הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא אחת משלוחות מערב הרי השומרון הגולשות לעבר השרון.

*

התיעוד על  שלוחה זו נכתב על מנת לסכם את המידע אודותיה בעקבות סיבוב בה ביום שישי 12 ביוני 2026. וגם בטיול רכיבת אופניים שנעשה באזור לפני עשר שנים, באוגוסט 2016.

לסיבוב זה יצאתי עם שניים מחבריי מיכאל עוזרמן (נתניה) ודוד פלמח (גבעת חן) שהם שניים מאושיות נ.א.א – נאמני נחל אלכסנדר  (יש קבוצה כזאת).

"נאמני נחל אלכסנדר הינם קבוצת מתנדבים שפועלת במסגרת המועצה אזורית עמק חפר. מטרתה לשמור על הנחל וסביבותיו באמצעות תורנויות שבועיות. בין השאר,  המתנדבים עוסקים בהדרכות בנושאי הנחל השונים לגני ילדים, בתי ספר, וכן לקבוצות שונות הפונות מיוזמתן .הנאמנים מסייעים בהתנדבות גם לעבודות מחקר של התלמידים. כמו כן נאמני הנחל מסייעים לרשות הטבע והגנים בפרויקטים שונים ובניהם ניטור הצב הרך."

הסיבוב בשלוחה היה במסגרת סיור הכנה והעשרה שהם בקשו להוביל לאנשי נ.א.א, שהדגש בו הוא יהיה הכרת החלק הדרום המזרחי של אגן הניקוז של נחל אלכסנדר (ששמו הערבי וואדי חווראית).

בתחילה נכנסנו ליישוב סלעית והתארחנו בביתם של שלי ודודי רק וממנו למדנו על יישובו סלעית ועל השלוחה בה הסתובבנו אחר כך.

דודי רק חבר ילדות ונערות. ההורים של שנינו הם פליטי שואה, הוריו מפולין והורי מהונגריה. שנינו נולדנו באותו יום, בהפרש של כמה שעות, 16 באפריל 1955. במקרה וממש במקרה בלי תיאום מוקדם, בגיל 13 שנינו עלינו לתורה ברמת גן באותו בית כנסת ובאותו יום. שנינו היינו שכנים. גרנו ברמת גן ולמדנו בתיכון (ט' – י"ב) באותה כיתה באותה מגמה לבגרות. החשוב מכל שנינו היינו ביחד חניכים בצופים בגדוד אלמגור בשבט צופי רמת גן מכיתה ד' ועד כיתה ח' ואחר מדריכים מכיתה ט' ועד כיתה י"ב. שנינו היינו יחד היינו חברים באותו גרעין נח"ל ואת הטירונות עשינו באותה מחלקה. אחר כך נפרדו דרכינו. עד היום אנחנו בקשר, לא משהו, מעת לעת משוחחים ונפגשים.

הסיבוב בשלוחה התחיל בסלעית היה על פי המסומן במפה להלן.

*

בתיעוד זה, בניגוד לרבים האחרים, יש הרבה מפות ותצלומי אוויר, מלל קצר ומעט צילומים.

"שלוחת סלעית"
ליתר דיוק
"שלוחת סלעית – צר נתן – צור יצחק"
נקראת גם
"שלוחת דרדר"
ע"ש
האתר הארכיאולוגי
ח' דרדר

חורבת דרדר נמצאת היום בתחום היישוב צור נתן

השם הוא עיברות של חירבת אל–מדחדרה כמו המעיינות שבוואדי.

במקום שרידי יישוב שהיה במקום בתקופות הרומית, ביזנטית, צלבנית וממלוכית.

בתקופה הממלוכית הוקמה במקום מצודה, שאת שרידיה רואים כיום.

במקום נמצאו שרידי גתות, קברים עתיקים, בורות מים ומבנים

המעידים על התעשייה החקלאית הענפה (בעיקר שמן זית ויין)

שהייתה באזור זה לפני מאות שנים.

