הדפסה

עניינו של תיעוד זה, הוא שכונת קריית אליעזר ושכונת קריית אליהו
שהן סמוכות זו לזו ונמצאות קרוב למושבה הגרמנית ולעיר התחתית וממול לשכונת בת גלים.

*

שתי שכונות אלה, כמו כמעט כל השכונות בחיפה,  נקראות על שם מנהיגי תנועת העבודה ועל כך יורחב בסייפא של תיעוד זה.

לשכונת קריית אליהו הגעתי מספר פעמים כשחיפשתי חנייה כשנדרשתי להגיע למרכז הרפואי לין.

בסמוך לשתי השכונות עברתי פעמים רבות בנסיעה ברכב וברכיבת על אופניים.

לאחר זמן, כשהתאפשר, החלטתי להכיר אותן מעט יותר, לעבור ברחובותיהן וכמובן לצלם בהן.

כך היה, בשתי רכיבות שבת רצופות ב-29 אוגוסט 2026 וב-5 בספטמבר 2026 הגעתי אליהן וצלמתי אותן על מנת להתרשם מדמותן.

להלן המעט
שלמדתי
אודות השכונות
והצילומים שעשיתי בהן.

קריית אליעזר

*

*

קריית אליעזר היא מהשכונות הוותיקות והמוכרות במערב חיפה, הממוקמת בעמק שבין מורדות הכרמל לבין חוף הים, סמוך לשכונות בת גלים, קריית שפרינצק והעיר התחתית.

*

גבולותיה של שכונת קריית אליעזר בחיפה מוגדרים על ידי עורקי תחבורה מרכזיים ומורדות הכרמל.

 

צפון / צפון-מערב: שדרות ההגנה (כביש 4) ומסילת הרכבת, המפרידות בין קריית אליעזר לשכונת בת גלים וחוף הים.

 

מזרח / צפון-מזרח: רחוב רוטשילד, המהווה את קו התפר בינה לבין שכונת קריית אליהו ואזור המושבה הגרמנית.

 

דרום / דרום-מזרח: מורדות הר הכרמל (אזור שכונת כרמל צרפתי).

 

דרום-מערב: גבול השטח הבנוי הסמוך לשכונת עין הים ולכביש העולה לכיוון סטלה מאריס.

 

שדרות המגינים: העורק הראשי שחוצה את השכונה ומקשר בינה לבין העיר התחתית ומתחם תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה.

 

השכונה נהנית מנגישות גבוהה לחוף הים (חוף שקמונה וחוף בת גלים), למרכז הרפואי רמב"ם ולעורקי תחבורה מרכזיים (כולל קווי מטרונית ואוטובוסים תדירים)

*

*

*

*

השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים על ידי חברת "שיכון עובדים", במטרה לספק פתרונות דיור לעולים החדשים ולמשוחררי צה"ל.

*

*

*

השכונה נקראה על שמו של אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של מדינת ישראל.

 

אליעזר קפלן (1891–1952) היה מראשי תנועת העבודה, פעיל ציוני מרכזי, ושר האוצר הראשון של מדינת ישראל.

 

הוא נולד בבלארוס הוכשר כמהנדס בניין במוסקבה והיה מפעילייה הבולטים של תנועת "צעירי ציון".

 

הוא עלה לארץ ישראל ב-1923. כיהן כחבר מועצת עיריית תל אביב וניהל את הנהלת החשבונות של חברת "סלל בונה".

 

בשנת 1933 נבחר להנהלת הסוכנות היהודית וכיהן כגזבר הסוכנות עד הקמת המדינה — תפקיד שבו ניהל את המערך הכלכלי של ה"מדינה שבדרך", העלייה, ההתיישבות ורכש הביטחון.

 

עם הקמת המדינה בשנת 1948 מונה לשר האוצר (ולפרק זמן קצר גם כיהן כשר המסחר והתעשייה). הוא ניהל את כלכלת המדינה בתקופת מלחמת העצמאות, גלי העלייה ההמונית ומשטר הצנע.

