מטרת תיעוד זה לסכם במלל, בצילום ובמפות את הסיור במזרח השרון ומורד השומרון וההכנה שלו.

 

זה סיור נאנא (נאמני נחל אלכסנדר) שהובלתי והסברתי (בהתנדבות, ללא תשלום) ביום שישי 19 ביוני 2026.

"נאמני נחל אלכסנדר הינם קבוצת מתנדבים שפועלת במסגרת המועצה אזורית עמק חפר. מטרתה לשמור על הנחל וסביבותיו באמצעות תורנויות שבועיות. בין השאר,  המתנדבים עוסקים בהדרכות בנושאי הנחל השונים לגני ילדים, בתי ספר, וכן לקבוצות שונות הפונות מיוזמתן. הנאמנים מסייעים בהתנדבות גם לעבודות מחקר של התלמידים. כמו כן נאמני הנחל מסייעים לרשות הטבע והגנים בפרויקטים שונים ובניהם ניטור הצב הרך ומשמשים עיניים המדווחות לרשות ניקוז נחילים שרון, המועצה האזורית עמק חפר ורשות הטבע והגנים על מפגעים בגדות הנחל."

סיור זה היה יוזמה של שניים מנאמני הנחל דוד פלמח ומיכאל עוזרמן.

 

בתחילת חורף 2026, דוד פלמח לאחר שהכיר אותי מספר חודשים קודם ונחשף לאתר "עמירם במשעולי ישראל", פנה אלי וביקש שאצא להדריך את נאמני נחל אלכסנדר באזור שספק אם הם מכירים אותו ואחשוף אותם לאגן הניקוז ויובליו של הנחל.

 

מאחר ושנים רבות איני מדריך טיולים של אלה שפונים אלי, היססתי אם לענות לו בחיוב.

 

דוד לא הרפה, ביקש בתחינה אבל גם לחץ. הוא גם "ניפח לי את האגו" ואמר שאף אחד לא יוכל להציג את האזור והנושא כמוני.

 

הוא גם עודד אותי ואמר שלא נורא אם אצא מאזור הנוחות שלי, אתאמץ ואזיע ובסופו של דבר יש לי מעניין.

 

בלית ברירה, ועל מנת להיות "נחמד" עם דוד נעניתי לבקשתו.

 

תשובתי החיובית, נבעה מהמחשבה שלא יקרה כלום אם, אחרי שנים רבות אחזור להסתובב בשטח ואגיע למקומות נוספים.

 

הסכמתי נבעה גם מהבנה שסיור זה וההכנה אליו תהייה הזדמנות לשוב ולצלם באזור.

 

חשבתי שהיענות לפניית דוד תאפשר לי לסכם, קודם לעצמי, את הידע על האזור והסוגיות העיקריות המעניינות שבו שצברתי בטיולים קודמים ברכיבה על אופניים ובנסיעה ברכב.

 

הסיור היה אמור להיות בחודש מרס 2026 אבל בוטל בגלל המלחמה של מדינת ישראל וצבא ארה"ב שהתרחשה באותה עת. נזכיר מלחמה זו זכתה לשם הפאתטי והמגוחך "שאגת הארי" שנועד להנדס את התודעה ולהשכיח את מחדל טבח שביעי באוקטובר 2023

 

כשמלחמה הופסקה הבנו שנוכל לצאת לסיור ואז "הפשלנו שרוולים".

 

במספר שיחות טלפוניות דוד ואני קבענו את מהות הסיור ואת הנקודות שנרצה להגיע אליהן.

 

ביום שישי 12 ביוני 2026. דוד פלמח, מיכאל עוזרמן ואני יצאנו לסיור הכנה עם רכב שטח.

 

מטרת סיור ההכנה הייתה להכיר את השטח, לקבוע את מסלול הנסיעה ברכב רגיל, לקבוע את נקודות ההסבר ולסכם מה יהיו הנושאים עליהם נדבר.

 

בתחילת סיור ההכנה נכנסנו לסלעית והתארחנו בביתם של שלי ודודי רק וממנו למדנו על היישוב בו הוא מתגורר ועל השלוחה בו הוא נמצא.

