בין עין זיוון לבין צומת ווסט, יום שני ברמה"ג29 באוקטובר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 34 ק"מ טיפוס-מצטבר: 450 מטר

לאחר לינה בחאן עין זיון יצאו אדוארדו אוקסמן וחבריו (23  אוקטובר 2015) ליום הטיול השני ברמת הגולן. מסלול הטיול היה במרחב מעין זיוון וצפונה מערבה עד צומת האמיר (ווסט) ומשם מזרחה להר בנטל. תוואי המסלול עבר בין מקומות היישוב של הצ'רקסים ובין בונקרים ומוצבים.

 

******

 

השכמה ב-6:00. ריח החביתות מילא את המתחם. לחמניות נחתכו והכנת הכריכים לרכיבה החלה. ניחוח הקפה התפשט אל מול הזריחה שבאה מכוון מזרח: הגבול הסורי, המרוחק רק קילומטר אחד מהחאן.

הזריחה בחאן עין זיוון

הזריחה בחאן עין זיוון

 

בשעה 7:30 יצאנו ברכיבה מהחאן, כאשר השארנו את המכוניות במקום. המסלול של היום הוא מסלול מעגלי, וסכמנו עם בעלי המקום כי בסוף הרכיבה, נוכל להתקלח.

בין עין זיוון וצומת וסיט - 23-10-2015

בין עין זיוון וצומת וסיט – 23-10-2015

 

המסלול של יום זה הוא מסלול שרז גורן רכב בו ובו הוכנסו מעט שינויים ותופסות. רז גורן התחיל את המסלול בצומת האמיר (ווסט) בקצה הצפוני של המסלול, ואילו אנחנו התחלנו אותו בקצה הדרומי של המסלול בחאן. הרכיבה הייתה בכוון השעון.

 

כזכור, חנינו בלילה בקרבת קיבוץ עֵין זִיוָן המשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"מ). הקיבוץ נקרא על שמו של כפר צ'רקסי סמוך הקרוי על שם עשב הזון. הקיבוץ נמצא דרומית להר אביטל, בגובה של 960 מטרים מעל פני הים, כ-2 ק"מ מערבית לקונייטרה.

 

יצאנו ברכיבה מנהלתית מהחאן (1) מערבה לכוון צומת זיוון (2) (צומת כבישים 91 עם 98) ולאורך הכביש עד לשער הכניסה לקיבוץ עין זיוון (3). מול השער יש נקודת כניסה לשביל הגולן ובו רכבנו מנהלתית במקביל לכביש עד לכניסה לשטח בנקודה (4). מנקודה (3) עד (4), הרכיבה היא על שביל הגולן בדאבל נוח לכוון דרום מזרח כאשר מול הרוכבים נמצא תל שיפון המרשים.

רוכבים לכוון תל שיפון

רוכבים לכוון תל שיפון

 

בנקודה (5), במזלג דרכי עפר המשכנו בדרך השמאלית עד לצומת דרכים  בנקודה (6). בצומת פנינו ימינה ב-90 מעלות. היה צורך לשים לב! טעינו בגלל שהצומת לא ברורה מספיק אנחנו המשכנו ישר.

 

לאחר רכיבה קצרה בירידה הגענו למבנה בטון מלבני בצד שמאל של הדרך מיד לאחר מעבר נמוך בואדי. מבנה זה הוא בריכת אל בז'ה (7). המעיין נמצא בתוך מבנה הבטון, אליו ניתן להיכנס דרך פתח עילי. מתוך מבנה הבטון המים גולשים לבריכה מרובעת פתוחה בגודל 8X8 מטר, בעומק של כמטר אחד. למים יורדות מדרגות נוחות. המים צלולים ומכוסים בצמחיה ירוקה. המקום מזמין לטבילה אך עבורנו היה קצת קריר וויתרנו.

בריכת אל בז'ה

בריכת אל בז'ה

 

מסביב לבריכה, שרידים של יישוב סורי. במפה, שם השרידים מצוינים כ-"חורבת בז'ה". חיפשתי במקורות אך לא מצאתי התייחסות כלשהי. הוא לא מופיע כיישוב צ'רקסי ומכאן אני מסיק כי "אל בז'ה" היה יישוב סורי שמנה כמה אלפי תושבים. הבתים שחלקם השתמרו מספיק פזורים בתא שטח של כמה מאות מטרים סביב.