 

ב-1952 הנהיג את "המדיניות הכלכלית החדשה" שנועדה לבלום את האינפלציה, לרסן את משטר הצנע ולמשוך השקעות חוץ.

 

ביוני 1952, עקב הידרדרות במצבו הבריאותי, פרש מתפקיד שר האוצר ומונה לכהן כסגן ראש הממשלה הראשון של ישראל. הוא נפטר שבועות ספורים לאחר מכן.

 

בנוסף לשכונת קריית אליעזר, הנצחתו בית החולים קפלן ברחובות, קריית בן-גוריון (קריית הממשלה) בירושלים נקראה בעבר "קריית קפלן". שכונת "קריית קפלן" ברחובות, רחוב קפלן בתל אביב החוצה את "הקרייה", ורחובות רבים בערים נוספות בישראל.

 

בגלל שהפגנות של המחאה המרכזית נגד ההפיכה המשטרית (2023) והפגנות בעד שחרור החטופים מאז טבח 7 באוקטובר 2023 ועד אוקטובר 2025 נערכו ברחוב קפלן בתל אביב, אנשי ממשלת הימין כינתה את המשתתפים בהם "קפלניסטים" בנוסף לכינויים נוספים כמו "האנרכיסטים", "אנשי שמאל קיצוני",  "שמאלנים עוכרי ישראל" ועוד.

*

*

שכונת קריית אליעזר תוכננה כשכונת עובדים מודרנית עם בנייה רוויה (שיכונים), שדרות רחבות, שטחים ירוקים ומרכזים מסחריים שכונתיים.

השדרה החוצה את השכונה

*

האנדרטה לזכר בני השכונה שנפלו במערכות ישראל

*

מייק בראנט (משה ברנד, 1947–1975) היה מענקי הזמר הישראלי בכל הזמנים ואחד האמנים היחידים מישראל שכבשו בסערה את סצנת המוזיקה הבינלאומית, בעיקר בצרפת ובאירופה.

 

הוא נולד במחנה עקורים בקפריסין להורים ניצולי שואה. כשהמשפחה הגיעה לארץ היא התגוררה ברחוב שרה 10, בעיר התחתית, ובהמשך עברה להתגורר ברחוב הפרטיזנים 8 בשכונת קריית אליעזר בחיפה.

 

מגיל צעיר ניחן בקול טנור עוצמתי ובנוכחות בימתית יוצאת דופן. הוא החל את דרכו כזמר בלהקות קצב מקומיות, הופיע במלונות בחיפה ובתל אביב, בהמשך הצטרף ללהקת "כרישי החול" והופיע במועדון "סיירוס" בבירות, שם צפה בו הזמרת הצרפתייה סילבי ורטן והמליצה לו לנסות את מזלו בפריז.

 

בשנת 1969 הגיע לפריז ללא ידיעת השפה הצרפתית. לאחר שהקליט את השיר "Laisse-moi t'aimer" (תני לי לאהוב אותך) כשהוא קורא את המילים בתעתיק עברי, השיר הפך ללהיט ענק ומכר מיליוני עותקים תוך חודשים ספורים.

 

בתחילת שנות ה-70 הפך לראשי הכוכבים בצרפת. הוא הקליט שרשרת להיטים מצליחים (כמו "C'est ma prière", "Rien qu'une larme", ו-"Dis-lui"), הופיע באולמות יוקרתיים כמו ה"אולימפיה" בפריז ומכר עשרות מיליוני תקליטים.

 

לצד ההצלחה המסחררת, סבל מלחצים נפשיים כבדים, עומס עבודה ותחושת בודדות. ב-25 באפריל 1975, בגיל 28 בלבד, שם קץ לחייו בנפילה מחלון דירתו בפריז.

 

הוא הובא לקבורה בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה. קברו הפך לעליה לרגל עבור מעריצים מכל העולם.

 

בחיפה נקראה על שמו שדרה בשכונת קריית אליעזר (בסמוך לרחוב שבו גדל), וסיפור חייו הונצח בסרטים תיעודיים, מחזמר בתיאטרון הבית "בית ליסין" וספרים שונים.

