בגבעות אלונים וטבעון ולאורך הקישון ויובליו11 באוקטובר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 36 ק"מ טיפוס-מצטבר: 600 מטר גלריית תמונות

טיול סתיו ראשון ביום שישי (9/10/2015) למחרת היורה שתכנן והוביל ידידי היקר אדוארדו אוקסמן אותו הוא הגדיר "חוצה יערות אלונים ורכבת העמק". זה היה טיול מאוד מעניין שנבצר ממני להשתתף בו. ביקשתי מאדוארדו, איש ברוך כישרונות, שיכתוב ויצרף את צילומיו. זה דף הטיול שהוא פרי עטו וכל הקרדיט שלו וגם האחריות עליו!

 

הקיץ הזה היה ארוך. סוף סוף קבלנו קצת גשם, קצת בוץ ואפילו הטמפרטורה ירדה בכמה מעלות בודדות. שוב התחלנו להתלבט אם אפשר יהיה לרכוב ביום שישי או שמא יהיה בוצי מדי. עם התקדמות השבוע, הגשמים הלכו והתמעטו וגם הקרקע הצמאה ספגה את כל המים והשבילים לא נראו בוציים מידי. אבל בכל זאת, החלטתי שנצא לטיול בלי סינגלים שעלולים להיות עדיין חלקים. "רכיבה בלי סינגלים?" שאלו שותפיי לרכיבה. "מה זה?" הסברתי וניסיתי לשכנע כי המסלול המבוסס על דרכי עפר וקצת על כביש הינו מסלול מאד יפה, יש בו הרבה תצפיות נוף, יער אלונים ואף רכיבה טכנית בדרכי העפר, אך לא על סינגלים. "טוב, נו…, נלך על זה". היינו שמונה רוכבים ולאורך הטיול, כבר ביום שישי, אפילו אני בעצמי לא האמנתי שנוכל ליהנות כל כך גם ברכיבה נטולת אדרנלין הסינגלים, אבל עובדה, כולנו סיימנו את המסלול עם חיוך על הפנים.

 

בתחילת הטיול עוד אתגרי אותם עם השאלה: "מה הקשר בין שמורות אלונים ורכבת העמק?" תקראו אתם עד הסוף, ואז תגלו את התשובה. יהיה מעניין…

 

מסלול הטיול כמוצג על המפה ללא סינגלים. מסלול על בסיס דרכי עפר, דרכים חקלאיות וקצת כביש. המסלול לא קשה אך כולל 36 ק"מ וכ-600 מטר טיפוס, על כן מתאים לרוכבים מנוסים בכושר גופני טוב.

 

גבעות אלונים-טבעון-שפרעם09-10-2015

גבעות אלונים-טבעון-שפרעם09-10-2015

 

נקודת התחלה וסיום: פארק העמקים בצומת העמקים (מפגש כבישים 70 ו-75) בין מחלף יגור לצומת התישבי (יוקנעם).

פארק העמקים ידוע גם כפארק הקישון והוא ממש צמוד לצומת העמקים (המוכר גם כצומת ג'למי). במקום ישנה חניה נוחה ובטוחה. גם לבאים מצומת יגור וגם מכוון יקנעם, יש לפנות לכביש 75, החניה תהיה מצד שמאל, אך יש פס לבן רצוף. על כן, יש לפנות ימינה לפי שילוט לאלרואי וטבעון, לעשות פרסה ולחזור לכוון הצומת ואז לפנות ימינה לפי שלט חום: "פארק הקישון".

גשר רכבת העמק מעל נחל הקישון בסמיכות לפארק הקישון

גשר רכבת העמק מעל נחל הקישון בסמיכות לפארק הקישון

 

בתחילה רכבנו צפונה במורד ולאורך נחל הקישון על בסיס שביל אופניים והולכי רגל בנוי. השביל נקי בדרך כלל אך תחזוקת הצמחייה לוקה בחסר ולעיתים היא חוסמת (כמעט) את שביל הרכיבה. רכבנו קצת יותר מ-2 ק"מ על השביל הנוח אבל ה-200 מטר האחרונים של השביל היו מכוסי בוץ (לאחר יומיים גשם). לא ניתן לעקוף קטע זה ולאחר ששקענו בבוץ, לקח לנו הרבה זמן לנקות את האופניים. על כן, בגלל חלק זה וקטעים בהמשך כדאי להמתין מספר ימים לאחר הגשם על מנת לרכוב על מצע נוח.