מיקום ח' דרדר

השלוחה נמצאת
בקצה מערב הרי שומרון
הגולשים לשרון 

*

השלוחה מתאפיינת בנוף גבעות פתוח, טרשים חורש ים-תיכוני טבעי, וכרמי זיתים עתיקים.

השלוחה נמצאת באגן הניקוז של נחל אלכסנדר

הירידה בנחל סלעית הסמוכה לצור נתן לערוץ נחל אלכסנדר

*

מבט מערבה בקו האופק נתניה

ל"סיפור הגיאוגרפי"
של השלוחה
יש שני היבטים מעניינים.

היבט אחד מדיני – בטחוני בכל הקשור לקו הירוק, מרחב התפר וגדר ההפרדה

השלוחה וסביבתה בראשית שנות ה-50' של המאה העשרים

השלוחה וסביבתה בשלהי שנות ה-50' של המאה העשרים

ההיבט השני יישובי, שלושה יישובים הבנויים הנמצאים לאורכה צור יצחק,  צור נתן וסלעית ושני יישובים הנמצאים משני צדדיה כוכב יאיר והעיר טייבה.

*

*

*

תצלום של מרכז מיפוי ישראל, 2025

השלוחה היא חלק "ממרחב התפר" המדיני

מרחב התפר – הוא המרחב בו נמצא "הקו הירוק" שהוא קו שביתת הנשק בין ישראל ובין ממלכת ירדן שנקבע באביב 1949 ושימש כקו גבול עד מלחמת ששת הימים בתחילת קיץ 1967.

 

במרחב התפר נמצאת גדר הביטחון ששמה העממי גדר ההפרדה שנבנתה בראשית שנות האלפיים בעת אירועי האינתיפאדה השנייה.

 

מהלך הקו הירוק ומהלך תוואי הגדר אינם בהכרח זהים וחופפים.

 

המרחב ביניהם והמרחב המשתרע משני צדדיהם הוא מרחב התפר.

 

מדובר על התפר בין השטח הריבוני של מדינת ישראל ובין האזור שמעבר אליו ושכינויו הוא בהתאם לעמדה הפוליטית. יש ויקראו לו הגדה המערבית או השטחים הכבושים או השטחים המחוזקים) ויש כאלה שיקראו לו יהודה ושומרון או השטחים המשוחררים או "נחלת אבותינו".

 

רוחבו של מרחב התפר משתנה מאזור לאזור ממאות מטרים עד מספר קילומטרים.

שלא נתבלבל ונדע היכן נמצאים. מעבר לקו ירוק מתחיל תחום שיפוט המועצה אזורית שומרון.

*

מבט דרום מערב ובקו האופק תל אביב

סלעית

*

סלעיתקרויה על שם הסלעים- סלעי הגיר הקשה שטרשיהם מכסים שטחים נרחבים במערב השומרון.

 

סלעית הוא גם שמה של ציפור מצויה בארץ.

 

ראשיתו של היישוב בהיאחזות נח"ל (גרעין של "בני עקיבא") שעלתה על הקרקע בדצמבר 1977 על שרידי בסיס של הלגיון הירדני שישב במקום עד מלחמת ששת הימים.

 

מטרת הקמת הישוב היתה להוות חיץ בין האוכלוסייה הערבית משני עברי קו הירוק.

 

ב-29 באוגוסט 1979 אוזרח המקום כמושב עובדים חילוני.

 

זהו "מושב עובדים" היחידי בתחום מועצה אזורית שומרון.

 

בהמשך הזמן עלו אליו 15 משפחות המתיישבים הראשונים.

 

במהלך 10 השנים הראשונות התרחב המושב ל- 60 משפחות כאשר למחציתן משקים פעילים ובהם חממות פרחים וצמחי בית, לולים ותעשייה, כולם ממוקמים בכניסה למושב, מחוץ לאזור המגורים.

