חיפה, טקס הזיכרון לחללי צבא הודו שכבשו את העיר במלה"ע הראשונה16 בספטמבר 2026
במסגרת פעילותי בשנים קודמות מספר טיולי אופניים נעשו בעקבות קרבות מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.
כמו כן צילמתי במספר טקסי זיכרון לזכר חללי הממלכה המאוחדת ומושבותיה שנפלו בקרבות אלה.
ביום רביעי, 15 בספטמבר 2026 נכחתי בטקס הזיכרון לחללי צבא הודו שכבשו את חיפה במלה"ע הראשונה.
*
הטקס התקיים בבית הקברות הצבאי הבריטי בדרך יפו בחיפה,
הטקס נערך ביוזמת שגרירות הודו בישראל בשיתוף עם עיריית חיפה מאז שנת 2010.
השנה הטקס הוקדם במספר ימים.
הטקס מתקיים מדי שנה ב-23 בספטמבר שהוא יום כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.
מועד זה כאות הוקרה לגבורת החיילים ההודים מצוין "יום חיפה" (Haifa Day) בהודו ובבית הקברות הצבאי הבריטי חיפה.
*
כיבוש חיפה ב-23 בספטמבר 1918 נחשב לאחד מקרבות הפרשים הממושמעים והנועזים האחרונים בהיסטוריה הצבאית המודרנית.
הקרב הוכרע על ידי חטיבות הפרשים ההודיות ("חטיבות הקיסרות") כחלק "מערכת מגידו" של חיל המשלוח של הממלכה המאוחדת ומושבותיה שנקרא "חיל המשלוח המצרי" בפיקודו של גנרל אדמונד אלנבי.
בעת הזו חיפה שימשה בסיס אספקה, צומת רכבות מרכזי ונמל חיוני עבור הכוחות העות'מאניים והגרמניים בצפון הארץ.
הכוח העות'מאני והגרמני התבצר במורדות הכרמל, בנחל קישון ובמעבר הצר שבין ההר לים, מצויד במקצי מקלעים ותותחים שחלשו על סביבות העיר.
*
הכוח התוקף היה חלק מחטיבת הפרשים ה-15 של צבא הודו (שהייתה מושבה בריטית), שכללה את רג'ימנט "ג'ודפור" ורג'ימנט "מייסור", בגיבוי תותחים קלים ופרשי "היידראבאד".
מול אש מקלעים כבדה מאזור כרמל עתיק ומורדות ההר, פרצו פרשי ג'ודפור בפיקודו של רב-סרן (רס"ר) אומד סינג ורב-סרן טאקור דלפט סינג בהסתערות סוסים פתוחה עם רומחים שלופים.
במקביל, פרשי מייסור איגפו את עמדות התותחים העות'מאניים על מורדות הכרמל באזור המושבה הטמפלרית הגרמנית כרמלהיים נטרלו את מקורות האש שאימו על הטור העיקרי.
ההסתערות המהירה והנועזת שברה את קווי ההגנה העות'מאניים.
הפרשים ההודים דהרו לתוך רחובות העיר העתיקה, שחררו את העיר ושבו כ-1,350 חיילים עות'מאניים וגרמנים, לצד תפיסת תותחים ומקלעים רבים.
בסייפא של תיעוד המתעניינים יוכלו להרחיב דעת אודות נתיב ההסתערות של הפרשים ההודים בתוך חיפה ב-23 בספטמבר 1918 והטופוגרפיה של הקרב.
הכנות מחלקת צבא הודו המשרתת ב-Undof
למי ששכח אונדו"ף (UNDOF – United Nations Disengagement Observer Force) הוא "כוח המשקיפים של האו"ם להפרדת כוחות", כוח שמירת שלום של האו"ם שהוקם במאי 1974 בעקבות חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים.
*
מרכיבי מורשת וזיכרון כיבוש חיפה על ידי צבא הודו הם:
גיבור חיפה – רב-סרן טאקור דלפט סינג (Thakur Dalpat Singh), מפקד רג'ימנט ג'ודפור, שנהרג במהלך ההסתערות והוגדר כ"גיבור חיפה" (Hero of Haifa).
טקס זיכרון – מדי שנה ב-23 בספטמבר מצוין "יום חיפה" (Haifa Day) בהודו ובבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה, כאות הוקרה לגבורת החיילים ההודים.
סמל ניו דלהי – אנדרטת "שלושת הלוחמים" (Teen Murti) במרכז ניו דלהי הוקמה לזכר שלושת הרג'ימנטים ההודים (ג'ודפור, מייסור והיידראבאד) שלחמו בקרב זה.
צילומים
שנעשו
לפני הטקס
ובמהלכו
נספחים צבאיים בישראל מכבדים בנוכחותם
*
*
*
*
מימין ערן תירוש, ראש העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל ומשמאל יגאל גרייבר מראשי עמותה לתולדות חיפה
*
*
שגריר הודו בישראל נושא דברים
דברי שרית גולן סגן ראש העיר חיפה
*
*
*
*
*
*
נציגת צה"ל הבכירה (דרגת סג"מ) מיחידת קישור לכוחות זרים באגף התכנון.
*
יגאל גרייבר מהעמותה לתודות חיפה בדרכו להניח את הזר
ערן תירוש ראש העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל בדרכו להניח את זר העמותה
הזר הונח בהצלחה!
