הדפסה

לדידי כל סיבוב בחיפה במסע להכרת העיר הוא מענג, מרתק ומלמד.

כזה היה סיבוב בשכונת רוממה בבוקר יום שלישי 9 ביוני 2026.

לסיבוב זה יצאתי עם יגאל גרייבר, איש חיפה, מעמודי התווך של העמותה לתולדות חיפה.

יגאל איש אשכולות מורה דרך שקודם למד באוניברסיטת חיפה, בוגר (B.A) גיאוגרפיה ולימודי מזה"ת ומוסמך (M.A) לימודי ארץ ישראל.

בסיבוב זה בתחילה הלכנו לגבעה במרכז השכונה בה נמצאת מצודה היסטורית ושם למדתי פרק בתולדות העיר.

אחר כך הסתובבנו עם יגאל ברכב בשכונת רוממה על שני חלקיה.

בתיעוד להלן סיכום המידע שלמדתי וצילומים שנעשו במהלך הסיבוב.

*

מיקום שכונת רוממה

רוממה היא שכונה ותיקה ומרכזית בחיפה, הממוקמת על רכס הכרמל והיא כוללת שני אזורים, צפוני ודרומי שדרך פיק"א, המהווה אחד מצירי התחבורה הראשיים של העיר מפרידה ביניהם.

 

האזור הצפוני הוא שכונת רוממה הישנה שנבנתה בעיקר בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים ומאופיינת בבנייה נמוכה יחסית, הרבה ירוק ורחובות שקטים.

 

האזור הדרומי הוא שכונת רוממה החדשה (רמת בן-גוריון) שהוא, יחסית, חדש יותר, שנבנה החל משנות ה-80 של המאה העשרים ובו בנייני מגורים גבוהים יותר.

 

שכונת רוממה על שני חלקיה, נמצאת במיקום המאפשר גישה נוחה ליציאות מהעיר (דרך מנהרות הכרמל או כביש פרויד), למרכז חורב, לטכניון ולאוניברסיטת חיפה.

 

בשכונה פועלים בתי ספר מובילים (כמו בית הספר היסודי "רוממה"), גני ילדים, תנועות נוער ומרכז קהילתי פעיל.

 

בשולי השכונה על דרך פיק"א נמצא היכל הספורט רוממה, אולם הספורט הרב-תכליתי הגדול בעיר, המארח את משחקי כדורסל של הקבוצות של העיר, הופעות ואירועי תרבות מרכזיים.

 

השכונה מוקפת בוואדיות ירוקים ומציעה בחלקים רבים שלה נוף פתוח לכיוון הים או מפרץ חיפה.

*

*

*

*

*

הגבעה בלב שכונת רוממה הישנה בחיפה (ברחוב פלמ"ח) היא שטח ציבורי פתוח וירוק בלב שכונת המגורים השקטה.

 

על ראש גבעה נמצא מבצר ראש מיה שיוצג להלן בשל מיקומה הגבוה (כ-248 מטרים מעל פני הים), המצודה מהווה נקודת תצפית פנורמית מרהיבה על מפרץ חיפה, נמל חיפה, העיר התחתית והרי הגליל.

 

בתולדות חיפה וסביבתה המצודה הייתה אתר אסטרטגי חשוב  היותר.

 

בצמוד לשרידי המבצר הוקמה "חורשת הבנים" ואנדרטה לזכרם של בני שכונת רוממה שנפלו במערכות ישראל.

*

*

*

*

חומת מצודת ראס מיה

מבצר ראש מיה (הידוע גם בגרסתו הערבית כראס מייאה – "ראש המים") שהוא אתר ארכאולוגי מרתק וייחודי.

 

הפירוש הוא "ראש המים", וככל הנראה הוא קשור למעיינות ולנחלים הסמוכים כמו נחל גיבורים (ואדי רושמיה) שזורם למרגלות הגבעה.

 

המונח "רושמיה" המוכר בחיפה (על שם הגשר והוואדי) הוא שיבוש של השם המקורי הזה.