שרישי אחד הבתים ביישוב אל בז'ה

שרישי אחד הבתים ביישוב אל בז'ה

 

ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן – הצ'רקסים, עם מוסלמי שמוצאו מצפון-קווקז וצוהר אליו כבר נפתח באתר זה. עם זה החל להתיישב ברחבי המזרח התיכון בסוף המאה ה-19,  עקב כיבוש מולדתם בקווקז בידי הרוסים. האימפריה העות'מאנית קלטה את מאות אלפי הצ'רקסים שגורשו ממולדתם ויישבה אותם באזורי ספר בהם שליטתה הייתה רופפת וזאת במטרה לחזק את שליטתה באזור והדיפת גורמים העוינים את השלטון העות'מאני, לרוב שבטים בדואים.
הצ'רקסים ברמת הגולן יושבו ב-13 כפרים, כולם בנפת קונייטרה, לרוב על גבי חורבות של יישובים נטושים. היישוב הצ'רקסי ברמת הגולן מנה בין 20 ל-30 אלף מתיישבים ערב מלחמת ששת הימים כשהיישוב הגדול והפורח היה העיירה קונייטרה ששימשה כבירת רמת הגולן.
היישובים הצ'רקסים תוארו על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר אשר תיאר אותם כיישובים השונים במראם משאר היישובים הערביים ברמת הגולן ונבדלים בזכות הניקיון והסדר שבתוכם. מערכת היחסים שבין הצ'רקסים לערביי הגולן הייתה טעונה ואף עוינת וזאת משום שערביי הגולן ראו בצ'רקסים פולשים לשטחם וכן בשל נאמנותם לממשל העות'מאני.
לאחר מלחמת ששת הימים ננטשו היישובים הצ'רקסים בשטחים שנכבשו על ידי ישראל, ואילו בצד הסורי נותרו מספר יישובים, בהם ביר אל-עג'ם שיושב מחדש לאחר שהיה נטוש במשך כעשור. העיתון דבר מצטט את מזכיר כפר כמא כאומר: "מיד עם תום המלחמה כתבו כמה מנכבדי העדה מכתב לשר המקורב אליהם, יגאל אלון, וביקשו להפגש עמו ולדון בגורלם של כמה מאות בני העדה שלא עזבו את הגולן. הפגישה לא התקיימה. הדרוזים בגולן נשארו בכפריהם. לצ'רקסים לא התאפשרה פגישה כזאת. ממשלת ישראל לא הייתה מעוניינת בהשארותם של הצ'רקסים בגולן. רוב בני העדה ברחו לפני תום הקרבות. הגיעו לכפר ידיעות שרבים חזרו למולדת הצ'רקסים בקווקז, אחרי גלות בת 100 השנים. מעטים נשארו בכפרים השוממים ובקיץ 1967 עזבו בהדרגה והצטרפו למשפחותיהם, שהתפזרו ברחבי סוריה."‏ יעקב ארז כתב במעריב שתושבי עין זיוון נותרו בכפר לאחר תום המלחמה אולם ברחו לסוריה מפחד של נקמה מצד הסורים אם צה"ל יפנה את רמת הגולן.
בסוף שנות ה-70 נהרסו מרבית הכפרים בידי ישראל וכיום נותרו רק שרידים בודדים אשר משמשים לעתים כמתקני אימונים של צה"ל. מבין השרידים שנותרו ניתן לציין את המסגד בחושנייה, ההרוס בחלקו, ועיטור ציורי גרפיטי של מטיילים באזור.
שני יישובים צ'רקסים גדולים נוספים בארץ הם כפר כמא וריחניה.
מקריאה במקור אחר, מתברר כי ערב מלחמת ששת הימים האוכלוסייה הסורית ברמת הגולן מנתה כ-150,000 תושבים (חלקם צ'רקסים כפי שצוין לעיל). כל האוכלוסייה הזאת נמלטה לסוריה במשך או לאחר המלחמה ועדות אילמת לגודלה היא כמות וגודל הכפרים/היישובים ששרידיהם נראים היטב בשטח (ראו בהמשך).

 

לאחר סיור בשרידי היישוב אל בז'ה, המשכנו ברכיבה בכוון כללי צפון מערב והקפנו את מאגר אורטל שבעונה זו של השנה היה די יבש  (8). עוד כשני קילומטרים של רכיבה ליד בונקרים סורים הביאו אותנו לצומת ווסט (צומת האמיר) בנקודה (9).

 

עברנו את מרכז התיירות הגדול שהוקם ב-2011 כמה מטרים לכוון צפון ונכנסנו ל-"פארק עורבים" בו יש פלג מים ממעיין סמוך לארמון האמיר, שולחנות לפיקניק מתחת לצל ובכלל מקום יפה לעצירה קרוב לכביש. אנחנו התקדמנו לארמון ועצרנו בפרגולה שלידו להפסקת תה.