הצדעה לקראת סיום הטקס
*
*
*
*
*
נציגי הדור הצעיר של חיפה, תלמידי תיכון עירוני ג' שומעים על מורשת צבא הודו בכיבוש העיר.
נספח צבא סין בישראל חותם בספר האורחים
טועמים מטעמים הודיים (חריפים) לאחר הטקס
סוף,
היה זה
טקס קצר
מכובד ומכבד,
את זכר
החיילים ההודים
שנפלו בכיבוש
העיר חיפה
גם אחרי
108 שנים
ומדגיש את
הקשר והברית
של העיר חיפה
עם הודו.
******
נתיב ההסתערות
של הפרשים ההודים
בתוך חיפה
ב-23 בספטמבר 1918
והטופוגרפיה של הקרב
*
הטופוגרפיה של מבואות חיפה והמכשולים הטבעיים יצרו ב-23 בספטמבר 1918 מלכודת טקטית מורכבת ביותר עבור חטיבת הפרשים ה-15 של צבא הודו הבריטית. הבנת נתיב ההסתערות דורשת מבט על המבנה הטופוגרפי המצומצם של הגזרה באותו יום.
הטופוגרפיה ומערך ההגנה הטורקי-גרמני
צוואר הבקבוק המזרחי – הכניסה לחיפה ממזרח (באזור צומת הצ'ק פוסט של ימינו) היתה מצר יבשתי צר שרוחבו כקילומטר וחצי בלבד, המתוחם בין מורדותיו התלולים של הר הכרמל מדרום-מערב לבין אפיק נחל הקישון מצפון-מזרח.
מכשול טבעי ופתאומי בשטח – גדות הקישון והשטחים הנמוכים היו רוויי ביצות וטבועים בטבעם ("חולות טובעניים"), מה שמנע לחלוטין תמרון רכוב רחב מצפון והכריח את הפרשים לנוע בערוץ הצר.
שטח ההריגה: הכוחות העות'מאניים והגרמניים ניצלו היטב את הנחיתות הטופוגרפית של התוקפים:
עמדות התותחים האוסטריות: הוצבו במעלה מורדות הכרמל (באזור כרמלהיים והמורדות שמעל נשר / תל חנן) וחלשו בתצפית ובאש ישירה על כל הבקעה.
עמדות המקלעים הכבדים: מוקמו בביצורים קדמיים לאורך קו הרכבת (מסילת העמק והמסילה לעכו) ובמבואות בלד א-שייח' (נשר של ימינו), ויצרו מטווח מצליב אל נתיב ההתקדמות הראשי.
המתקפה שתוכננה על ידי הפיקוד הבריטי התפצלה לשלוש זרועות עיקריות שפעלו בסנכרון טקטי.
הזרוע המאגפת משמאל – טיפוס לכרמל כוח מרג'ימנט "מייסור" (יחד עם יחידת יומאנרי בריטית) קיבל פקודה לנוע שמאלה ולטפס במעלה הערוצים התלולים של הכרמל (באזור נחל נשר / ואדי אל-ח'רוב). העפלה אל רכס הכרמל העליון, איגוף עמדות התותחים האוסטריות והשתקתן ממעל. הטיפוס היה קשה במיוחד ודרש מיומנות רכיבה גבוהה בתוואי סלעי ותלול, אך הצלחתו ניטרלה את האש הארטילרית הכבדה ששיתקה את העמק.
הזרוע המאגפת מימין – אגף הקישון פלוגה מרג'ימנט "ג'ודפור" נשלחה ימינה לעבר גדות הקישון. המטרה הייתה לאגף את עמדות המקלעים העות'מאנייות שהוצבו בדיונות ובביצות ליד שפך הנחל. הכוח נתקל בחולות טובעניים ובבוץ, אך תימרן במהירות, נטרל את הקינון הקדמי ופתח את האגף הצפוני.
ההסתערות החזיתית המרכזית – הדהירה לחיפה עיקר רג'ימנט "ג'ודפור", בפיקודו של רס"ר טאקור דלפט סינג, נע על ציר הדרך הראשית (תוואי דרך נצרת-חיפה של ימינו / כביש 75). כשהגיעו לאזור בלד א-שייח' (נשר של ימינו) וחצו את מסילת הברזל, נפתחה עליהם אש מקלעים תופת. מחמת החול הטובעני בצד הדרך, חתך הכוח שמאלה לכיוון מורדות ההר, תפס מחסה חלקי תוך כדי דהירה, והסתער ברומחים שלופים ישירות על עמדות המקלעים והתותחים הקלים.
לאחר פיצוח קו ההגנה הקדמי באזור גשר פז של ימינו, הדהרו הפרשים אל תוך רחובות חיפה. הם שטפו את רחוב אל-עתיקה, רחוב שער פלמר ואזור השוק העתיק, הפתיעו את הפיקוד העות'מאני-גרמני בעיר והביאו לכניעתו המהירה.
הניצחון לא הושג רק בזכות האומץ הלבבי של הפרשים ההודים, אלא הודות לזיהוי נכון של המגבלות הטופוגרפיות. השילוב בין איגוף אנכי מורכב אל מרומי הכרמל לבין ההסתערות המהירה בעמק שיתק את יתרון הגובה העות'מאני והפך מכשול טבעי קטלני לזירת ניצחון היסטורית.
******
להרחבה
אודות טיולי אופניים
בעקבות קרבות
מלחמת העולם הראשונה
בארץ ישראל
וטקסי זיכרון לזכר
חללי הממלכה המאוחדת
ומושבותיה שנפלו
בקרבות אלה.