברים עזבו, וחדשים באו. באופן כללי אפשר לומר כי ההכרות בין הרוכבים היא ארוכת שנים ויש דינמיקה טובה וזורמת ברכיבות בכלל וברכיבות מדבר בפרט. הקפדה בלו"ז חשובה מאד להצלחת טיול מסוג זה, ועל כן אף אחד לא מתלונן כאשר שעון המעורר מצלצל ב-6:00.

 

 

טיול המדבר היה בשבת, והיה הטיול השלישי והאחרון של אותו סופשבוע. ביום שישי רכבנו בפארק קנדה קבוצה של 13 רוכבים. 7 רוכבים בלבד (מתוך ה-13) עלינו לירושלים והתאכסנו באכסניית אברהם הקרובה לכיכר הדווידקה. לאחר ארוחת צהריים במסעדת אזורה בשוק מחנה יהודה, חזרנו לאכסניה ובשעה 17:00 יצאנו לרכיבת לילה אורבנית בירושלים. על כן, האופניים נבדקו היטב טרם היציאה למדבר. לינה בירושלים קיצרה טווחים. המרחק אל מקום תחילת הרכיבה היה רק 20 דקות נסיעה ממקום הלינה.

 

 

מעניין הוא גם לוח הזמנים עד תחילת הטיול: 6:00 השכמה (בירושלים); 6:30 ארוחת בוקר והכנת כריכים למסלול; 7:15 התנעת כלי הרכב (כאשר האופניים היו בתוכם כבר מהלילה הקודם); 7:45 הגעה לקידר דרום ופריקת האופניים וציוד הרכיבה; 8:00 תחילת הקפצת כלי הרכב; 8:45 רכב הנהגים חזר למקום תחילת רכיבה.

 

*******

 

 

יצאנו לדרך מהיישוב קידר דרום (1), רכבנו במורד הדרך לכוון הוואדי על בסיס דרך המסומנת אדום. סימון השבילים אינו מספיק לניווט. הוא נמצא לעיתים אך לא באופן רציף. כעבור 300 מטר בסוף הירידה פנינו שמאלה (מזרחה) עם הסמו"ש האדום ורכבנו מזרחה במגמה עולרדת. בשלב מסוים הגענו לאוכף בו הסומ"ש האדום חצה סמו"ש שחור (2).

 

קטע ראשון

קטע ראשון של המסלול

 

 

מצד דרום, מעבר לנחל קדרון ניתן היה להבחין בריכוז היישובים הפלסטינים של עובדייה (שטח A). לא חששנו כי הבתים מרוחקים כ-2 ק"מ בקו אווירי. זאת ועוד, אפיק נחל קדרון העמוק הפריד בינינו. בגב שלנו, ראינו את קו האופק של ירושלים. עצרנו להתבונן בנוף העירוני הרחוק כאשר המדבר מפריד בינינו לבין העיר. מצד צפון ראינו את היישוב הקהילתי קידר, והלאה את העיר מעלה אדומים.

 

 

בנימה אישית, צומת השבילים אדום/שחור בו עמדנו, מסמל עבורי שלב בגרות ברכיבות השטח בכלל ורכיבות המדבר בפרט. בנקודה זו, תמיד עזבתי את הסמו"ש האדום לטובת הירידה ימינה (דרומה) על השביל השחור אל תוך ואדי קידרון: פניי היו תמיד למנזר המרסבא. תצפית על מנזר המרסבא היא אחת היפות מתצפיות המדבר בארץ ולאורך השנים האחרונות פקדתי אותה לפחות פעם אחת בכל חורף. היה מפתה לחזור לרכוב מסלול מוכר ומרשים. תהליך ההתבגרות הביא אותי הפעם לוותר על התצפית היפה (ולחסוך זמן) כדי לבצע מסלול מדברי ארוך ודרשני. בעבר בצעתי גרסה מקוצרת של המסלול המתואר כאן שכלל גם גיחה למרסבא וטיפוס להר המונטר, המסלול היה מתיש ונאלצנו לקצרו ולסיימו בנבי מוסא. הפעם רציתי את הזמן ואת הכוחות כדי לבצע את המסלול במלואו כפי שתכננתי ולכן וויתור על תצפית המרסבא היה מחויב במציאות.

 

 

בצומת השבילים אדום/שחור, המשכנו ישר בטיפוס מתון בכוון מזרח. הטיפוס המשיך על סמו"ש אדום ואורך כקילומטר אחד עד שהגענו לרחבת תצפית (3). מהתצפית ניתן לראות במרחק נגיעה צפונה את פסגת המונטר (לשם פנינו), ואילו מזרחה נפרס נוף אינסופי עד להרי מואב שבעבר ירדן. חדי העין יכלו לזהות מספר מבנים של מנזר מרסבא וגם את בריכת השיקוע של נחל קדרון הבולטת בגלל השתקפות קרני השמש.