 

שביל פארק הקישון בעצם ממשיך צפונה עד לצומת יגור, ואפילו בעזרת דרכים חקלאיות וקצת כבישים ניתן להגיע עמו עד לנמל הקישון המשופץ והצבעוני, בו מרינה יפה ומספר מסעדות, אבל זה נשאיר להזדמנות אחרת.

 

כפי שכתבתי, כעבור 2 ק"מ, עזבנו את שביל פארק הקישון לכוון מזרח אל עבר היישוב כפר חסידים.  לא נכנסנו ליישוב המנומנם בשעת בוקר מוקדמת אלא רכבנו על דרך עפר מדרום לו. תכנון המסלול ביקש לפנות לדרך עפר בקילומטר 4.5 אבל הדרך הייתה חסומה על ידי שער ושלטים "שטח פרטי". מתברר כי החקלאים סגרו/גדרו את מרבית הדרכים כאן והאפשרות לטפס לכוון מזרח מצטמצמת לדרך הלבנה העולה מזרחה מקבוץ שער העמקים. דרך זו ידועה למרבית הרוכבים בקבוצה ורציתי לגוון. בגלל הגידור מצאנו את עצמנו רוכבים בכוון דרום מערב במקביל לדרך שעשינו לאורך נחל הקישון אך בכוון ההפוך. למזלנו בקילומטר 5.5, מצאנו דרך לבנה ואתה טיפסנו בין חורשת האלונים.

 

בקילומטר 6.5 מגיעים לבתים המשמשים את החקלאים ושוב על מנת להמשיך בתכנון המקורי של המסלול, נתקלנו בשער סגור. הפעם, בשער היו מספר מעברים (בכוונה או לא) להולכי רגל ואופניים ודרכם עברנו. מצאנו את עצמינו רוכבים במעלה נחל בוצין לכוון היישוב זבידאת. הרכיבה היא בעליה מתונה אך חשופה לשמש. הנחל מוקף משתי גדותיו בחורשת אלונים עבותה ויפה. האזור כל כך יפה שהנחל משמש ציר לשביל ישראל בקטע החיבור בין נחל ציפורי לרכס הכרמל.

נחל בוצין: עליה מתונה מוקפת יער אלונים

נחל בוצין: עליה מתונה מוקפת יער אלונים

 

בסוף העלייה לאורך נחל בוצין, מגיעים ליישוב זבידאת שם עשינו עצירת אנרגיה (תמרים, כריכים וכו').

 

בהמשך יוצאים לקטע כביש השומר על קו גובה לכוון השכונה הצפונית של קריית טבעון. בכיכר השלישית פונים שמאלה ומטפסים לכוון היישוב בשמת טבעון. חוצים את היישוב ועוברים ליד המסגד המרשים שלו. לאחר הכיכר השנייה ביישוב כאשר אנחנו במגמת ירידה יש לפנות ימינה (אחרת נמצא את עצמינו מאבדים גובה בתוך היישוב. מסלול זה דווקא מתאים אם ברצוננו להגיע לנחל ציפורי, אך זאת בהזדמנות אחרת).

 

לאחר שפנינו ימינה בכיכר, נמצא עצמינו שוב מחוץ ליישוב בתוך גוש אלונים נוסף: שמורת אלוני אבא. עם דרך העפר, נרד ירידה טכנית במקצת בתוך יער אלונים יפה לכוון היישוב חלף טאבש.

ירידה בתוך שמורת אלוני אבא

ירידה בתוך שמורת אלוני אבא

 

מכאן נפנה ימינה ורכיבה קצרה בתוך יער אלונים תביא אותנו לכביש 7513, כביש הגישה ליישובים אלוני אבא ובית לחם הגלילית. מפאת חוסר הזמן, לא נכנסנו ליישובים המעניינים האלה שנבנו על ידי הגרמנים הטמפלרים בשלהי המאה -19 ובהם נותרו מבנים שנבנו על ידם לרבות מבנה בית העם שלהם.

 

חצינו את הכביש בזהירות והמשכנו באותו כוון דרומה על בסיס דרך עפר בתוך גוש האלונים. עצרנו להפסקת תה מתחת לאחד מעצי האלון רחב הצל. לאחר הפסקת התה, המשכנו דרומה עם הדרך עד שהגענו לבאר אבא, מתחת לעץ האקליפטוס הגדול העומד בודד בשטח. באר אבא, הפעם היה מוקף פרות (ותוצרי הלוואי שלהן). בכל מקרה לא תכננו לטבול, מזג אוויר היה נעים והיינו קצרים בזמן, אבל באר אבא ו/או עין חזין הנמצא כקילומטר ממנה, בקיץ משמשים מקומות טבילה חובה במסלול רכיבה זה.