דודי רק חבר ילדות ונערות. ההורים של שנינו הם פליטי שואה, הוריו מפולין והורי מהונגריה. שנינו נולדנו באותו יום, בהפרש של כמה שעות, 16 באפריל 1955. במקרה וממש במקרה בלי תיאום מוקדם, בגיל 13 שנינו עלינו לתורה ברמת גן באותו בית כנסת ובאותו יום. שנינו היינו שכנים. גרנו ברמת גן ולמדנו בתיכון (ט' – י"ב) באותה כיתה ובאותה מגמה לבגרות. החשוב מכל שנינו היינו ביחד חניכים בצופים בגדוד אלמגור בשבט צופי רמת גן מכיתה ד' ועד כיתה ח' ואחר מדריכים מכיתה ט' ועד כיתה י"ב. שנינו היינו יחד היינו חברים באותו גרעין נח"ל ואת הטירונות עשינו באותה מחלקה. אחר כך נפרדו דרכינו. עד היום אנחנו בקשר, לא משהו, מעת לעת משוחחים ונפגשים.

לאחר מכן יצאנו לדרכינו.  במשך מספר שעות נסענו בדרכי שטח, ועל הכבישים ועצרנו במספר נקודות.

בעקבות סיור ההכנה הכנתי שני תיעודים: האחד, מורדות מערב השומרון, שלוחת סלעית – צר נתן – צור יצחק  והשני, אגן הניקוז של נחל אלכסנדר.

 

דוד פלמח העביר לאנשי נאנא את שני תיעודים אלה על מנת שיעיינו בהם קודם הסיור. להערכתי לא קרה.

 

ב-19 ביוני 2026, שבוע לאחר סיור ההכנה התקיים הסיור של הקבוצה.

 

המטרה שהצבתי לי בהדרכת הסיור הייתה להכיר לחברים הנאמנים את אזור יובלי נחל אלכסנדר הגדול והרחב בו הם פועלים.

 

מדובר על האזור המשתרע במורדות המערבים של השומרון והמישור במזרח השרון הידוע בשמו מרזיבת השרון.

 

הסיור התקיים באזור שבין היישוב סלעית במזרח,  הקצה הצפון מערבי של, החלק של העיר טייבה ממערב לכביש 6 וקטע נחל תאנים בין מרכז ושער אפרים וניצני עוז ובין כביש 6.

 

לדידי, זה לא היה סיור רגיל ומקובל לא של קורס מורה דרך, לא סיור של חוג משוטטים, לא של המחלקה לגיאוגרפיה  או החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה, לא סיור כיף של המחלקה למשאבי אינוש של פירמה כלכלית, לא סיור של ועד עובדים, לא סיור מפקדים בצה"ל.

 

מה כן, זה היה סיור בו הצגתי את המרחב הגיאוגרפי על כל רבדיו ועל מרבית מרכיביו החשובים להבנת הנראה בשטח ואת הסמוי מהעין.

 

דבריי בסיור היו לאור ניסיוני המקצועי, השכלתי הפורמאלית כגיאוגרף, ידיעתי את השטח הכרתי והבנתי אותו כאיש ידיעת הארץ.

 

בסיור זה הצגתי מנקודת מבט אישית את השילוב והקשר של ההיבטים הגאומורפולוגיים, הגיאולוגים, הטופוגרפיים, היישוביים והמוניציפליים וענייני תכנון פיזי, דרכים ותשתיות, ביטחון וגיאו-אסטרטגיה ופוליטיקה.

 

דוד פלמח הגדיר את הסיור כך " זו הייתה השתלמות עומק בהובלת דר' עמירם אורן. זה לא היה "טיול" וגם לא "פיקניק" אבל שיעור – שטח מלמד ומעמיק ידיעות והבנות. עמירם הרביץ בנו תורה שבעל פה תוך מגע בלתי אמצעי עם השטח, בתחום הגיאוגרפיה של אגן הניקוז נחל אלכסנדר עם פזילות לאגנים אחרים…. "

 

בסיור זה הגענו לנקודות הבאות המוצגות במפה.

סדר
המקומות
בסיור 

1. מצפה הדר ע"ש הדר גולדין ז"ל.

