נתניה, מראות רכיבה לאורך חוף הים ועל טיילת המצוק13 בספטמבר 2026
עניינו של תיעוד זה הוא מראות רכיבה בנתניה לאורך חוף הים ועל טיילת המצוק מקצה דרום העיר ועד צפונה.
מראות אלה הם של חלקו הראשון והעיקרי של טיול רכיבה בעיר.
טיול זה נעשה ביום שבת 12 בספטמבר 2026, א' ראש השנה תשפ"ז.
מסלול הטיול: התחלה שכונת רמת פולג, לחוף פולג, לאורך טיילת החוף, הלאה למצוק חבצלת השרון, דרך היישוב חבצלת השרון למושב אביחיל (אתנחתא) דרך דרך מרכזה העיר וציריה המרכזיים של העיר לשכונת רמת פולג
את הטיול הוביל חברי מיכאל עוזרמן תושב נתניה ובמהלכו הסביר וסיפר על ההתפתחות הבניה בעיר בשנים האחרונות.
*
טיול זה הוא
המשך לטיולים
בעיר ובסביבתה הקרובה
משנים קודמות
שאת הקישור אליהם
ניתן לראות בסיפא של התיעוד.
*
חוף פולג (המכונה לעיתים "חוף גרין") הוא החוף המוכרז הדרומי ביותר של נתניה, השוכן למרגלות השכונות רמת פולג ועיר ימים, ובסמוך לשפך נחל פולג.
מדרום לחוף המוכרז ממוקם שפך נחל פולג ושמורת טבע נחל פולג, המתאפיינת בדיונות חול ספקטקולריות, צמחיית חולות ייחודית ורכסי כורכר גדומים.
מצפון לחוף משתרעת שמורת אירוס הארגמן, וממזרח ממוקם פארק שלולית החורף (האגם).
מוצא / שפך נחל פולג לים
בניגוד לחופי מרכז וצפון נתניה המתאפיינים במצוק כורכר זקוף הנושק לקו המים, בחוף פולג המצוק מתמתן ומשתפל. הדבר יוצר רצועת חול רחבה ופתוחה במיוחד.
חוף פולג ידוע כאחד המרכזים הבולטים בישראל לספורט ימי. פועלים בו מועדוני גלישה, שיוט, גלשני רוח ורוח-עפיפון (Kitesurfing), לצד תחום מורשה להורדת אופנועי ים וכלי שיט ממונעים (במקומות המיועדים לכך).
*
החוף מארח מזה שנים אירועי ספורט חופים ארציים ובינלאומיים, כולל טורנירי כדורגל חופים ומתקני כדורעף פתוחים.
החוף כולל תחנת הצלה, מלתחות ושירותים, סככות צל, מסעדה ובית קפה חופי, וחניוני רכב נרחבים לרווחת המתרחצים.
*
עיר ימים
*
עיר ימים היא שכונת מגורים יוקרתית בדרום נתניה, שנחשבת מאז שנות ה-2000 לאחת השכונות המבוקשות והמפותחות ביותר באזור מישור החוף.
השכונה ממוקמת על רכס הכורכר החופי בדרום העיר, בין שכונת רמת פולג מדרום, פארק שלולית החורף (השורה) ממזרח, ושמורת אירוס הארגמן מצפון.
מצידה המערבי נושקת השכונה לקו החוף ולמצוק הדרומי של נתניה.
*
השכונה מתאפיינת בעיקר במגדלי מגורים יוקרתיים ורבי-קומות, שרבים מהם צופים ישירות אל הים התיכון.
התכנון כולל שדרות רחבות ידיים, שבילי אופניים, גינות ציבוריות וריאות ירוקות המחברות בין מבני המגורים אל קו החוף.
במרכז השכונה ממוקם קניון עיר ימים, מהקניונים והמרכזים המסחריים הגדולים והמרכזיים באזור השרון.
השכונה גובלת בשתי שמורות טבע עירוניות וייחודיות – שמורת אירוס הארגמן מצפון ופארק שלולית החורף ממזרח.