 

כל 60 המשפחות חברות באגודת סלעית כפר שיתופי ("האגודה החקלאית").

 

במסגרת תוכנית ההרחבה של המושב הוקמה ב- 1996 אגודת "קהילת סלעית".

 

בקהילת סלעית חברות כל 60 המשפחות של האגודה החקלאית וכל המשפחות שהצטרפו לישוב מאז 1996 ועד כה.

 

בסך הכל מונה הישוב היום 340 משפחות.

* 

חלקה הדרומי של דרך הביטחון המקיפה את היישוב

בשנת 2003 הוקמה גדר ההפרדה סמוך ליישוב, במטרה לחצוץ בינו לבין הכפרים א-ראס וכפר סור הצמודים ליישוב ממזרח, וכפר ג'מאל ופלאמה שמדרום.

 

את הכפר חרבת ג'בארה הותירה גדר ההפרדה בצד המערבי (הישראלי) והפכה אותו למובלעת, כאשר הגישה מהשומרון אל הכפר אפשרית אך ורק דרך שער בגדר, בעוד המעבר למדינת ישראל פתוח, אך לתושבי הכפר אין רשות לנוע בישראל ללא אישור מנהלת תיאום וקישור.

 

לטענת הפלסטינים המהלך נועד לאפשר את הרחבת סלעית, אך ועד היישוב הכחיש שהתוואי נבנה לאפשר הרחבה. עם זאת, במרץ 2004 הודיעה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה שומרון, בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, על תוכנית להקמת יישוב עירוני ובו 2,300 יחידות דיור, על שטח של 3,000 דונם, צפונית-מזרחית לסלעית, במסגרת הקו הכחול של סלעית.

 

בספטמבר 2004, לאחר דיון מיוחד שהתקיים בלשכת ראש הממשלה אריאל שרון, התקבלה החלטה להרוס קטע מגדר ההפרדה, באורך כשישה קילומטרים, ולבנות אותו מחדש כדי להעביר את הכפר ח'רבת ג'בארה לשטחי הרשות הפלסטינית.

מבט על כפר זיבד מעבר לגדר ההפרדה

מצפה הדר 

*

מצפה הדר גולדין: נמצא הוקם בפאתיה דרום מערביים של סלעית.

*

*

*

המצפה הוקם לזכרו של סגן הדר גולדין ז"ל שנהרג במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, גופתו נחטפה ונמצאה בידי החאמס עד שחרורה והבאת לקבר ישראל באוקטובר 2026.

 

המצפה שוכן בגובה 263 מטרים מעל פני הים ומספק תצפית פנורמית מרהיבה על כל אזור השרון וגוש דן מחד, והרי השומרון מאידך.

*

*

*

מבט מערבה ובמרכז כוכב יאיר

מבט לעבר סלעית

ממש מתחת למצפה הדר מתחיל מסלול הטיול היורד אל הוואדי. ניתן לצאת להליכה מעגלית או קווית שעוברת בתוך החורש הים-תיכוני, בין סלעי טרשים גדולים, עצי אלון ומטעי זיתים.

ההולכים בשביל למטה

יש גם שביל אופנים "קשוח"

מבט על טייבה

*

*

*

*

צור נתן

*

צור נתן נמצא על גבעה בגובה של כ-170 מטרים מעל פני הים,

 

צור נתן הוא מושב שיתופי הנמצא בתחום המועצה אזורית דרום השרון. היישוב קרוי על שם נתן סימונס (שמעון) מקנדה.

 

היישוב הוקם ביוני 1966 כהיאחזות נח"ל מטעם ה"מחנות העולים".

 

צור נתן הייתה ההיאחזות השישית שהוקמו בשנות ה-60' של המאה העשרים במסגרת תוכנית שהגה יוסף ויץ ונקראת תכנית "מצודות הספר". במסגרת זו הוקמו גם ההיאחזויות בירנית, אלמגור, מעלה גלבוע, מי עמי ומודיעין).

