ברכסי הגליל העליון המערבי, מהר אדיר דרך פסוטה לפארק גורן8 באפריל 2016

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 25.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 260 מטר גלריית תמונות

 

ביום שישי (1/4/2016) במזג אוויר מצוין שהטמפרטורה הייתה 20 מעלות בשיא החום, יצאה "קבוצת אדו" בראשות אדוארדו אוקסמן לטיול במסלול קווי באזור מעניין בגליל העליון המערבי שמעטים מטיילים בו בכלל וברכיבה, בפרט. אתר "עמירם במשעולי ישראל" שמח לשמש אכסניה לדף הטיול שכתב אדוארדו ולהוסיף לו את מעטפת המידע הגאוגרפי וההיסטורי.

 

******

 

בחודש דצמבר 2015 , בערב חג המולד, טייל ידידי עמירם אורן עם אשתו, סמדר, ביישוב פסוטה. התרשמתי מהתמונות שהוא צילם אז ומדף הטיול שכתב אחר כך. עד כה הקבוצה שלנו טיילה מעט מאוד ברכסי הגליל העליון, ולכן תכננתי מסלול טיול באזור שכלל גם ביקור ביישוב פסוטה.

.

 

אזור הטיול

 

אזור מסלול הטיול

 

מסלול הטיול

 

כאמור אזור הטיול הוא הגליל העליון המרכזי וראשית מסלולו בחלק המערבי של שמורת הר מירון וסיומו פארק גורן. אזור זה מרובה פסגות, רכסים ושלוחות, עמקים והפרשי גובה גדולים ביניהם. מצאתי דרך אלגנטית להפוך טיול עם הרבה עליות לטיול כייפי (כמעט) רק עם ירידות: הקפצת רכב.

 

מסלול הטיול

הגליל העליון הוא החלק הגבוה יותר של הגליל ומשתרע גם מעבר בתחום לבנון עד נהר הליאטני. בפינה הדרומית מזרחית של הגליל העליון שבתחום ישראל, בגוש הר מירון גובהו מגיע ל-1,200 מ', גובה כפול משיא הגובה בגליל התחתון, כ-600 מ' בהר כמון. המבנה הגאולוגי והטופוגרפי של הגליל העליון הוא מורכב ומסובך ביותר בארץ ישראל. את הגליל העליון, כמו הגליל התחתון, ניתן לחלק לשלושה אזורים: המזרחי, המרכזי והמערבי. אזור הטיול היה בשניים האחרונים.
במרכז משתרע אזור הררי בעל תבליט חריף ובו סלעי גיר ודולומיטים מהקריטיקון העליון. אזור הררי זה כולל רכסים והרים מאורכים שכיוונם מדרום- מזרח לצפון -מערב חלקם הגבוה הוא בדרום מזרח. בגוש הררי זה נמצאים הר מירון (1208 מ'), הר הארי (1048 מ'), הר הלל (1071 מ'), הר אדיר (1008 מ') והר חירם (996 מ'). שטחו של הגוש הוא בערך 10X10 ק"מ ושוליו החיצוניים נגועים רק במעט בסחיפה. אך הצד הפנימי של הגוש מבותר בגיאיות עמוקים של יובלי אכזב היורדים לצפון – מערב. כתוצאה מכך מפוסל הגוש לשורה של גבעות מבודדות וקשות למעבר.
לרגלי הצלע המערבית של הגוש המרכזי משתרע אגן קערי שבתוכו יצרו סלעים סנוניים רכים מספר בקעות קטנות והמרכזיות הן בקעת פקיעין ובקעת מעונה. ממערב לאזור הקערי מסדירים קווי העתק בכיוון מערב מזרח וגם אפיקי הניקוז יורדים מערבה בעמקים ישרים וקצרים. כתוצאה מכך מבותר הקטע המערבי למספר רכסים מקבילים המבודדים זה מזה על ידי עמקי נחלים או מתלולים וכל אחד יורד במדרגות  אל מישור החוף. הגבול הצפוני של מערכת רכסים אלה הוא נחל כזיב המקבץ את כל אפיקי הניקוז של היובלים היורדים מהמירון. מצפון לנחל כזיב קווי ההעתק יוצרים מספר רבדות שמתלולם פונה לצד דרום.
בחלק המערבי של הגליל העליון נמצאות מספר שלוחות רחבות ושטוחות יחסית, שכיוונן מזרח – מערב העולות באיטיות ממישור החוף הגלילי מגובה 120 מ' עד למדרגה ברורה  בגובה 420 מ' שבה עולה השטח עד להרי הגליל העליון המרכזי.  הנחלים, היוצאים מן ההר המרכזי מערבה מבותרים בין השלוחות בעומק ניכר מתחתן.