ארמון האמיר הפעור

ארמון האמיר הפעור

ארמון האמיר הפעור

ארמון האמיר הפעור

 

ארמון האמיר פעור – הארמון היה שייך לאמיר מחמוד אל פעור, ראש שבט אל-פאדל שהתיישב ברמת הגולן ובעמק החולה במאה ה-19. האמיר בנה ברמת הגולן ארמון קיץ גדול במקום שהיה מרכז התיישבות השבט (וואסט בערבית:  מרכז). בארמון היה חלק לקבלת אורחים, חלק למגוריו של האמיר וחלק למגוריו נשיו.
המקום נכבש במלחמת ששת הימים וכל אנשי השבט נמלטו לסוריה.
ראוי לציין גם שלאמיר היה שטח גדול בעמק החולה, שם הקים ארמון חורף. בנו שמעון, הסתבך בכספים ומכר את אדמותיו לקרן הקיימת לישראל ב-1940 ועליהם הוקמו מצודות אוסישקין – דן, דפנה, בית הלל והמושב הדתי נחלים (שנאלץ להתפנות ובמקומו עלה קיבוץ הגושרים). ארמון החורף של האמיר משולב כיום בחדר האוכל של בית המלון הגושרים.

 

לאחר ביקור בארמון, התחלנו ברכיבה דרומה לכוון הר בנטל. לאורך קטע רכיבה זה, נראים שרידים המשתרעים בשטח גדול. אלה שרידים של היישוב הצ'רקסי מויסה. לאחר רכיבה בקטע מיוער, הגענו לתחתית העלייה להר בנטל בנקודה (11). הפרש גובה של כ-200 מטר טיפסנו בשיפוע מפחיד על כביש האספלט עד לשיא הגובה בהר בנטל ב-1167 מטר.

המוצב המשוחזר בהר בנטל

המוצב המשוחזר בהר בנטל

תצפית אל עבר סוריה

תצפית אל עבר סוריה

 

לאחר מנוחה בצל וברוח (היה קצת קריר) ליד בית הקפה "קופי ענן", ערכנו סיור בשוחות של המוצב המשוחזר, במנהרות התת-קרקעיות שלו וגם הצטלמנו עם זוג חיילי או"ם שמאיישים מזה שנה תצפית מהר בנטל לכוון הגבול הסורי. לשאלתי: "למה אתם מתצפתים?", אז אחד מהם שהתברר כי הוא מצ'ילה, הסביר כי הם שומרים על הסכם הפסקת האש בין ישראל לסוריה. פעם הם היו פרוסים משני צדי הגבול, אך לפני כשנה עם שליטת המורדים הסורים מעבר לגבול, כל כוחות האו"ם פונו משם ועברו לצד היותר בטוח של הגבול (ישראל).

 

הר בנטל הוא חלק מהר געש כבוי בצפון-מזרח רמת הגולן, שפסגתו מגיעה לגובה של 1165 מטרים מעל לפני הים. ההר נמצא ממערב לעיר הסורית קוניטרה ומדרום לקיבוץ מרום גולן, השוכן למרגלותיו. ההר הוא חלק מקו התלים הישראלי, ומהווה נקודת תצפית מצוינת לעבר סוריה, מורדות החרמון וכן לשאר רמת הגולן. ההר מהווה חלק משמורת הטבע "הר אביטל-הר בנטל" אשר מקיפה, מלבדו, גם את הר אביטל השוכן מדרום לו, ואת העמק המצוי בין שני ההרים.

 

דוגמנית הולנדית בשרות האו"ם

דוגמנית הולנדית בשרות האו"ם

 

הנוף שנפרס משיא הר בנטל הוא עוצר נשימה ומקיף זווית של 360 מעלות. בימי עברו, כאשר הייתי שם בביקור רכוב, ניתן היה לשמוע את הדי הפיצוצים של המלחמה בסוריה. הפעם, האזור היה שקט.

 

מבית הקפה, חזרנו אחורנית לכוון החניה, ומיד לאחר מבנה השירותים (12) פנינו ימינה לפי סמו"ש אדום (ושביל הגולן) לתוך סינגל הר בנטל הנהדר שבקטעיו הראשונים מוריד אותנו בזרימה טובה אל תוך הנוף של צפון הר בנטל.

סינגל הר בנטל

סינגל הר בנטל

סינגל הר בנטל

סינגל הר בנטל

 

ירידה הייתה שווה את כל הטיפוס המפרך. יש קטעים בלתי רכיבים אותם הלכנו ברגל, אך הסינגל המקיף את כל ההר ממזרח הוא חוויה מתגמלת מאד. הסינגל מסתיים בנקודה (13) ובצומת דרכים וככר תנועה בנקודה (14) נכנסנו לשביל הגולן עד לנקודה (15).

 

הקטע מנקודה (14) ועד לנקודה (15) אותי לא הרשים במיוחד, הרכיבה על שביל הגולן בקטע זה זורמת אך יש לרדת מהאופניים פעמים רבות,

 

אחרי 5 שעות רכיבה היינו כבר עייפים. בנקודה (15) הגענו לכביש, ועליו חזרנו לחאן בנקודה (1) למקלחת מפנקת.

 

 

בין עין זיוון וצומת וסיט 23-10-2015

בין עין זיוון וצומת וסיט 23-10-2015

 

מעין זיוון לצומת וסט והר בנטל

מעין זיוון לצומת וסט והר בנטל