 

היאחזות צור נתן הוקמה כחלק מדרישת צה"ל לסתום פרצת גבול לאורך 12 ק"מ בין קיבוץ איל בדרום למושב שער אפרים שהייתה מועדת לפורענות ולחדירת מפגעים מהשומרון.

 

יישוב אוזרח כחודשים לאחר מלחמת ששת הימים באוגוסט 1967 על ידי בוגרי תנועת הנוער בית"ר.

מבט על צור נתן מצפון

אוכלוסייתו לא השתנתה רבות במשך השנים, שכן המושב כמעט ולא קלט משפחות חדשות, במושב 38 משפחות בסיס וכיום מונה היישוב כ-280 נפש.

 

בשנות ה-90 קדם המושב תוכנית לבניית 2,300 יחידות דיור על הקרקעות החקלאיות של המושב. שינוי יעוד הקרקע נעשה על-פי החלטה של מינהל מקרקעי ישראל, לפיה המושב מקבל 49% מהקרקע המופשרת.

 

בהמשך שונתה ההחלטה וחלקו של המושב פחת. על הקרקעות הוקם היישוב צור יצחק, ורובם שווקו ישירות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

 

בשנת 2007 מכר המושב לחברת מבני תעשייה 220 דונם.

 

בשנת 2008 הקים המושב על קרקע חקלאית שבבעלותו, סמוך לכוכב יאיר, מרכז מסחרי

*

השטחים הפתוחים המקיפים את המושב הוכרזו גן לאומי צור נתן

 

האזור כמו השלוחה מתאפיין בגבעות קירטון, מערות קבורה עתיקות, וחורש ים-תיכוני.

 

המרחב שבין צור נתן לסלעית נחשב לצוואר בקבוק אקולוגי רגיש במיוחד.

 

זהו אחד המעברים אקולוגים האחרונים שנותרו המאפשרים לחיות בר (כמו צבאים, תנים, דורבנים ושועלים) לנוע בין השומרון למישור החוף.

צור יצחק 

*

*

צור יצחק הוא יישוב קהילתי הנקרא על שמו של יצחק רבין ונמצא בתחום המועצה אזורית דרום השרון.

 

היישוב נבנה ותוכנן על ידי משרד הבינוי והשיכון כאחד מיישובי הכוכבים וחלק מהרעיון להקים במקום עיר שתכלול גם את כוכב יאיר וצור יגאל ותכלול אוכלוסייה של 40,000 נפש.

 

הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת היישוב, היה בין היתר להגביר את הנוכחות היהודית במרחב התפר ובמיוחד לסמן ובעיקר לתחם את קצה תחום ההתפשטות של העיר טייבה שנמצאת מצפון ולמנוע ממנה לצמוח במעלה הרכס.

הגדר הצפונית של צור יצחק למול טייבה, צילום משנת 2016

בשנת 2005 הונחה אבן הפינה ליישוב. אכלוס היישוב החל בחודש יוני 2007, וכלל 60 משפחות.

 

היישוב מאופיין באוכלוסייה צעירה המורכבת, ברובה, ממשפחות צעירות. ביישוב ממשיכות להבנות מאות יחידות דיור (במספר פרויקטים שונים) ובעתיד מתוכננות כ-2650, רובן בבנייה רוויה. כמו כן קיימת ביישוב שכונה של בתים צמודי קרקע. עוד בתכנון הקמת מוסדות חינוך ומבני ציבור.

 

בתחילת שנת 2015 החלה לפעול ועדת גבולות שהוסמכה על ידי שר הפנים לדון בשינוי תחום השיפוט בין המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל לבין המועצה האזורית דרום השרון.