2. מרפסת משפחת מיקה ויואב גלעד בסלעית.

3. עמדת הפילבוקס מול גשר מסילת הברזל המנדטורית החוצה את נחל אלכסנדר.

4. ראש הגשר החקלאי של טייבה  החוצה את כביש 6 ומסילת הברזל המזרחית החדשה.

4. החורשה מצפון למושב שער אפרים על גדת נחל תאנים המשוקם.

5. מתחת לגשר כביש 6 מעל נחל תאנים למול שרידי מסילת הברזל המנדטורית החוצה.

 

הנושאים
שהוצגו בסיור

המהות הגיאוגרפית של שלוחת סלעית – צור נתן – צור יצחק הגולשת מהרי שומרון לעבר מרזבת השרון.

 

מעלה נחל אלכסנדר היובל השלישי בגודלו של נחל אלכסנדר הרחב החוצה את מישור של מה שנקרא "עמק חפר" שהוא בעצם המשכו של נחל שכם ואליו מצורף גם נחל תאנים.

 

נחל שכם, היובל הראשי של נחל אלכסנדר הוא "נחל קדמן" שראשיתו ברכס עבר הירדן ונוצר לפני היווצרות השבר הסורי – אפריקאי ואחר כך חלקו ממזרח לקו פרשת המים הארצי "נשבה" לכיוון מזרח

"הקו הירוק", שנקבע בהסכם שביתת הנשק ישראל ירדן 1949 החוצה את שלוחת סלעית – צור נתן – צור יצחק.

 

שלושת היישובים שעל השלוחה:

צור נתן שראשיתו היאחזות נח"ל שהוקמה בשנת  1966 במסגרת תוכנית "מצודות הספר" לחסימת הגבול של המדינה בשנות ה-60' של המאה העשרים;

סלעית התנחלות שהוקמה היאחזות נח"ל בשנת  1979 ב"שטחים" הצופה על המתנים הצרות של המדינה.

צור יצחק פרבר עירוני שאמור היה להיות חלק מ"יישובי הכוכבים" ראשיתו בשנת  2005 שהיה אמור להיות חלק מעיר גדולה שכוללת גם את כוכב יאיר, צור יגאל ושטחים נוספים.

ההיבט המוניציפלי: סלעית שבשטחים בתחום מוא"ז שומרון, צור נתן בתחום מוא"ז דרום השרון וצור יצחק גם בתחום מוא"ז דרום השרון ובגלל אופיו העירוני היה צריך להיות חלק מהמועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל שאינה מוכנה לקבלו.

 

מרחב התפר הפוליטי הוא המרחב בו נמצא "הקו הירוק" שהוא קו שביתת הנשק בין ישראל ובין ממלכת ירדן שנקבע באביב 1949 ושימש כקו גבול עד מלחמת ששת הימים בתחילת קיץ 1967. במרחב התפר נמצאת גדר הביטחון ששמה העממי גדר ההפרדה שנבנתה בראשית שנות האלפיים בעת אירועי האינתיפאדה השנייה. מהלך הקו הירוק ומהלך תוואי הגדר אינם בהכרח זהים וחופפים. המרחב ביניהם והמרחב המשתרע משני צדדיהם הוא מרחב התפר. מדובר על התפר בין השטח הריבוני של מדינת ישראל ובין האזור שמעבר אליו ושכינויו הוא בהתאם לעמדה הפוליטית. יש ויקראו לו הגדה המערבית או השטחים הכבושים או השטחים המחוזקים) ויש כאלה שיקראו לו יהודה ושומרון או השטחים המשוחררים או "נחלת אבותינו". רוחבו של מרחב התפר משתנה מאזור לאזור ממאות מטרים עד מספר קילומטרים.

גדר הביטחון שנקראת גם גדר ההפרדה שהוקמה במחצית העשור הראשון של שנת 2000  וסיפחה דה פקטו את שלוחת סלעית לתחום מדינת ישראל.

