רמת יששכר, בין נחל יששכר לנחל תבור4 באפריל 2017

קובץ GPX להורדה מרחק: 34 ק"מ טיפוס-מצטבר: 600 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

טיול זה ביום שישי (31/3/2017)  האביבי הובל על ידי ידידי אדוארדו אוקסמן והשתתפו בו שלושה עשר חברי קבוצתו הידועים בשם Edo Team.

 

תיאור המסלול ומראותיו נכתב על ידי אדוארדו.

 

*******

מסלול הטיול

תכנון של אדוארדו על פי מסלול של רז גורן
לטובת הקבוצה שלו הוא צמצם את אורך המסלול ואת גובה הטיפוס המצטבר 

הקיצור הושתת על הקפצת רכב
תחילת המסלול בגן לאומי כוכב הירדן, וסיומו בנווה אור

*******

האזור הגאוגרפי
רמת יששכר בגליל התחתון המזרחי

מרחב הטיול בשנותיה הראשונות של המדינה

 

הגליל התחתון המזרחי בנוי מרמות בזלת נטויות העולות מכיוון דרום מזרח ונופלות בחדות בכיוון צפון מזרח והן מדרום לצפון: שלוחת צבאים, רמות יששכר, רמת סירין, רמת פוריה, רמת ארבל ורמת חוקוק. בין הרמות מפרידים ערוצי נחלים שצורתם כמגל.

רמת יששכר

 

רמת יששכר, כמו שאר רמות הגליל התחתון המזרחי,  היא רמה בזלתית המשתרעת בין נחל תבור מצפון לעמק חרוד בדרום. במזרח הרמה שוכן הגן הלאומי כוכב הירדן ובמרכזה עובר נחל יששכר, ששמו נגזר משם הרמה. שטחה של רמת יששכר הוא כ-115 קמ"ר.  שם הרמה נלקח מהעובדה, שחבל ארץ זה היה בחלקו של שבט יששכר בחלוקת הארץ. באזור חיה אוכלוסייה צפופה של צבי ארצישראלי וריכוז גבוה של שיטה מלבינה (בעיקר במורדות המזרחיים)

 

 

 

מסלע הבזלת ברמת ישככר

*****

קטעי המסלול והמראות

 

רמת יששכר והנחלים התוחמים אותה יששכר מדרום ותבור מצפון ויובליהם

 

מורד רמת יששכר דרומה

מכוכב הירדן ועד לחיבור עם נחל יששכר, חוצים את רמת יששכר שבעונה זו ירוקה כולה מכוסה בשיבולים חלקם כבר אחרי הקציר.

לאורך רמת יששכר

הירידה לנחל יששכר היא תלולה, מאתגרת ולעיתים אף לא רכיבה, והנוף שנשקף ממנה לרמת צבאים פשוט יפה מאד. הראות הייתה טובה מאד וראו בברור את רכס הגלבוע ואף מניפות החשמל שליד מלכישוע.

מורד נחל יששכר דרומה

לאורך נחל יששכר ממזרח לכיוון מערב
שחלקו זורם וטיפוס שוב לרמת יששכר

מנקודת החבירה עם נחל יששכר, הרכיבה היא בעליה מאד מתונה. קטע זה שונה במסלול של רז גורן שבו השיפוע חריף יותר ומעדויות של רוכב שרכב גם גרסה מקורית של המסלול: העליה היא מתישה.

מולדת – מושב שיתופי שהוקם ב-4 ביולי 1937 במסגרת חומה ומגדל בשם מולדת על שם ארגונם של המייסדים, עולים מגרמניה חברי ארגון "מולדת". המייסדים קבלו את הכשרתם בנהלל, באר טוביה וכפר יחזקאל. הקרן הקיימת רכשה עבור הארגון קרקע ליד טייבה שבעמק יזרעאל ובתחילת 1937 החלו להתכונן לעלייה למקום. בעלייה על הקרקע השתתפו 20–30 חברים מתוך כ-80 משפחות הארגון, ביחד עם מספר נוטרים ובסיוע של חברים ביישובים סמוכים. בחודשים הראשונים הסתמך היישוב על מים שהובא מכפר יחזקאל. השטח שהוקצה ליישוב היה כ-8000 דונם], אולם הוא היה מפוזר ונדרשו עוד מאמצים עד לביצוע החלפות שיביאו לריכוזו. חברי הארגון שלא השתתפו בעלייה על הקרקע נותרו זמנית בבאר טוביה. ביוני 1939 עברו חברי הארגון שנותרו בבאר טוביה לנקודת הקבע במולדת. בהמשך החדש כילתה שריפה שהחלה כתוצאה מפיצוץ פרימוס את כל הצריפים של היישוב, אך במהרה נבנה היישוב מחדש. בקיץ 1942 תקפה את היישוב מגפת טיפוס ושלושה חברים נפטרו.
בשנת 1998 החלה הקמת שכונת הרחבה ראשונה במולדת, ובשנת 2005 נבנתה שכונה נוספת. היישוב מונה כ-1,000 תושבים.
בתחום היישוב קיים אתר הנצחה לזכר נופלים שגרו ביישוב, שנוצר על ידי דליה מאירי. אתר ההנצחה בנוי בצורת מעגל וסביבו אבנים.

חציית רמת ישככר לרוחבה מדרום לצפון

היישוב א-טייבה שעברנו כ-200 מטר בקו אווירי ממנו, נראה נקי ומטופח להפליא.