*

*

בתים אלה נבנו במקום בו נמצא "אצטדיון קריית אליעזר"

במשך עשרות שנים (1955–2014) הלב הפועם של השכונה והספורט החיפאי היה אצטדיון קריית אליעזר (האצטדיון העירוני חיפה).

 

הוא היה אצטדיון הכדורגל המרכזי וההיסטורי של העיר חיפה במשך כ-60 שנה, עד לסגירתו בשנת 2014 והריסתו ב-2015.

 

האצטדיון נחנך ב-24 בספטמבר 1955 במשחק דרבי עירוני שבו ניצחה מכבי חיפה את הפועל חיפה 1:4.

 

האצטדיון הוקם כתרומה של איגוד הפועלים האיטלקי לעיריית חיפה, ותוכנן על ידי האדריכל מקס גלפז (שעיצב גם את אצטדיון בלומפילד והיכל יד אליהו).

 

בשיאו הכיל כ-17,000 מקומות ישיבה (וברגעים סוערים הצטופפו בו כ-20,000 צופים). בעקבות שינויי בטיחות והתקנת מושבי פלסטיק בשנים מאוחרות יותר, הוקטנה קיבולתו לכ-14,000 מקומות.

 

האצטדיון שימש כביתה הבלעדי וההיסטורי מכבי חיפה מתחילת דרכו. על כר הדשא שלו זכתה הקבוצה בתוארה הראשון – אליפות המדינה בעונת 1983/1984 – וכן ברוב תואריה המקומיים וההישגים האירופיים המפורסמים שלה בשנות ה-90 וה-2000. יציע ג' באצטדיון הפך לסמל עבור אוהדיה השרופים.

 

הפועל חיפה שיחקה באצטדיון עם פתיחתו, ולאחר תקופה ממושכת באצטדיון קריית חיים חזרה לשחק בקריית אליעזר ב-1991. בשנת 1999 חגגה בו את זכייתה ההיסטורית היחידה באליפות המדינה.

 

ב-14 במאי 2014 נערך באצטדיון טקס פרידה נרגש, ומיד לאחר מכן התקיים משחק הליגה האחרון בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב 4:1.

 

את תפקידו כמגרש העירוני של חיפה מחליף אצטדיון סמי עופר שנפתח בשנת 2014 במבואות הדרומיים של העיר.

 

עבודות ההריסה של האצטדיון בשכונת קריית אליעזר החלו בנובמבר 2015. השטח פונה לטובת הקמת שכונת מגורים חדשה ומבני ציבור.

גם בתים אלה נבנו על הרקע בו נמצא האצטדיון

*

בשנים האחרונות עוברת קריית אליעזר תהליכי התחדשות עירונית (פינוי-בינוי ותמ"א 38), לצד משיכת אוכלוסייה צעירה וסטודנטים, בזכות מיקומה המרכזי והמישורי, מחירי הדיור הנוחים יחסית והקרבה לים ולתחבורה ציבורית.

אנדרטה לזכרו של שוער האגדי של מכבי חיפה אבי רן

אבי רן  (1963–1987) היה משוערייה הגדולים והבולטים ביותר של מכבי חיפה בכל הזמנים ושל נבחרת ישראל, ומסמליה המובהקים של הירוקים בשנות ה-80.

 

הוא גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה. כבר מגיל צעיר בלט בזכות אינסטינקטים נדירים, מיקום מצוין, נוכחות ברחבה ויכולת מנהיגות.

 

הוא עלה לקבוצה הבוגרת ב-1981 והפך מהר מאוד לשוער הראשון של המועדון.

 

הוא היה בורג מרכזי בשתי האליפויות ההיסטוריות הראשונות של מכבי חיפה בעונות 1983/1984 ו-1984/1985, ובזכייה בגביע הטוטו ב-1986.

 

הוא רשם 9 הופעות במדי הלאומיים, והיה מועמד מוביל לעבור לשחק באחד המועדונים הבכירים באירופה (כאשר מועדונים כמו ליברפול וברצלונה הביעו בו עניין).