 

שבעת הרוכבים ברחבת התצפית (3). ברקע התמונה היישוב הפלסטינאי עובדייה

שבעת הרוכבים ברחבת התצפית (3). ברקע התמונה היישוב הפלסטיני עובדייה

 

 

רחבת התצפית אליה הגענו (3) היא בעצם מלכודת דבש, כי במאמץ הטיפוס לא שמנו לב כי הסמו"ש האדום פנה שמאלה כ-200 מטר לפני הרחבה. יכולנו לחזור ו ולחפשו, או פשוט לרדת בדאבל שנמצא משמאלנו (צפונה). ירדנו בו כ-200 מטר (רק!!!) עד לעיכול ימינה בדרך, פה הבחנו בשביל להולכי רגל המסתעף שמאלה בעליה מהדאבל איתו באנו, מסומן סמו"ש ירוק. עלינו ברגל כ-50 מטר וחברנו  לסמו"ש האדום שהעלה אותנו עד לפסגת הר מונטר. הטיפוס לא היה נורא, אך רק אחד הרוכבים (שרון) רכב את כולו. פשוטי העם הלכו כ-200 מטר רגלית עד לפסגה.

 

פסגת המונטר הייתה המקום המתאים ביותר להפסקת קפה/תה והשלמת אנרגיה. תצפית הנוף בת ה-360 מעלות תגמלה אותנו מאד, הרוכבים המיוזעים. שוב ראינו את קו הרקיע של ירושלים, דרומה הבחנו בהרודיון ומזרחה הבחנו במצד הורקניה, בבקעת הורקניה, בבסיס נביא מוסא, ואפילו בג'בל חרמון שהיה היעד הרחוק שלנו אליו הגענו שעתיים מאוחר יותר.

הר מונטר (ג'בל מונטאר) המכונה גם הר העזאזל שגובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בערבית הוא 'הצופה', ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה. מקובל לזהותו עם צוק העזאזל – ממנו היו משליכים מדי שנה את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על-מנת לכפר על עוונות עם ישראל. הקיסרית אודוקיה, אשתו של הקיסר תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית, שהתגוררה בירושלים משנת 442 עד 460 בנתה על פסגת ההר מגדל לכבודו של אותימיוס- ממנהיגיה הבולטים של נזירות מדבר יהודה. בשנת 511 ייסד סאבס על פסגת ההר מנזר בשם סכואלריוס. מנזר זה היה הגדול מבין המנזרים השיתופיים שבנה סאבס במדבר יהודה. במקום שרידי חפירות ממלחמת העולם הראשונה עת נכבש על ידי צבאות אנזא"ק מידי הטורקים בפברואר 1918.

: פסגת הר מונטר: הרכס באופק שמעל הקסדה שלי: ג'בל חרמון

פסגת הר מונטר: הרכס באופק שמעל הקסדה שלי: ג'בל חרמון

 

 

לאחר ההפסקה נשאלה השאלה לאן ממשיכים? כאשר פנינו למזרח, הסתכלנו שמאלה והבחנו בירידה תלולה לכוון נ.ג. 480. רוכבים מוכשרים (ואמיצים) ירכבו אותה. אנחנו בחרנו לרכוב על הדאבל צפונה, מרחק של כ-200 מטר ואז לפנות ימינה (מזרחה) (4) ולהגיע לאוכף בדרך שפויה יותר (שגם אותה די הלכנו…).

 

 

עד כאן רכבנו רק 6 ק"מ מהמסלול בן ה-29 ק"מ. החדשות הטובות הן כי יתר ה-23 ק"מ הם על בסיס סינגלים זורמים… (!)… אוקיי… הגזמתי קצת, אז נתפשר על רצף של כ-15 ק"מ של סינגלים מדברים מהיפים שיש…

 

דרך הסוכר (או דרכי הסוכר) – תא השטח שבין מעלה אדומים במערב ויריחו במזרח מרושת בשבילים צרים בכוון כללי עיקרי מזרח-מערב. אלה צירי הליכה ורכיבת גמלים קדומים  לשיירות גמלים. לאורכה נבנו בורות מים כמו "ביר אל מליכי"  (בור מים יוצא דופן בגודלו) מנזר אבתמיוס הסמוך, ומאגרי מים נוספים (ערוצי מים סכורים) קירות תמך ואבני גולל מפוזרים לאורכן. בתקופה הצלבנית והממלוכית דרכים אלו היוו ציר עלייה ראשי מאזור צפון ים המלח ונבי מוסה לירושלים. השם דרך הסוכר ניתן לה כי בדרך זו עלו מאזור יריחו, שם הצלבנים גידלו את קני הסוכר. בוואדי קלט כתשו את הקנים בתחנות למיצוי הסוכר יחד עם עובדים ואריסים מוסלמים, ולאחר מכן העלו את התוצרת (גושי סוכר ומולסת סוכר) אל ירושלים והסביבה.