טייבה וטירה, שני כפרים במורדות השומרון שהועברו לתחום מדינת ישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק ישראל ירדן 1949. עם השנים יישובים אלה גדלו והתרחבו, בין היתר על שטחים חקלאים במרזבה, והיום הן שתיים מ-15 ערים ערביות במדינת ישראל. (13 האחרות הן נצרת, אום אל-פחם, רהט, שפרעם, תמרה, סח'נין, באקה אל-גרבייה, קלנסווה, מע'אר, כפר קאסם, עראבה, יפיע וכפר קרע)

 

כבישים, מסילות ברזל, וקווי תשתיות לאומיות  שעוברים לאורך המרזיבה שהוקמו תוך הפקעת שטחים חקלאיים של היישובים

מסילת הברזל העות'מאנית מזמן מלחמת העולם הראשונה (1915) שהפכה להיות חלק מסילת מנדטורית בין חיפה ללוד (1920 – 1948),

מסילת הברזל המזרחית של מדינת ישראל דור 1 (1948 – 1968),

כביש 444

כביש חוצה ישראל (כביש 6),

מסילת הברזל המזרחית דור 2 שבנייתה החלה בשנת 2011 בין חדרה ובין לוד והייתה אמורה לפעול בשנת 2018.

קווי מתח עליון צינור

צינור הובלת הגז

 

יישובי הספר לשעבר וגם בהווה, שער אפרים וניצני עוז מול הגוש העירוני הפלסטיני אירתח – טול כרם.

 

נחל תאנים, יובל השני של נחל אלכסנדר שחלק בתחומו של שטח מדינת ישראל שוקם בשנים האחרונות. נושא זה הוצג על ידי ארז קונדיקטי משער אפרים ורועי כהנא איש רשות ניקוז נחלים שרון.

 

סוגיית "הניקיון", יותר "אי הניקיון" בסביבת היישובים הערביים ואם ניתן להתגבר עליה וכיצד.

 

למהות השם הגיאוגרפי "עמק חפר", לא עמק ולא בטיח. עמק הוא שטח אדמה נמוך ומוארך המשתרע בין אזורים גבוהים ממנו, כמו הרים, גבעות או רכסים. ישנם שלושה סוגי עמקים

עמק V (עמק נחלי): נוצר בעיקר מחסותם של נהרות ונחלים מהירים באזורים הרריים. המים חוצבים לעומק הסלע ויוצרים מדרונות תלולים שנראים כמו האות V.

עמק U (עמק קרחוני): נוצר על ידי קרחונים מאסיביים שנעו באיטיות. משקל הקרח שחק לא רק את התחתית אלא גם את הדפנות, ויוצר עמק רחב עם תחתית שטוחה וקירות זקופים.

עמק מבני (עמק טקטוני / בקע): נוצר כאשר קרום כדור הארץ נמתח או נשבר, וגוש סלע גדול פשוט שוקע בין שני קווי שבר (כמו עמק החולה או עמק הירדן אצלנו).

מה שקרוי עמק חפר אינו אחד מסוגי עמק אלה ולכן צריך להיקרא "מישור חפר".

 

בשרון ישנם יישובים ששם "רמת" או "רמות" וזאת על מנת לציין את מיקומם הגיאוגרפי והטופוגרפי והם מדובר על רמת גן,  רמת השרון, רמת הכובש ורמות השבים, סליחה טעות, יישובים אלה נמצאים על גבעות החול האדום וצריכים להיקרא "גבעות".  על בר דעת יודע שרמה היא חבל ארץ שטוח או גלי באופן יחסי, אשר נמצא במיקום גבוה משמעותית מסביבתו, ולפחות באחד מצדדיו ישנו מדרון תלול היורד אל השטח הנמוך. רמות משתרעות לעיתים על פני שטח עצום (בניגוד לפסגת הר בודד) והן נוצרות בדרך כלל משילוב של כוחות גיאולוגיים:

התרוממות טקטונית: לחצים פנימיים בכדור הארץ שדוחפים גוש אדמה גדול ושטוח כלפי מעלה מבלי לקמט אותו לרכסי הרים.

פעילות געשית (וולקנית): לבה שנשפכת בכמויות אדירות משברים בקרום כדור הארץ, מתפרסת על שטח רחב, מתקשה ויוצרת שכבה עבה ושטוחה בגובה רב.