התרשים באדיבות יגאל גרייבר

למרות שהשרידים הבולטים ביותר בשטח הם מתקופות מאוחרות יותר, חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר בשנות ה-70 של המאה העשרים חשפו כי הגבעה הייתה מיושבת כבר מתקופת הברונזה (הכנענית), וכי היה בה יישוב יהודי מבוצר בתקופת החשמונאים ובתקופת בית שני.

 

מה שרואים כיום מעל פני השטח הם בעיקר שרידיה של מצודת דרכים צלבנית מהמאה ה-12.

 

המצודה שימשה כנקודת שמירה ותצפית אסטרטגית שחלשה על הדרכים המובילות אל תוך חיפה וממנה.

*

שרידי החומה

מיקום המצודה ביחס לעיר בשלהי המאה התשע עשרה על פי מפת P.E.F

קירות המבנה מאסיביים מאוד ובעובי של כ-2.5 מטרים, והוא כולל שרידי מגדל, חצר פנימית ובורות מים שחלקם נחצבו עוד בתקופות קדומות יותר.

*

מבט על רוממה הישנה והגבעה במרכזה

אתר ראס מייאה קשור בעבותות לתולדות העיר בימיו של טאהר אל-עומר (1689 – 1775) אחת הדמויות המרתקות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה המקומית של העת החדשה, ומי שהניח את היסודות לחיפה המודרנית.

 

נזכיר מעט אודותיו, שליט הגליל וחלקים נרחבים מארץ ישראל במהלך המאה ה-18.

 

טאהר אל-עומר השתייך למשפחת זיאדן מוסלמית מצפון סוריה, אביו עומר א-זידאני, לאחר עזר לבשיר א-שהאבי, מושל הלבנון, לדכא את מרד המתואלים קיבל בשיר את תפקיד מושל צפת וארץ הגליל. אימו הייתה מבנות שבט הבדואי א-סרדיה.

 

טאהר אל-עומר ניצל את חולשתה של האימפריה העות'מאנית כדי להרחיב את השפעתו, ובהדרגה הפך לשליט עצמאי בפועל (אוטונומי) בצפון הארץ. הוא קבע את בירתו תחילה בטבריה ובהמשך בעכו.

 

כדי להגן על ממלכתו מפני השלטון המרכזי באיסטנבול ומפני פחות יריבים (כמו הפחה של דמשק), הוא בנה רשת של מבצרים ונקודות שמירה בכל רחבי הגליל והכרמל.

 

טאהר אל-עומר הוא מייסד "חיפה החדשה" (אל-עמארה אל-ג'דידה). 

 

חיפה המקורית (חיפה אל-עתיקה) הייתה ממוקמת באזור שכונת בת גלים של ימינו. טאהר אל-עומר הבין שהיא פרוצה לחלוטין להתקפות של שודדי ים ונחיתת כוחות עות'מאניים. בשנת 1761 הוא קיבל החלטה נועזת: הוא הרס את העיר העתיקה לחלוטין.

 

במרחק של כ-3 קילומטרים מזרחה משם, במקום הצר ביותר בין הר הכרמל לים (אזור כיכר פריז והעיר התחתית של ימינו), הוא הקים עיר חדשה ומבוצרת – "חיפה החדשה" (אל-עמארה אל-ג'דידה).

 

הוא הקיף את העיר החדשה בחומה, בנה בה מצודה על צלע ההר (מצודת הבורג' – באזור גן הזיכרון מול בניין העירייה כיום), והפך אותה לנמל מסחר מששגשג.

 

כחלק ממערך ההגנה והתצפית שלו, טאהר אל-עומר הגיע גם אל הגבעה ברוממה שבה שוכנים שרידי המצודה הצלבנית של ראס מיה.

 

הוא הבין מיד את החשיבות האסטרטגית של המקום, המשקיף על המפרץ ועל דרכי הגישה לחיפה.