 

חצינו מתחת לכביש 77 ובדרך השדות הגענו לרמזור על כביש 75 בכניסה לרמת ישי. חצינו את השכונה המערבית של רמת ישי לכוון בית העלמין והמשכנו על דרך עפר/אספלט עד לכפר יהושע.

מכפר יהושוע במגמה כללית מערבה, חלק על בסיס סמו"ש כחול, חציית כביש 722, הגענו לקצה הדרומי של קריית חרושת. במרחק קטן מאתנו, רואים את גשר רכבת העמק החדש והמרשים (פתחתו מתוכננת לשנת 2016). אנחנו, אוהבי הווינטג', נשארנו על תוואי רכבת העמק הישנה ולאורכה רכבנו צפונה.

 

תחנת הרכבת באלרואי

תחנת הרכבת באלרואי

 

לאחר פניה קטנה שמאלה ומעבר בגשר שמעל נחל הקישון הגענו לתחנת הדלק ומסעדת אבו עומר. בדרך כלל, אנחנו מגיעים למסעדה הטובה הזאת לאחר סיום הרכיבה,  במכונית. הפעם, המסעדה הייתה בציר הרכיבה. לא הייתה ברירה: עצרנו ואכלנו מהחומוס הטוב ומהסלטים הביתיים שבמסעדה. תנסו אותה.

 

מהמסעדה, חזרנו על עקבותינו לכוון הגשר ושמאלה לאורך תוואי הרכבת או לאורך שביל פארק הקישון עד לאוטו.

רכבת העמק הוא השם הנפוץ לשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20. המסילה קישרה בין חיפה לסמח' (כיום "צמח") ומשם לדרעא שבירדן, על קו הרכבת החיג'אזית.בנייתה של המסילה, שהייתה מסילת הברזל השנייה בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, נמשכה כארבעים שנה. הבנייה עצמה נמשכה מ-1902 עד 1905.

מסילת הרכבת החיג'אזית, הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20, בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר אל-מדינה שבחיג'אז, כיום חלק מערב הסעודית.
הנחת המסילה החלה בשנת 1900 בהוראת סולטאן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני ובייעוץ של מומחים גרמנים. עלות הקמת המסילה הייתה כ-16 מיליון דולר שנתרמו על ידי הסולטאן הטורקי ושליטי מצרים ואיראן. המסילה נחנכה ב-1 בספטמבר 1908, יום ציון הכתרתו של הסולטאן.
המסילה הוקמה כדי להסיע עולי רגל מוסלמים מדמשק למדינה ומכה, דרך חבל חג'אז שבחצי האי ערב. למרות הצהרת הכוונות הדתית מאחורי הקמתה, היו לטורקים גם שיקולים אסטרטגיים ומסחריים במסילה. הסולטאן, שהיה חובב רכבות מושבע, החליט על בנייתה של הרכבת מכמה סיבות, ביניהן הצגתו כאביהם הרוחני של המוסלמים העולים לרגל למכה ואל-מדינה, חיזוק מעמדו ומעמד האימפריה בראשה הוא עמד בעולם והחלת שלטונו גם על האזורים המרוחקים שבספר האימפריאלי. למעשה, היעד של הגעתה עד העיר מכה לא הושלם מעולם: היא הגיעה מדמשק עד מדינה, מרחק 1300 ק"מ, וחסרו לה עוד 400  ק"מ להגיע למכה.

תוואי מסילה חיג'אזית וסעיף רכבת העמק

תוואי מסילה חיג'אזית וסעיף רכבת העמק

 