 

 

 

ציר הטיול – נפגשנו והחנינו את כלי הרכב בנקודה הגבוהה ביותר של המסלול: הר אדיר בגובה של 1008 מטר ומשם גלשנו מערבה דרך היישוב פסוטה ועד לפארק גורן בגובה 300 מטר, שם המתין לנו רכב ההקפצות. באופן כללי מסלול הטיול ניתן לחלק לשלושה קטעים כפי שיוצג להלן.

 

14 רוכבים ורוכבות של EDU TEAM ואורחים נפגשנו בשעה 7:30 בפסגת הר אדיר, אחד ההרים הגבוהים בישראל, והוא חלק משמורת הר מירון וגובהו 1008 מ'. היה קריר. חנינו במקום מסומן מספר 1 . זה הקטע הראשון של המסלול.

הקטע המזרחי של מסלול הטיול

 

ולאחר חצית מחסום, התחלנו בטיפוס (רכוב או רגלי) אל עבר המצפור (2). המצפור שנבנה בשנת 2012 בעזרת ההורים השכולים של 121 לוחמים שנפלו במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, משתלב היטב עם הטבע והחורש הטבעי. ממנו נשקף נוף אל דרום לבנון ואזור קרבות המלחמה. שלטי הסבר וסימון, מצביעים על שמות היישובים בדרם לבנון הזכורים לנו לרעה: מרון א-ראס, בינט ג'בל ועוד. למרות שהגבול לא נראה ממרחק זה, צופה מהמצפור יוכל להבחין במיקומו המשוער בגלל הבדל הצמחייה בין ישראל ללבנון: בישראל כל השטח מכוסה חורש טבעי אותו אסור לכרות  ואילו בלבנון הקרקע נטולת עצים אותם כרתו לפני שנים רבות. שמות הנופלים מונצחים אף הם במעקה המצפור. מקום ראוי להנצחה, מקום ראוי לתחילת רכיבת אופניים.

 

מצפור הר אדיר

 

מהמצפור (נקודה 2) חזרנו רגלית/ברכיבה לנקודה 1, והמשכנו בגלישה מהירה על כביש הגישה (אותו עלינו עם המכוניות) עד לצומת עם כביש 899 (נקודה 3). מהצומת (נקודה 3), פנינו שמאלה וטיפסנו בשיירה בשול הכביש עד לצומת הכניסה ליישוב מתת (נקודה 4).

מתת: הוא יישוב קהילתי קטן בגובה 840 מטר מעל פני הים. "מ.ת.ת." בגימטרייה שווה ל-840. בצמוד ליישוב, ממוקם בסיס צבאי. הבסיס הצבאי שוכן בתוך מבנה "מצודת "טיגרט" מרשים שנקרא "משטרת סעסא". עוד ארבעה מבני מצודות בדגם מבנה זה  נמצאים לאורך כביש הצפון גבול הלבנון: יערה, שומרה, אביבים ומצודת כוח ועוד שלושה  מבני מצודות בדגם מבנה זה לאורך כביש עכו – צפת: מג'דל כרום, רמה ושפר. מצודות טיגארט נקראות על שם הקצין הבריטי Charles Tegart המומחה ללוחמה בטרור שהגיע לארץ ישראל בזמן המרד הערבי הגדול והמליץ על ההיערכות עתידית של המשטרה הארץישראלית. בנוסף המליץ על בניית עוד 65 מבני מצודות בחמישה דגמים נוספים נבנו במקומות שונים ברחבי הארץ על דרכי האורך והרוחב הארציים בסמיכות ובקרבה ליישובים היהודים והערבים. לרוב, המצודה מורכבת ממבנה מרובע ומעליו צריח עם חרכי ירי. המבנים, נבנו בצורה שיהיו מאוישים בכוח אדם מינימלי ויהיו עצמאיים לאורך זמן (בעת מצור). על כן, המבנים כללו מאגרי מים גדולים וגנרטור.