 

בסביבות שנת 1761, הוא שיקם וביצר מחדש את המצודה העתיקה והציב בה חיל מצב (תחנת שמירה של חייליו) כדי לשלוט על המרחב ולמנוע פלישות מכיוון ההר. זו הסיבה שהאתר מזוהה לעיתים קרובות גם עם תקופת שלטונו.

*

מקום המצודה בשנות ה-40 של המאה העשרים

בתקופת שלטון המנדט הבריטי, האזור שבו שוכנת כיום שכונת רוממה עבר תהליך מרתק של מעבר מאתר צבאי אסטרטגי לתחילתו של תכנון עירוני

 

בניית השכונה כמקום מגורים אזרחי ומסודר החלה להתפתח באופן משמעותי רק בשלהי תקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה.

 

עבור הצבא הבריטי שחנה בחיפה, גבעת ראס מיה (רוממה של היום) הייתה נקודה אסטרטגית ממדרגה ראשונה. בשל גובהה והתצפית המושלמת שהיא סיפקה על נמל חיפה, מפרץ חיפה וציר הנפט (מבתי הזיקוק).

 

הבריטים הקימו באזור עמדות צבאיות, נקודות תצפית ומחנות קטנים.

 

הם השתמשו במבנה המצודה העתיקה ובסביבתה כחלק ממערך ההגנה על העיר חיפה, שהייתה נכס אסטרטגי אימפריאלי עבורם.

מבט מזרחה מראש הגבעה לדרך רופין, נמל חיפה ונחל גיבורים

בתקופת המנדט, המדרונות המזרחיים והצפוניים של הגבעה (הפונים לכיוון ואדי רושמיה/נחל גיבורים) החלו להתאכלס בתושבים ערבים, בעיקר מהגרים שהגיעו לחיפה בעקבות תנופת הפיתוח הכלכלי של העיר. אזור זה נודע כ"רושמיה" או "חלפת רושמיה". המקום היווה נקודת חיכוך קבועה בין האוכלוסייה היהודית לערבית בחיפה.

 

לקראת סוף שנות ה-30 ובמהלך שנות ה-40 של המאה העשרים  עם התרחבותה של חיפה היהודית על רכס הכרמל (מכיוון אחוזה ומרכז הכרמל מזרחה), החלו מוסדות התכנון היהודיים וחברות כמו "הכשרת הישוב" לגלות עניין בגבעה הפנויה. אז, נרכשו קרקעות על גב הרכס במטרה לייצר רצף התיישבותי יהודי שיחבר את שכונות הכרמל הוותיקות יותר אל כיוון השלוחות המזרחיות.

 

השם העברי לשכונה "רוממה" נבחר בשל גובהה המרשים של השכונה והנוף הנשקף ממנה, בדומה לשכונת רוממה בירושלים (שגם היא הוקמה על נקודה גבוהה בכניסה לעיר).

 

הבנייה בפועל בתקופת המנדט הייתה מצומצמת מאוד והורכבה בעיקר מבתים בודדים או תשתית ראשונית של רחובות. הבריטים עצמם הגבילו בנייה אזרחית נרחבת באזור זה בשל הצרכים הצבאיים שלהם והמתח הביטחוני הגובר.

 

האירוע הדרמטי ביותר שעיצב את עתידה של השכונה התרחש ממש בשבועות האחרונים של המנדט הבריטי, במהלך מלחמת העצמאות במה שנודע בשם קרב ראס מיה (אפריל 1948).

 

כאמור, גבעת ראס מיה והמצודה שלטו באש ובתצפית על גשר רושמיה – עורק התחבורה היחיד והקריטי שחיבר בין השכונות היהודיות על הכרמל והדר לבין העיר התחתית, אזור התעשייה והקריות.

 

כוחות ערביים התבצרו בבית הקיץ של חאג' אמין אל-חוסייני ובמבנים סביב המצודה וחסמו את התנועה היהודית.

 

ב-21-22 באפריל 1948, במסגרת הקרב על חיפה, פתחה פלוגה ב' של גדוד 22 מחטיבת כרמלי בהסתערות קשה על הגבעה. הקרב על בית המטבחיים והמצודה בראס מיה היה אחד הקרבות העזים והמכריעים ביותר בעיר. עם כיבוש הגבעה על ידי ההגנה, הוכרע למעשה הקרב על חיפה כולה.