מבט מצפון מכיוון שמורת אירוס הארגמן
*
מתחם המלונאות בעיר ימים (הידוע גם כמתחם המלונות בחוף פולג) הוא פרויקט תיירותי-מסחרי מרכזי המתוכנן בדרום נתניה, בקו הראשון לים, בין שכונת עיר ימים לבין חוף פולג. המתחם נועד לממש את הפוטנציאל התיירותי של רצועת החוף הדרומית בעיר ולהוות "ריזורט" חופי מודרני.
מדובר על מתחם ממוקם במערב שכונת עיר ימים בצמוד לשדרות בן גוריון, וגובל מצפון בשמורת אירוס הארגמן ומדרום בחוף פולג.
המתחם משתרע על פני כ-48 דונם והוא חלק מתוכנית גדולה יותר לפיתוח חוף פולג הכוללת כיכר מלונאות ופנאי מרכזית ("כיכר המלונאות") בשטח של כ-50 דונם, המתחברת לטיילת החוף העירונית ולשטחי הציבור והשמורות הסמוכות.
המתחם מתוכנן לשלב להיות תיירות יוקרה, כנסים ומסחר חופי ויכלול שני בתי מלון (כ-600 חדרים בסך הכל): מלון ספא וריזורט ומלון כנסים ואירועים.
המתחם כולל גם שטחי מסחר ופנאי: כ-4,700 מ"ר של שטחי מסחר, מסעדות, בתי קפה וברים הפונים לכיכר המרכזית ולטיילת.
במקום מתוכנן להיבנות חניון תת-קרקעי מקורה בהיקף נרחב (כ-25,000 מ"ר) לשרות אורחי המלונות, המבקרים בשטח המסחרי והמתרחצים בחוף.
מתחם המלונאות עמד לאורך השנים במרכזם של דיונים תכנוניים ומאבקים ציבוריים:
תושבי שכונת עיר ימים וארגונים סביבתיים נאבקו לאורך השנים (עד לערכאות משפטיות ובית המשפט העליון) כדי להבטיח שהשטח ישמש אך ורק למלונאות, תיירות ושטחי ציבור פתוחים, ולא יומר לבניית מגדלי מגורים נוספים שיחסמו את הגישה והנוף לים.
הקמת המתחם משתלבת עם פרויקט הגנת המצוק הדרומי של נתניה (הקמת שוברי הגלים המנותקים והזנת החול בחוף ארגמן ופולג), אשר הרחיב את רצועת החול מאחור ואיפשר את ייצוב המצוק מול המתחם המתוכנן.
השביל הצמוד לשמורת אירוס הארגמן
*
*
*
שכונת שירת הים (הידועה גם בתוכניות בניין עיר כתוכנית נת/620) היא שכונת מגורים ומלונאות יוקרתית הנבנית בדרום-מערב נתניה.
השכונה ממוקמת על רכס הכורכר החופי, מצפון לעיר ימים ולחוף ארגמן ומשתרעת על קטע החוף האחרון שנותר לפיתוח עירוני בקו הראשון לים בעיר, וממוקמת בין שכונת עיר ימים מדרום לבין מתחם נת-600 ומרכז העיר מצפון.
המתחם הבינוי משתרע על פני כ-755 דונם והתוכנית כוללת בניית כ-1,850 יחידות דיור במבנים ומגדלי מגורים בגבהים שונים (15–17 קומות ומעלה) בקו ראשון ושני לים, לצד כ-1,100 חדרי מלון.
התכנון שם דגש נרחב על תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים. יותר מחצית משטח התוכנית מיועד לשטחים ירוקים פתוחים, גינות ציבוריות ומבני ציבור.
לאורך החזית המערבית של השכונה מתוכננת טיילת חוף רחבה (באורך של כ-700 מטרים) שתתחבר לרצף הטיילות העירוני של נתניה, בליווי שטחי מסחר בוטיק, בתי קפה ומסעדות חופיות.
שוברי הגלים החדשים
חוף נתניה מתאפיין ברצועת מצוק כורכר זקופה ותלולה שיוצרת מורכבות הנדסית וסביבתית ייחודית. בניית שוברי הגלים בנתניה נולדה כמענה לצורך דחוף להגן על מצוק זה מפני סחיפה והתמוטטות (צימוד של כרסום גלי הים בבסיס המצוק וזרימת מי נגב מחלקו העליון).