 

א-טייבה הוקם בשנת 1920 על ידי ערבים מוסלמים בני משפחת זועבי שהובאו על ידי הטורקים לארץ ישראל מירדן.. בני הכפר טוענים שהם גרים במקום כבר 250 שנה. תרגום שמו של הכפר הוא 'הטובה'. הערבים נהגו להמיר שמות יישובים קדומים שכללו את השורש ע.פ.ר. ( "عفريت", שמשמעותו בערבית "שד"), לשם "טייבה" (שמשמעותו "מקום טוב"). יש המזהים כפר זה עם עפרה המקראית, עירו של גדעון בן יואש שנלחם במדיינים בעמק יזרעאל.
הכפר מונה 240 משפחות ויש בו מרפאה, מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי וכן מתקני ספורט ושעשועים. כן פועלת ביישוב ספרייה שהיא סניף של ה"ספרייה האזורית הגלבוע".
תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות, בניין ועבודה במפעלי האזור.

חלפנו קרוב וליד גזית.

גָּזִית הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ). הוא נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ קרוי על שם אבני הגזית, שהיא סוג של אבן בנייההמוזכרת בתנ"ך- לְבֵנִים נָפָלוּ – וְגָזִית נִבְנֶה, שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ – וַאֲרָזִים נַחֲלִיף (ישעיהו ט 99).

במורד נחל תבור ממערב למזרח
וחציית כביש 90

מיד לאחר גזית, נכנסנו למה שמכונה "סינגל גזית". שביל להולכי רגל מסומ"ש כחול שייתכן שאסור לרכיבה בהיותו חלק משמורת טבע.

הכניסה לנחל תבור דרך שביל הליכה המוכר לרוכבים בשמו: "סינגל גזית"

נראה כי בסינגל גזית רוכבים אותו די הרבה כי למרות צמחיה עבותה סביבו הוא היה די נקי ומפונה וסמני צמיגי האופניים היו ניכרים עליו.

מבט נוסף לסינגל גזית בהמשך מורד הנחל

הרכיבה על הסינגל אורכת כ-2 ק"מ, רכיבה בנוף עוצר נשימה בתוך פריחה צבעונית. היה בעיניי רגע השיא של הטיול

"כל כך יפה פה" אמרה אחת הרוכבות… גדות נחל תבור הירוקות

בסיום הסינגל נכנסים לסמו"ש אדום שהוא דאבל לאורך נחל תבור. ה-4 ק"מ הראשונים של הדאבל הזה פתוחים לרכבי 4X4 שביום שישי בבוקר לא היו כמעט. הקטע הזה של הנחל זורם.

במורד הנחל ישנה זרימה איתנה וצוננת. אפשר כאן לטבול בכייף

סוף מרץ: הצהוב שולט

אחר כך הדאבל עוזב את אפיק הנחל ומרוויח כ-50 עד 100 מטר גובה מעל הערוץ, ולאורכו נראה נוף גדות הנחל היפה, כולו מכוסה ירוק ופורח. רכיבה שונה מאד מיתר המסלולים שאני פוקד בארץ. סוג של נוף מדברי, כולו ירוק. זה הרי בדיוק על השבר הסורי אפריקאי, עם תנאי אקלים דומים למדבר, אך בגלל משטר הגשמים והנחלים הזורמים, הכל ירוק

בין כל הצמחיה שנראת ירוקה ו-"צפונית" יש גם שיזף קוצני, אשל (שהיה בפריחה) ועצי שיטה. כל אלה הם עצים אופיינים לקרקע מדברית. כאן הם היו בעלווה ירוקה עזה.

כעבור 5 ק"מ של רכיבה בדאבל, יש מחסום המונע כניסה לסמו"ש האדום של רכבי שטח. איסור הכניסה נמשך כ-4 ק"מ עד לכביש 90. זהו קטע שהדאבל, מאתגר עם צמחיה שסוגרת על הדרך בגלל היעדר שימוש. יפה מאד.

בשלב מסויים, הדאבל מתקרב לערוץ הנחל בו הוא זורם בזרימה צוננת וחזקה. עשינו כאן עצירת התרעננות וטבילה מהירה.

עם חציית כביש 90, המסלול משתנה לחלוטין

לאחר חצית כביש 90 אופי הרכיבה משתנה לחלוטין. כאן רוכבים כאשר הרי ירדן מולינו

והנושא הוא רכיבה בקרבה ולאורך מסילת רכבת העמק המיתולוגית, מעל גשר הרכבת מעל נחל תבור (גשר 4 קשתות מרשים) ובין השדות עד לנקודת הסיום בנווה אור.

גשר רכבת העמק מעל לנחל תבור.

לאורך תוואי המסילה

 

******

סוף דבר

חלון הזמנים לרכיבה
באזור של בקעת בית שאן, הגלבוע ועמק המעיינות הוא צר למדי.

בקיץ חם מידי ובחורף האזור בוצי לאחר הגשמים.
על כן יש לנצל חלון חורף לאחר מספר ימים ללא גשם.
לצורך הגעה לתחילת מסלול הרכיבה, יש לנו (מרבית הקבוצה צפונית) כשעה נסיעה.
אבל מאמץ הנסיעה היה שווה ע"מ להכיר ולהעמיק את הידע באזור שבו רכבנו מעט בעבר.
הירוק שצבע את כל המסלול, סינגל גזית
ובסוף המסלול הרכיבה לאורך מסילת רכבת העמק
עשו את הטיול הזה למיוחד מאד.

****

תודה

לעמירם אורן שטרח והוסיף לתיאור הטיול
את המפות והרקע הגאוגרפי
ויצק תוכן לתמונות המלוות את דף הטיול