המצודה על הגבעה וסביבתה בשנות ה-40' של המאה העשרים

רק לאחר סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, החל משנות ה-50, הפך המרחב שתוכנן בתקופת המנדט לשכונת מגורים תוססת.

 

הממשלה הצעירה ועיריית חיפה בנו באזור שיכונים רבים ("רוממה הישנה") כדי לקלוט את גלי העלייה הגדולים, ובכך הפכו את הגבעה הצבאית המנדטורית לשכונה עירונית ירוקה.

הצילום באדיבות יגאל גרייבר

*

מבט צפונה לעבר שכונת ורדיה

בניין ישן שדינו להיכחד ובמקומו יבנה אחד חדש גדול יותר "התחדשות עירונית"!

מבט דרומה לשכונת רמת בן גוריון

*

*

שכונת רמות בן גוריון (המוכרת יותר בשם שכונת רוממה החדשה)הוקמה בשנות ה-70 וה-80 ושל המאה העשרים.

 

הבנייה בשכונה מאופיינת ברובה בבנייני מגורים משותפים (חלקם הגדול בנייני רכבת מדורגים המשתלבים עם הטופוגרפיה ההררית), לצד מספר מגדלי מגורים חדשים יותר ומעט בתים פרטיים.

 

בשכונה נמצאים בתי ספר מובילים (כמו בית הספר היסודי "בן גוריון"), גני ילדים, מרכזים קהילתיים ושטחים ירוקים.

 

גבעת אורנים היא שכונת מגורים קטנה, שקטה ואיכותית בחיפה, נחשבת לחלק מרובע רמות כרמל ונמצאת בסמוך לשכונות רוממה החדשה (רמת בן גוריון) ורמת אלמוגי.

 

השכונה מתאפיינת בבנייה נמוכה יחסית, בתים צמודי קרקע, קוטג'ים ובתים מדורגים המשתלבים עם הנוף ההררי והחורש הטבעי שמסביב.

 

גבעת אורנים ידועה כאזור פסטורלי, ירוק ושקט מאוד, המושך אליו משפחות רבות ואוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי גבוה.

מבט על היכל הספורט ממעל, צילום מרכז מיפוי ישראל (מפ"י)

היכל הספורט העירוני רוממה חיפה הוא אולם ספורט ואירועים רב-תכליתי הממוקם בדרך פיק"א 69, בשכונת רוממה שבחיפה.

 

ההיכל משמש כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורסל המקומיות (הפועל חיפה ומכבי חיפה) ומארח גם משחקי כדוריד, תחרויות ספורט נוספות, וכן הופעות תרבות, פסטיבלים ואירועים המוניים.

 

לאחר שעבר שיפוץ והרחבה מסיביים שהסתיימו ב-2012, האולם מסוגל לקלוט כ-5,000 צופים במשחקי כדורסל.

סוף,

שמחתי להכיר
את שכונת רוממה
על שני חלקיה

שמחתי להכיר
את הגבעה במרכז השכונה
שהיא
"פנינה נסתרת" בחיפה,
אתר היסטורי
בן מאות ואלפי שנים
שנמצא ממש
בין בנייני המגורים
של השכונה,
ומספק פינת חמד שקטה
עם נוף יפהפה

גם את ההתכנסות הזו ראינו

למקום יש
"סיפור היסטורי"
מעניין ומרתק.

****

לא נעים היה
לראות שהמצודה מוזנחת
היא יכולה להיות
חלק מפנינה תיירותית
בלב העיר.
חבל שכך היא
נראית
מוזנחת נטושה ועלובה

לא נעים
היה לראות גם
את שרידי הביזה
של החזירים תושבי העיר

*

תודה לך
יגאל גרייבר
מקרב לב
על הסיבוב
בשכונת רוממה.
נהניתי בחברתך
ובזכותך
הוספתי ידע
על חיפה.