 

קטע שני של המסלול

קטע שני של המסלול

 

מנקודה 4 ועד לנקודה 5 רכבנו על סינגלים זורמים במגמת צפון-מזרח ואגפנו מימין את שתי נקודות גובה ג'בל ג'ופת א-שרף (358 מטר מעל פני הים) ואת רוג'ום רוחיף (300 מטר מעל פני הים).

 

 

בנקודה 5 הבחנו בפסגה חרוטית יפה ולבנה, מצד שמאל של הסינגל איתו באנו. במקום היה שביל מפתה שפונה שמאלה לכוון החרוט הלבן. השביל הזה בעצם הוא התחלה של קטע קישור בן 3 ק"מ שמהנקודה בה אנו נמצאנו חברה אותנו עם דרך הסוכר הקלאסית הנמצאת צפונית לנו. אנחנו בחרנו בחלופה הימנית שעוקפת מימין את השלוחה שלפנינו והובילה אותנו לשביל פחות כבוש במגמת ירידה מזרחה, כ-100 מטר הפרש גובה על סינגל לא סינגל (כמעט אנדורו).

 

סינגלים זורמים שלא נגמרים (בתמונה: קטע מאד דומה לדרך הסוכר הקלאסית)

סינגלים זורמים שלא נגמרים (בתמונה: קטע מאד דומה לדרך הסוכר הקלאסית)

 

 

בתחתית הירידה פגשנו תהום ממנו נשקף נוף שמלווה אותנו כבר כמה שעות, אך הפעם התקרבנו אליו וכבר ניתן לראות את בסיס נביא מוסא ובקעת הורקניה במרחק נגיעה.

 

תחתית הירידה היא נקודה 6 על המפה, וממנה פנינו ימינה (דרומה) בטיפוס רגלי (שוב, רק שרון רכב קטע תלול זה). הליכה של כ-200 מטר הביאה אותנו לאוכף בין שתי כיפות (האוכף הימני הנמוך ולא השמאלי הגבוה יותר שיש שביל שמוביל אליו). מהאוכף הזה יש שביל/סינגל ברור יותר שאתו גלשנו עד למחפורות הטנקים בבקעת הורקניה בנקודה 7.

 

קטע שלישי של המסלול

קטע שלישי של המסלול

 

 

מנקודה 7 רכבנו על האספלט של ציר בקעת הורקניה מהלך של כ-300 מטר ואז חתכנו שמאלה (מזרחה) בדרך לא דרך. ה-500 מטר הראשונים של הדרך לא היו ברורים (ומשתנים כל הזמן – שטח אימונים של טנקים), אך לאחר מכן, הדרך הופכת לדאבל ברור העולה במתינות אל עבר האוכף שנראה באופק. בסיס נביא מוסא צפונית לנו (שמאלה) ומרוחקת כ-700 מטר מאתנו.

 

רוכבים מזרחה לעבר ג'בל חרמון. ברקע, הפסגה הגבוהה היא הר מונטר ממנו באנו.

רוכבים מזרחה לעבר ג'בל חרמון. ברקע, הפסגה הגבוהה היא הר מונטר ממנו באנו.

 

 

חלק רביעי של המסלול

חלק רביעי של המסלול

 

 

רכיבה של כ-3 ק"מ בעליה מתונה הביאה אותנו לתצפית של פסגת ג'בל חרמון (9). וואווו… !!! אף אחד לא הכין אותנו לבאות. ג'בל חרמון בעצם בעל צורה של הספרה "6" פתוחה. עמדנו באמצע של הספרה "6" וראינו לפנינו את הסינגל לאורך השלוחה שסוגרת את הספרה "6" שגולש לו מאות מטרים ומאבד גובה (140 מטר איבוד גובה לאורך קילומטר אחד).