 

ב-11 ביולי 1987, בעודו בשיא כושרו ומעמדו ובגיל 24 בלבד, נהרג אבי רן בתאונה מחרידה בחוף גיא שבכנרת, לאחר שנפגע מאופנוע ים בעת ששחה במים. הידיעה על מותו הכתה בהלם כבד את ספורט הניווט והכדורגל בישראל ואת העיר חיפה בפרט.

 

לזכרו הוקמה אנדרטה לזכרו בבית העלמין ובמתחם האימונים של המועדון. היציע הצפוני באצטדיון סמי עופר (וברחובות/מתקנים נוספים בחיפה) נקרא על שמו, המשך ישר ליציע הצפוני שהיה קרוי על שמו באצטדיון קריית אליעזר.

 

דמותו נותרה חקוקה כסמל למצוינות, צניעות וכישרון יוצא דופן, וסיפורו מונצח עד היום בספרים, בשירי אוהדים ובטורנירי נוער.

איזה שם יפה לרחוב. היום לדעתי המילה עמל אינה בשימוש.

קריית אליהו 

*

*

קריית אליהו היא שכונה הצמודה ממזרח לשכונת קריית אליעזר ולעתים קרובות נתפסת כחלק רציף ממנה, אף על פי שמדובר בשתי שכונות בעלות היסטוריה ותכנון מאופיינים.

*

גבולותיה של שכונת קריית אליהו מוגדרים על ידי עורקי תחבורה מרכזיים ומורדות הכרמל.

 

מערב: רחוב רוטשילד, המפריד בינה לבין קריית אליעזר.

 

צפון / צפון-מערב: שדרות ההגנה (כביש 4) ומסילת הרכבת, המפרידות בינה לבין אזור בת גלים וחוף הים.

 

מזרח: אזור המושבה הגרמנית והעיר התחתית (סמוך לשדרות המגינים ורחוב יפו).

 

דרום: מורדות הכרמל ואזור דרך אלנבי.

 

השכונה נהנית  מנגישות גבוהה לעורקי התחבורה של שדרות המגינים, רחוב יפו, לקווי המטרונית, ולתחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה.

*

קריית אליהו הוקמה בתחילת שנות ה-50  במקביל לגל העלייה ההמוני שלאחר הקמת המדינה, על ידי חברות השיכון ההסתדרותיות והממשלתיות.

*

השכונה נקראה על שמו של אליהו גולומב (1893–1945) שהיה מנהיג ה"הגנה", מראשי תנועת העבודה ואדריכל כוח המגן העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

 

הוא נחשב למפקד הבלתי-מוכתר של ארגון ה"הגנה" ולמי שהניח את היסודות להקמת צה"ל.

 

נולד בבלארוס (האימפריה הרוסית) ועלה לארץ ישראל ב-1909. למד במחזור הראשון של גימנסיה "הרצליה" בתל אביב.

 

במלחמת העולם הראשונה התנגד לגיוס לצבא העות'מאני ופעל לארגון שמירה עצמאית. בהמשך היה ממארגני ההתנדבות לגדודי הלוחמים העבריים בצבא הבריטי.

 

מתחילת שנות ה-20 עמד בראש ארגון ה"הגנה", הנחה את אסטרטגיית הבלגה והפעלת הכוח, ודגל בשילוב בין הלחימה לציונות המעשית (כגון אבטחת נקודות התיישבות והעפלה).

 

הוא עסק ברכש וניתוח צבאי: ריכז את המאמצים להברחת נשק, ייצור עצמי של אמצעי לחימה והכשרת מפקדים.

 

הוא הוביל את גיוס הישוב לצבא הבריטי במלחמה נגד גרמניה הנאצית, ויזם את הקמת הפלמ"ח (1941) ואת צניחת שליחי הישוב באירופה הכבושה

 

הוא היה מראשי ארגון ה"מוסד לעלייה ב'".

 

נפטר בפתאומיות ב-1945 בגיל 52 בלבד, כתוצאה מאוטם שריר הלב, בטרם זכה לראות בהקמת המדינה ובכינון צה"ל.

