ירושלים, מראות טיול רכיבה בדרום העיר (כולל בית צאפפה) ובמרכזה בבוקר שבת של סתו (אוקטובר 2025)18 באוקטובר 2025

גלריית תמונות

הדפסה

לקראת המעבר הקרוב לחיפה טיולי הפרידה מירושלים נמשכים וביתר שאת.

בבוקר שבת 18 באוקטובר 2025 אחרי חגי תשרי, יצאתי לטיול נוסף.

גם הפעם, כמו בטיולים קודמים בחודש האחרון, הצטרף אלי חברי דורון קדמיאל (פרדס חנה).

בשעה 06:45 התייצבנו, כמו בטיולים קודמים, בשולי שכונת ניות.

בשעה 07:00 יצאנו לדרך ורכבנו במסלול זה שכיוונו נגד המוצג במפה.

הטיול נמשך מעט למעלה משלוש שעות לאורך 22.5 ק"מ והטיפוס המצטבר 195 מ'.

במהלך הרכיבה עצרנו לצורכי צילום מספר פעמים לרגע.

פעמיים עצרנו לאתנחתא קצרה שגם היא נוצלה לצילום.

המסלול יציאה משולי שכונת ניות.

ירידה לשולי הגן הבוטני עד למרגלות שכונת גבעת מרדכי.

המשך מעל עמק הצבאים.

הלאה לאצטדיון טדי.

הקפת מתחם קניון מלחה והגן הטכנולוגי מלחה ממערב.

חציית מסילת הברזל דרומה ועליה לשביל סובב ירושלים ורכיבה בו מזרחה.

כניסה לשביל פארק המסילה ורכיבה בו מעט מזרחה.

פנייה לעבר בית צאפפה ורכיבה בו בו מזרחה ברחוב אל ואחיד עד אזור תעשיה תלפיות.

סיבוב באזור תעשיה תלפיות צפונה והגעה לדרך בית לחם.

סיבוב קצר בשכונת בקעה עד פארק המסילה.

אתנחתא ראשונה בפארק המסילה.

המשך לעבר מתחם התחנה הראשונה והלאה לעבר קצה רחוב קרן היסוד.

פנייה לעבר מלון המלך דוד.

סיבוב קצר בשכונת ממילא.

הלאה לרחוב אגרון ודרך גן העצמאות לשכונת נחלת שבעה.

אתנחתא שנייה בכיכר ציון.

המשך לקצה רחוב יפו וסיבוב במתחם עיריית ירושלים.

הלאה למגרש הרוסים והצצה למתחם בית סרגי.

ירידה לרחוב הרב קוק וחזרה לרחוב יפו.

רכיבה מערבה לאורך רחוב יפו עד לצומת היציאה מהעיר .

עלייה לגשר קלטרווארה (גשר המיתרים).

המשך דרומה בשדרות הרצל.

פנייה לעבר גבעת רם ומוזיאון ישראל.

ירידה לעמק המצליבה וחזרה לנקודת ההתחלה בשולי שוכנת ניות.

נקודת התחלה, עדין מעט חשוך

דורון מתייצב לתחילת הרכיבה.

השמש מאירה את בתי גבעת מרדכי

עמק הצבאים

שולי שכונת בית וגן
ושכונת הולילנד

למול שכונת קטמון ח'

פאתי שכונת מלחה מול קניון מלחה וגן טכנולוגי מלחה

שביל רכיבת אופניים
"סובב ירושלים"
מדרום למלחה

הסתו בעיצומו

גן טכנולוגי מלחה

ארינה ירושלים

אצטדיון טדי ומעליו הולילנד

הכפר
בית צאפפה
היום
שכונה בירושלים

היום בית צפאפא היא שכונה ערבית בדרום ירושלים.

היא תחומה ממזרח על ידי דרך חברון וגבעת המטוס, מדרום תחומה השכונה בידי שכונת גילה, מצפון תחומה השכונה בידי אזור התעשייה תלפיות, ושכונות קטמון ופת. במערב תחומה השכונה בידי שכונת שרפאת וכביש גילה.