 

מ-(4) טיפסנו ל נקודה (5), מיקום הימצאו שער הכניסה ליישוב. לאחר הבסיס הצבאי, ולאחר שער הכניסה פנינו מיד ימינה ורכבנו לאורך הכביש ההיקפי עד שפגשנו כעבור 50 מטר שער כניסה למטע. עברנו את השער ורכבנו לאורך המטע בדאבל יפה עד לשער היציאה מהמטע (6).

 

הקטע הראשון של המסלול

 

מנקודה 6 ירדנו בדאבל מדורדר ותלול לאפיקו של נחל מתת. בנקודה זו, היינו במרחק קילומטר אחד מהגבול. עצרנו לרגע בכדי להתבונן צפונה אל עבר הגבול, החורש הטבעי של יער סאסא וההר בירנית. בקרירות של הבוקר וראות מצוינת, הנוף היה עוצר נשימה. בושם הקידה הסעירה שהשתלט על ציר הרכיבה, פתח לנו את הנשימה בחזרה. לאחר מספר דקות של רכיבה לאורך אפיקו המוצל של נחל מתת, פגשנו את כביש 8944 ב-(נקודה 7).

 

לאורך אפיק נחל מתת

 

בתכנון המקורי, התכוונתי לבקר בעין אלקוש, אך כשלא מצאתי גישה מכביש 8944 לדרך עפר שמובילה אל המעיין, המשכנו ברכיבה על כביש 8944 עד לנקודה 8.

 

בנקודה 8 עזבנו את כביש 8944 לטובת דרך אספלט טובה ממנה נשקף נוף צפונה אל עמק מפשטה והרי דרום לבנון, ומזרחה אל עבר היישוב פסוטה, אליו המשכנו ברכיבה.

רכיבה לעבר פסוטה, הרי הלבנון מצפון ועמק מפשטה מתחת

 

קילומטר אחד של רכיבה נינוחה הביא אותנו לפאתי פסוטה בנקודה (9),

הקטע המרכזי של המסלול

הקטע המרכזי של המסלול

 

קטע הרכיבה אל היישוב פסוטה, בתוכו וביציאה ממנו

 

שמה פנינו ימינה לאורך הכביש ההיקפי על מנת להגיע לאחד הכבישים הראשים המובילים אל הכנסייה בנקודה 10. רכבנו לאורך הרחובות הציוריים של היישוב עד לכנסייה בנקודה 11, שם חכתה לנו הגב' רימה חורי בשעה 9:00 כפי שתאמנו מבעוד מועד. התיאום אתה היה באדיבות איהב שמס איש פסוטה אליו הגעתי בהפנייתו של עמירם אורן.

 

חזית הכנסייה בפסוטה

 

רימה חורי, בת המקום, כמו אבא וסבא שלה. לאחר לימודים בחיפה ובלונדון, חזרה לפסוטה כדי לקדם את היישוב במספר מיזמים. כיום רימה עסוקה בקידום פרויקט העצמת נשית

רימה חורי מסבירה לנו בחזית הכנסייה

 

היישוב פסוטה בנוי על אחת משלוחות הגליל העליון המערבי שכיוונן מזרח – מערב, בין נחל כזיב בדרום ונחל שרך בצפון, מתגוררים בו, כ-3,000 תושבים והוא מאורגן מונציפאלית כמועצה מקומית שהוכרזה בשנת 1965.