 

הנצחתו: בית אליהו גולומב: ביתו ברחוב רוטשילד בתל אביב משמש כיום כמוזיאון ההגנה. רחובות ושכונות: רחובות מרכזיים קרויים על שמו בערים רבות בישראל, וכן שכונת "יד אליהו" בתל אביב (והיכל הספורט יד אליהו). אוניית מעפיל: אוניית ההעפלה "אליהו גולומב" נקראה על שמו.

*

*

קריית אליהו מורכבת בעיקרה מבניית שיכונים נמוכים (בנייני רכבת 3–4 קומות) לצד מספר מבני ציבור שכונתיים, ונועדה לספק פתרונות דיור נגישים לעולים ולפועלים.

 

בשל הסמיכות הגיאוגרפית והאופי האדריכלי השווה, תושבים רבים מתייחסים לקריית אליעזר וקריית אליהו כאל מתחם שכונתי אחד.

החלק המזרחי של הרחוב בראשי של השכונה שנקרא רחוב תל אביב ובו בתי מלאכה

*

*

קהילת "שבי ציון" (Return to Zion Congregation / "Возвращенные на Сион") היא קהילה ומרכז מרכזי של יהודים משיחיים בחיפה ונמצאת ברחוב תל אביב 11, חיפה

 

הקהילה נוסדה בשנת 2001 על ידי לאון מאזין.

 

חלק ניכר מחברי הקהילה הם עולים מחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר) ודוברי רוסית, לצד דוברי עברית. הקהילה שייכת לרשת הקהילות "אהלי רחמים" (Tents of Mercy).

 

אסיפת התפילה והקהילה המרכזית מתקיימת בשבתות החל מהשעה 11:00.

 

הפעילות חברתית וחינוכית של הקהילה כוללת סיוע הומניטרי בעיקר  חלוקת מזון, תמיכה בניצולי שואה, עולים חדשים ופליטים.

 

המכון התיאולוגי בחיפה (Haifa Theological Institute – HTI): הוקם בשנת 2009 בשיתוף קהילות משיחיות נוספות באזור חיפה, להכשרת מנהיגות ולימודי מקרא.

 

בית ספר למוזיקה "קשת הצלילים" (Rainbow of Sounds): מרכז לימוד מוזיקה ואמנות לילדים ולצעירים.

 

מדיה והסברה: הפעלת ערוץ המדיה בשפה הרוסית "Oasis Media".

החזית יכולה להיראות קצת יותר טוב

שילוב של ישן וחדש

*

בשנים האחרונות נכללת השכונה בתוכניות התחדשות עירונית, פינוי-בינוי וחיזוק מבנים, המביאות לפיתוח תשתיות חדשות ולשינוי פני הרחובות הוותיקים.

*

סוף

השיטוט
בשתי שכונות אלה
היה מעניין.
הלימוד אודותיהם
(על קצה המזלג)
היה מרתק.

******

שמחתי להיחשף
לעוד חלק/פן של העיר,
שתי שכונות שנבנו
בעשור הראשון
של המדינה
על מנת לשכן
את העולים החדשים.

במרוצת השנים
שכונות אלה עברו

שינויים דמוגרפיים
ונוצר להם דימוי

של שכונות ירודות כאלה

שרק מי
שאין לו ברירה
מתגורר בהם.

להבנתי ולתחושתי
(שאינה מבוססת
על נתונים ומידע)
בשתי שכונות אלה
מתגוררים רבים
מקרב עולי חבר העמים
(ברית המועצות)
שהגיעו לארץ
משנות ה-90
של המאה העשרים ואילך.

******

תוך כדי השיטוט
בשכונות ולימוד שמותיהן
נדרשתי לעובדה
שמרבית השכונות המרכזיות
"בחיפה האדומה"
נקראות על שמם
של מנהיגים ובולטים

בתנועת העבודה,
ההסתדרות והציונות הסוציאליסטית
ועל כך מפורט להלן.  