הכפר בית צאפפה שכן כ-4 ק"מ מדרום-מערב לעיר העתיקה של ירושלים, על אפיק נחל רפאים.

בבעלות תושבי הכפר היו קרקעות בעמק רפאים שהשתרע מצפון-מזרח לכפר, לעבר ירושלים.

מיקום הכפר בשלהי המאה ה-19

בסוף המאה ה-19 מכרו תושבי הכפר את אדמותיהם בצפון העמק לגרמנים הטמפלרים, שייסדו במקום את המושבה הגרמנית.

בהמשך, נמכרו אדמות נוספות בעמק שם נבנו המושבה היוונית ושכונת קטמון, שתי שכונות של ערבים נוצרים.

בשטח הכפר עברה מסילת הרכבת לירושלים, שנתיבה בחלק המתקרב לעיר היה לאורך אפיק נחל רפאים.

בינואר 1948 תקפו אנשי ההגנה את בית צפאפא ופוצצו מספר בתים, לאחר שראו בה ריכוז של לוחמים שהתכוונו לתקוף את מקור חיים.

לאחר כשבועיים תקפו כוחות ההגנה שוב, פוצצו בתים והרגו את מפקד הכנופיות באזור.

בהמשך מלחמת העצמאות הלכו חלק מהגברים בכפר לסייע בהגנה על קטמון וחמישה מהם נהרגו בקרבות מבצע יבוסי.

לאחר נפילת קטמון הגיעו פליטים רבים לבית צפאפא.

עם התקדמות החזית לאזור שבין מקור חיים לבית צפאפא ברחו חלק מתושבי בית צפאפא לבית לחם, אך הכפר עצמו לא נכבש בידי צה"ל, והתושבים שברחו חזרו אל הכפר כשהלחימה שככה.

חלקם חזרו דרך מעבר מנדלבאום במסגרת איחוד משפחות.

בסיום מלחמת העצמאות בשנת 1948 נותרה בית צפאפא בידי ירדן, וקטע מסילת הרכבת שחצה את הכפר היה בשליטת הירדנים.

בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבע כי המסילה תעבור לידיים ישראליות, מה שהעביר לשליטת ישראל גם את חלקו הצפוני של הכפר.

תמורת זאת העבירה ישראל לירדן את בית איכסא.

כ-300 מתושבי החלק הצפוני עברו לחלק הדרומי כדי שתהיה להם גישה לקרקעותיהם.

משנת 1949 ועד למלחמת ששת הימים בשנת 1967, היה הכפר חצוי בין שתי המדינות כאשר חלקו הדרומי (כ-1500 תושבים) בשטח ירדן, וחלקו הצפוני (כ-500 תושבים) בשטח ישראל.

בין חלקי הכפר הוקם גדר תיל במקביל למסלול מסילת הרכבת, שהיה חלק מהקו העירוני.

הגדר הפרידה משפחות וחמולות.

לתושבי החלק הישראלי של הכפר ניתנה אזרחות ישראלית.

במאי 1949 הוקמה בכפר תחנת משטרה ישראלית והוא לא נכלל בממשל הצבאי.

בשנת 1951, עם הרחבת גבולות ירושלים מערבה, הוכללה גם בית צפאפא הישראלית בתחומי העיר והייתה לשכונה ערבית מבודדת יחסית בדרום ירושלים.

לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967 אוחד הכפר מחדש לשכונה ירושלמית, והוסרה הגדר שהפרידה בין שני חלקי השכונה.

תושבי בית צפפה שהיה עד 1967 בתחום ירדן לא קיבלו אזרחות ישראלית ונקבעו במעמד תושב קבע. זאת בשונה מתושבי הכפר שהיה בתחום שהם אזרחי ישראל לכול דבר ועניין.

כיום עובר רחוב "איחוד הכפר" בתוואי בו ניצבה הגדר.

אולם תושבי הכפר שינו את שמו לאיחוד ודרשו שיקרא בערבית.