תושבי הכפר פסוטה הם ערבים נוצרים המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית  שהיא זרם הנצרות המזרחית-קתולית, המסונף כיום אל הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצל במאה ה-18 מן הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה שהיא ארגון כנסייתי שהוקם במאה הראשונה לספירה והטוען כי הוא אחד מחמשת זרמי הכנסייה היורשת הלגיטימית היחידה לקהילה הדתית שיוסדה באנטיוכיה על ידי השליחים פטרוס ופאולוס.
מאמיני הכנסייה מלכיתים, הקתולים מזרח-תיכוניים הדוגלים בריטוס הביזנטי" – כלומר, הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה ריטואלית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות האוריינטלית. מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם – בעיקר במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.
בראש הכנסייה עומד מאז שנת 2000 הפטריארך גרגוריוס ה-3 לחאם, שתוארו הרשמי "פטריארך אנטיוכיה וכל המזרח, אלכסנדריה וירושלים". הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. גרגוריוס ה-3 החליף בתפקידו את קודמו הפטריארך מקסימוס ה-5 חכים, שעמד בראש הכנסייה משך 33 שנה, מאז שנת 1967. מקום מושב הפטריארכיה כיום בדמשק, סוריה.

יש המזהים את פסוטה עם היישוב היהודי "מפשטה" שהתקיים במקום בתקופת המשנה והתלמוד. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני בו התגוררה משפחת הכהנים חרים אחת מכ"ד משמרות הכהונה שנדדו מירושלים משנתבטלה עבודת המקדש. משפחה זו נזכרת בקינה של הפטיין הארץ ישראלי בן המאה ה-6 וה-7 לספירה אלעזר הקליר המבכה אבדן והיעלמות משמרות הכהונה.

תושביו הנוצרים של הכפר הגיעו אליו מלבנון כנראה בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. בזמן מלחמת העצמאות, ב"מבצע חירם", בשלהי 1948, בעת שנכבש הגליל העליון, פסוטה כמו שכנו מעיליא לא נעזב. הישארות תושבי פסוטה במקומם לאחר המלחמה היא בניגוד לסילוק תושבי הערבים הנוצרים האחרים הקרובים לגבול, איקרית ובירעם. טרם סילוקם, הובטח להם כי יוכלו לשוב לבתיהם. אולם, הבטחה זו לא מומשה עד עצם היום הזה!

 

לאחר הביקור המודרך בכנסייה, נפרדנו מרימה והמשכנו מערבה דרך סמטאות הכפר עד ליציאה ממנו לשדות בנקודה 12. על דרך עפר ציורית, הגענו לבריכת פסוטה היפה. הבריכה הייתה מכוסה בנורית המים, פרח לבן שנתן אופי מיוחד לבריכה. כאן עצרנו לקפה

בריכת פסוטה

 

בריכת פסוטה

 

 

מהבריכה, המשכנו בדרך עפר אתה באנו, אלא שהפעם היא קבלה סמו"ש ירוק. בנקודה 14, פנינו ימינה עם הסמו"ש הירוק. הפניה ימינה לא בולטת כי רכבנו על דרך לבנה ברורה, והמסלול ביקש לפנות ימינה אל תוך שדה שלא נראה כמסלול רכיב.

 

 

מנקודה 14 ועד  נקודה 15, הרכיבה הייתה כמעט בר בשטח (לאורך סמו"ש ירוק) בין חורש טבעי, פרות ואבנים, הכל בסוג של אחו קסום (זה היה אחד הקטעים היפים של הטיול עבורי).

קטע הרכיבה ממערב לפסוטה

 

הרכיבה באחו

 

בנקודה 15 חברנו לסמו"ש אדום, דאבל כבוש וברור אתו המשכנו לרכוב מספר קילומטרים עד לפארק גורן. בנקודה 16 הדרך מתעקלת שמאלה לאחר חוות בקר. בטעות פנינו שמאלה לתוך חוות הבקר, עד שמצאנו בהמשך את הסמו"ש האדום.

 

הדאבל סמו"ש אדום, שנמתח ממזרח למערב זו דרך עולרדת לעיתים עם עליות קצרות ומדורדרות חייבו אותנו להתנשף, ואילו הירידות המדורדרות דרשו ריכוז מרבי. הדאבל בעצם נמתח צפונית לערוצו של נחל כזיב ובמקביל לו, אך בגלל החורש הסבוך, לא ראינו את הנוף.