בשנות ה-70 וה-80 הוקמו שוברי גלים מנותקים במרכז העיר (מול חוף סירונית). שוברים אלו יצרו אגני רחצה שקטים והביאו להתרחבות רצועת החול.
מצוק הכורכר של נתניה הוא מהגבוהים, הרגישים והמאוכלסים ביותר בישראל. מבני מגורים, תשתיות עירוניות וטיילות בנויים קרוב מאוד לשפת המצוק.
אנרגיית גלי הים בחורף מכה ישירות בתחתית מצוק הכורכר, שוחקת את המסלע וגורמת ליצירת מערות ואי-יציבות של המבנה הגיאומורפולוגי כולו.
לצד השחיקה הימית, מי גשמים ונגר עילי מהשטח הבנוי שמעל המצוק מחלחלים דרך שכבות הכורכר והחמרה, מחלישים את אחיזת הסלע ומאיצים גלישות קרקע.
מחסור בהגעת חול טבעי (גירעון בהסעת החול מדרום) הצר את רצועת החוף, מה שאפשר לגלים להגיע בתדירות גבוהה יותר לשיפולי המצוק.
העלייה במפלס הים ושכיחות גבוהה יותר של סערות חורף עוצמתיות הפכו את איום ההתמוטטות למיידי ולסכנה ממשית לחיי אדם ולרכוש.
במסגרת הטיפול הלאומי בהתמוטטות מצוק החוף, החלה החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון בהקמת סדרה של שוברי גלים מנותקים תת-ימיים ועיליים, לצד הזנת חול מלאכותית.
ביצוע הפרויקט הלאומי להגנת מצוק החוף בנתניה החל בשנת 2020 (כחלק ממתווה ממשלתי רחב שהחל להתגבש עם הקמת החברה הממשלתית הייעודית בשנים 2013 – 2015.
הפרויקט הימי הנרחב, שכלל הקמת 12 שוברי גלים מנותקים והזנת ענק של חול, הושלם ביוני 2026 בהשקעה של כ-190 מיליון שקלים.
שוברי הגלים מצליחים להגן על תחתית המצוק באזורים שבהם הוקמו ולהרחיב את רצועת החול הזמינה לרחצה.
האגנים שמאחורי השוברים יוצרים מים שקטים יחסית, אך בקצוות השוברים ובמרווחים ביניהם נוצרים לעיתים זרמים חוזרים (פרצות) חזקים המשתנים בהתאם למצב הים.
*
מכירים את בית גולדמינץ? או אולי זוכרים מימי השירות בצה"ל
בית גולדמינץ (לעיתים נכתב בטעות "גולמיניץ"), מבנה היסטורי ומוכר בנתניה השוכן בשדרות בן גוריון, בסמוך למצוק החוף בדרום העיר.
המבנה הוקם בשנות ה-50 של המאה העשרים ביוזמת רומי גולדמינץ, נדבן וסוחר יהלומים יהודי-בלגי מאנטוורפן, שתרם את המחצית מעלות הקמתו.
המבנה תוכנן על ידי האדריכל היינץ פנחל והוקם על גבעה הצופה אל הים. המבנה המקורי תוכנן כמבנה מוארך ומפואר (באורך כ-100 מטרים) המשולב בנוף החופי, וכלל אולם מרכזי עם חלונות ראווה גדולים, קירות שיש וחרסינה שהובאה מבלגיה, פסיפס כחול בחזית, ואודיטוריום.
המבנה נחנך כ"מוזיאון גולדמינץ" במטרה להציג אוספי אמנות ולשמש מרכז תרבות, והיה לאחד ממוסדות האמנות המודרניים הראשונים בארץ באותה תקופה.
שהשימוש במבנה כמוזיאון לא אורך שנים רבות, והוא הועבר הראשית שנות ה-70' לידי האגודה למען החייל וצה"ל.
לאורך השנים שימש המתחם כמתקן נופש ונופש-פעיל לחיילי צה"ל. לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים ושימש גם כמתקן החלמה ושיקום לחיילים פצועים.
בהמשך הזמן שולב במתחם בית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל (ובעבר גם יחידת ההסברה). המתחם כולל כיתות לימוד, חדרי אירוח, חדרי אוכל ואולם כנסים.