 

הנושא העיקרי שעמד על הפרק היא השאלה האם היישוב צור יצחק, המאופיין ברובו בבנייה רוויה ויש בו למעלה מ-1,400 דירות, ששייך כיום למועצה האזורית דרום השרון – יועבר לתחום אחריותה של המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל.

 

דיוני הוועדה עוררו סערה בקרב תושבי כוכב יאיר-צור יגאל. במועצה המקומית שהוקמה, בשנת 2003, טענו שמהלך האיחוד יגרום לגירעון תקציבי מסוכן של מיליוני שקלים בכל שנה ומוטט אותה .

 

לעומת זאת, במועצה האזורית דרום השרון קדמו את תהליך ההיפרדות מהיישוב צור יצחק בטענה שמדובר ביישוב עירוני שאינו תואם ואינו שייך למועצה האזורית שיישוביה הם כפריים.

 

מסתבר שתושבי צור יצחק יזמו את הפנייה לשר הפנים להקמת הוועדה כשלב בהפיכת היישוב ושאיפתם היא להפוך ליישוב עצמאי.

 

בדיוני וועדת הגבולות עלה עלה נושא נוסף והוא כוונת משרד הבינוי והשיכון לקדם בנייה של אלפי יחידות דיור נוספות בין כוכב יאיר לצור יצחק על שטחים שנמצאים כיום בשטחה של מועצה אזורית דרום השרון, מעובדים על ידי תושבי צור נתן ואמורים, כך משתמע מדיוני ועדת הגבולות, להתכנס גם הם למועצת כוכב יאיר-צור יגאל שתהפוך לעיר.

להרחבה בעניין

 

נכון לקיץ 2026  טרם בוצע שינוי במעמד היישוב.

*

יער רקפות (יער צור יצחק) שהוא חורש קק"ל יפייפה עוטף את היישוב. בחודשי החורף והאביב היער מתמלא במרבדים מדהימים של רקפות (ומכאן שמו המקומי) וכלניות.

 

יש בו שבילי הליכה מסודרים, סינגלים לרוכבי אופני הרים ופינות ישיבה

סוף,

טיול בשלוחה זאת
מציג
את יופיו
של אחד מחבלי הארץ,
מציג את הסוגייה
של המאבק על הקרקע
עם הפלסטיניים
מציג את
מהות מרחב התפר,
את הקו הירוק
ואת קביעת
תוואי גדר הביטחון
בהתאם למציאות
מציג ההיבט המוניציפלי,
שלושה יישובים סמוכים,
אחד נמצא בתחום מועצה אזורית בשטחים,
שניים נמצאים
בתחום מועצה אזורית (כפרית) בתחום ישראל
שאחד מהם הוא יישוב פרברי עירוני במהותו
שמועצה מקומית פרברית
גם היא עירונית
אינה רוצה שיהיה בתחומה. 

בטיול זה גם פתחנו צוהר
ולמדנו מעט על
אגן הניקוז העליון
של נחל אלכסנדר,
שערוצו לרגלי השלוחה
הוא רק השלישי בסדר גודל של
הנחל הרחב בעמק חפר
שאנחנו מכירים .
ערוצי
נחל שכם ונחל תאנים
גדולים ממנו. 

מומלץ מאוד
לטייל בשלוחה
שיש בה תצפיות מרהיבות

בחורף והאביב
(ינואר עד אפריל),
מתכסה השלוחה
במרבדי פריחה מרהיבים של
כלניות, רקפות, שקדיות,
ופריחה ייחודית של
דרדר גדול-פרחים
(שעל שמו
נקראת השלוחה).

תודה לכם
דוד פלמח ומיכאל עוזרמן
שיצרתם את
הזדמנות ללמוד על השלוחה.

תודה לך דוד
שהיית הנהג שלנו.

להרחבה אודות השולחה וסביבתה ראו גם

במרחב התפר בין הקו הירוק לגדר ההפרדה, בין קיבוץ איל ובין היישוב הקהילתי סלעית (אוגוסט 2026)