 

תחילת הסינגל על סכיני ג'בל חרמון

תחילת הסינגל על סכיני ג'בל חרמון

 

 

התחלנו את הכיף האמתי שמסמל את תחילת סוף הטיול שלנו. ברכיבה איטית ושקולה, התחלנו לגלוש מעל הפסגות המעודנות של ג'בל חרמון שאט אט הורידו אותנו למטה. לאחר כל ירידה, עצרנו להשתהות ולצלם את הרוכבים שעדיין לא החלו בירידה ונראים כנקודות שחורות וגבוהות.

 

הרכיבה כאן דרשה מיומנות מיוחדת ואומץ רב. הירידות לעיתים תלולות למדי והאחיזה לא טובה. רק מיכה ושרון רכבו את כל הירידות ומגיע להם על כך "כל הכבוד".

 

ירידות תלולות בסינגל ג'בל חרמון

ירידות תלולות בסינגל ג'בל חרמון

 

 

בסוף הירידות נפרדנו מג'בל חרמון כדי לחבור  לדאבל סמו"ש כחול עליו רכבתי בעבר. דאבל זה גם מאבד גובה ומהווה אף הוא רכיבה מאתגרת במהירות גבוהה.

 

בעבר, המשכתי עם הדאבל הכחול עד לתחתיתו, מקום בו הוא מתחבר עם סמו"ש אדום שאתו רוכבים צפונה עד לתחנת הדלק בצומת אלמוג. הדאבל האדום חוצה את נחל אוג המרשים, אך הוא יורד לוואדי וחמור מזה, הוא גם עולה עליה מתישה בסוף.

 

כדי לגוון ולחסוך את הירידה/עליה, לפני סוף הירידה בכחול, פנינו שמאלה לסמו"ש שחור (11) ואתו רכבנו במעלה הגדה הדרומית של נחל אוג מערבה. הנוף עוצר נשימה ואבן החול של נחל אוג רך ועדין. אבל הדרך מעייפת, ובנקודה 12 יש גם ירידה לנחל, שאחריה (איך לא?) הייתה עליה מתישה.

נוף רך יותר בנחל אוג

נוף רך יותר בנחל אוג

 

 

לאחר חמש שעות הגענו לתחנת הדלק סונול בצומת אלמוג (13) בריאים ושלמים עם פנצ'ר אחד בלבד.

 

 

******

 

היה זה יופי של טיול ולסיום ניתן להתענג ממראותיו בסרטון הקצר.

 

המסלול אינו מעגלי! הרכיבה החלה ביישוב קידר דרום והסתיימה בתחנת הדלק סונול בצומת אלמוג על כביש מספר 1 ומראש התארגנו על ידי הקפצת רכב לנקודת הסיום.

 

המסלול מיועד לרוכבים מנוסים ברכיבת שטח מדברי עם יכולת רכיבת סינגלים טובה וממושכת. המסלול לא קל לניווט על כן מומלץ להצטייד בהקלטת המסלול. יש להצטייד בפנימיות וצמיג רזרבי. יכולת החילוץ מתוואי המסלול מוגבלת ובמקומות מסוימים ניתנת לביצוע רק ע"י מסוק.

 

כדאי להוסיף ולציין המסלול לא עובר ליד יישובים פלסטינים או בדואים. פה ושם נצפו מקומיים לרוב רכובים על חמורים. בקרב הרוכבים היו 2 כלי נשק וזוג מכשירי קשר. השתדלנו שכלי נשק אחד עם מכשיר קשר יהיה בצוות המוביל  כלי הנשק השני עם המכשיר קשר יהיה ברשות המאסף. השתדלנו שלא יפתח פער יותר גדול מ-500 מטר בין המוביל למאסף.

 

  • Mordechai Gordon

    עשינו את המסלול שלכם ביום ששי בעזרת האפליקציה, טריילז. היו הרבה קטעי הליכה ברגל. במיוחד הירידה מהר מונטר וחלקים מג'בל חרמון שעצבנו אותנו כי צפינו לזרימה של דרך הסוכר הצפוני (וגם אחד מאיתנו יש לו פחד גבהים). אבל בגדול היה רכיבה מדברית מרשימה ואתגרית, נופים מרהיבים וניתוק מוחלט מסיוויליזציה ואפילו מרוכבים אחרים. לא ראינו אף רוכב בכל המסלול.
    אולי כדאי לשנות את השם לאזור דרך הסוכר כי דוקא חיפשנו דרך הסוכר ולא ראיתי את ההסבר היפה שלך עד לאחר הרכיבה … בכל מקרה תודה רבה על ההקלטה וההסבר.
    תוכלו לצפות בתמונות שלי מהרכיבה כאןhttps://goo.gl/photos/uvs21iGW6dLKzvW17