*
על הטיילת עובר שביל ישראל
*
*
מבט על כיכר עצמאות מכיוון מערב אל מזרח.
העלייה על המצוק בקצה הצפוני של העיר
מבט דרומה לכיוון העיר
מבט לכיוון צפון
מיי הים המלאים באצות ירוקות יותר מהרגיל
הופעת נחילי אצות ירוקות בחופי הים התיכון של ישראל נובעת משילוב של תנאים אקלימיים, זרמים ימיים ועודף חומרי הזנה במים.
התופעה מכונה בספרות המדעית "פריחת אצות" (Algal Bloom) או "החפת אצות", והיא מתרחשת בשל ארבעה גורמים מרכזיים:
1. עלייה בטמפרטורת המים – ההתחממות של מי הים התיכון מקצרת את מחזורי הרבייה של האצות ומאיצה את הקצב שבו הן משתכפלות.
2. עודף חומרי הזנה (אוטרופיקציה) – חומרים אורגניים ודשנים חקלאיים (המכילים חנקן וזרחן) מוזרמים לים מנהרות, מניקוז נגבים עירוניים וממערכות ביוב. חומרים אלו פועלים כדשן חזק ומביאים לריבוי מהיר של האצות.
3. הסעה על ידי זרמים מנילוס ומצרים – זרמי הים התיכון העוברים מדרום לצפון נושאים עימם נחילי מיקרו-אצות שמקורם באזור דלתת הנילוס. זרמים אלו מסיעים את מסת האצות לאורך חופי ישראל.
4. שינויים עונתיים ומשטר גלים – בעונות מעבר או לאחר ימים שרביים וסוערים לחלופין, נתלשות מאספי אצות ירוקות (כדוגמת אצת הקודיום או אצות חסנית) מסלעים ומקרקעית הים. הגלים נסחפים ומטילים אותן בכמויות גדולות אל קו החוף.
*
שלוש הן השפעות עיקריות של הופעת מוגברת של אצות ים.
1. פגיעה במתקני התפלה – עכירות חריגה ועומס מיקרו-אצות במי הגלם עלולים לסתום את מסנני הממברנות במתקני ההתפלה, דבר שמחייב לעיתים השבתה זמנית שלהם לצרכי הגנה על המערכות.
2. מאזן החמצן במים – בעוד שאצות פולטות חמצן באור יום באמצעות פוטוסינתזה, בלילה קיימת צריכת חמצן מוגברת. במקרים של ריקבון מאסיבי של אצות, נוצר מחסור מקומי בחמצן העלול להשפיע על בעלי חיים ימיים.
3. סכנת החלקה בחוף – הצטברות של אצות רטובות על גבי סלעים ורצועת החול יוצרת משטח חלק מסוכן למתרחצים ולמטיילים.
מבט למצוק חבצלת השרון
נר הלילה החופי
*
בתוך היישוב חבצלת השרון
חבצלת השרון הוא מושב כפרי-קהילתי הנמצא מצפון לעיר נתניה ומשתייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק חפר.
המושב ממוקם על רכס הכורכר החופי, בסמוך לשפת מצוק הים, וגובל ביישובים צוקי ים, שושנת העמקים.
יישוב בעל אופי כפרי המשלב נחלות חקלאיות לצד הרחבות קהילתיות, ונהנה מנגישות ישירה לקו החוף ולים התיכון.
המושב הוקם בשנת 1935 על ידי קבוצת עולים מפולין.
היישוב נקרא על שמה של לילי פריימן מקנדה (Lillian Freiman). בעלה, אהרון פריימן, עמד בראש ההסתדרות הציונית בקנדה וסייע ליהושע חנקין ברכישת אדמות עמק חפר (על שמו נקרא המושב הסמוך, ביתן אהרון). מכיוון ש"לילי" פירושה חבצלת, נקרא המושב "חבצלת השרון".
השם מהדהד את הפסוק המקראי ”אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים” (שיר השירים ב', א') ואת חבצלת החוף הפורחת ברכסי הכורכר ובחולות האזור בסוף הקיץ.