הקטע במערבי של מסלול הטיול

 

בנקודה 17, יש הסתעפות שמאלה לנקודת תצפית עוצרת נשימה: מזרחה אל המצוקים המוריקים והתלולים של הנחל, ומערבה אל עבר מישור החוף.

 

תצפית לכיוון מערב

 

תצפית לכיוון מזרח

 

מנקודה 17 רכבנו רכיבה נינוחה לאורך הסמו"ש האדום, שבנקודה 18 הפך לסמו"ש שחור עם כניסתנו לשטח פארק גורן העצום. בנקודה 19 הגענו לחניון זיתים, בו שולחנות פיקניק ופריחת חרציות נהדרת, יחד עם תצפית אל נחל כזיב. כאן גם נקודת היציאה של שביל להולכי רגל סמו"ש כחול שיורד עד לאפיק הנחל ובהמשך לעין טמיר.

 

מחניון זיתים רכבנו במהירות בירידה לכוון היישוב גורן ופה ושם עצרנו לתצפיות על נחל כזיב ומבצר המונפורט. בנקודה 20 מקום מוצל עם שולחן, ממנו יוצא שביל להולכי רגל נוסף מסומ"ש שחור לאפיק הנחל. המשכנו ברכיבה מהירה ועברנו על פני חניון החרוב נקודה 21 כדי להגיע בסוף לחניון מצפור המונפורט בנקודה 22.

מסלול בפארק גורן וסביבתו

מסלול בפארק גורן וסביבתו

 

רכיבה קצרה בשביל מסודר הביאה אותנו לתצפית מרשימה אל מצוקי הנחל כאשר מבצר המונפורט במרכז הנוף. לאחר מנוחה וצילומים, חזרנו לנקודה 22 ורכבנו לאורך דרכי אספלט של הפארק ליציאה. בנקודה 24 מזלג דרכים, בחרנו בפיצול ימינה, דרך יפה מתחת לחורש טבעי.

 

קטע הרכיבה בפארק גורן

 

פנינו שמאלה בנקודה 25 והגענו לכניסה לפארק, שם המתין לנו רכב ההקפצות. רכבנו מלווים ברכב ההקפצות, קטע נוסף על כביש 899 עד לחרבת דנעילה נקודה 27.

 

חרבת דנעילה: יישוב שלפי הממצאים הארכאולוגים מתוארך לתקופה הרומית והביזנטית. היישוב הגדול השתרע על פני 5 דונמים וכלל מספר בתי בד לייצור שמן זית, עליו התבססה כלכלתו.

 

חרבת דנעילה

 

לאחר סיור רגלי בחרבת דנעילה, רכב ההקפצות הקפיץ את הנהגים חזרה להר אדיר לאיסוף הרכבים שהשארנו בתחילת המסלול.

 

******

 

היה זה טיול מושלם, לא קשה מבחינה פיזית. הטיול כלל כ-370 מטר עליות ויותר מ-900 מטר ירידות לאורך 25 ק"מ ונמשך 4.5 שעות. בקווים כללים ניתן לומר כי ציר הטיול היה ממזרח למערב, ומעל הגדה הצפונית של נחל כזיב, כאשר מצפון  ליוו אותנו הרי דרום לבנון וגבול הצפון. נהנינו מנוף אל עבר לבנון ובקרנו ביישוב פסוטה הקסום. לבסוף, רכבנו מעל מצוקי נחל כזיב עם תצפיות מזוויות שונות אל מבצר המונפורט. סיימנו בחרבת דנעילה, מסלול רכיבה מעניין, מאתגר ומאוזן ומקצת ניתן לראות בקליפ חוויתי קצר.

 

למרות שהטיול לא כלל רכיבת סינגלים, הרמה הטכנית שלו הייתה בינונית, עקב רכיבה בדרכי כורכר רעועות בעלי שיפועים תלולים. מעט העליות שפגשנו בדרך, היו אף הן תלולות ומדורדרות. הטיול מתאים לרוכבים מיומנים יותר ממתחילים. .