שחיקה (ארוזיה): פגעים של מים ורוח שמסירים את השכבות העליונות של הרים ישנים לאורך מיליוני שנים ומותירים אותם שטוחים.

 

צילומים שלי מסיור ההכנה
צילומי אנשי נאנא מהסיור

מצפה הדר
ע"ש הדר גולדין ז"ל.

מרפסת
מיקה ויואב גלעד
בסלעית.

עמדת הפילבוקס
מול גשר
מסילת הברזל המנדטורית
החוצה את
נחל אלכסנדר

ראש
הגשר החקלאי
של טייבה
החוצה את
כביש 6.

החורשה
מצפון לשער אפרים
על גדת נחל תאנים
המשוקם.

מתחת לגשר
כביש 6
מעל נחל תאנים
למול שרידי
מסילת הברזל המנדטורית
החוצה אותו

סוף

סיור זה
של נ.א.נ.א
לא היה
בתוכנית העבודה
שקבעתי
לשנת תשפ"ז.
על מנת
להתמסר אליו,
נדרשתי להסיט
הצידה מטלות אחרות
ולדחות אותן

למשך שבועיים.
בסיומו
של יום
איני מצטער!!
נהניתי,
למדתי,
צלמתי,

פגשתי אנשים
ו"הרבצתי תורה"

 

מקבץ תגובות
של משתתפי הסיור

דוד פלמח:  "הסיור לימד אותנו להסתכל לעומק ולהבין את המרחב של גיאוגרפיה המושפעת מגיאולוגיה ומורפולוגיה של הנוף ומשפיעה על ההתיישבות, כלכלה, תחבורה והמערך הגיאופוליטי. למדנו מפיו של דר' עמירם אורן- השופע ידע ושולט בפרטים הגיאוגרפיים באופן מעורר הערכה, כי נחל אלכסנדר הוא לא הכי ארוך באגן האלכסנדר ולמרות זאת אנחנו מנאנא נשאר נאמנים לנחל.

 

ורדית זיימן: "זה יה סיור מרתק ומשכיל, תודה מיוחדת לדר עמירם אורן שהקדיש לנו בוקר מרתק זה והעניק לנו מהידע העצום שלו,"

 

האני הלפרין: אכן סיור עומק מרשים בהדרכתו המעולה של ד"ר עמירם אורן וארגון למופת של דוד פלמ"ח. התצפיות היפות והמעניינות על הנוף הפחות מוכר בחלק זה של הנחל, הרחיבו את היריעה ואת הראייה (360°) תרתי משמע. המפגש עם משפחת גלעד בביתם המקסים בסלעית (ש"שנים לשעבר בניצנה) הוסיף נופך של ארץ ישראל של פעם, זו שעושה ותורמת ללא קשר לשיקולים פוליטיים. רועי כהנא(רשות הניקוז) וארז (נציג המתנדבים בנחל תאנים) הרחיבו על היוזמה המשותפת לשיקום שהיינו עדים לו בצל עצי השיזף. ד"ר עמירם זרק לפתחנו אתגר לטיפול בפסולת שבסמוך לגשר העות'מאני ולרגלי הפילבוקס הבריטי. נקווה להרמת כפפה בנושא ולסיורי המשך בעקבות נחל אלכסנדר. תודה לכולם."

 

שלומית אלפנבאום: "היה מאד מעניין וחדש. תודה לדויד פלמח שארגן ודאג שכל חלקי הפאזל יתאימו לקהל היעד. תודה לדר עמירם אורן שהצליח להחזיק קהל לא צעיר על קצות אצבעות במשך שעות ארוכות. תודה למיכאל עוזרמן שלא מפסיק ללמוד ולהפיץ את הידע שצבר בכל דרך. תודה לארז משער אפריים על העשײַה בנחל תאנים והשיתוף. תודה לרועי מרשות הניקוז, בטוחה שהחיבור בין קהילות הנחלים מאותו אזור יצליח לך. תודה למשפחת גלעד המיוחדת והנדיבה. תודה לצוות נאנא ולכל המשתתפים. הלוואי ונזכה לעוד השתלמויות רבות כאלו. למי שלא הגיע , אל תפספסו את ההשתלמויות הבאות.