מושב השתייך היסטורית לתנועת האיחוד החקלאי שהתמזגה עם תנועת המושבים
בעבר התבססה כלכלתו בעיקר על חקלאות (מטעי הדרים, לול וגידולי שדה), כיום עיקר תושביו עוסקים במקצועות חופשיים ובעבודה מחוץ ליישוב, לצד פעילויות תיירות וספורט ימי מקומיות.
*
מבט על השכונה החדשה בצפון נתניה הנקראת חבצלת
שכונת חבצלת (הידועה בתוכניות ובשיווק גם כ"מתחם חבצלת" או "חוף הזהב") היא שכונת מגורים חדשה המוקמת בצפון-מערב נתניה, על עתודות קרקע חקלאית לשעבר הגובלות ביישובי המועצה האזורית עמק חפר.
מיקום וגבולות השכונה: מזרח: כביש 2 (כביש החוף) ומחלף חבצלת; צפון: המושב חבצלת השרון והיישוב צוקי ים (מועצה אזורית עמק חפר)1 דרום: שכונת עין התכלת (נתניה)1 מערב: רצועת מצוק החוף (שמורת צוקי ים והים התיכון) והיישוב שושנת העמקים.
היקף יחידות דיור: כ-2,800 יחידות דיור בבנייה רוויה (מגדלים בני 15–22 קומות לצד בינוי מרקמי של כ-9 קומות), ובנוסף כ-500 יחידות לדיור מוגן.
הרחבת יישובי עמק חפר: התוכנית כוללת תוספת מתונה של יחידות דיור ליישובים הגובלים (חבצלת השרון, צוקי ים ושושנת העמקים).
מסחר ותעסוקה: כ-60,000–65,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומשרדים וכ-16,000 מ"ר עבור שטחי מסחר, כולל חזיתות מסחריות ורחובות עירוניים פעילים.
שטחים ירוקים וסביבה: התוכנית מתווה גן לאומי/מסדרון אקולוגי ברוחב של כ-250 מטרים המקשר בין פארק אביחיל לים, המשמש גם כחיץ ירוק בין השכונה ליישובי עמק חפר.
השכונה סמוכה למחלף חבצלת ולכביש 2. התוכנית כוללת שדרוג של מחלף חבצלת, סלילת כבישי גישה ייעודיים (חיבור גשר/כביש עוקף למניעת מעבר תנועה כבדה דרך שכונת עין התכלת) והקמת מרכז תחבורה ציבורית.
התוכנית אושרה לאחר הסדרת גבולות בין עיריית נתניה למועצה האזורית עמק חפר וצמצום היקפי הבנייה המקוריים. בשנים האחרונות הושלמו שיווקי המגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עבודות הפיתוח והתשתית נמצאות בעיצומן, ויזמי נדל"ן שונים מקדמים בה פרויקטים למגורים ולמסחר.
הכניסה הדרומית של מושב אביחיל
מושב אביחיל נכלל במיזם
יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום
ואודותיו ראו
מושב אביחיל שבשרון
*
חצר ביתו של חבר של מיכאל במושב אביחיל
אחד מהרחובות הראשיים בצפון נתניה לאורכם רכבנו בדרך חזרה
*
סוף
למרות
החום והלחות הגבוהה,
היה זה
טיול רכיבה מעניין,
גם
ארוך במרחק
כ-30 ק"מ
וגם
ארוך בזמן,
ארבע שעות:
רכיבה, עצירות
לצילום ולשתייה
וביקור באביחיל.
מיכאל עוזרמן
שהוא
אדריכל נוף
ועוסק גם
בתכנון עירוני
האיר את עיניי
אודות
ההתפתחות הבניה
בעיר נתניה
בשנים האחרונות,
כפי שהוצגה
בתיעוד זה
ועל כך
נתונה לו תודתי.
קישור לתיעוד טיולים קודמים בנתניה ובסביבתה הקרובה
הביצה הגדולה שבלב נתניה (חורף תשפ"ב)
דרום ומרכז נתניה – שמורות טבע, טיילת המצוק, בנייני מגורים ועוד
נתניה, לאורכה ולרוחבה של העיר ובסביבה שמצפון לה
בגבעות החול במרכז השרון, בין קריית השרון ובין חרוצים
נתניה, מקריית השרון למרכז העיר ולמצוק החוף
במרחב החקלאי סביב נתניה ולאורך חוף העיר