לצורך הקמת המסילה חבר הסולטאן לראשי האימפריה הגרמנית, אשר מצדם שמחו לדריסת הרגל שניתנה להם במזרח התיכון ובענייני הפנים של האימפריה העות'מאנית. על בסיס השותפות לצורך הקמת המסילה נרקמו קשרים חמים בין שתי המעצמות. חייליו של הסולטאן זכו להשתלמויות אותן העבירו חייליו של הקיסר הגרמני והאחרון אף ביקר פעמיים בתחומי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה גם בירושלים. תמורה נוספת לה זכו הגרמנים כהוקרה לסיוע בהקמת רכבת החיג'אז הייתה קבלת הזיכיון להקמה והפעלה של מסילת הברזל שבין אנטוליה לבגדד בשנת 1903.
מלאכת הקמת המסילה החלה ב-1 בספטמבר 1900, כשעל העבודות מפקח המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר שהיה ממונה על הקמת רשת הרכבות באימפריה העות'מאנית החל משנת 1886. הסולטאן הכפיף למייסנר יחידות צבא עצומות אשר מנו כ-9500 חיילים ובמבצע הנדסי שלא נודע כדוגמתו בתולדותיה של האימפריה הושלמה סלילת המסילות מדמשק למדינה, על 1302 הקילומטרים שלה וקו חיפה-דרעא, המכונה רכבת העמק, שאורכו 161 ק"מ, בפחות משמונה שנים.
בזמן עבודות הסלילה נאלצו מייסנר ואנשיו להתמודד עם התקפות שבטי הבדואים באזור, אשר סלדו מהרעיון שיד השלטון מתקרבת אליהם ושעם השלמת בניית הרכבת ייפסק הנוהג של נסיעה בשיירות גמלים לאורך המדבר, נוהג שהיווה מקור פרנסה לבדואים שגבו דמי חסות מכל שיירה שכזו. בחלקים מן המסילה נאלצו להשתמש באדני מסילה מברזל, בגלל מנהגם של הבדואים לגנוב את אדני העץ – מצרך נדיר במדבר – להבערת מדורות.
בנוסף לפשיטות הבדואים נאלץ מייסנר להגות פתרונות יצירתיים בנוגע לבעיות הטכניות שבהקמת הרכבת, ובראשן החוסר החמור במים שישמשו בדודי הקיטור של הרכבות. לאחר מחקר מעמיק של תוואי המסילה החל מייסנר בחפירתן של בארות וקידוחים, והעלאת המים ממעבה האדמה אל בריכות ומגדלי אגירה בעזרת שבשבות רוח גדולות שהפכו חיש מהר לסימן ההיכר של המסילה החיג'אזית.

 

תחנת רכבת העמק בכפר יהושוע – סמוך לכניסה למושב כפר יהושע, בחלקו המערבי של עמק יזרעאל, עובר כביש צר לצד שורת בתי אבן עתיקים ומרשימים השוכנים בלב חורשת אקליפטוסים גבוהי צמרת. כאן פעלה במשך קרוב ל-50 שנה תחנת אל–שמאם, אחת התחנות הראשיות והמרשימות של רכבת העמק המיתולוגית.

תחנת הרכבת בכפר יהושוע

תחנת הרכבת בכפר יהושוע

התחנה מורכבת משבעה מבני אבן מרשימים בסגנון גרמני, ביניהם מגדל המים, מבנה שירותים וכן באר מים. בשטח האתר שלושה קרונות משא, שניים מתקופת המנדט הבריטי ואחד אותנטי מתקופת הקמת קו רכבת העמק. במקום מרכז מבקרים – במבנה החד קומתי המשוקם קיימת תצוגה מרהיבה המשחזרת את סיפורה של רכבת העמק ותחנותיה העיקריות, באמצעות רכבת מיניאטורית נוסעת המהווה העתק מדויק לרכבת העמק.

 

ומה לשמורת יער אלונים ולרכבת העמק? – שמורת טבע יער אלונים היא שמורה מיוחדת: היא לא רציפה אלא מורכבת מגושי אלונים לא מחוברים ביניהם. למה? באזור שנת 1900 אזור זה היה מכוסה יערות אלונים. אבל הטורקים (אימפריה  העות'מאנית) בנתה את הרכבת. הרכבת הזו עבדה על בסיס של דוד קיטור. המים הורתחו בעזרת שריפת עצים, מה שדילל את יערות האלונים באזור. זה הקשר.

 

לסיום ניתן עוד מבט על תצלום אוויר ומפת המסלול

תצלום אוויר של המסלול ואזורו

תצלום אוויר של המסלול ואזורו

 

גבעות אלונים-טבעון-שפרעם09-10-2015נט

גבעות אלונים-טבעון-שפרעם09-10-2015נט

לסיום, הטיול נמשך כחמש שעות, שלוש שעות רכיבה, העצירות נועדו להסברים, להפסקת תה ול"סעודת חומוס" במסעדת אבו עומר כחצי שעה לפני סוף הרכיבה (המסעדה על המסלול).