חיפה בעבר נקראה "חיפה האדומה" מאחר והעיר הייתה המעוז המרכזי והחזק ביותר של והסוציאליזם בישראל מראשית תקופת המנדט ועד ראשית שנות ה-80' של מדינת ישראל.

 

מרבית השכונות המרכזיות "בחיפה האדומה" נקראות על שמם של מנהיגים ובולטים בתנועת העבודה, בהסתדרות הפועלים והציונות הסוציאליסטית:

 

קריית חיים על שם חיים ארלוזורוב (1899–1933), מראשי תנועת העבודה, מנהיג מפלגת מפא"י וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

 

קריית אליעזר על שם אליעזר קפלן (1891–1952), מראשי תנועת העבודה, גזבר הסוכנות היהודית ושר האוצר הראשון של מדינת ישראל.

 

קריית שפרינצק  על שם יוסף שפרינצק (1885–1959), מנהיג ציוני סוציאליסטי, מזכ"ל ההסתדרות הכללית הראשון ויושב ראש הכנסת הראשון.

 

נווה יוסף נקראת גם היא על שמו של יוסף ארדשטיין (1894–1952), שהיה מנהיג פועלים חיפאי בתקופת המנדט הבריטי ובין היתר היה מזכיר הראשון של מועצת פועלי חיפה וחבר מועצת העיר. 

 

רמות רמז על שם דוד רמז (1886–1951), ממנהיגי תנועת העבודה, מזכ"ל ההסתדרות, יושב ראש הוועד הלאומי ושר התחבורה הראשון של ישראל.

 

נווה דוד (בעבר נקראה מחנה דוד) על שם דוד בן-גוריון (1886–1973), מנהיג תנועת העבודה, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ומקים המדינה

 

רמת בן-גוריון (רוממה החדשה) גם היא נקראת על שם דוד בן-גוריון.

 

קריית אליהו על שם אליהו גולומב (1893–1945), מפקדו הבלתי-מוכתר של ארגון ה"הגנה", מראשי תנועת העבודה ומאדריכלי כוח המגן העברי.

 

רמת אשכול על שם לוי אשכול (1895–1969), מנהיג תנועת העבודה, ראש הממשלה השלישי של ישראל, שר האוצר ושר הביטחון.

 

רמת אלמוגי נקראת על שם יוסף אלמוגי (1910–1991), מנהיג בולט בתנועת העבודה, מזכיר מועצת פועלי חיפה החזק, שר בממשלות ישראל וראש עיריית חיפה (1969–1975).

 

רמת גולדה נקראת על שם גולדה מאיר (1898–1978) מראשי מפא"י ומפלגת העבודה, שרת העבודה, שרת החוץ וראש ממשלת ישראל הרביעית.

 

רמת אלון נקראת על שם יגאל אלון (1918–1980), מפקד הפלמ"ח, מראשי אחדות העבודה ומפלגת העבודה, סגן ראש הממשלה ושר החוץ והחינוך.

 

רמת ספיר (רמות ספיר) נקראת על שם פנחס ספיר (1906–1975) מראשי מפלגת העבודה, שר האוצר המיתולוגי, שר המסחר והתעשייה ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית.

 

נאות פרס נקראת על  שם שמעון פרס (1923–2016), הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, ראש הממשלה השמיני, יו"ר מפלגת העבודה וחתן פרס נובל לשלום.

 

נאות נבון (שכונה החדשה שבבנייה) על שם יצחק נבון הנשיא החמישי של מדינת ישראל, חבר כנסת, שר החינוך והתרבות ואיש רוח ובולט בתנועת העבודה.

 

פרט מעניין שמבין מנהיגי תנועת העבודה נפקד שמו יצחק רבין אין שכונה שנקראת על שמו.

 

למען "האיזון" בחיפה ישנה שכונה אחת על שם מנהיג הימין והיא רמת בגין שנקראת על שמו של מנחם בגין (1913–1992) היה ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנהיג תנועת החרות ומפלגת הליכוד, ומפקד הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).

 

מפליאה העובדה שבחיפה אין גם שכונה שנקראת על שם אריאל  שרון.